בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצרי רוח

דיוויד לטרמן יודע שבקרב מול קים קרדשיאן־ווסט הוא הפסיד מזמן

המפגש בין דיוויד לטרמן לקים קרדשיאן־ווסט בנטפליקס הוא רגע טלוויזיוני מרתק. בעוד המגיש הוותיק תר אחר אמת פשוטה, האייקון הפוסט מודרני ניסתה לשמור על תדמיתה החמקמקה

45תגובות
קרדשיאן־ווסט מתארחת בתוכניתו של דיוויד לטרמן. לא מעוררת חמלה
ADAM ROSE/NETFLIX

קשה להסיר את העיניים מקים קרדשיאן־ווסט. גם כשדיוויד לטרמן, עטור הזקן הלבן וההיפסטרי, לוקח אותה לטיול בדראג סטור ענק ואמריקאי להכעיס, היא גונבת לו את ההצגה. הוא אמנם מגניב, שנון וחד יותר, אך היא — האשה המפורסמת בעולם — צריכה לעשות מעט מאוד כדי לזכות בתשומת הלב של הצופה. למשל, כשהיא מתכופפת לרגע כדי להרים משהו מהרצפה. חצאית העור המרשימה שהיא לובשת מבליטה ישבן שהפך מזמן לסמל מסחרי. זו נדמית נקודה שולית בפרק בן השעה שפתח את העונה החדשה של התוכנית "את האורח הבא אין צורך להציג", אך היא מחזיקה איזו אמת פשוטה: כל צעד של קים קרדשיאן־ווסט הוא רגע ראוי לתיעוד. אנשי "נטפליקס", כמו לטרמן עצמו, מבינים זאת היטב.

היא לא באמת זקוקה ללטרמן. את נסיקתה כאשת עסקים ממולחת היא תמשיך גם בלעדיו. האבחנה הזו מתבררת כבר ברגע הראשון, כשלטרמן שואל את קרדישאן־ווסט (שהגיעה לאולפן בשמלה צהובה ומהפנטת) מהיכן הגיעה הצמה הארוכה ששזורה בשיערה ומונחת על כתפה כזנב סוס. היא מספרת בגילוי לב שאשה שאינה מכירה גזרה את השיער שלה עבורה, מישהי אחרת שזרה אותו לצמה ועוד אחת חיברה אותו בוו מיוחד לשיער האמיתי שלה. וכמה כל זה עלה? שואל לטרמן ומקבל בתגובה שיעור מזורז בכלכלה החדשה־ישנה של המאה ה–21: קרדישאן לא שילמה על כך סנט אחד. היא העלתה פוסט לאינסטגרם וסגרה עסקה.

טריילר - דלג

ובכל זאת, קרדשיאן־ווסט התארחה אצל גדול המראיינים של הטלוויזיה האמריקאית לא במקרה. נדמה שאחרי שראיין את אובמה וקניה ווסט בעונות הקודמות של "את האורח הבא", הגיעה שעתה להוכיח אם היא ראויה לבוא בשערי הנצח של התרבות האמריקאית. נדמה כי לטרמן הוא כמו הסדרן שעומד בשערי הקאנטרי קלאב ומחליט מי מבין הבאים יקבל מגבות נקיות ומבושמות לעומת אלו שייאלצו להביא מגבות מהבית. במקרה של קרדשיאן־ווסט הסיפור מורכב, שכן היא מייצגת את אמנות ה"רדי מייד" של הטלוויזיה האמריקאית. מעין מוצר משוכפל בדמותה שלה, שהפך לעסק מניב. אנדי וורהול לא יכול היה להיות גאה יותר.

העובדה שקרדישאן־ווסט מזוהה כתופעה פוסט מודרנית הופכת את המפגש עם לטרמן — אחד שעדיין מתעקש על שאלות מהותיות — למרתק. הוא זורם איתה ועם עולם המושגים שלה (כולל דיבור על ליין של בגדי חיטוב שהיא חתומה עליו) עד לשלב מסוים בו עולות השאלות הרציניות. כך למשל, כשהוא שואל אותה בלשון עשירה ומפותלת האם היא מרוצה משלטון טראמפ, (קניה ווסט, בעלה, תמך כזכור בטראמפ בבחירות הקודמות, וגם אמה החורגת, קייטלין ג'נר, הביעה בו בעבר תמיכה), היא מודה שלא הבינה את השאלה. כשלטרמן מבהיר את השאלה ומתעקש להבין אם היא יודעת כבר למי תצביע, היא נמנעת מתשובה. כמו פוליטיקאית משופשפת, היא מודה לממשל הנוכחי על הסיוע ברפורמת הענישה שהיא מבקשת לקדם ובמסגרתה הביאה לשיחרורה של אליס מרי ג'ונסון, אשה שחורה שנידונה למאסר עולם בשל עבירות סמים שוליות יחסית.

ההחלטה לא להיות מזוהה פוליטית, משקפת היטב את זהות הזיקית שקרדשיאן־ווסט חייבת לעטות על עצמה. נשף הזהויות שלה לא יוכל להמשיך להתקיים אם תיאלץ לבחור זהות מובחנת. במידה רבה, זו גם נקודת השיא של הראיון בו לטרמן מבין, גם אם לא מבהיר זאת, שהוא מראיין למעשה מוצר. הזיקוק של התובנה הזו מגיע כאשר היא מתבקשת לספר על סיפור השוד הנורא שעברה בפריז לפני מספר שנים, אז נאלצה למסור באיומי אקדח את התכשיטים שלה. קרדשיאן־ווסט מספרת על האירוע בגילוי לב, מודה שהיתה בטוחה שהיא הולכת להיאנס ולמות, ומתחילה לדמוע בשידור. לטרמן מגייס את מלוא האמפתיה שברשותו, אלא שאז היא אומרת: "אני לא מבינה למה אני בוכה. כבר סיפרתי את זה בעבר ואני רק לא רוצה שהאיפור ייהרס". גם ברגע הקשה הזה, בו היא חושפת לכאורה חתיכת טראומה, האיפור המושלם חשוב לה יותר מכל. אסור לפגוע בפסאדה כי הפסאדה היא לב ליבו של המפעל.

קרדשיאן־ווסט עם דיוויד לטרמן
ADAM ROSE/NETFLIX

הראיון הזה הוא רגע טלוויזיוני מרתק בו גיבור ענק של הטלוויזיה המודרנית פוגש אייקון פוסט מודרני של המאה ה–21, שתהילתו הגדולה (162 מיליון עוקבים באינסטגרם) משקפת בצורה הטובה ביותר את השינויים הדרמטיים שהתחוללו בעולם התרבות הגלובלי. למעשה, לטרמן פוגש כאן את מי שמבקשת לקבור את עולם הערכים שהוא מייצג. הוא מחפש אמת פשוטה (והיא אכן פשוטה, אם מסתכלים על מצעד הסלבריטאים שהודיעו למי יצביעו בבחירות הקרובות) בעוד היא מחפשת לשמור על תדמית חמקמקה. למשל, כשהוא שואל אותה על משפט או ג'יי סימפסון (סימפסון היה חבר קרוב של המשפחה, ואביה של קרדשיאן יצג אותו במשפט הרצח), היא מבקשת לא לענות כדי לא לפגוע באף אחד מילדיו של סימפסון.

לטרמן מגייס את מלוא כישוריו הרטוריים ואת תועפות האירוניה שהוא מחזיק בכיסיו כדי לשמור על הראיון עם קרדשיאן כראיון ידידותי. די ברור שאם הדבר היה נתון בידיו, הוא לא היה הופך את קרדשיאן לאלילה שהיא היום. מצד שני, נדמה שאדם כמו לטרמן יודע להפסיד בכבוד. הוא מבין שהוא הובס ושהדור הבא כנראה לא ידע מיהו או איך נראה מפעל חייו. בהכרה הזו יש הרבה חן והיא אף מעוררת חמלה. שום דבר שאפשר להגיד על אנשים שעשו קריירה מלהיות "הם עצמם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו