נונו, מלכת הפופ הטיקטוקי, יודעת את הסוד שהופך שיר טוב למדהים

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נונו, מלכת הפופ הטיקטוקי, יודעת את הסוד שהופך שיר טוב למדהים

לכתבה
נונו. ויראלית ומוזיקלית הדס פרוש

אין עוד אלמנט מוזיקלי שמשדרג שיר פופ כמו "סי-פארט": אותו חלק שמגיע אחרי הפזמון וסוחף את השיר לנסיקה מרגשת. תשאלו את ליונל ריצ'י ופט שופ בויז

55תגובות

ליונל ריצ'י נכנס בשבוע שעבר להיכל התהילה של הרוקנרול. ג'רי קנטרל, הגיטריסט וכותב השירים של להקת הגראנג' "אליס אין צ'יינס", יבוא בקיץ לשתי הופעות בישראל. הזמרת Nunu (נעמי אהרוני גל) הפכה בחודשים האחרונים לסנסציית פופ ישראלית. איזו השקה יכולה להיות בין השלושה? עם כל השוני העצום והמוחלט יש גם נקודת דמיון זעירה אחת. קוראים לה C-part.

הסי-פארט זה החלק בשיר שמופיע אחרי ה-A וה-B, כלומר אחרי הבית והפזמון. ברוב השירים הוא לא מופיע. ולכן כשהוא מופיע – בדרך כלל מתישהו בתוך הדקה השלישית של השיר, אחרי שהבית והפזמון חזרו על עצמם פעמיים – זאת הפתעה: תפנית מתוקה ומשדרגת בעלילה. הסי-פארט המושלם מגיח משומקום לתוך שיר טוב כשלעצמו והופך אותו ליותר טוב. שיא פארט.

כמו למשל ב-Easy של "הקומודורס", שגם אם היה השיר היחיד שריצ'י היה כותב בחייו, הוא היה ראוי להיכנס בזכותו להיכל התהילה. כשהסי-פארט מופיע ב-Easy, אחרי שני סיבובים של בית-פזמון, הוא גורם לשיר להמריא במובן הכי מילולי – I wanna be high, so high…

"אליס אין צ'יינס" היא להקה שהאוזן לא מצפה לשמוע אצלה סי-פארט. ה-C נוטה להופיע בגזרות יותר מלודיות ומעודנות. אבל בלהיט הפריצה של "אליס אין צ'יינס", ?Would, היה סי-פארט לתפארת, שהגיח בישורת האחרונה והקנה לשיר ממד אפל של דיסוננס וממד מואר של מוזיקליות.

סי-פארט זה פתח למשהו קצת יותר אישי, אינטימי ומקרב, אבל זאת גם יכולה להיות זווית קומית. וזה מרגיע את השיר, נותן שנייה לנוח, לפני שמציפים שוב את הפזמון" נונו

מוזיקליות יתרה היא לא חיה שקל למצוא במרחבי הטיקטוק והאינסטגרם, שבהם חיים הצרכנים הכי חשובים של המוזיקה הפופולרית, בני הנוער. אבל יש בכל זאת כיסים של מוזיקליות בממלכת הפופ הטיקטוקי המקומי, והדוגמה הבולטת היא השירים הוויראליים המקסימים של נונו. אין הרבה מראות חינניים יותר מאשר נערה בת 15 ששומעת את "ליבינג דה דרים" של נונו, תוך כדי ריקוד כמובן, ועפה בחדווה כשהסי-פארט מתחיל: "יאיר, 'תה לא לצריך להסביר איך מכינים קפה טוב...". גם ב"גוליית 2" נונו הקפידה לשלב סי-פארט מרנין.

"בתוך שיר שהוא מרקיד וקופצני, הסי-פארט הוא מין הפסקה מלודית שנותנת לגיטימציה להראות עוד זווית, עוד נקודת מבט על הסיפור שאני מספרת בשיר", אומרת נונו. "זה פתח למשהו קצת יותר אישי, אינטימי ומקרב, אבל זאת גם יכולה להיות עוד זווית קומית. וזה מרגיע את השיר, נותן שנייה לנוח, לפני שמציפים שוב את הפזמון ואת הגודל".

נונו. שילבה סי-פארט מרנין בשני להיטי ענק
הדס פרוש

הסי-פארט, כפי שנונו מסבירה, הוא הטוויסט בעלילה של השיר. זאת יכולה להיות תפנית שנובעת ישירות מהטקסט ("פתאום אני רוצה הביתה, חזרה אל הבצה" בתחילת הסי-פארט של "סן פרנסיסקו על המים" של אריק איינשטיין), וזאת יכולה להיות תפנית שההצדקה שלה מוזיקלית יותר. אבל הדבר העיקרי הוא נסיקת הרגש. סי-פארט מעולה הוא כזה שיש בו יסוד מרומם.

אני מנחש שהמשיכה של ניל טננט לסי-פארט קשורה לאידיאל האלגנטי והמעודן של הפופ בעיניו, ולהסתייגות שלו מהוולגריות המסוימת של תבנית הבית-פזמון הדומיננטית

דוגמה לסי-פארט מרומם במוזיקה הישראלית היא "כשזה עמוק" של קורין אלאל. אלאל שרה פתאום "וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב ושוב השלג יורד", וזה ככל הנראה הסי-פארט האהוב עלי במוזיקה הישראלית. סי-פארט ישראלי מרהיב נוסף, אהוב ושנוא באותה מידה, ובעיקר לא ייאמן בבומבסטיות שלו, מופיע ב"אהבנו" של אביב גפן ("אני אוהב אותך!!! ואת יודעת שאני אוהב אותך!!!"). שירים נוספים בפנתיאון הסי-פארט המקומי הם "עוד נגיעה" של "החברים של נטאשה" ו"זוט עני" של אלה לי להב, שהסי-פארט שלו משהה את הקצב ההיפרי ומטביל אותו לחצי דקה באגם רוגע.

סי-פארטים אהובים בפופ העולמי אפשר למצוא ב-Staying Alive של "הבי ג'יז" (החלק היחיד שלא מושר בפלצט), You’ve Got a Friend של קרול קינג ו-Every Breath You Take של "פוליס".

מעט מוזיקאים עושים שימוש עקבי/שיטתי בסי-פארט. שתי הדוגמאות שעולות בדעתי הן להקת XTC, שבחלק מאלבומיה (למשל English Settlement האדיר, שיובל ה-40 שלו נחגג כאן לפני כמה חודשים) ברוב השירים יש סי-פארטים, אחד יותר יפה מהשני, ו"פט שופ בויז", ככל הנראה ההרכב שהכניס הכי הרבה סי-פארטים למצעדי הפזמונים (It’s a Sin, Opportunities, Go West, Left to My Own Devices).

הסי-פארט הוא במובן מסוים שריד של ה-AABA. או התגלמות חדשה שלו. הוא מזכיר במהותו הניגודית את ה-B הישן, המעודן, רק שהוא מופיע אחרי הפזמון המודרני, המתלקח

אני מנחש שהמשיכה של ניל טננט לסי-פארט קשורה לאידיאל האלגנטי והמעודן של הפופ בעיניו, ולהסתייגות שלו מהוולגריות המסוימת של תבנית הבית-פזמון, שהיא תבנית השיר הדומיננטית בחצי המאה האחרונה, אחרי שסילקה מהשוק את התבנית השלטת הקודמת – צורת ה-AABA.

בתבנית ה-AABA, היחידה העיקרית A מופיעה פעמיים ברצף, אחר כך השיר פונה לסביבה מלודית והרמונית אחרת (B), ואז חוזר אל ה-A. הביטוי המובהק ביותר של תבנית ה-AABA התגלם בשיריהם של ג'ורג' גרשווין, קול פורטר, ריצ'רד רוג'רס ויתר מלחיני "ספר השירים האמריקאי" משנות ה-30 וה-40. אבל גם בשנות השישים, שבהן המוזיקה הפופולרית השתנתה מהיסוד, תבנית ה-AABA עדיין הכתיבה את הטון. רוב השירים של הביטלס כתובים בתבנית או לפחות ברוח ה-AABA, וכך גם כמה מהשירים היפים ביותר שבריאן וילסון ופול סיימון כתבו בתקופה. רק בשנות השבעים התבנית החדשה של בית-פזמון השתלטה כליל על הפופ.

הביטלס, שנות ה-60. שאריות של תבנית AABA
ASSOCIATED PRESS

בין שתי התבניות יש הבדל תהומי, שמשקף את השינויים שחלו בקצב ובהיגיון של העולם אחרי אמצע המאה ה-20. ה-AABA היא תבנית אלגנטית שאינה חותרת לריגוש מהיר. בית-פזמון זה סיפור יותר פונקציונלי וצמא ריגושים ורווח. הבית קצר ופחות מפותח מה-A, והוא לא עומד בזכות עצמו, יש לו תפקיד: להוביל אל התכלית של השיר – הפזמון. זאת תבנית שאף על פי שהולידה המון שירים שאין שיעור ליופיים, תבונתם ועומקם הרגשי, באופן עקרוני היא יותר וולגרית מהתבנית הקודמת.

הסי-פארט הוא במובן מסוים שריד של ה-AABA. או התגלמות חדשה שלו. הוא מזכיר במהותו הניגודית את ה-B הישן, המעודן, רק שהוא מופיע אחרי הפזמון המודרני, המתלקח. ככזה הוא מאפשר למוזיקאים ליהנות מהטוב בכל העולמות: לכבוש בלי להיות וולגרי, לשכלל בלי להיות מיושן. אז קדימה, תביאו עוד כאלה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות