בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השעה הראשונה בהופעה של "ג'תרו טאל" לא התרוממה. ואז קרה משהו

איאן אנדרסון בן ה–74 היה נמרץ וחיוני, חילל כהלכה ושר יותר טוב מאשר בביקור הקודם שלו בישראל. אלא שהמוזיקה בהופעה של "ג'תרו טאל" בחיפה היתה רחוקה רוב הזמן מלהלהיב

9תגובות
איאן אנדרסון בהופעה של "ג'תרו טאל" בחיפה אתמול
רמי שלוש

בכניסה לאולם, בסביבות רבע לתשע, אחד האנשים שבאו להופעה זימזם לעצמו מבלי משים את ריף הגיטרה המפורסם של השיר "אקואלונג" — שישה צלילים מושחזים כגרזן שהם אולי המומנט המוזיקלי המזוהה ביותר עם "ג'תרו טאל". טה־טה־טה־טה־טה־טה! האיש המזמזם נראה נרגש למדי, או לפחות שמח, ויש להניח שאחד הדברים שגרמו לו להרגיש כך היתה הידיעה שעוד מעט הוא עומד לראות את הגיטריסט של "ג'תרו טאל" מנגן את הריף הנצחי מול עיניו.

זה לא קרה. את פני הבאים להופעה קיבלה הודעה על מסך הווידיאו, שבישרה שהגיטריסט של "ג'תרו טאל" נדבק בקורונה ולא בא לישראל. הפתרון שנמצא, כך הסביר הסולן איאן אנדרסון לקהל עם תחילת ההופעה, הוא שהגיטריסט הקליט מראש את התפקידים שלו, שהושמעו בפלייבק ונוספו לנגינה החיה של אנדרסון ושלושת הנגנים האחרים (קלידן, בסיסט ומתופף). לא תנאי פתיחה אידיאליים להופעה, שממילא עברה שינמוך מסוים (לפחות בכל הנוגע לגודלה) כשהועתקה מהחלל הגדול של מרכז הקונגרסים בחיפה, שם אמורה היתה להתקיים לפי התוכנית המקורית, אל החלל הצנוע יותר של האודיטוריום העירוני.

השיר "גברת טיבטס" - דלג
השיר "גברת טיבטס"

ואכן, עם או בלי קשר לחסרונו של הגיטריסט, השעה הראשונה של ההופעה מיאנה להתרומם. אש קטנה, אם בכלל. אנדרסון בן ה–74 היה נמרץ וחיוני, חילל כהלכה ושר יותר טוב מכפי ששר בביקור הקודם שלו בישראל, שבו נאלץ להשקיע מאמץ פיזי ניכר כדי להתקרב לצלילים הגבוהים. אתמול (שלישי) הוא היה קצת יותר משוחרר ווקאלית. אבל המוזיקה היתה רחוקה מלהלהיב. הנגינה היתה טכנית מדי, אולי מפני ששלושת הנגנים השקיעו חלק ניכר מהמשאבים שלהם בהקפדה על סינכרון עם הפלייבק של הגיטריסט. השיר Living in the Past, בביצוע פושר, הלם את הרושם הכללי שהותירה המוזיקה: חימום מקצועני מניח את הדעת של שירים יפים מפעם, ללא הזיק החי שניצת בהופעות טובות באמת של להקות ותיקות.

אחרי כשעה חברי "ג'תרו טאל" יצאו להפסקה של רבע שעה. בדרך כלל הפסקות מחצית בהופעות רוק זה דבר מיותר ואף צורם, אבל לא רק שבמקרה של אנדרסון ההפסקה היתה מובנת, אלא שכשחברי "ג'תרו טאל" חזרו לבמה התברר שההפוגה הועילה להופעה ועזרה לה להיכנס סוף סוף למרחב ביטוי חי ואורגני יותר.

זה לא קרה מיד עם החזרה, אלא כעבור כמה דקות כשאנדרסון ושותפיו התחילו לנגן את "גברת טיבטס", השיר שפותח את האלבום החדש שלהם. לראשונה בהופעה ארבעת המוזיקאים על הבמה נשמעו כמו להקה של ממש, ולא כמו איאן אנדרסון ושלושת מלוויו. התחושה היתה שהקלידן, הבסיסט והמתופף (ואולי גם הגיטריסט, בהתגלמותו הפלייבקית) מרגישים שזאת המוזיקה שלהם (בניגוד לשירים הקלאסיים של "ג'תרו טאל" משנות ה–70) ועל כן מנגנים אותה ביתר התלהבות ומסירות. הצליל שהם הפיקו היה מעט יותר חדיש ופופי מהסאונד המזוהה של "ג'תרו טאל". אולי אפשר לקרוא לזה סינת־פרוג.

מיד אחר כך, לקראת הישורת האחרונה, ההופעה חזרה אל החומרים הקלאסיים, אבל זריקת המרץ העכשווית של גברת טיבטס המשיכה להשפיע וגרמה לרגע השיא של ההופעה, הביצוע ל"אקואלונג", להישמע רענן וסוחף. זה לא היה שחזור אוטומטי של המקור אלא גרסה שונה, ארוכה ומלאת חיים.

"ג'תרו טאל" בהופעה אתמול
רמי שלוש

אחרי ביצוע אנרגטי ללהיט ישן נוסף, Locomotive Breath, אנדרסון ושותפיו (שיופיעו היום בהיכל התרבות בתל אביב) נפרדו מהקהל, ואם היה צורך בעדות חד משמעית לכך שהמחצית השנייה של ההופעה היתה מהנה ומוצלחת, המחשבה הראשונה כשהאורות נדלקו היתה "רגע, מה עם Thick as a Brick?" אני לא בטוח שהייתי מוכן לשמוע את היצירה הזאת במלואה (שני צדדים של תקליט שיצא ב–1972, כמעט שלושת־רבעי שעה בסך הכל), אבל הייתי שמח להישאר באודיטוריום עוד 22 דקות כדי לשמוע את החלק הראשון.

"ג'תרו טאל". אודיטוריום חיפה, 19.4



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו