בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שריל קרואו: "יש מעט מאוד נשים שמסוגלות למשוך קהל של צעירים"

אחרי מכירת 50 מיליון מאלבומיה, שריל קרואו עדיין לא מרגישה מקובלת ומצהירה שאלבומה הנוכחי יהיה האחרון. את השלווה היא מאבדת רק כשהיא נזכרת בסיבוב ההופעות שלה עם מייקל ג'קסון שבו נטען כי התעלל מינית בילד

19תגובות
קרואו מופיעה בתוכנית
"טודיי" באינדיאנפוליס במאי
השנה. "תמיד הרגשתי שאני
נמצאת בשטח הפקר"
Darron Cummings / AP

שריל קרואו אף פעם לא היתה קוּלית. המורה למוזיקה בתיכון מפעם פרצה בעליצות לתודעה של עולם הפופ ב–1993 עם אלבומה Tuesday Night Music Club, אוסף של ג'ם־סשנים קלילים, וכמעט מיד זכתה לחיבוק מצד גיבוריה: "האיגלס", סטיבי ניקס, ג'וני קאש. אבל כמו פיונה אפל, ג'ול ושאר הזמרות־היוצרות של שנות ה–90, שיצרו מאנקדוטות על בן זוג בעייתי המנוני רדיו גדושי חרדה, קרואו מעולם לא הרגישה חלק מסצינת הרוק האלטרנטיבי.

"התחלתי במקביל ל'סמאשינג פאמפקינס', בק, 'הול', ו'אר־אי־אם'", היא משחזרת, ישובה בעדינות ברגליים שלובות על כורסה קשה. "אבל התעלמו ממני לגמרי. תמיד הרגשתי כאילו שאני נמצאת בשטח הפקר. הייתי בגראמי" — היא זכתה בפרס שלוש פעמים — "אבל מעולם לא הייתי 'in', עם הילדים הפופולריים, את מבינה למה אני מתכוונת?"

אנחנו יושבות בפינה בבית של קרואו בנשוויל, בחווה המאוישת בצוות עובדים ומתאפיינת בבוהמייניות מרופטת של כוכבי רוק לצד גותיקה אמריקאית. בחוץ יש אסם שמשמש גם אולפן הקלטה לאלבום הנוכחי שלה, ה–11 במספר, "Threads", שייצא ב–30 באוגוסט ויתארחו בו כוכבים כמו קית ריצ'רדס, מייביס סטייפלס, צ'אק די, וסט וינסנט.

"במקום זה, נסחפתי עם בוב דילן ו'הרולינג סטונס'. זה היה משונה, כמו להתרועע עם החברים של ההורים שלי". היא צוחקת במבוכה. "אני מתכוונת לזה במובן החיובי ביותר, כי ברור שהם היו האנשים שרציתי להסתובב אתם, אבל כך הרגשתי. כשצצה הסצינה בסיאטל — אפילו חברות התקליטים ניסו למצוא דרך לגרום לי להיראות אלטרנטיבית".

Sheryl Crow - If It Makes You Happy (Official Video) - דלג

הן לא היו צריכות להתאמץ הרבה. קרואו מכרה 50 מיליון עותקים ברחבי העולם. אלבום הבכורה שלה הפך לפלטינה — פעמיים בבריטניה ושבע פעמים בארה"ב. היא שרדה טראומה משולשת, שכללה גילוי של סרטן שד, גידול במוח ואירוסין עם לאנס ארמסטרונג (הם נפרדו ב–2006, כמה שבועות לפני חתונתם). מאז היא חזרה עם הרוק המיוחד שלה, הסנטימנטלי, שכולל נגיעות של קאנטרי, יין לבן ומכנסי עור, והופיעה הקיץ גם בוומבלי וגם בגלסטנברי, מול מעריצים חדשים. "יש מעט מאוד נשים שמסוגלות למשוך קהל של צעירים. אחד הדברים הרבים הלא־הוגנים בענף שלי הוא שגברים יכולים להמשיך להופיע על במה ולנגן לפני נשים צעירות גם כשהם בני 60, וזה עדיין נחשב סקסי". מנגד, קרואו מחשיבה את עצמה כעת כ"אמנית מורשת".

כישרון שנלעס

זה לא שהיא כבר לא מייחסת חשיבות למראה שלה — זה ממשיך להציק תמיד בירכתי המוח, גם אם במעורפל — אלא שהיא החליטה להשתחרר מחוסר הביטחון ומהתחרותיות ומהצורך להמציא את עצמה מחדש.

קרואו עברה שינויים, מאשת פופ־רוק לזמרת של פולק בלוזי, והיתה לה אפילו תקופה ב–2013 של יפהפיית קאנטרי מאופקת, שעליה היא אומרת — "על השלב הזה הייתי אומרת, 'תודה, הלאה" — וצוחקת.

כיום, בעשור השישי לחייה, כשהיא אמא לשני בנים בני פחות מ–12, קרואו חושבת שהחיים שלה עלו על המסלול רק בסוף שנות ה–40 לחייה. "זה חונק, יש לך עוד כל כך הרבה לומר ואת מתפתחת. אני לא יודעת לאיפה אני מתאימה וזו אחת הסיבות לכך שזה יהיה האלבום האחרון שאוציא". בתור מישהי שהכריזה כרגע על פרישתה מהתעשייה, היא רגועה באופן יוצא מהכלל. באותה צורה היא התייחסה לכישרון שלה שנלעס ונזרק לאורך השנים על ידי גברים רבי עוצמה בתעשיית המוזיקה, שניצלו כוכבות צעירות ופגיעות.

ג'קסון וקרואו בלונדון, 198
Pete Still / Redferns / Getty Im

"היו לי כמה חוויות והטרדות מיניות כואבות מאוד אבל עברתי אותן. מעולם לא שמעתי התנצלות כלשהי, ואני מוכרחה לומר שקארמה היא דבר מרושע והיא יודעת להתנקם". קרואו איננה מציינת שמות ומתייחסת להטרדות האלה כאל התנהגות שאמניות מתחילות היו אמורות לסבול בשתיקה עד לאחרונה. האם היא לא כועסת כשהיא מביטה לאחור?

"אני לא מאחלת רע לאף אחד", היא אומרת בקול שקט, "אבל קבלת התנצלות כיום ממישהו שלא מתכוון לזה באמת, לא תשנה לי".

וזה מביא אותנו לעוד תקופה בעייתית בחייה: אל השנים 1987–1989 שבהן היתה זמרת רקע ב־Bad Tour של מייקל ג'קסון. קרואו נבחרה להופיע בסיבוב ההופעות הזה שנתיים אחרי שסיימה את לימודיה בקולג', בתקופה שבה לימדה וכתבה מנגינות לפרסומות בטלוויזיה. מדי לילה היא היתה שרה דואט עם ג'קסון ב־I Just Can’t Stop Loving You — באותו סיבוב הופעות שעליו נטען מאוחר יותר, בסרט התיעודי Leaving Neverland, כי בו התרחשה ההתעללות המינית של ג'קסון בנער ג'יימס סייפצ'ק.

Sheryl Crow, Johnny Cash - Redemption Day - דלג

קרואו נעצרת לרגע. "יצא לי לצפות ב־CNN בבוקר לאחר ששודר החלק הראשון של הסרט, והם הראו קטעים עם הצעיר שהיה איתנו בסיור של ג'קסון, וזה גרם לי..." היא מחפשת את המילים הנכונות — "זה דומה למוות במשפחה. זה עצוב. הוא (סייפצ'ק) היה ילד נפלא שהיה איתנו כל הזמן — יותר ממחצית הסיור שארך שנה וחצי. תמיד תהיתי: 'מה לעזאזל עושים ההורים שלו?'"

אנחנו יושבות, שרויות בקדרות לא נוחה. האם היא ניחשה? האם תהתה? "בכל הכנות, אני חושבת..." היא מפסיקה לזמן ממושך "אני חושבת שהיו הרבה חריגים בגלל הנזקים ש(ג'קסון)... אני מתכוונת, הוא לא הקרין את זה בכוונה אבל זה היה חלק מההילה שלו, התחושה שאי אפשר היה כמעט לגעת בו. הוא היה דמות כמו־חייזרית. כן, אני עצובה וכועסת על הרבה אנשים. אני מרגישה שהיתה רשת ענקית של אנשים שהרשו שכל זה יתקיים ויימשך. זה פשוט טרגי".

זוהי הצהרה מטלטלת. כוכבת רוק מפורסמת בעולם מאשימה את תעשיית המוזיקה בשיתוף פעולה עם ההתעללות המינית לכאורה של מייקל ג'קסון בנערים צעירים. קרואו נראית פגועה. "אני חושבת שהוא אפילו לא ידע את שמי במשך זמן רב". היא מתארת אווירה שבה מקורביו של ג'קסון התרכזו אך ורק בו והותירו אותה ואת שאר חברי הלהקה מחוץ לתמונה. האם ג'קסון התקשר אי פעם לאחר שהפכה לכוכבת בזכות עצמה?

I Just Cant Stop Loving You - דלג

"אף פעם. ראיתי אותו בטקסי הגראמי ואני חושבת שהוא אפילו לא העלה על דעתו מי אני".

מאוד לא נוח לשבת ברגע זה בביתה של שריל קרואו. אבל אז אנחנו עוברות לילדים שלה, והיא אומרת שבזכותם היא נשארת צעירה, שהם מאלצים אותה להקשיב לפוסט מאלוני, ושכך היא מרגישה שהעולם מסתובב לאיטו והופך למקום טוב יותר. היא ממשיכה להרהר עד כמה הכל השתנה אצלה כאמנית, ועל התועלת הרבה שאפשר להפיק מטיפול נפשי וחיים בריאים.

Sheryl Crow - Still The Good Old Days ft. Joe Walsh - דלג

"אני חייבת לומר שאני מחוברת לעצמי היום יותר מאי פעם, גם בזכות העובדה שכאשר את חיה את החיים שלך בעין הציבור ונאבקת עם 'מי אני צריכה להיות ולְמה אני צריכה להפוך כדי שאנשים ימשיכו להתעניין בי?' — את לא בהכרח נצמדת למי שאת באמת. ואין בי כיום את האנרגיה העצבנית שהיתה לי בשנות ה–90 כשכל הזמן ביקרתי את עצמי".

מה היית אומרת היום לגלגול הצעיר והלחוץ יותר שלך?

"אני חושבת שאם את מנסה תמיד לרסן את עצמך כמו שעשיתי... כשהכל התחיל להסתחרר ולהתפרק. זו היתה הפעם הראשונה שנאלצתי ממש להרגיש רגשות אמיתיים ולהחזיק בהם עד שהסחרור נעלם. אנחנו לא עושים את זה מספיק. את מוכרחה לחוות הכל מתוך כאב כדי שתצאי מהצד השני חזקה יותר ומודעת יותר".

זה נשמע כמו התחלת שיר של שריל קרואו.

היא מחייכת. "הדרך היחידה להגיע לצד השני היא לעבור את זה, לא?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו