בעיה כירורגית: דו"ח חדש חושף מציאות של פגיעות מיניות במערכת הבריאות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיה כירורגית: דו"ח חדש חושף מציאות של פגיעות מיניות במערכת הבריאות

לכתבה
חדר ניתוח בישראל. זירה גברית מובהקת IDEAPIXEL/Shutterstock

קשה לחשוב על סיטואציה שבה אדם הוא חסר אונים כמו זו שבה הוא או היא מורדמים על שולחן ניתוחים ונתונים לחסדי הצוות הרפואי. מתברר שגם שם, במצב כה רגיש ופגיע, הם עלולים להיות קורבן להטרדה

תגובות

סטודנטיות שצפו בניתוח הוזמנו לנצל מצב שבו אישה מטופלת מורדמת כדי לתרגל מישוש שדיים על מנת לגלות גושים. במקרה אחר דיווחו סטודנטיות בשנה ה', בסבב גינקולוגיה, כי רופא בכיר נעמד מול רגליה המפושקות של חולה מורדמת ונע קדימה ואחורה כאילו הוא מקיים עימה יחסי מין, לקול צחוקם של המתמחה והאחיות שנכחו בחדר. לא פעם הצוות הטיפולי בחדר הניתוח – אחים, אחיות, רופאים ורופאות – נוקטים שפה מינית גסה ומבזה כדי לתאר איברים בגוף המנותחת או המנותח. זה יכול לכלול התייחסויות כמו "איזה כלי גדול יש לו", "תחת של קרדשיאן", "תספורת יפה" (בהתייחסות לשיער הערווה), הערות על צורתו של איבר המין הנשי בניתוחים גינקולוגיים, הערות כלליות על המראה של החולה כגון "איזה נקבה דוחה ומכוערת".

אלה רק חלק מהממצאים בדו"ח על הטרדות מיניות במערכת הבריאות, הכולל נוהל למניעתן ולטיפול בהן. קשה לחשוב על סיטואציה שבה אדם חסר אונים כמו זו שבה הוא או היא מורדם או מורדמת, על שולחן ניתוחים, נתונה לחסדי הצוות הרפואי. מתברר שגם שם, במצב כה רגיש ופגיע שבו היא מפקידה את עצמה בידי מי שאמורים לרפא אותה, היא עלולה להיות קורבן להטרדה מינית, מילולית או פיזית.

הנוהל בנוגע להטרדות מיניות חובר לבקשת משרד הבריאות, על ידי ד"ר ליאור שחר וד"ר זאב לרר, ופורסם רק השבוע, ארבע שנים לאחר תחילת העבודה עליו ושנה מאז גיבושו, ולאחר שנמתחה ביקורת על משרד הבריאות על שאינו מפרסם אותו. כפי שדיווח עידו אפרתי בעיתון זה, בעקבות העיכוב הממושך התפטרה לפני כשבועיים ד"ר שחר מראשות תת-הוועדה של משרד הבריאות לטיפול ומניעה בפגיעות מיניות בקרב צוותים רפואיים.

ד"ר ליאור שחר. התפטרה מראשות תת-הוועדה לטיפול ומניעה בפגיעות מיניות בקרב צוותים רפואיים
מוטי מילרוד

מחברי הדו"ח מבהירים ומראים כיצד ההטרדה המינית היא חלק מן התרבות הארגונית בבתי החולים. מיפוי התופעה נעשה בין השאר בעזרת קבוצות מיקוד של סטז'ריות, רופאות, אחיות, מזכירות וחברות סגל מינהלי, עובדות במקצועות פארא-רפואיים, כוח עזר, בנות שירות לאומי ועובדות ניקיון. המדובר במערכת שבה קבוצות ואוכלוסיות מגוונות ומתאפיינת לא פעם ביחסי כוח: אם בין רופאים לסטז'ריות או לעובדות זוטרות וצעירות, אם בינם לבין מטופלות ומטופלים. החוקרים ממפים בין השאר את הטיפוסים המטרידים. ואלה, מתברר, באים מכל שדרות בית החולים: מעובדי מחסן, דרך חולים ועד לרופאים בכירים.

פרקטיקות הטרדה 'מאחורי הקלעים' הן חמורות במיוחד, ולא רק שהן מבזות ומשפילות כלפי הקורבנות של השיח או הפעולות המטרידות, אלא גם מבזות ומשפילות את מקצוע הרפואה כולו ומבאישות את ריחו בציבור" ד"ר ליאור שחר וד"ר זאב לרר

תוך כדי המחקר התברר, כי יש מחלקות כירורגיות המועדות במיוחד להטרדה מינית, כחלק אינהרנטי מהתרבות הארגונית והאתוס המקצועי הנהוג בהן. כמה מחלקות כאלה, ששורר בהן אקלים גברי כוחני, ידועות לשמצה בקרב רופאות בכל הדרגים ובמיוחד בקרב סטודנטיות. "בדומה למוסדות אחרים שבהם קיימת תחרות על גבריות יוקרתית, כגון יחידות מיוחדות בצבא, קבוצות ספורט עילית, דרגי מחקר בכירים במדעי הטבע, הרי הדמות הגברית האידילית ברפואה היא דמותו של הכירורג", כותבים החוקרים. "זהות זו מתחזקת תרבות שוביניסטית חזקה וברורה, שהרופאים הצעירים עוברים סוציאליזציה אליה". חלק ממפגני הגבריות היוקרתית המזוהים עם דמות הכירורג הם פרקטיקות מיזוגיניות, המתבטאות בין השאר באופן שבו העבודה מאורגנת, בשעות העבודה הנדרשות, במסלול ההכשרה, בצורות הפנייה והדיבור ואף באביזרים ובתשתיות הפיזיות, המעוצבות בצלמו ודמותו של הכירורג-הגבר. פרקטיקות אלה מדירות נשים והופכות את ניסיונן להשתלב במקצוע הכירורגיה לחוויה קשה, מתישה ומערערת. החשיפה של נשים הפוגשות כירורגים – אם כמטופלות חסרות אונים על שולחנות הניתוח ואם כסטודנטיות או סטז'ריות – להטרדה מגדרית והטרדה מינית היא חלק אינהרנטי מהקשר זה.

על פי החוקרים, חדר הניתוח הוא הזירה שבה הקודים הגבריים-יוקרתיים נדחסים לחלל אחד צפוף. זו הסיבה שהוא משמש לעתים גם כזירה להטרדה מינית, הן של מטופלות והן של סטודנטיות ורופאות. חלק מהמרואיינות סיפרו כי עם הכניסה לחדר הניתוח, כאילו ניתן רישיון להתנהגויות מופקרות ומשולחות רסן, שרופאים לא היו חושבים להפגין מחוץ לחדר הניתוח. לדברי החוקרים, "פרקטיקות הטרדה 'מאחורי הקלעים' הן חמורות במיוחד, ולא רק שהן מבזות ומשפילות כלפי הקורבנות של השיח או הפעולות המטרידות, אלא הן גם מבזות ומשפילות את מקצוע הרפואה כולו ומבאישות את ריחו בציבור. לו ידעו המטופלות והמטופלים ובני משפחותיהם כיצד מדברים עליהם הרופאים ולעתים גם הרופאות, אשר לחסדיהם הם נתונים ובידיהם הם מפקידים את גורלם, היו ההשלכות חמורות. חלק מהמעשים שעל אודותיהם שמענו עולים בלי ספק בגדר מעשי אינוס או מעשים מגונים".

רופאים בחדר ניתוח בישראל. זירה להטרדה מינית
Gorodenkoff/Shutterstock.com

מטבע הדברים, קשה מאוד לעמוד על היקף התופעה. לפי דו"ח של האקדמיות הלאומיות האמריקאיות למדע, הנדסה ורפואה (NASEM) מ-2018, 45%-50% מהסטודנטיות לרפואה דיווחו כי חוו הטרדה מינית במשך לימודיהן והכשרתן כרופאות. על פי מטא אנליזה שפורסמה לאחרונה, 28% מהאחיות דיווחו כי חוו הטרדה מינית. מהמחקרים השונים עולה כי אף שמדובר בתופעה רחבת היקף, מרבית המקרים לא דווחו ולא טופלו מעולם, בין היתר בשל החשש כי דיווח יפגע ביכולת ההתקדמות המקצועית של הנשים שהוטרדו.

הומור זה דבר נפלא, אני משתמשת המון בהומור בעבודה שלי, אבל אין שום דבר כוחני, מיני או משפיל בהומור שלי. מי שלא יודע להשתמש בהומור מבלי להקטין או להשפיל או להכניס תכנים מיניים – שלא יעשה זאת כלל" ד"ר ליאור שחר

בישראל, לדברי החוקרים, משרד הבריאות מעולם לא עשה סקר מקיף, הבוחן את תופעת הפגיעות המיניות במערכת הבריאות על כל רבדיה ומורכבותה ומאפשר לאמוד את ממדיה. סקר טלפוני, שנעשה ב-2013 בקרב 1,000 רופאים ורופאות בארץ, מצא כי 47% הוטרדו מילולית או גופנית. 40% מתוכם הוטרדו על ידי מטופל או מלווה של מטופל והיתר על ידי אנשי צוות.

עיקרי ההמלצות המקוריות של הנוהל החדש הן אלה, כדברי ד"ר שחר: "ראשית, שקיפות. הן לגבי האופן שבו מתנהל כל מוסד בנושא הטרדה מינית והן שקיפות בין-מוסדית לגבי הפוגעים הסדרתיים, כך שהם לא יוכלו לעבור ממוסד למוסד ולהמשיך לפגוע, כפי שקורה היום". שנית, דרושה התייחסות ספציפית לסטודנטיות למקצועות הרפואה והבריאות, שרוב ההכשרה שלהן לא נעשית במוסדות להשכלה גבוהה אלא במוסדות כמו בתי חולים, קופות חולים ואף מוסדות שאינם חלק ממערכת הבריאות. "לעתים הן מגיעות להכשרה קצרה במחלקה כלשהי – לחודש או לשבוע – ואין להן למי לפנות באותו מוסד שהן לא מרגישות חלק ממנו. הנוהל נותן מענה למקרים אלו", מסבירה שחר.

ד"ר זאב לרר. משרד הבריאות ספג ביקורת על העיכוב בפרסום הדו"ח
הדס פרוש

הדו"ח גם ממליץ על הכשרה ייעודית לממונות על ההטרדות המיניות במוסדות הבריאות. "כיום הן נושאות בתפקיד זה כתפקיד נוסף ואין להן המשאבים של זמן ותקציב וגם לא ליווי מקצועי כדי להשקיע בו כראוי. כמו כן אין אחידות בטיפול בפניות בין מוסדות שונים. אנו מבקשות שהממונה המוסדית תהיה בתקן מלא, ושמשרד הבריאות יקיים הכשרה מסודרת ואחידה לכל הממונות, על ידי מוסד מוסמך, כגון איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. כמו כן היא תקבל ליווי מקצועי. כל אלו יוצגו על ידי המוסד למשרד הבריאות לצורך בקרה". על הממונות המוסדיות תהיה אחראית נציבה ארצית, על פי ההמלצות.

ואולם, לאחר פרסום הנוהל, פעילות שהיו מעורבות בגיבושו ובהן שחר מתחו ביקורת על התוצאה ואמרו כי חלק מסעיפי הנוהל המקורי לא מופיעים בנוסח שפורסם. בתגובה הודו גורמים במשרד הבריאות כי "הנוהל לא מושלם. אנחנו יודעים שיש בו בעיות. כדי לגבש נוהל משמעותי יותר, נדרש גם שינוי בחקיקה". 

מה תשיבי למי שיגידו שהערות בעלות קונוטציות מיניות הן "הומור" ורופאים צריכים לפרוק את המתח בעבודה השוחקת, או משהו מעין זה?

"זה מה שאנחנו קוראות לו 'משטר הצדקה', כלומר זו דרך להצדיק את הפרקטיקה האלימה, שמנצלת את הכוח. האדם הזה משתמש בכוח שלו ומנצל אותו במובן הזה שכולם וכולן חייבות לצחוק מה'בדיחות' שלו. זו הטרדה מינית חמורה במיוחד, מפני שהיא פוגעת לא רק במי שעל חשבונה מתבדחים אלא גם בכל מי שבסביבה ושומע את השפה המינית הבוטה שלו. זו הטרדה מינית סביבתית. הומור זה דבר נפלא, אני משתמשת המון בהומור בעבודה שלי, כולל עם המטופלות והמטופלים שלי, אבל אין שום דבר כוחני, מיני או משפיל בהומור שלי. מי שלא יודע להשתמש בהומור מבלי להקטין או להשפיל או להכניס תכנים מיניים – שלא יעשה זאת כלל. יש הרבה דרכים לפרוק מתח, להתבדח או להשתחרר שאין בהן תוכן מיני".

באמת שערורייה שממש כמו לפמיניסטיות, גם לחולות על שולחן הניתוחים אין חוש הומור. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות