בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשורר וחתן פרס ישראל נתן זך מת בגיל 89

נתן זך היה מחשובי המשוררים הישראלים מתקופת קום המדינה. דעותיו הפוליטיות עוררו לא מעט סערות במשך השנים. "היום לא הייתי ממליץ לאף אחד לבוא הנה״, אמר בראיון ב-2013

113תגובות
נתן זך, ב-2016
תומר אפלבאום

המשורר, המתרגם ומבקר הספרות נתן זך, חתן פרס ישראל ומחשובי המשוררים הישראלים מתקופת קום המדינה, מת היום (שישי) בגיל 89. זך צפוי להיקבר בקיבוץ עינת, וטרם נקבע מועד ללוויה.

זך נולד בברלין בשם הארי זייטלבך, עלה ארצה בגיל חמש והתגורר עם משפחתו בחיפה ובהמשך בתל אביב. במלחמת העצמאות הוא שירת כקצין ולאחר שחרורו למד פילוסופיה, מדע המדינה וספרות עברית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. את שיריו החל לפרסם בעיתונים שונים ב-1951, והוא נמנה עם חברי קבוצת "לקראת", בהם משה דור ואריה סיון, ששיריהם הראשונים יצאו לאור בקובץ "בשלושה" ב-1953. זך נחשב לבן המורד בדור המשוררים שקדם לו, ובהם נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי. ב-1955 יצאה לאור אסופת שיריו "שירים ראשונים" וב-1960 "שירים שונים", שנחשב לספר שבישר את המהפכה שחוללו זך ובני דורו בשירה העברית ולביטוי לתגובת הנגד שלהם לשירת אלתרמן ושלונסקי.

נתן זך. ביטוי לתגובת הנגד שלהם לשירת אלתרמן ושלונסקי
תומר אפלבאום

במאמרו "הרהורים על שירת אלתרמן" בכתב העת "עכשיו" ב-1959 פרש זך את עיקרי ביקורתו על המשורר, בין היתר על כללי החריזה והמשקל ביצירתו ועל הקולקטיביזם ו"היעדר האני" לכאורה בה. בהתייחסו לשירי אלתרמן הזכיר זך בין היתר "סימטריה קפואה כערך עצמאי של יופי", "מקצב 'אדריכלי' זוויתי — דפוס ריק ומוגדר מראש המתמלא מלים" ו"מִקצב מכאניסטי מאולץ". ב"שירים שונים" התבטאה משנתו השירית השונה של זך בהשוואה לאלתרמן, כאשר הוא הפנה עורף לסגנון הפיוטי המחורז לטובת דיבור חופשי, אישי יותר. ביקורתו של זך השפיעה על דור שלם של משוררים שבאו אחריו והפסיקו לכתוב בחרוז, אך היא הותקפה לא אחת כשגויה וככזו שהחמיצה את גדולתו ואת עוצמתו הרגשית של אלתרמן.

ב"שירים שונים" של זך נכלל בין היתר "שיר ערב", שהולחן לימים על ידי מתי כספי והופיע באלבומו "ארץ טרופית משגעת" ב-1987: "בערב / כשאמרה לי נערתי / לך / ירדתי לרחוב להתהלך / והייתי הולך ומסתבך / מסתבך והולך / והולך והולך ומסתבך". כספי הלחין שירים רבים פרי עטו של זך, ובהם "איך זה שכוכב", "לא טוב היות האדם לבדו", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "כלבלב הו בידי בם בם" ו"הנה פתחתי חלון". אחד משיריו הנודעים של זך שזכו ללחן שכתב שלום חנוך הוא "עץ השדה", שיצא בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. הזמרת נורית גלרון הקליטה ב-1981 אלבום שלם משיריו, "שירים באמצע הלילה", וקיימה עמו דיאלוג אמנותי הדוק במשך שנים, שנמשך גם באלבומה "ואז בא לנו" מ-2009. בין היתר ביצעה את "כולנו זקוקים לחסד" ו"אהבה של שני אנשים" ללחן של אילן וירצברג ו"שיר לאוהבים הנבונים" ללחן של דפנה אילת.

זך. לצד השירים, תירגם מחזות ואף כתב מחזה פרי עטו.
יובל טבול
שיר ערב - דלג

שמחות ופליאות של יום-יום

ב-1968 נסע זך לאנגליה והשלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אסקס. בשובו לארץ, כעבור כעשור, לימד בין היתר באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. ב-1982 הוענק לו פרס ביאליק לספרות. בשנות ה-80 פירסם בין היתר את "קווי אוויר", שעסק ברומנטיקה בסיפורת הישראלית ויצא בהוצאת כתר, וכן את תירגומו ל"קדיש ושירים אחרים" מאת אלן גינסברג. לצד זאת פירסם את קובץ הסיפורים "קוף המחט" ואת "מות אמי", ממואר שכתב על אמו. ב-1995 הוענק לזך פרס ישראל. "הודות לשירתו גילתה השירה העברית בישראל כי אפשר ליצור יופי שירי ומוסיקליות רגישה ועשירה גם בצורות הנעדרות סדירות מלאה של משקל וחריזה", כתבו השופטים, "במקביל לכך גילתה שירת זך כי מועקות, חרדות, שמחות ופליאות של יום-יום, ואף מצבים, רגשות ומחשבות שהם לכאורה 'פרוזאיים' לחלוטין, עשויים לזכות בהבעה פיוטית החורטת אותם בלב מאות ואלפים של אוהבי שירה".

לצד השירים וביקורות הספרות שפירסם בעיתונות, בין היתר על שירת אמיר גלבע, דליה רביקוביץ ויהודה עמיחי, תירגם זך מחזות ואף כתב מחזה פרי עטו. תיאטרון הבימה העלה ב-1959 את תרגומו ל"אדון בידרמן" מאת מקס פריש ובבימויו של שרגא פרידמן וב-1961 את העיבוד ל"מלחמה ושלום" על פי טולסטוי, כפי שכתבו הבמאי הגרמני הנודע ארווין פיסקטור, אלפרד נוימן וגונטרם פריפר ובבימויו של יוליס גלנר. תרגומו ל"מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט הוצג פעמיים, בתיאטרון חיפה ב-1962 ובבימוי יוסף מילוא וב-1987 בהבימה בבימוי עמרי ניצן. "בית ספר לריקודים", המחזה שכתב זך, הוצג בקאמרי ב-1984 בבימויו של שמואל בונים אך לא זכה להצלחה וירד כעבור זמן קצר.

זך. "לשירה פוליטית יש סדר יום, נטייה מפלגתית. אני מעולם לא הייתי שייך למפלגה״
יובל טבול

זך ערך בשנות ה–60 יחד עם המשורר אורי ברנשטיין את העיתון לספרות "יוכני", שנחשב למשפיע ביותר בזמנו, ובשנות ה–90 ערך את "הנה: קונטרס לשירה". הוא פירסם גם ספרי ילדים ובהם "הנשר הגדול" ו"הסיפור על האנשים הקטנים". ב-2013 יצא ספרו "מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה" ובו הופיע מעין שיר התנצלות לאלתרמן. בשיר, שכותרתו "לנתן א.", כתב: "אִם חָלילה פגעתי בךָ/ ואתה עוד כואב, חלילה, אָחִי,/ דע, רק כתבתי על אחד התאומים/ וגם לָזֶה לא אִחַלתי אלא נִחוּמים/ כי קראתי את שירךָ על האֵם, האֲסוּפִי והנֵר./ אנא מְחַק מדבָרַי כל מִלָה ומִלָה/ שבהן צִעַרתִיךָ ואולי גם את עצמי./ כי המדֻבָּר, אחרֵי הכל, בַּאֲסוּפים/ וגם אִם איש מרעֶיךָ או רֵעַי לא יבין/ מֻבְטְחַני כי שנינו, איש וּכְאֵבו, מְבינים".

דעותיו הפוליטיות הידועות של זך עוררו לא מעט סערות במשך השנים. כך ב-2012 דנו במשרד החינוך בהוצאת שיריו מתוכנית הלימודים בעטיין. ב-2013 אמר ל"ידיעות אחרונות" כי "היום לא הייתי ממליץ לאף אחד לבוא הנה. אם זה לטובתו ולהנאתו, אז יש הרבה מקומות יותר מהנים. זה בסדר גמור. אתם רוצים ללכת לברלין – לכו לברלין. לטובתכם ולהנאתכם. לכן לכל מקום שיהיה לכם בו יותר טוב. רק תסתלקו מפה". מדי פעם בפעם הוא גם נהג לפרסם מודעות תמיכה פוליטיות שונות מעל עמודי "הארץ". "אני לא איש פוליטי", אמר זך בראיון לאלי אליהו ב"גלריה" במאי 2011, "לשירה פוליטית יש סדר יום, נטייה מפלגתית. אני מעולם לא הייתי שייך למפלגה, חוץ מאשר ב-1949, כשהייתי קצין במלחמת השחרור וכפו עלינו להירשם למפא"י".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו