בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יבגני יבטושנקו, המשורר שחשף את טבח באבי יאר

בשבת האחרונה מת בארה"ב המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו, שהתפרסם בפואמה "באבי יאר", בה נחשף טבח המוני של יהודים בימי השואה, בשיתוף פעולה אוקראיני

3תגובות
יבטושנקו בביקור במוזיאון יד ושם ב-2007
© Gil Cohen Magen / Reuters/

עַל בַּאבִּי יָאר אֵין מַצֵּבוֹת, / אֵין כְּלוּם / מִדְרוֹן תָּלוּל — אַנְדַּרְטָה מֵעַל פֶּצַע / אֲנִי יָרֵא. / אֲנִי מַרְגִּישׁ קָדוּם / כְּמוֹ הַיְּהוּדִים עַצְמָם, כְּמוֹ עַם הַנֶּצַח // אֲנִי לוֹחֵשׁ: / עִבְרִי אָנוֹכִי. / לְאֹרֶךְ הַיְאוֹר אֲנִי פּוֹסֵעַ, / שְׁנִייָה אַחַת — וְעַל הַצְּלָב גוֹוֵעַ / הַמַּסְמֵרִים עֲדַיִן בְּתוֹכִי" — בשורות מצמררות אלה, עם אזכורים עבריים־נוצריים, נפתחת (בתרגומו של זאב גייזל) הפואמה הנודעת "באבי יאר" שפירסם המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו בשנת 1961, ובה נחשף לראשונה באופן בולט חלקם של האוקראינים — אז חלק מברית המועצות הסובייטית — לצד הנאצים ברצח יהודים בשואה. יבטושנקו, משורר מחאה אנטי־סטליניסטי במדינה שמנעה חופש ביטוי, מת בשבת האחרונה בגיל 84 בארצות הברית, אליה היגר ב–1991, עם נפילת הגוש הסובייטי.

באבי יאר, שמו של נחל צפונית מערבית לקייב בירת אוקראינה, היה גיא הריגה שבו רצחו הנאצים בשיתוף שוטרים אוקראינים בין מאה אלף ל–170 אלף איש, החל מספטמבר 1941, בכמה גלים לאורך כשנתיים. כ–50,000 מהנרצחים היו יהודים, ועוד כ–120,000 היו צוענים, חולי נפש, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שהואשמו בהפרת סדר. ב–1943 קיבלו הנאצים פקודה להעלים ראיות לטבח, האתר כוסה באמצעות עובדי כפייה והגופות נשרפו.

יבגני יבטושנקו
דודו בכר

בראשית שנות ה–60, בתקופת שלטונו הסובייטי של ניקיטה חרושצ'וב, כשהפרשה החלה להיחשף — במידה רבה בזכות הפואמה של יבטושנקו — הפך האתר למקום עלייה לרגל. בלחץ המתגבר לחשיפת הטבח ולהקמת אנדרטה במקום השתתפו בין השאר הסופרים אליה ארנבורג וויקטור נקרסוב, והמלחין דמיטרי שוסטקוביץ', שהלחין את הפואמה "באבי יאר" של יבטושנקו וכלל אותה בסימפוניה ה-13 שלו. בלחץ השלטון הסובייטי נאלץ שוסטקוביץ' "לתקן" את הנוסח, אלא שהפואמה והלחן כבר עוררו תהודה רחבה בברית המועצות ומחוצה לה, ולחץ דעת הקהל להקמת אנדרטה בבאבי יאר גבר. בשנת 1966 נערכה תחרות בין אדריכלים ואמנים וב–1974 הוקמה האנדרטה. לא צוין בה, עם זאת, כי יהודים היו בין הקורבנות.

יבטושנקו נולד בסיביר ב–1932בשם יבגני אלכסנדרוביץ' גאנגוס ובבגרותו אימץ את שם המשפחה של אמו. שני הוריו היו גיאולוגים והוא החל לפרסם מכתביו עוד בהיותו נער. אחרי גירושי הוריו, עבר להתגורר עם אמו במוסקווה ולימים סיפר על החיים בתקופת מלחמת העולם השנייה ברוסיה. "היו אלה ימים שקשה היה להשיג נייר", כתב במסה שהתפרסמה במארס 1963 בעיתון "דבר". "בעד מחברת כתיבה לתלמידים שילמו מחיר של קילוגרם חמאה. הילדים בבית הספר כתבו בין שורות העיתונים, שהיו מלאות הודעות מן החזית. לקחתי בחשאי מהספרים של סבא שני כרכים מכתבי מרקס ואנגלס ותוך שנה מילאתי בכתיבה שלי את כל הנייר החלק. ניסיתי לכתוב רומן. סבתא גילתה את המעשה שעשיתי אבל היא סלחה לי. היא רק ליטפה את ראשי ואמרה לי: 'עכשיו תהיה כבר כל ימי חייך מארקסיסט אדוק'. דומני שסבתא לא טעתה".

בין 1951 ל–1954 למד במכון גורקי לספרות במוסקווה, שממנו נשר. ספר שיריו הראשון הופיע בשנת 1952. שיר ממנו, ששמו (בתרגום חופשי) "זה מה שקורה לי עכשיו", הולחן ונהפך לפופולרי. ב–1956 פירסם את "תחנת חורף", שנחשב לשירו המשמעותי הראשון. כעבור שנה סולק מאגודת הסופרים הסובייטיים לאחר שהואשם באינדיבידואליזם. נאסר עליו לצאת את גבולות המדינה, אבל בזכות הפופולריות הרבה שלו ולחץ בינלאומי הוסר האיסור ב–1963.

עוד קודם לכן כתב את "באבי יאר", פואמה שבה התעמת עם הכחשת חלקם של האוקראינים בטבח באוכלוסיה היהודית בקייב ב–1941, כמו גם עם האנטישמיות שהתקיימה אז בברית המועצות. השיר, שהכה גלים, לא הודפס שוב בבריה"מ עד שנות ה–80. בשנה שבה פורסם "באבי יאר" פירסם יבטושנקו גם את "יורשי סטאלין", שיר מחאה הגורס כי מורשת סטאלין לא נעלמה גם תחת שלטון חרושצ'וב.

ב–1991, עם הגירתו לארצות הברית, לימד יבטושנקו שירה רוסית ואירופית וקולנוע בכמה מוסדות לחינוך גבוה, בעיקר באוניברסיטת טולסה באוקלהומה. ב–2007 הוא ביקר בישראל, הקריא בקולו את "באבי יאר" ב"יד ושם" והשתתף בכמה ערבי שירה שהתקיימו לכבודו. בראיון ל"הארץ" סיפר אז על חוויותיו כילד, נער ובוגר, תחת השלטון הסובייטי וכיצד התחדדה הביקורת שלו כלפי המשטר עד שפרצה בשיריו ופורסמה.

באותה מסה שפירסם בעיתון "דבר" ב–1963 הוסיף וכתב יבטושנקו: "בשבילי יש בעולם רק שני לאומים: אנשים טובים מזה ואנשים רעים מזה. אני פטריוט של האומה הבין לאומית של האנשים הטובים. אהבת האנושות חוצה את אהבת המולדת".

לעברית תורגמו שיריו של יבטושנקו בעיקר בידי שלמה אבן שושן, ובמיוחד השירים מתקופת יצירתו הגדולה, בשנות השישים. לקהל הישראלי הוא מוכר גם כמחבר השיר "בדומייה" ("בדומיית עלי שלכת / על פני שדות היום גווע / האם במשעולים היא מהלכת / העוד זוכרת היא לילות אהבה"), שתירגם בשעתו הסופר יעקב שבתאי והתפרסם בביצועו היפהפה של ליאור ייני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו