בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בטי דודסון — הפמיניסטית הראשונה שקראה לכוס כוס והטיפה לאוננות נשית

השמרנים מימין והפמיניסטיות הרדיקליות משמאל שנאו את בטי דודסון, שיצרה מעגלי עירום ואורגזמה נשיים, קראה להכיר את הכוס וטענה שהבושה היא אויבת העונג. בשבת היא מתה בגיל 91

48תגובות
דודסון. "המילה הזאת מעליבה אותך?"
CELESTE SLOMAN / NYT

שנת 1973 בניו יורק, ומלחמות הסקס הפמיניסטיות בעיצומן. ד"ר בטי דודסון, שאז עדיין היתה רק בטי, עמדה על במה מול 1,200 נשים בכנס ארגון הנשים הלאומי, והעבירה מצגת שכל כולה תמונות של כוס. כוס אחרי כוס אחרי כוס. כזה עם שפתיים מוארכות, צרות, עם דגדגן גדול במיוחד, עם דגדגן מוחבא. אחד אחרי השני אחרי השלישי. בפעם השישית שאמרה "כוס" (cunt), נעמדה פתאום פמיניסטית שמרנית בקהל והכריזה בקול עוצמתי: "קשה לנו מספיק לצאת החוצה ולדבר על פמיניזם, אנחנו לא צריכות שגם את תבואי ותדברי ככה. אנחנו מתנגדות לכך שתשתמשי במילה הזו (כוס), שמענו אותה מספיק מגברים".

דודסון, שאהבה מאוד את המילים כוס וגם זין (cock) כי חשבה שהן חזקות וישירות, הסתכלה על אותה פמיניסטית והשיבה, "אה, באמת? אני מתנצלת שהמילה הזו מעליבה אותך, אבל היא גם במקרה מאוד מחרמנת אותי, ולכן אמשיך". אותה פמיניסטית שמרנית התיישבה מובסת בכיסא, כשדודסון המשיכה לומר "כוס" בטון חזק, בטוח ולא מתפשר. ללא הרף. כוס, כוס, כוס, כוס. כשסיימה להעביר את השקפים שהציגו כוסים פתוחים לרווחה, והראו עד כמה הם שונים זה מזה ויפים כל אחד בנפרד, 1,200 הנשים שמולה נעמדו באחת, והריעו. תרועות רמות ואדירות. קול התשואות שעלה מהקהל דקות ארוכות הבהיר את ההשפעה האדירה של השיח הפתוח על אוננות, אורגזמות, מיניות נשית, והצגת סוגי הכוס השונים שיש לכל אחת מאיתנו — על כל אוכלוסיית הנשים כולה. שנים אחר כך נזכרה דודסון באירוע ובעור הברווז שנוצר לה ברגע העוצמתי ההוא, שבו קיבלה, לדבריה, "אורגזמה מהקהל".

בשבת האחרונה, בגיל 91, מתה ד"ר בטי דודסון, סקסולוגית, מחנכת מינית וסופרת, מי שנחשבת בעיניי רבות ורבים לאחת הפמיניסטיות החשובות והמובילות בזמננו, מי שהוגדרה על ידי גלוריה סטיינם כ"אחת הפמיניסטיות הראשונות" ומי שהיתה ממייסדות גישת הסקס־פוזיטיב שבין השאר הציבה במרכז הבמה את השיח הפתוח על אוננות ושימוש בצעצועי מין.

דודסון גדלה בחווה בוויצ'יטה, קנזס בשנות ה–30 של המאה הקודמת. בשנות העשרים לחייה הגיעה לניו-יורק, שם למדה ועסקה באמנות. רוב ציוריה הציגו את הגוף הנשי והגברי באופן ישיר, לא מתנצל ולא נחבא מאחורי דימויים. היא ציירה גברים ונשים מאוננים, עם צעצועי מין או בלי, וספגה על כך ביקורת הן מהשמרנים בימין והן מהפמיניסטיות הרדיקליות משמאל. אורח החיים המתירני שלה, הפתיחות המינית, חיבתה לבדס"ם וההגדרה הפלואידית למיניות שלה עצמה — שכללה את כל הציר שבין הטרוסקסואליות, בי ולסביות מוצהרת — לא התיישבו עם האג'נדות של מובילות המאבק הפמיניסטי האנטי־פורנוגרפי של אותן שנים. הביקורת החריפה שלהן עליה נמשכה עד שנותיה האחרונות.

לאחר גירושיה, בשנת 1965, נכנסה דודסון לסצינת האורגיות העליזה בניו יורק, שם זיהתה דבר מעניין: הגברים באותן אורגיות התעסקו ב"לצאת גברים" ובלגמור, בעוד הנשים יצרו רעשי פורנו קטנים כשזייפו גמירה, וריכזו את מירב המאמצים בלהיראות טוב ולרצות את הגברים שאיתן. דודסון הבינה שנדרש שינוי רדיקלי בשיטה, והקימה בשנות ה–70 את סדנאות ה־BodySex שהתפרסמו בעולם כולו.

דודסון בביתה בניו יורק בפברואר השנה. ראיון אחרון למגזין Vice
CELESTE SLOMAN / NYT

מאז ועד היום, כ–7,000 נשים לקחו חלק בסדנאות, שהתחילו כאורגיות לנשים בלבד ושהפכו עם הזמן לסדנאות לימודיות. במהלכן, עשרות נשים יושבות עירומות במעגל, מביטות בכוס שלהן דרך מראה, מתבוננות בכוס חברותיהן, לומדות לנשום נכון, ואז, פשוט — מאוננות. דודסון האמינה שבושה היא רוצחת העונג הראשונה, וראתה בסדנאות לא רק דרך לשיפור האוננות והאורגזמה אלא הזדמנות שמאפשרת לנשים לקחת שליטה ובעלות על המיניות שלהן ולחזק את דימוי הגוף.

"כשאת בתוך מעגל נשים, את נפטרת מהתדמית השקרית שמפמפמים לך בעיתוני האופנה, בסרטים ההוליוודיים ובפורנו. הבעיה הכי גדולה של נשים היא דימוי הגוף שלהן, וזה מתחיל בכוס. אנחנו חושבות, כולנו, שיש משהו דפוק בכוס שלנו וברוב המקרים בכלל לא נסתכל עליו. ואם אין לך מושג איך הכוס שלך נראה, ומישהו נמצא לך בין הרגליים ואומר לך שהוא לא יפה, או מכוער — את תאמיני לו. אבל אם תסתכלי עליו במראה ותראי שהוא יפהפה, את תעריכי אותו. לכן, קחי מראה ותסתכלי עליו, ואז תסתכלי על כוס של אחרות, כי הוא לא נראה אותו דבר".

מעבר לקריאה הנמרצת של דודסון לאונן בחופשיות, היא פיתחה שיטות שעזרו לנשים שמעולם לא הגיעו לאורגזמה — לגמור. היא היתה חסידה נלהבת של ה"מג'יק וונד", אותו ויברטור דגדגני שעד היום, בשנת 2020, נמכר בחנויות כ"מעסה" לשרירים הדואבים, ופיתחה שיטת אוננות בשם "רוק אנד רול". במחקר ב–2008 שבו השתתפו 500 נשים אנאורגזמיות התגלה ששימוש במכשיר בשיטה זו הביא 93% מהנשים האנאורגזמיות לגמירה המיוחלת. דודסון, שהחשיבה עצמה כ"אם האוננות", האמינה שפמיניזם וכוח אמיתי עוסקים גם, ואולי בעיקר, ביכולת של הנשים לשלוט במיניות שלהן. "חייבת להיות לנו גישה למיניות שלנו, לשחק איתה, לפתח אותה, ליהנות ממנה — כדי שיהיה לנו משהו לחלוק עם אדם אחר", אמרה בראיון ל-Vice לפני שנה. "הישמרו לכם! נשים מאוננות היום בכל רחבי העולם, וזה כוח!"

.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו