תוך 24 שעות, הגורו המסתורי עם האופנוע מילא את היכל התרבות. ראיון מיוחד

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוך 24 שעות, הגורו המסתורי עם האופנוע מילא את היכל התרבות. ראיון מיוחד

לכתבה
סדגורו בהיכל התרבות בתל אביב תומר אפלבאום

הגורו סדגורו הגיע בהפתעה לתל אביב במהלך מסע אופנוע חובק עולם להצלת כדור הארץ וסחף אחריו אלפי מעריצים. בראיון בלעדי הוא מסביר למה זה הרגע להפסיק לדבר על "משבר האקלים", מה הקשר בין שלמות פנימית להצלת האדמה, ומה מרגיז אותו כל כך בפעילים מהסוג של גרטה תונברג. באותה הזדמנות אנשיו מגיבים על נושא אחר שבמחלוקת: מותה המסתורי של אישתו

169תגובות

בשעת ערב מאוחרת, על בימת היכל התרבות בתל אביב, עומד גבר מזוקן, לראשו קסקט, לעיניו משקפי שמש שהוא לא מסיר לרגע. מולו אלפי צופים מקשיבים בדריכות כיצד הוא פורש את המשנה שלו, מציג תובנות וממריץ לפעולה. "הלו?" הוא שואל את הקהל לאחר כל פעם שהוא מספק לו תובנה, כמו בודק אם המסר נקלט, והקהל מריע. ההתלהבות לא שוככת גם כשהכנס נגמר. אבא המחזיק בידיים רועדות את תינוקו ניגש לבמה, קד, מבקש שהאיש יאחז בילד ומוחה דמעה. אישה בשנות העשרים לחייה רוקדת כמו בטרנס. שתיים אחרות מתחבקות בעיניים לחות. גם יותר משעתיים אחר כך עוד מחכים עשרות אנשים ליד היציאה כדי לשוב ולהביט בו. זוג מתקוע, תיכוניסטים מתל אביב, חבורה של תיירים מאמסטרדם, בני שישים מכרכור ובנות ארבעים מרמת גן – כולם רוקדים ושרים בהמתנה לג'אגדיש (ג׳אגי) ואסודב, הגורו ההודי הידוע בכינוי סדגורו.  

תוך 24 שעות, הגורו המסתורי עם האופנוע מילא את היכל התרבות. ראיון מיוחד

2,500 בני המזל הנרגשים האלה, שהשיגו כרטיס לאירוע מבין קרוב ל־5,000 נרשמים, אינם יוצאי דופן. סדגורו (Sadhguru), בן 64, זוכה להערצתם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, הרואים בו את המורה הרוחני הגדול של זמננו, האדם שמצליח להנגיש את עקרונות הבודהיזם והיוגה. האשרם שלו במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו הוא מוקד עלייה לרגל, ובארה"ב יש לו מרכז יוגה ומדיטציה ענק בטנסי, לא הרחק מנשוויל, ושם, ובעשרות ספריו, ובעוד דרכים של העידן הזה, הוא מלמד איך למצוא את האושר הפנימי. 

אבל סדגורו, בצעירותו סטודנט לספרות אנגלית, הוא לא רק אחד בשרשרת גורואים שאנשי המערב אימצו בהתלהבות בניסיון לאחוז באותו מושג נחשק אך חמקמק. בו בזמן, כראש הארגון הרוחני קרן אישא (מלכ"ר), הוא גם יוזם פרויקטים גדולי היקף – מקים בתי ספר שמאפשרים לעניי הודו ללמוד קרוא וכתוב ותומך כלכלית באחרים, מסייע לחקלאים עניים, עוזר לעסקים קטנים – מפעלות ש־16 מיליון בני אדם מרחבי העולם מתנדבים בהם באופן פעיל. ובין אלו, בולט מעל כולם, ולא רק בהודו אלא בזירה העולמית, המיזם החדש והשאפתני ביותר שלו: הניסיון של סדגורו למנוע את מה שהוא מכנה "הכחדת האדמה". 

סדגורו והתינוק על הבמה. נערץ על ידי עשרות מיליונים
תומר אפלבאום

כי כן, סדגורו הוא אקטיביסט סביבתי. אבל בזמן שהתנועה הסביבתית בעולם ממוקדת במשבר האקלים, סדגורו טוען כי הבעיה האקוטית ביותר הניצבת בפני האנושות, זו שעתידה להביא למשברי מזון, מים, מלחמות ופליטים – ולהעצים את משבר האקלים – היא הנזק חסר התקדים לאדמה. האדמה היא זו שמאכילה אותנו (מספקת כ-95% מהמזון שלנו, במישרין ובעקיפין), היא שמחזיקה בחיקה יותר מרבע מהמגוון הביולוגי של כדור הארץ, אבל האנושות גורמת לה הרס מתמשך. או כמו שהוא אומר לנוכחים בהיכל התרבות: "אתם מדברים על משבר האקלים – אבל על כך שהאנושות מכחידה את האדמה, מקור המזון, המים והחיים שלנו, אתם שותקים. למה? האדמה גוססת, בואו נציל אותה ביחד".

סדגורו כבר יזם פרויקטים להצלת האדמה – בהם "ידיים ירוקות", מיזם שהחל בטאמיל נאדו ומטרתו העלאת הייעור בעולם ביותר מ־30% והבסת המדבור המשתלט. ועכשיו, נחוש לגרום לאנושות "להציל את האדמה", הוא יצא למסע של 100 ימים, לאורך 30,000 קילומטר ו-24 מדינות באירופה ובמזרח התיכון. רכוב על אופנוע, תחביב ישן, הוא עובר מאז חודש מרץ ממדינה למדינה ומתקבל שם בכבוד ששמור לכוכבי פופ או לדור הצעיר בשושלת וינדזור. בלונדון נאלצו שוטרים לפלס לו דרך בקהל אלפים, ובו גם חברי פרלמנט ומשפיענים, באמסטרדם המתינו לו 2,000 בני אדם בצדי הכבישים, מנופפים בידיהם שלטים שהכינו. בברלין חיכו יותר מ-3,000 אנשים בתורים ארוכים כדי לשמוע את דבריו, לרומא הוא רכב בגשם שוטף והתקבל שם ברחבת הקולוסיאום בשאגות של מאות מחזיקי בלונים. בווינה ובגשרים שבין התעלות בוונציה הקהל המתין לו בריקודים, והרשימה עוד ארוכה ומשתרעת בין באקו, פריז ועמאן. בתל אביב, עוד תחנה במסע, התקבצו האלפים בהיכל התרבות אף שדבר ביקורו נודע רק 24 שעות קודם לכן ולא היה לו כל פרסום. 

"זה בלתי נתפס, שתוך כמה שעות, מפה לאוזן, הוא מילא את האולם", אומרת אשת התקשורת והח"כית הסביבתית לשעבר מיקי חיימוביץ' שנמנית עם הנוכחים, אך מודה: "זה לא בהכרח מעיד על חיבור לנושא הסביבתי. אנשים באו לשמוע אותו כי הם נוהים אחרי אישיותו וחוכמתו, אבל הוא משתמש בהשפעתו על מיליונים. ההחלטה שלו לצאת לקמפיין הופכת אותו לאחת הדמויות החשובות בתנועה הסביבתית העולמית".

מיקי חיימוביץ'
תומר אפלבאום

ואכן למרות הסגנון, שיש מי שיבחן אותו בחשדנות, ולמרות פרשה מסתורית בעברו – מות אישתו, שעוד נחזור אליו בהמשך – סדגורו הוא דמות מפתח שמנהיגי עולם מקשיבים לה. בפראג הוא פגש שלושה שרים ביום אחד, ואלה הבטיחו לבחון מחדש את מדיניותם. ברומא הוא פגש את ראשי ארגון המזון העולמי, שהודו לו. בז'נבה, במטה האומות המאוחדות, האולם היה מלא עד אפס מקום במאות מקבלי החלטות ובעלי תפקידים, ובערב, כאות הוקרה, הוארה המזרקה שבחזית באורות כחולים וירוקים – צבעי מיזם "הצילו את האדמה" (Save soil). ובתל אביב ליוו אותו בכניסתו לאולם מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, והשרה תמר זנדברג.

ובכלל, קשת תומכיו מתחילה בסלבריטאים כמו המוזיקאי הקולומביאני מאלומה ומסתיימת במדעני אקלים מהשורה הראשונה, ולא במקרה: המחקר המדעי ונתוני האו"ם תומכים בדבריו הקשים. 52% מהקרקעות החקלאיות בעולם, על פי מחקרים, כבר הרוסות, ועד 2050 השיעור צפוי לעלות ליותר מ-90%. בעקבות ההרס הזה תוכל האנושות להפיק בתוך עשרים שנים בלבד רק 40% מזון מזה המיוצר כיום בעולם, אך תצטרך להאכיל הרבה יותר פיות, 9.3 מיליארד לפי הערכות. סדגורו זוכה אם כך לתמיכה גם באו"ם, בארגון המזון העולמי ובפורום הכלכלי העולמי. בייחוד עכשיו, כשהאיש שנחוש להציל את אמא אדמה הציב לעצמו יעד חסר תקדים: להניע 3.5 מיליארד בני אדם – 60% מציבור הבוחרים בעולם – ודרכם להוביל את הפוליטיקאים ב-193 מדינות האו"ם לשינוי מדיניות מהיר ודחוף. ברוח זאת נבחרה גם הסיסמה לקמפיין המתגלגל – "בואו נגרום לזה לקרות". 

"אני אומר לאקטיביסטים: אל תיכנסו למלחמת אקלים. אין אנשים רעים שרוצים להרוס את העולם. אלה אנחנו"
תומר אפלבאום

משבר רוחני, פתרון רוחני  

אנחנו נפגשים אחרי האירוע, בחדר שהוקצה לו בקומה השנייה של היכל התרבות. שורת עוזרים מלווה אותי לחדר, לעיניהם המאוכזבות של קבוצת משפיענים, שקיבלו אישור לפגוש אותו באופן אישי וממתינים עכשיו לרגע שלהם עם האליל. העוזרים הולכים מהר, מבהירים לי שלא יהיה זמן להרבה שאלות, זמנו של הגורו דוחק. אנחנו ממהרים בעקבותיהם, עוקפים את התור ונכנסים לחדר. "אני יושב במקום טוב?" הוא שואל וצוחק. "אני חושבת שכן אבל תומר (אפלבאום, הצלם) אחראי לכך שתצא יפה בעיתון", אני עונה. "או, אני יכול להיראות יפה?" הוא שוב צוחק מאחורי הזגוגיות הכהות של משקפי השמש, שכבר הפכו לאיקוניים ולא יוסרו מעיניו עד לסוף הראיון. 

למרות העדרו של קשר עין, נדמה כי סוד הקסם של סדגורו, מלבד כריזמה יוצאת דופן וחוש הומור, טמון בכך שאנשים מרגישים שהוא רואה אותם באמת. רואה את הסבל שלהם, את רצונותיהם ואת הפחדים שלהם – רואה ויודע לעזור להם. 

כל זה קורה לא כי יש כוח מרושע שיושב איפשהו ומתכנן כיצד להרוס את העולם, אלא כי אנחנו הורסים את העולם במרדף השגוי שלנו אחר אושר ותחושת רווחה" סדגורו

"גוף האדם הוא מרק כימי (chemical soup). שמחה היא תגובה כימית אחת, אהבה היא תגובה כימית שנייה, חרדה היא תגובה שלישית", הוא אומר בשמץ חיוך כשאני שואלת על העזרה הרוחנית שהוא מציע לאנשים, "והחיים הם בחירה בין להיות שף עצלן ובין להיות שף חרוץ – שמכין מחייו מרק מוצלח". מה מגדיר את איכות המרק? אם הוא טעים לסועד עצמו – ולו בלבד. "המרק הופך לעלוב בגלל שהמרכיבים שבהם אתה משתמש לא טובים, או שהדרך שבה אתה מבשל אותו לא טובה. עוני הוא מקום שבו החומרים גרועים, שפע הוא מקום שבו המרכיבים טובים אבל הטבח גרוע", הוא אומר.

את הנמשל, או הטענה המרכזית של התורה הרוחנית שלו, הוא הציג בין השאר בהרחבה בספרו "הנדסה פנימית" (Inner Engineering), שהפך לרב מכר של "ניו יורק טיימס". לפי סדגורו, כל איש ואישה יכולים לשלוט באושרם ולחוות אותו ללא כל תלות במתרחש סביבם. "סבל הוא משהו שאתה עושה בראש שלך", הוא אומר, "הדבר היחיד שעומד בינך ובין רווחתך הוא עובדה פשוטה: איפשרת למחשבות ולרגשות שלך לקבל הוראה מבחוץ ולא מבפנים. אם אתה רוצה לדעת רווחה, תסתכל פנימה. זו הדרך היחידה החוצה".  

את הדרך הזאת אפשר כמובן ללמוד באשרם שבטאמיל נאדו. אבל סדגורו מספק מדריכים פרקטיים ומעשיים בעיקר בערוצים אחרים: סרטוני יוטיוב, הרצאות וטקסטים דיגיטליים ומודפסים על אושר, אהבה, אוכל, סמים ואלכוהול. 17 מיליון למדו מהמדריך שלו ביוטיוב איך לעשות מדיטציה, 13 מיליון שמעו מה כדאי לעשות לפני השינה, 9 מיליון למדו איך להתגבר על פחדים. עוד מיליוני צפיות נרשמו למדריכי וידיאו שיעצו והסבירו איך להפסיק לעשן, האם יש אלטרנטיבה לסמים ולאלכוהול, מהי ארוחת הבוקר הבריאה ביותר, האם בגדים יכולים להשפיע על חיינו – ואיך יודעים אם אנחנו נמצאים בזוגיות הנכונה לנו. אין נושא שסדגורו לא נוגע בו. 

סדגורו בסרטון הדרכה: מדיטציה למתחילים

באופן ישיר, סדגורו לא קושר בין שתי משימות חייו: זו של העזרה לאנשים בעולמם הפנימי, וזו של הצלת האדמה והסביבה בעולם החיצוני – על ידי הוספת גידולים וצמחייה, פסולת צמחים ופסולת בעלי חיים, כך שכל מדינה תחזיר לקרקע לפחות 3%־6% של תוכן אורגני. גם פעיליו אומרים כי אין קשר בין שתי התנועות שמוביל הגורו ההודי. לכל היותר, הוא רותם את הפופולריות של המיסטיקה שלו לשורות המדע הריקות. אבל כשאני שואלת את סדגורו על כך, תשובתו היא קול מעניין ורדיקלי שכמעט לא נשמע כיום בתנועה הסביבתית: שורשו של המשבר הסביבתי הוא משבר רוחני – ולכן גם פתרונו כזה. 

מיליונים מאזינים בשקיקה לדברים שאתה אומר על הדרכים להיות מאושרים, על יוגה, תזונה ואהבה. אבל במסעך אתה מדבר רק על ההכחדה הסביבתית. האם העזרה הרוחנית האישית והמשבר הסביבתי הם באמת שני כובעים שונים שלך? או שאולי הדרך שאתה מציע לאנשים לרפא את עצמם היא למעשה גם הדרך להציל את האדמה?

"תני לי לענות לך בסיפור", הוא פותח את התשובה, כמו את רבות מתשובותיו באינספור פורומים: "היה פעם חקלאי שגידל תפוחי אדמה. יום אחד הוא רצה לאכול תפוחים. הוא הלך לעץ אבל מתוך הרגל החל לחפור באדמה בחיפוש אחר תפוחים. הוא לא מצא אף תפוח ורתח מזעם. הוא החל לפעול מתוך הזעם. החקלאי הזה הוא למעשה הסיפור של האנושות עכשיו. כל זה (משבר האקלים ומשבר האדמה. ל"י) קורה לא כי יש כוח מרושע שיושב איפשהו ומתכנן כיצד להרוס את העולם, אלא כי אנחנו הורסים את העולם במרדף השגוי שלנו אחר אושר ותחושת רווחה".

הלו? את חושבת שמי שמנהלים את התעשיות (המזהמות) הם אנשים רעים? שרוצים להרוס את העולם? נו באמת, אל תהיי ילדותית" סדגורו

סדגורו, במלים אחרות, קושר בין הדיכאון והחרדה הנפוצים בימינו ובין העובדה שהאנושות חסרת האושר והמרגוע הביאה להרס חסר תקדים ב-170 השנים האחרונות, כזה שהוציא מאיזון את האקלים העולמי, הביא להכחדת מינים מסיבית ולשימוש יתר במשאבי כדור הארץ והאדמה. האם כדי לפתור את המשבר הסביבתי לא צריך לדרוש הורדה ישירה של פליטות גזי חממה – אלא שיעורים רוחניים על מציאת אושר פנימי? האם אנחנו ממשיכים להרוס את כדור הארץ למרות אזהרות המדענים, כי אנחנו במרדף עקר אחר אושר חומרי וחיצוני שלא עובד, ומשמידים את כל החי סביבנו בחיפוש אחריו? התשובה של סדגורו היא כן.

"זו הסיבה שאני אומר לאקטיביסטים: אל תיכנסו למלחמת אקלים", הוא אומר עכשיו. "אין אנשים רעים שרוצים להרוס את העולם. אלה אנחנו. הלו? את חושבת שמי שמנהלים את התעשיות (המזהמות) הם אנשים רעים? שרוצים להרוס את העולם? נו באמת, אל תהיי ילדותית".

סדגורו על האופנוע. הגיע לתל אביב רכוב, כחלק ממסע חובק עולם
HENNING KAISER / dpa Picture-All

אבל האנשים האלה חושבים על הכסף שלהם, לא עלינו ועל עתיד ילדינו. כבר בסוף שנות ה–70 חברות הנפט הבינו, מתוך מחקרים שהזמינו בעצמן, שפחמן דו־חמצני ושאר גזי חממה יכולים לחמם את האטמוספירה ולהוות סכנה לאנושות. אך במקום לעצור בהדרגה את פעולתן, הן הקימו מחלקות יח"צ שזרעו במשך שנים דיסאינפורמציה. 

סדגורו לא מתרשם. "כולם חושבים על הכסף שלהם. זו התרבות שיצרנו. למה? שוב, כי אנשים במרדף אחר האושר. אני שואל אותך: כשאת מאושרת או עצובה, זה קורה מחוץ לעצמך או בתוכך? זה קורה בתוכך. גם חרדה. כל מה שחווית אי פעם קורה בתוכך. אבל האנושות במרדף. כמו החקלאי שחופר באדמה בחיפוש אחר תפוחים. זו הבעיה. ברגע שאתה מאושר מטבעך, חייך הופכים לביטוי של האושר – ואתה עושה רק מה שאתה באמת צריך, לא שום דבר יותר. היום כולם עושים דברים מעבר למה שהם צריכים. גם אם נגלה שמונה מיליארד כוכבים בשמים וניתן כוכב לכת לכל בן אדם על פני כדור הארץ, הם שוב יהרסו אותם במוקדם או במאוחר. בלי להיות מודעים, נישאר במצב אובססיבי כפייתי ונהרוס כל מה שניגע בו".

איך אנחנו יכולים להיות מאושרים בכוחות עצמנו, כמו שאתה מציע, כשאנחנו דואגים בגלל הרס האדמות והסביבה והעתיד המוטל בספק של ילדינו? מחקרים מהשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על חרדה ודיכאון אקלימי. איך אנשים מודעים יכולים להיות שמחים ושלווים?

סדגורו לא משיב איך, אלא למה: "האם בכל יום את מוכנה לעשות יותר כשאת מאושרת מאוד, או כשאת אומללה מאוד? כשאנשים מאושרים הם יעשו בחייהם כל מה שאפשרי. כשהם לא, הם יעשו פחות ופחות".

"סבל הוא משהו שאתה עושה בראש שלך. הדבר היחיד שעומד בינך ובין רווחתך הוא עובדה פשוטה: איפשרת למחשבות ולרגשות שלך לקבל הוראה מבחוץ ולא מבפנים"
תומר אפלבאום

במלים אחרות, אם היגון על הרס הטבע לא יעזור לנו להציל אותו, מוטב לנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להיות מאושרים – עבורנו ועבור הפלנטה. אלא שסדגורו מבין כמובן כי עד שאזרחי העולם כולו ישקיעו ביוגה ויפתרו את המשבר הסביבתי-רוחני מהשורש, עלול להיות מאוחר מדי – נדרשות פעולות מיידיות ודחופות. לכן הוא מבקש להשתמש בכוחם של מיליוני תלמידיו כדי להניע 60% מציבור הבוחרים בעולם. 

הקמפיין שלך מבוסס על ההנחה שאם נגיע ל-3.5 מיליארד אנשים, הציבור ישפיע על הפוליטיקאים, ואלה ישנו את דרכיהם. אבל גם על משבר האקלים מדברים כבר עשורים, מחוקר נאס"א ג'יימס הנסן ב-1988, דרך אל גור בתחילת שנות האלפיים, ועד גרטה תונברג. הם עדיין לא הצליחו להביא לשינוי הנדרש. למה לדעתך תצליח היכן שרבים כל כך נכשלים?

"אף פעם לא היתה תנועה שכוללת ומארגנת אנשים בצורה הזאת. זה תמיד היה מאבק. אנשים אומרים 'המלחמה במשבר האקלים' אבל משבר האקלים גרוע מספיק כשלעצמו, אנחנו לא צריכים מלחמה בנוסף לו. מלחמה היא לא פתרון, היא רק עוד בעיות. מה ששונה בנו הוא שאנחנו מגייסים את הקולות של אוכלוסיית העולם בעזרת תקווה".

סדגורו מוקף במאות אנשים בהיכל התרבות. מילא את האולם תוך 24 שעות, בלי פרסום
תומר אפלבאום

כיצד הוא מגייס את האנושות באהבה במקום במלחמה? כלי הנשק הראשון שלו הוא שירים וריקודים. גם באירוע בתל אביב פיזזו הנוכחים לשירת "לה לה לה ליי ליי", השיר שהוא משמיע בכל ההרצאות והסדנאות שלו, וזה שמשמיעים לו בכל מקום שהוא מגיע אליו. הנשק השני הוא מסרים אופטימיים על הצלת העולם וכוחם של ההמונים, שנותנים תקווה ומשמעות לאנשים. הוא רוצה לגרום לכל פעיל שלו להרגיש שמח, חשוב ובעל ערך – וכך להניע אותו לפעולה. 

במסגרת הקמפיין סדגורו וצוותו עושים כל שביכולתם כדי "לסייע להמונים לסייע לאדמה". באתר התנועה שלו שמתורגם לעשרות שפות, כולל לעברית, הוא מציע לתלמידיו לשלוח לראשי הממשלות מכתב אחיד שניסח – ולחיצת כפתור מאפשרת להזין את שם ראש הממשלה המתאים ואת שם האזרח החותם. הוא מבקש מתלמידיו לנצל את כוחם ברשתות החברתיות ולהשקיע רק 20-10 דקות ביום להצלת האדמה. 

גרטה תונברג ועמיתיה קוראים להבטחות הפוליטיקאים "בלה בלה בלה". למה אתה מאמין שגם אם הציבור ידרוש מהפוליטיקאים, הם יעשו את מה שהם מבטיחים?

"את מדברת כאילו הפוליטיקאים מגיעים מכוכב אחר. לא, הם אנשים שלוקחים אחריות על המדינות שלהם", הוא מתעקש ומסביר: "בלי המנדט של האנשים, איך אפשר לצפות מהפוליטיקאים שינהיגו מדיניות ארוכת טווח? אף אחד לא רוצה לעצב מדיניות שהתוצאות שלה ייראו רק בעוד 15 שנה. הרי כשהם עושים דברים כאלה הם מפסידים בבחירות. אז הם זקוקים למנדט מהבוחרים. צריך שלפחות 60% מהאוכלוסייה יגידו: אנחנו מודאגים מזה, אנחנו מוכנים להשקעות לטווח הארוך. רק אז הפוליטיקאים יעשו", הוא אומר ונוגע בבעיה היסודית ביותר של משבר האקלים – הפער בין האינטרס קצר הטווח של ממשלות, לתמוך בתעשיות של דלקי המאובנים המזהמים כדי לא לאבד כוח או כיסא, ובין האינטרס הציבורי ארוך הטווח, להיגמל מהם בטרם יהיו הנזקים בלתי הפיכים. פער שבמידה רבה הוביל לכך שמקבלי ההחלטות מתעלמים ממידע ולא נוקטים את הפעולות הנדרשות כבר חמישה עשורים לפחות, וביתר שאת עכשיו, כשמדענים מבהירים להם כי נותרו רק שמונה שנים למנוע את הנזקים החמורים ביותר.

רקדניות באירוע של סדגורו בהיכל התרבות בתל אביב. כל אירוע כולל שירה וריקודים
תומר אפלבאום

אז מה היתה לדעתך הטעות העקרונית של הפעילים לפניך שניסו להעלות מודעות למשבר האקלים ולמשברים סביבתיים רבים? 

"הם רוצים להביס את תעשיית הנפט, את תעשיית הפחם. לקח עשורים לבנות אותן. הן לא ייעלמו מחר בבוקר. אני רוצה שכולם יהיו חלק מזה, אף אחד לא צריך להיות בחוץ. כרגע יש תעשיות שפוגעות באקולוגיה שלנו. אני אומר לאקטיביסטים: אל תביסו אותן – תשנו אותן. כי להביס את התעשיות והכלכלות זה לא פתרון".

אתה אומר פה משהו רדיקלי, לעבוד עם החברות המזהמות, לא להילחם בהן. 

"כן, אנחנו צריכים לעבוד איתן. פשוט אין דרך אחרת. כולנו שותפים להרס כדור הארץ, הדרך היחידה היא שכולנו נהיה חלק מהפיתרון, אחרת אין שום פיתרון".

האשראם של סדגורו בהודו. מוקד עלייה לרגל
Srinivasan.Clicks/Shutterstock.c

מצד אחד, אתה אומר שצריך לעבוד עם החברות המזהמות, "לתקן ביחד עם הקפיטליזם". מצד שני, טענתך הבסיסית – שהאדמה היא לא רכושנו אלא מורשת שהופקדה אצלנו זמנית ויש לנו אחריות להעביר – חותרת תחת מודל הבעלות המודרני על הקרקע, שגורם לנו לחשוב שאנו הבעלים של הטבע. 

השאלות מערערות את השלווה של גורו היוגה, והוא נע בכיסאו בחוסר נחת ומרים את קולו. "אני לא טיפש ולא אגיד: 'תעשו שינוי בכלכלה'. זה מה שכולם מבקשים, אבל זה בחיים לא יקרה", הוא מותח ביקורת חריגה על הפעילים שמובילים את המאבק בשינויי האקלים. "זה כי הם (פעילי האקלים. ל"י) אוהבים ללכת לכנסים, לא למצוא פיתרונות. אני מבין שאנחנו, שני הדורות האחרונים, עשינו את הנזק הזה, ולכן תפקידנו לתקן אותו ככל האפשר לפני שאנחנו מסתלקים מהעולם".

אם האדמה תמות, כל הדאגות האחרות יהיו חסרות חשיבות. אבל הם (האקטיביסטים, ל"י) נמנעו מלדבר על זה, למה? הם צריכים לענות על השאלה הזאת" סדגורו

ואנחנו יכולים לתקן אותו אם הכלכלה תישאר כמו שהיא?

"על מה הכלכלה שלנו מבוססת? האם היא מבוססת על רווחת האדם?" 

"לא", אני עונה לו, "היא מבוססת על הרעיון של צמיחה חסרת גבולות וצריכה בלתי פוסקת, שלא מתחשבת במגבלות הטבע ומעודדת אותנו להרוס אותו. האנושות משתמשת כיום ב-74% יותר משאבים ממה שהמערכות האקולוגיות של הפלנטה יכולות ליצור מחדש מדי שנה".

סדגורו מניד בראשו לשלילה ומנסה מחדש: "אני שואל שאלה עקרונית: למה יש משהו שבכלל נקרא תהליך כלכלי? בשביל לשרת את הרווחה האנושית, נכון? וכשבני האדם במצב טוב, הם מבינים שהכלכלה יכולה לספק רק רמה מסוימת של נוחות, היא לא יכולה לספק אושר. אנשים אומללים יוצרים חברה של אומללות, ואז מנסים לעשות אותם שמחים על ידי כך שנותנים להם מתנות. מאיפה תביאו להם את המתנות? אתם יכולים לקחת אותן רק מהטבע, לא?"

"אנשים אומרים 'המלחמה במשבר האקלים' אבל משבר האקלים גרוע מספיק כשלעצמו, אנחנו לא צריכים מלחמה בנוסף לו. מלחמה היא לא פיתרון, היא רק עוד בעיות"
תומר אפלבאום

איך שלא מגדירים את זה, מבעית לחשוב על המחיר שזה עלול להביא איתו – על הזינוק במחירי המזון, המחסור והמלחמות. לפי מדענים, יותר מ-20 אלף מינים של בעלי חיים נכחדים כל שנה עקב אובדן בתי גידול. שליש מהחרקים בעולם כבר נמצאים בסכנת הכחדה, קצב מהיר פי שמונה מזה של יונקים, ציפורים וזוחלים (הנכחדים גם הם), בשל דרכי הפקת המזון והחקלאות האינטנסיבית שלנו. המגוון הביולוגי המורכב הזה הוא הבסיס לתפקודן התקין של המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, ולכן מדענים מסכימים כי כוכב הלכת נמצא בתחילתה של ההכחדה ההמונית השישית בתולדותיו.  

אתה מדבר בנחרצות על משבר האדמה, אתה מודאג באותה מידה ממשבר האקלים? או שאולי, אם אני מנחשת נכון, אתה ממקד את מסריך כי אתה חושב שאחת הטעויות של פעילי האקלים היא שהם מדברים על יותר מדי נושאים? 

"אני מאוד מודאג ממשבר האקלים, אבל אני אומר שאם אין לך אג'נדה ממוקדת (סינגל פוינט אג'נדה) אתה לא תצליח. כל כך הרבה כנסים של האו"ם מתקיימים כרגע. כמה מהם השיגו את מטרתם? אולי אחד. הם מדברים על יותר מדי דברים".

היא עזבה, בלי שום מאמץ ועם חיוך גדול. היא הודיעה שתעזוב ביום ירח מלא מסוים והתחילה לעבוד לקראת זה" סדגורו על היעלמות אישתו

אלא שלצערו של סדגורו, דווקא למשבר האדמה פעילי האקלים הבולטים והאו"ם לא התייחסו בצורה מספקת. "אם האדמה תמות, כל הדאגות האחרות יהיו חסרות חשיבות. אבל הם (האקטיביסטים, ל"י) נמנעו מלדבר על זה, למה? הם צריכים לענות על השאלה הזאת", הוא אומר, וזו אכן שאלה טובה, למרות שבפועל הבעיות כמובן קשורות זו בזו בשורשיהן: משבר האקלים הוא אחד הגורמים למצבה הרעוע של האדמה, וכל עלייה בטמפרטורה הגלובלית מביאה לייבוש ומדבור של עוד ועוד שטחים; בין שנת 2000 לשנת 2019 מספר ומשך הבצורות בעולם עלה ב-29% – מה שבאו"ם מכנים "פרשת דרכים". 

"דיברתי עם הרבה שרי סביבה שייצגו את מדינותיהם בוועידת האו"ם לשינוי האקלים בגלזגו (ב־2021)", הוא ממשיך. "הם אמרו לי: היינו שם שבועיים ולא שמענו את המלה 'אדמה'. עניתי להם: אתם הרי שרי הסביבה, אז אתם תגידו לי, מה הסיבה שאתם לא מדברים על כך? הדבר היחיד שהם אומרים הוא 'בואו נעצור את הדלקים הפוסיליים'".

סדגורו בהיכל התרבות. אנשים מרגישים שהוא רואה אותם באמת
תומר אפלבאום

תעלומת מוות מטרידה

עם כל רשת הקשרים, ההערכה וההערצה, את דמותו של סדגורו אופפים זה שנים רבות גם סימני שאלה מטרידים. מבקריו בהודו טוענים כי בניגוד לנאומיו היפים, בפועל הוקמו באשרם שבטאמיל נאדו, אזור רגיש אקולוגית המשמש גם כמסדרון מעבר לפילים, מבנים ללא היתרים, העוברים על החוק ופוגעים בחי ובצומח. גם פרויקט "ידיים ירוקות" – שהודות לו קיבל את פרס ההוקרה השני בחשיבותו שמעניקה ממשלת הודו – ספג ביקורת. מכתב פומבי, החתום על ידי יותר מ-90 ארגוני סביבה וזכויות אדם הודיים, טען כי לא מדובר בפעולה סביבתית מוצלחת, אלא דווקא בכזו העלולה להוביל ל"ייבוש נחלים ונהרות ולהרס של בתי גידול לחיות בר". בעקבות המכתב חזר בו מתמיכתו בפרויקט פעיל סביבתי מוכר אחר: השחקן ליאונרדו דיקפריו.

על כל הטענות האלה אומרים בקרן אישא כי הן מוּנעות מסיבות פוליטיות. "בשלושת העשורים האחרונים מפיצה קבוצה קטנה של אנשים באופן עקבי שקרים על הקרן", הם כותבים בתגובתם ל"הארץ". "מפות גוגל היסטוריות, אישור של ממשלת טמיל נאדו מספטמבר 2021 וגם מאת המשרד לאיכות הסביבה והיערות ולשינויי האקלים של הממשל המרכזי מראים כולם שאין כל פגיעה בפילים ולא פלישה ליער... ובניגוד לחששות של חלק מאנשי איכות הסביבה לגבי נטיעת העצים, איננו מציעים פיתרונות פשטניים בתחום זה. מעל לכל, הקריאה שלנו להצלת האדמה היא לא קריאה לתמוך בנו אלא בכדור הארץ".

"הוא הראשון שגרם לי להאמין בעצמי", "למדתי לאהוב את עצמי", "הוא עזר לי להיחלץ מדיכאון יותר ממה שעזרו פסיכולוגית וכדורים" – אלה התשובות שחוזרות בקרב הנוכחים באירוע בתל אביב

אבל יותר מהביקורת הסביבתית והאתית, יש נושא אחר שמאפיל על סדגורו: מות אישתו ויג'יה קומארי בשנת 1997, בגיל 33, לאחר שלדבריו – כפי שהם מופיעים גם באתר הרשמי שלו – הגיעה לרמה רוחנית גבוהה כל כך, שבחרה לעזוב את גופה באופן מודע, ללא כאב או מחלה. 

הם נישאו ב-1984, וב-1990 נולדה בתם, ראדה. שבע שנים לאחר מכן, לדברי סדגורו, היא החליטה לעזוב את העולם. "היא עזבה, בלי שום מאמץ ועם חיוך גדול", הוא פורש את עדותו באתר הרשמי. "היא הודיעה שתעזוב ביום ירח מלא מסוים והתחילה לעבוד לקראת זה. 

"ניסיתי לדבר איתה, 'זה לא הכרחי עכשיו, חכי קצת'. אבל היא אמרה, 'כרגע החיים שלי מושלמים, בתוכי ומחוץ לי. זה הזמן בשבילי'. ביום הירח המלא ההוא היא ישבה עם קבוצת אנשים ועשתה מדיטציה. שמונה דקות לאחר מכן היא הלכה, ללא כל מאמץ ובחיוך גדול על פניה... לא קל לצאת ככה מבלי לגרום נזק לגוף. כשאדם מגיע לנקודה בחייו שבה הוא מרגיש שכל מה שהוא צריך התמלא, הוא שומט את גופו בכוונה. אם יש מאבק או פציעה, זה אומר התאבדות. כשאין מאבק, מישהו פשוט יוצא כמו מחדר".

סדגורו במהלך הריאיון ל"הארץ". התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות
תומר אפלבאום

אלא שההסבר הזה לא מניח את דעתם של רבים, והרשת מלאה באתרים שכותרתם היא "האם סדגורו רצח את אישתו?". גם משפחת אישתו ניסתה להניע חקירה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות. בקרן אישא מכחישים מכל וכל ומייחסים את המערכה בנושא לאותה קבוצת מתנגדים. "אישתו של סדגורו מתה בנוכחות מאות אנשים", הם אומרים. "שמונה חודשים לאחר מכן הוגש תיק לבית המשפט. בשנת 1999, לאחר החקירה הראויה, בית המשפט סגר אותו. תביעה משפטית לא הוגשה על ידי גוף ממשלתי כלשהו".

את תלמידיו ומעריציו זה מספק והם נוטים להתעלם מהסיפור כלא היה. כשהם נשאלים, רובם עונים תשובה אחת: הם אינם יכולים להאמין שסדגורו, המקדיש את חייו לעזרה לזולת, היה פוגע באישתו. על העזרה הזאת והצלחתה, לעומת זאת, הם מוכנים לדבר בהרחבה. רבים מעידים שסדגורו היה הראשון שגרם להם להרגיש בעלי שליטה בגופם וברגשותיהם, מי שבזכותו הם יודעים כעת כיצד לעזור לעצמם. "הוא עושה אותי אופטימית לגבי החיים", "הוא הראשון שגרם לי להאמין בעצמי", "אני לא זקוק יותר לג׳וינט בסוף היום כדי לישון", "למדתי לאהוב את עצמי", "אין לי יותר חרדה ממפגשים חברתיים", "הוא עזר לי להיחלץ מדיכאון יותר ממה שעזרו פסיכולוגית וכדורים. הפכתי לבן אדם שמח", "הגעתי אליו במקרה והוא שינה לי את החיים" – אלה התשובות שחוזרות בקרב הנוכחים באירוע בתל אביב. 

האם יצליח הגורו הסביבתי לרתום את ההערכה וההערצה האלו להצלת האדמה? האם בימים של שיח מתעורר על אקו-פשיזם וטרור אקלימי, האיש שנדמה לאחד מאחרוני המאמינים בכוחה של הדמוקרטיה מול משבר האקלים יצליח להוכיח כי עד עכשיו פשוט לא השתמשנו נכונה בכוחנו הדמוקרטי – וכי אם נרתמים מספיק אנשים, השינוי קורה? לסדגורו אין בכך ספק.

"כולנו שותפים להרס כדור הארץ, הדרך היחידה היא שכולנו נהיה חלק מהפיתרון, אחרת אין שום פיתרון".
תומר אפלבאום

אפילוג

אנחנו כבר חורגים בעשרים דקות מהזמן שהוקצה לשיחה, והעוזרת שלו שולחת בי מבטי תוכחה. "תמשיכי, תמשיכי", הגורו חותך ואני בכל זאת שואלת: "מה יהיה השלב הבא, אם הקמפיין שלך לא יצליח בטווח הקרוב?" 

הוא שותק לרגע, ואז צוחק ומשיב: "אין אפשרות שזה לא יצליח". הוא מגיש לי את ספרו "הנדסה פנימית" ואני מודה לו ויוצאת מהחדר. כשאני מגיעה כבר לסוף המסדרון אני שומעת את העוזרת האישית קוראת לי. "הוא מבקש שתחזרי". אני שבה על עקבותי מופתעת, והוא עומד במרכז החדר עם חיוך ומגיש לי פרח לבן. "תספרי את הסיפור של האדמה?" הוא שואל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות