פרופגנדה כחול לבן: כך התגייס היישוב העברי לקרב על התודעה במלחמת העולם השנייה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרופגנדה כחול לבן: כך התגייס היישוב העברי לקרב על התודעה במלחמת העולם השנייה

לכתבה
כרזה בעיצוב האחים שמיר, תחילת שנות ה-40 עיצוב: האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

דימויי פצצות ואוניות מלחמה, ציונים מסוקסים במדים וגם צ'רצ'יל. כרזות התעמולה שיצרו ביישוב העברי בתקופת מלחמת העולם השנייה מעידות על חלקו הפעיל בקרב העולמי על התודעה

27תגובות

חיבור המושגים "פרופגנדה" ו"שואה" מעלה באופן אוטומטי דימויים מתוך מפעל התעמולה של המפלגה הנאצית. ייצוגי העצמה גרמנית וחזון הגזע הארי, לצד כרזות, פרסומות בעיתונים או קריקטורות של דמויות "יהודיות" עם שלל סטריאוטיפים — מאף גדול וזקנים שחורים וארוכים, דרך שומן של עושר ועד המבט הערמומי המבקש לגזול כסף וממון. כל אלה הם שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי העולמי, אך לפרופגנדה בתקופת מלחמת העולם השנייה היו גם צדדים נוספים.

ארצות הברית, הממלכה המאוחדת הבריטית, צרפת, קנדה, ברית המועצות, ואפילו אוסטרליה ויפן — כולן השתמשו באותן שיטות תעמולה והשפעה על מנת לפרוט על רגש האדם, ולסחוף את ההמון אחר הערכים ותפישות עולמן.

הג' הייחודית, שהולחמה משתי אותיות, מופיעה פעמים רבות בכרזותיו של אוטה וליש, גם כסמל וגם בשימוש טקסטואלי והומוגני בתוך כותרות

גם הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת המלחמה ותחת שלטון המנדט הבריטי, נרתמה לאותה מלחמת תודעה — הן מתוך תחושת אחריות לאחיהם בגלות והן מתוקף היותה קולוניה נאמנה לאימפריה הבריטית. אסופת כרזות מרשימה מאותם ימים מוכיחה כי היישוב העברי, שמנה כחצי מיליון תושבים, לא נשאר אדיש מול הדי המלחמה המחרידה שהתרחשה.

מי שהופקדו על המערכה התודעתית כאן היו הסוכנות היהודית לארץ ישראל, לצד הוועד הלאומי לכנסת ישראל, שהוקם בשיתוף נציגי המפלגות הציוניות, הסתדרות העובדים, האיחוד האזרחי וארגונים כלכליים. לביצוע העבודה הם גייסו שורה של מעצבים גרפיים, בהם אוטה וליש, האחים גבריאל ומקסים שמיר, פרנץ קראוס, גרד רוטשילד, זאב ליפמן (סטודיו רולי), רודי (דיין) דויטש, איתמר דוד, צבי ברגמן ונוספים. "כסוכן של הפצת היעדים הקולקטיביים של העשייה השלטונית־הציונית, וליש הוא קודם כל תוצר של המנגנון האידיאולוגי והאקטיבי שלה" כותבת עמנואלה קלו במאמרה "ימי וליש — פני עם וארץ" בספר התערוכה שהוצגה לכבוד המעצב ב–2015 במוזיאון תל אביב לאמנות. את הגרפיקאים בני דורו, אותם אנשי פרסום ודפוס של העלייה החמישית, מגדירה קלו במאמר "סוכני תעמולה" שהוזמנו לעצב כרזות וחומרי הסברה למוסדות הלאומיים ותרמו לעיצוב סמלי ההתיישבות, לצד הנחלת סטנדרטים מקצועיים ותפישות מקצועיות חדשות בתחומי התעמולה והפרסומת.

עיצוב
עיצוב: האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
כרזה
האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
כרזה
עיצוב פרנץ קראוס / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

אפשר לחלק את המסרים בכרזות התעמולה העברית לשלוש קבוצות עיקריות: הקריאה לגיוס התנדבותי של צעירים וצעירות ליחידות היהודיות בצבא הבריטי, לא רק כלוחמי חזית בחילות האוויר, התותחנים והרגלים המלכותיים, אלא גם כאנשי ונשות מקצוע ביחידות סיוע ההנדסה, ההובלה, התחזוקה והרפואה. "צא בעקבותי!", "לבטחונם התגייס", "לשחרר מעונים, לנקמת טבוחים, התגייסו!" "המולדת קוראת גם לך התגייס" זעקו כותרות ענק, לצד איורים ריאליסטיים המאדירים דמויות של חיילים וחיילות במדי הצבא הבריטי. חלקם מחייכים, חלקם עומדים איתנים לצד דמויות מפוחדות.

עיצוב
אוסף ערי וליש, עיצוב: אוטה וליש / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
עיצוב
עיצוב: האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
מדינה
עיצוב: האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
עיצוב
אוסף ערי וליש, עיצוב: אוטה וליש / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

באחת הכרזות בעיצובו של וליש מ–1940, נראה ראש ממשלת אנגליה דאז, וינסטון צ'רצ'יל. הוא חובש כובע צבאי, מעל מה שנראה כגזיר עיתון, ספר או חלק מדף נאום, שמתוארת בו ההקרבה של ממשלת הוד מלכותו במזרח התיכון למען האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. זו ממשיכה כקול קורא להתגייס, ו"להשתתף בכל הדרכים האפשריות בהתגוננותן של מדינות הברית בפני דיכוי האימים ומעשי האכזריות של גרמניה הנאצית".

עיצוב
אוסף ערי וליש, עיצוב: אוטה וליש / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
מדינה
אוסף ערי וליש, עיצוב: אוטה וליש / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל
כרזה
אוסף ערי וליש עיצוב אוטה וליש" / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

בכרזה נראה דגל משולש בצבע כחול, בראשו סמל המנורה, ועל גביו מתנוססת אות ג' מיוחדת, כשרגלה עשויה מהאות ע' - ראשי התיבות של "גיוס עברי". האות הייחודית הזו, שהולחמה משתי אותיות, מופיעה פעמים רבות בכרזותיו של וליש, גם כסמל וגם בשימוש טקסטואלי והומוגני בתוך כותרות. עדות נוספת ללוגו אחר בכרזות היה של ״הגדוד העברי״, בו נראים שני פסי תכלת עבים, ובינם על רקע לבן מגן דוד מוזהב.

התעמולה המקומית פעלה בשני מישורים נוספים: עזרה והצלה של יהודי אירופה, וקריאה לנקמה באויב הנאצי. בכרזה בעיצובם של האחים שמיר מתחילת שנות ה–40, נראות ערימות נייר ואשפה לצד איור של פצצה עומדת, בקריאה לא לזרוק נייר וקופסאות, על מנת "לשחרר" אוניות יבוא הדרושות כעת להובלת חומרי מלחמה. בכרזות אחרות נראות דמויות של יהודים כחושים, סובלים, כמעט נמוגים מאחורי או לצד גדרות תיל, בורחים מאדמת אירופה המרוסקת, שלעתים משולה גרפית לסמל צלב קרס ענק.

עיצוב
עיצוב: האחים שמיר / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

"לאחינו ביישוב. תחת שלטונו של הרייך השלישי נחרץ עתה דינם של יהודי גרמניה ואוסטריה להשמדה", זועקת כותרת מודעה, שעיצב וליש בתחילת שנות ה–40. "נסתמו כל מקורות מחייתם. אלפי ילדים מתגלגלים ללא קורת גג וללא בית ספר. 70 אלף נידונו לעבודת פרך ומתענים במחנות ההסגר. אלפים תועים לאורך הגבולות ומנסים לשווא להימלט ממר גורלם. אלפים פונים להתאבדות, המוצא היחיד שנשאר לפניהם. זוהי פרשת הכליון וההשמדה…".

מדינה
אוסף ערי וליש, עיצוב: אוטה וליש / מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל

בהמשך המודעה מופיעה קריאה לעזרת היישוב עבור ה"מעונים" ברחבי גרמניה, ומובא פירוט כיצד לפעול. היא עוצבה כמניפסט טקסטואלי ונטול דימויים (מלבד עיגול צהוב חלול ברקע המילים, שמזכיר את טבעת הזהב שענדו יהודי קהילות אירופה על דש בגדיהם בתקופת ימי הביניים. יש הטוענים שהיא ההשראה לצבע הטלאי היהודי).

במלחמת התודעה על הנרטיב הישראלי בניסוח שם יום הזיכרון "לשואה ולגבורה" זו היתה שעת הגבורה והתרומה לא רק של היישוב העברי, אלא גם של דור הגרפיקאים שלא מזמן עלו מאותה יבשת בוערת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות