הרקדנים מפרקים את הבמה, המים שוטפים אותה. ככה נראה יופי
היופי הוא נושא יצירתו של דימיטריס פאפיואנו Transverse Orientation, העדשה שמבעדה היצירה מלמדת אותנו להתבונן בעולם שמחוץ לה. והיופי הוא גם זה ששורה עליה עצמה דימוי אחר דימוי, רגע אחר רגע
איך זה מרגיש לצפות במופע מחול מעודן בזמן שאנשים נורים למוות בדיזנגוף?
"עוד דבר אחד" של עדי בוטרוס הוא מפגן ייחודי של גבריות מלאת עדנה ורגש. הפיגוע שהתרחש בתל אביב בזמן הצפייה ביצירה הכניס לתוכה את המציאות
בערב של להקת "קמע" החרדה הופכת ליופי שחודר תחת העור. אבל רק ביצירה אחת
הכוריאוגרף הגרמני מרקו גקה מביא לבמה את החרדות שלו, ולהקת "קמע" מתמסרת אליהן ומבצעת את היצירה בצורה נפלאה. יצירתו של הכוריאוגרף השוודי יוהאן אינגר, לעומת זאת, נדמית חסרת נשמה, וגם הרקדנים לא מצילים אותה
"סאב/רוסה", היצירה החדשה בבלט הישראלי, מחזקת סטריאוטיפים שמוטב היה שייעלמו מהעולם
השימוש של הכוריאוגרף איציק גלילי במסורות תיאטרליות מהמאה שעברה מספק לנו שלל דימויים מרהיבים, ופתיחה וסיום בלתי נשכחים. הבעיה היא כל מה שבאמצע
סצינות מרהיבות וקצת פאתוס: יצירת המחול "פוגה ארגמן" מלאה ברגעים נפלאים
ריקוד וירטואוזי לצד סצינות תמוהות ומלאות פאתוס. "פוגה ארגמן", שיצרו בובי ג'ין סמית ואור שרייבר לאנסמבל בת שבע, אינה מושלמת אבל מרתקת
בתוך חלל ירוק סמיך נוצרת חוויה רב-חושית מאלפת: חזותית, מוזיקלית, תנועתית
ביצירתה "התעלפויות" עוסקת נינה טראוב במאבק המתמיד שבין הפראי למבוית ושואבת את הצופים לחוויה מתעתעת בזמן
"צאינה וראינה" הפך למחול חשוף ומשעשע, התובע מחדש את הזכות על הגוף הנשי
יוצרות המופע "צאינה וראינה" מתכתבות עם היסטוריה ארוכה של ייצוג הגוף הנשי כמושא אילם להתבוננות
יבול מבטיח של יצירות הוצג בסוזן דלל. יצירה אחת בלטה מעל כולן
במסגרת התוכנית "3|2|1" כוריאוגרפים צעירים הציגו את יצירותיהם המרעננות. גולת הכותרת היתה עבודתה הזוכה של נָיה בינגי, ששילבה בין מחול מודרני לפלמנקו והפכה את טריו הרקדניות לתזמורת גואה ושוצפת
התכונות שהופכות את ירי קיליאן לאחד הכוריאוגרפים המשפיעים
ערב מיצירותיו של ירי קיליאן בביצוע הבלט הלאומי הצ'כי סיפק רגעי התעלות ויופי שהיו תזכורת למעמדו הקאנוני
המופע מיצירותיו של יז'י קיליאן ביקש לרומם את הגופני לאלוהי
יצירותיו של יז'י קיליאן, מגדולי הכוריאוגרפים של המאה ה–20, טענו בסוף השבוע את משכן האופרה בתל אביב בחשמל. לא כל הרגעים היו אחידים ברמתם, אך הטובים שבהם היו רלוונטיים מאי פעם, ויפהפיים עד כדי לחלוחית בזווית העין
ענבל פינטו בודקת כיצד נע גוף אנושי בעקבות חוסר אינטרקאציה עם האחר
"החדר", העבודה החדשה של הכוריאגרפית ענבל פינטו, מעלה בצופים זיכרונות קרובים מדי של קלסטרופוביה, שעמום ובדידות שעלולים לפגוע בתחושת המציאות. זה אסתטי ומלא דמיון, אבל פעמים רבות חסר איזה נכונות להלך באזורים קיצוניים יותר
"הנאום" ו"הכובשים פינת אלנבי" מאתגרות את התפישה של מופע הסולו כביטוי אינדיבידואלי
שתי יצירות חדשות, של נועה צוק ושל נור גראבלי, קוראות תיגר כל אחת בדרכה על התפישות המסורתיות של הסולו כמפגן של ביטוי עצמי וזהות
"מופע חי": יצירה וירטואוזית שמשליכה את הצופים אל אזור דמדומים
ב"מופע חי", יצירה המיטלטלת בין המאיים למפתה, הצליחה בשמת נוסן לברוא עולם עתידני מרתק ומבעית
המופע של נועה צוק הוא הזמנה להתמסר למוזר
"הנאום" היא עבודת הסולו הראשונה של נועה צוק בה היא רוקדת בעצמה, ועוסקת בעצמה. תנועתה הייחודית, הנובעת מיצירתיות, הומור והיעדר מבוכה או ניסיון להצטייר "יפה" או "נאות", היא מחקר מרתק שמציף בצופים זרם בלתי פוסק של אסוציאציות
שתיים זוחלות על המדרכה, שתיים מענטזות בהגזמה: רשמים מ"אינטימדאנס"
שני מופעים זוגיים שעלו בפסטיבל "אינטימדאנס" משלבים להפליא אתגרים אסתטיים ואתיים ומקנים לצופים מבט שונה על מצבים אנושיים טעונים