איך ניקול קידמן הפכה לאמא של בעלה?

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך ניקול קידמן הפכה לאמא של בעלה?

לכתבה
ניקול קידמן ב"מלך הצפון". האם אישה בת 30 פלוס יכולה להיות מלוהקת לא כאמא? Aidan Monaghan/ Focus Features /

והיא לא לבד: סאלי פילד גילמה את אימו של טום הנקס אחרי שהיתה מושא האהבה שלו ואנג'לינה ג'ולי לוהקה כאמו של קולין פארל, בן גילה. בעידן של דגש על ייצוגים בהוליווד, האחרונות בתור הן שחקניות שעברו את ה–30

68תגובות

עוד לא מצמצנו מאז היתה ניקול קידמן אשתו על המסך של אלכסנדר סקארסגארד ב"שקרים קטנים גדולים" (עונה ראשונה שודרה ב–2017, והשנייה ב–2019), והופ, הנה היא כבר אמו בסרט "מלך הצפון", שמוקרן כעת בישראל. קידמן היא בת 54 וסקארסגארד בן 45, רק נס ביולוגי מחריד במיוחד היה מאפשר את התרחיש הזה במציאות, אלא שהוליווד היא בענייניי דימויים יותר מאשר ביולוגיה, וקידמן ב"מלך הצפון" היא אם כל המילפיות באשר הן. כנאמר: אדיפוס שמדיפוס — העיקר שהוא אוהב את אמא. הוגן ולציין שאיתן הוק, שמגלם את אביו באותו הסרט ממש, הוא בן 51 בלבד, וכל האמור לגבי נסים ביולוגיים ודילפיות חל גם עליו.

מה שכן, הוק הוא היוצא מן הכלל אשר אינו משליך על הכלל, ולמקרה קידמן־סקארסגארד יש תקדימים. ב–1989 היתה סאלי פילד מושא האהבה של טום הנקס בסרט "פאנצ'ליין" ורק חמש שנים לאחר מכן זכתה לגלם את אמו ב"פורסט גאמפ". רשימת האימהות הבלתי אפשריות ממשיכה בדוגמאות אין ספור: ב"אלכסנדר" של אוליבר סטון, אנג'לינה ג'ולי בת ה–28 לוהקה כאמו של המצביא שגילם קולין פארל, אשר היה אז בן 27. אן בנקרופט, האחראית למיתוס הפתייני של מיסיס רובינסון, האישה המבוגרת שחושקת דווקא במאהב של בתה, היתה בעת צילומי הסרט "הבוגר" (1967) רק בת 36 — בעוד שדסטין הופמן בן ה–30 גילם צעיר מבולבל בן 21. את בתה בסרט, אגב, שאותה גילמה קתרין רוס, ילדה כנראה בנקרופט במזל טוב בגיל תשע.

קידמן וסקארסגארד בשקרים קטנים גדולים". היא בת 54, הוא בן 45
HBO

בטעות אפשר היה לחשוב שהטרלול הפרוגרסיבי עשה את שלו, ושכל האימהות הנִסִּיות האלה האלו בגיל חד ספרתי יהיו נחלת העבר הקרוב. אבל רק בחודש שעבר לוהקה לסדרה "החדר הצפוף" באפל טיוי+ השחקנית אמי רוסום בת ה–35 כאמו של טום הולנד בן ה–25. האליבי שמיהרו לספק בטלוויזיית התפוח הנגוס היה שברוב הסצינות רוסום מופיעה כאם צעירה בפלאשבקים מהעבר.

ב–2015 ערך המגזין "טיים" מחקר על קריירות של אלפי שחקנים ושחקניות הוליוודיים, והגילויים לא הפתיעו: שחקניות מגיעות לשיא הקריירה שלהן בגיל 30, בעוד שהגברים מגיעים לזה בגיל 46

אבל השאלה היא גדולה יותר ושורשיה נעוצים הרבה יותר עמוק משמישהו מהמפיקים מוכן להודות. בתקופה שבה הדגש על ייצוגים הוא כל כך מאסיבי, ובכל סדרה יקפידו על ליהוק להט"בי כאשר מדובר בדמות להט"בית, על התאמה גזעית בין השחקן לדמות ועל נוכחות לשחורים, לטיניים, אסייתיים, אנשים עם מוגבלויות וכו', האחרונות בתור נשארו האמהות וכפועל יוצא, גם השחקניות שמעדו אל תהום הנשייה שנפערת בעשור הרביעי לחייהן.

ב–2015 ערך מגזין "טיים" מחקר שכלל סטטיסטיקות על קריירות של יותר מ–6,000 שחקנים ושחקניות הוליוודיים, והגילויים היו לא מפתיעים אבל בכל זאת מכמירי לב. שחקניות מגיעות לשיא הקריירה שלהן בגיל 30, בעוד שעמיתיהן הגברים מגיעים לשיא בגיל 46 בממוצע. השיא נקבע דרך מדידת מספר התפקידים שבהם כיכבו לאורך חמש שנים, והמחקר ערך גם השוואה בין דרגות כוכבוּת דומות לפי מדדי פופולריות. כך התגלה למשל שסנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, אשר נהנו מפופולריות דומה באותן שנים, פיתחו קריירות שונות מאוד מרגע שהיא היתה בת 29 והופעותיה הלכו והתמעטו בירידה תלולה, ואילו קלוני פרח והגיע לשיא הקריירה שלו רק בגיל 38.

ג'ינה דיוויס. "הכוכבים הגברים תמיד רוצים שילוהקו לצדם שחקניות ממש צעירות"
David Livingston - AFP

נשים בוגרות לרוב מלוהקות בקולנוע כמכשפות או סתם כנשים מעורערות. במקרה הטוב הן שם בתפקיד משני ותומך־נעורים כאמא של הדמות הראשית (והיא בדרך כלל נוירוטית, נלעגת, תמהונית, חטטנית, קלפטע ובכל מקרה רק שאריות מחוממות של מה שהיתה פעם). חישבו על רוב התפקידים המבוגרים של גולדי הון, ברברה סטרייסנד או שר. אם הדמות הנשית המבוגרת היא סבירה איכשהו — קרייריסטית, מנטורית או מורה — היא לרוב מייצגת סיפור מוסר השכל ולקח בצדו (למשל מריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה"). בדרך כלל עליה להקריב משהו גדול עבור זה — את האימהות, את הזוגיות, את הזהות המקורית שלה, את המשפחה שממנה הגיעה. אין התבגרות שמחה. היוצאות המעציבות מן הכלל הן הנשים החולות ו/או גוססות (ג'וליאן מור ב"עדיין אליס", ג'ודי דנץ' "אייריס וג'ון") שמורשות להיות דמויות עגולות כי ממילא עוד רגע הן מתפגרות.

היוצאות מן הכלל

נשים לא מורשות להזדקן על המסך. הן בקושי מורשות להתבגר. וככל שהתחלת מוקדם יותר ואטרקטיבית יותר, כך תתקשי יותר לעשות את המעבר אל שנותייך המבוגרות. לכאורה היוצאות מן הכלל הן השחקניות המכונות "שחקניות אופי", למשל הלן מירן, גלן קלוז, פרנסס מקדורמנד, אמה תומפסון ומריל סטריפ. אלו שמראש לא שובצו לתפקידי הנערה הפֵייתית המטורללת מהחלומות, היפהפיה הלא מושגת, האישה המבלבלת, המאהבת המסתורית. כך, למשל, לא הצליחו לשרוד היטב את אובדן הדימוי הנערי־המושלם או הנשי־הנחשק שחקניות מצליחות לזמנן כמו ליב טיילר, קירסטן דאנסט, מג ריאן, אמנדה ביינס, ג'וליה סטיילס ועוד רבות אחרות שבערו חזק ומהר עד כלות.

מריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה". "חשבתי שכל סרט עומד להיות האחרון שלי"

כל זה לא אומר שאלו שתמיד נחשבו ל"גדולות" ולכאורה מעמדן מובטח, לא חרדו וחרדות עדיין לגורלן. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" מ–2016, אמרה מריל סטריפ: "אני זוכרת שכשהייתי סביב גיל 40, חשבתי שכל סרט עומד להיות האחרון שלי. וכל הראיות של נשים אחרות בנות 40 — זה היה לפני 27 שנים — הביאו אותי להאמין שהכל נגמר", וזו מריל סטריפ, כן?

אין התבגרות שמחה. היוצאות המעציבות מן הכלל הן הנשים החולות ו/או גוססות (ג'וליאן מור ב"עדיין אליס", ג'ודי דנץ' ב"אייריס וג'ון") שמורשות להיות דמויות עגולות כי ממילא עוד רגע הן מתפגרות

ככלל נדמה היה שקידמן, שדווקא החלה מוקדם למדי ותמיד נחשבה ליפהפיה, הצליחה לעשות את הקרוב לבלתי אפשרי ושמרה על ממוצע יציב ומכובד של סרט אחד לשנה מאז 1989, מבלי להיעלם כליל. המהלך ה"איכותי" שעשתה כאשר כיכבה ב"השעות" ב–2002 — שם גילמה את וירג'יניה וולף והקריבה את יופיה לטובת הוכחת האופי וכישורי המשחק שלה — השתלם וזיכה אותה באוסקר. בכך נהפכה קידמן לתופעה היברידית של שחקנית שאין עוררין על האטרקטיביות שלה ובכל זאת נחשבת לשחקנית טובה. יש כמה חדי קרן שכאלו בהוליווד, עם מידה שונה של קונצנזוס, למשל ג'וליה רוברטס, ג'וליאן מור, קייט בלאנשט או סוזן סרנדון.

כך או כך, זה לא דיון על כשרונן, ניסיונן ויכולותיהן של הכוכבות ההוליוודיות. שומרי הסף מעדיפים שמה שיהיה תלוי על זרוע הכוכב הראשי של הסרט יהיה נוצץ מטל נעורים. בינואר השנה התארחה ג'ינה דיוויס בפודקאסט של אליסון קוגל, שם התייחסה לעניין: "זה כל כך נפוץ. שחקן מסוים שכיכב בסרט אמר שאני מבוגרת מדי כדי לגלם את מושא האהבה שלו, ואני הייתי צעירה ממנו ב–20 שנה. הכוכבים הזכרים רוצים להיראות צעירים ממה שהם, או לפנות אל קהל צעיר יותר, והם תמיד רוצים שילוהקו לצדם שחקניות ממש צעירות".

איימי שומר. היום האחרון בחייה של שחקנית שהיא "שווה זיון"

במה שמזכיר את המערכון של איימי שומר על חגיגת "היום האחרון שאת שווה זיון" (כשחקנית), הנה רשימת כמה שחקניות נוספות שסיפרו בהזדמנויות שונות על הפעם הראשונה שבה שמעו שהן מבוגרות מכדי לגלם את מושא האהבה של השחקן שאמור לככב לצדן: ריס וויתרספון, מגי ג'ילנהול, אליזבת בנקס, אוליביה ויילד, אן האתוויי, קתרין זיטה ג'ונס, רנה רוסו. הרשימה ממשיכה, אך היריעה קצרה.

היוצאות מן הכלל בהקשר הזה הן לא הנשים הספציפיות שמתמזל מזלן לככב לצד מושאי אהבה צעירים מהן, אלא הסרטים שעוסקים בנושא העסיסי של אישה מבוגרת אשר מטילה עצמה אל תוך זרועותיו של גבר חסון, צעיר, בדרך כלל מעורער בצורה כזו או אחרת. ובעוד שכאשר פער גילים לטובת הגבר המככב לצד שחקנית צעירה ממנו לעולם לא יהיה האישיו — סרטים שבהם השחקנית מבוגרת מהכוכב שלצדה יעסקו כמעט בהכרח בנושא הפער הזה. הדוגמה הקיצונית והמטרידה ביותר היא "הרולד ומוד" (1971), שם הרולד הוא נער בעל נטיות התאבדותיות שמתאהב בקשישה, והם פוצחים בספק רומן ספק מסע חניכה. ב"בחורה טובה" מנהלת ג'ניפר אניסטון רומן עם ג'ייק ג'ילנהול, ב"נער קריאה" מתאהב נער (דיוויד קרוס) בדמותה המיוסרת של קייט וינסלט.

השחקניות שכן הצליחו לשרוד את המעבר מגיל הנחשקות שלהן אל גיל הפוריות שלהן מבלי להפוך לדמויות תמהוניות או שוליות על המסך, הן כמעט תמיד בהכרח אימהות— וזו ההצדקה היחידה לנוכחותן. על זה אולי כדאי לנסח "מבחן בקדל" (שבודק אם יצירה כוללת סצינה בה שתי נשים מדברות על נושא שאינו קשור לגברים) חדש: האם יכולה להופיע אישה על המסך מעל לגיל 30 בלי שתהיה מלוהקת כאמא? האם יכולים להיות לה חיים שלמים, עשירים ומאוזנים כדמות, שלא בהקשר אימהי? והשאלה הנוספת, המסובכת לא פחות — האם יכולה שחקנית לחזור לגלם מושא אהבה אחרי שכבר לוהקה להיות אם?

התקווה והתשובות לשאלות אולי טמונות בטלוויזיה, שירשה את הקולנוע במה שנוגע לאיכות, עומק ומורכבות ייצוגים. שחקניות רבות כבר הבינו שאת מה שהמסך הגדול לא ייתן להן, הן יוכלו לחצוב בעצמן מתוך תעשיית הטלוויזיה הרוויה והעשירה. האם בזה ננוחם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות