שושלת של אישה אחת: ג'ואן קולינס בת ה-89 עדיין אגדה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שושלת של אישה אחת: ג'ואן קולינס בת ה-89 עדיין אגדה

לכתבה
ג'ואן קולינס. שרדה הרבה מעבר למה שציפו אי־פי

כינו אותה "אליזבת טיילור לעניים", אבל כעבור שבעה עשורים היא עדיין כאן. בסרט המהנה שיצרה, "קבלו את ג'ואן קולינס", היא מגלה סודות מהקריירה הארוכה והמפותלת שלה

22תגובות

בעוד שתור הזהב של הוליווד הקלאסית נסוג יותר ויותר אל תוך נבכי הזיכרון והנוסטלגיה, ג'ואן קולינס עדיין כאן. זאת מוכיח שוב הסרט המהנה מאוד "קבלו את ג'ואן קולינס", שזמין לצפייה ביס VOD ובהוט 8, ובו קולינס עצמה, בהסתמך על האוטוביוגרפיות רבות המכר שכתבה, מציגה את סיפורה; סיפור המשלב באופן כה עז בין ההיסטוריה שלה כשחקנית קולנוע וטלוויזיה לחייה הפרטיים, שאין זה מפתיע שהיא שרדה ככוכבת הרבה מעבר למה שצפו לה.

הסרט, שביימה קלייר ביוואן, מתחיל בכך שקולינס מכוונת את התאורה שתציג בפנינו את דמותה, הישובה לאורך כל הסרט לא רחוק מדי מאיתנו, אך גם לא קרוב מדי. קולינס, כמו כל כוכבת גדולה, יודעת שהאור הוא זה שיוצר את האגדה.

ב-23 בחודש מאי הקרוב ימלאו לדיים ג'ואן קולינס 89, והיא נראית נפלא; זאת, יותר מארבעה עשורים אחרי שדמותה התמזגה בזו של אלקסיס קרינגטון, המרשעת המתוחכמת של סדרת הטלוויזיה "שושלת", והמיזוג הפך אותה לאחת הנשים המפורסמות ביותר בתבל.

"קבלו את ג'ואן קולינס", טריילר

בסרט אין קולינס מתייחסת לגילה. היא סבורה שזה חסר טעם, ושאין לסמוך על נשים המסגירות בנות כמה הן. 1933 נקבעה כשנה שבה קולינס נולדה בלונדון, אך בסרט היא מספרת כי שחקניות קולנוע רבות נהגו להצעיר את עצמן כדי לא להגיע לגיל 27, כן, 27, שבו שחקנית נתפסה כבר כ"מעבר לגבעה", כדברי הביטוי האנגלי הנוגע לגיל.

מי שעקבו אחר הקריירה של קולינס בשנות ה-50 לא היו מצפים שהיא עדיין תהיה בסביבה כעבור שבעה עשורים

מעבר למראה, כמו בראיונות הטלוויזיוניים הרבים שהיא העניקה במשך השנים, קולינס מתגלה בסרט כאישה מצחיקה ושנונה, שהחן שהיא מפגינה משולב בכמויות של מודעות עצמית. היא בריטית, והאירוניה שהיא מביעה היא בריטית במהותה, כך שאין זה מפתיע שכאשר עלתה על הבמה לראשונה בווסט אנד הלונדוני (ואחר כך בברודווי) ב-1992, היה זה בתפקיד אמנדה המתוחכמת בהפקה של "חיים פרטיים", הקומדיה המהוללת ביותר של נואל קוארד. אגב, ב-1983 אליזבת טיילור גילמה אף היא את אמנדה (לצדו של האקס שלה, ריצ'רד ברטון) בהופעתה הראשונה על הבמה בברודווי ולונדון. לעתים קרובות השוו בין קולינס הצעירה לטיילור, ילידת 1932, אף היא בלונדון, והיו אפילו שתיארו את ג'ואן קולינס כ"אליזבת טיילור לעניים". טיילור היתה אף היא מועמדת לגלם את אלקסיס ב"שושלת" (וגם סופיה לורן), אך כפי שקולינס אומרת בסרט בליווי חיוך ממזרי שמופנה למצלמה, "אני זו שקיבלתי את התפקיד!"

ג'ואן קולינס כאלכסיס, בסדרה "שושלת"

קולינס מתארת את עצמה בסרט כשורדת, אותו תואר שהפך לקלישאה כשמדובר בשחקנים, לרוב שחקניות, בעלות קריירות ארוכות; ואמנם, מי שעקבו אחר הקריירה שלה בשנות ה-50 לא היו מצפים שהיא עדיין תהיה בסביבה כעבור שבעה עשורים. היא הופיעה בכמה סרטים במולדתה, בריטניה, קודם שהבמאי האוורד הוקס הזמין אותה להוליווד לככב בסרטו התמוה ביותר, "ארץ הפרעונים" מ-1955, סרט ראווה שבו היא גילמה את הנסיכה נליפר המרושעת. גם קולינס בסרטה שואלת מה עבר במוחו של במאי כמו הוקס, שהוא החליט לעשות סרט שכזה (ואגב, בכתיבת התסריט היה מעורב הסופר הגדול ויליאם פוקנר, באחד מניסיונותיו האומללים להצליח בהוליווד).

לא היה זה המפגש האחרון של ג'ואן קולינס עם מצרים העתיקה. היא היתה אחת השחקניות הצעירות האחרונות שהוחתמו על חוזה לטווח ארוך עם אולפן הוליוודי, במקרה שלה חברת "פוקס המאה העשרים", שנוהלה על ידי הטייקון נמוך הקומה דריל זאנוק (שמזרועותיו הארוכות קולינס נאלצה להימלט כמה וכמה פעמים). בסוף שנות ה-50 החליטה "פוקס המאה העשרים" להעניק לקולינס את תפקיד קליאופטרה בסרט ראווה, שהיה אמור להיות מופק בתקציב בינוני ולכן לא נזקק לכוכבת-על שתופיע בו. אולם, אז החליטה אותה אליזבת טיילור שג'ואן קולינס הושוותה אליה שהיא רוצה לגלם את התפקיד. מה שאליזבת טיילור רוצה, אליזבת טיילור, כמובן, מקבלת. קולינס הוזזה הצדה, והשאר שייך להיסטוריה של הקולנוע ושערוריותיו בשנות ה-60.

ג'ואן קולינס ב-1979. מיצבה את מעמדה ככוכבת על רק במעבר בין שנות ה-70 לשנות ה-80
Jean Jacques Levy/אי־פי

הערה רלוונטית לימים אלה: במקום את קליאופטרה גילמה קולינס ב-1960 את אסתר המלכה בסרט בשם "אסתר והמלך", שביים ראול וולש, במאי חשוב נוסף, סמוך לסוף הקריירה שלו. לחובבי הטריוויה האקזוטית אדווח שאת אחשוורוש גילם ריצ'רד איגן, את מרדכי דניס אודיי, את המן סרג'יו פאנטוני ואת ושתי דניאלה רוקה. הסרט נכשל בקופות וקולינס אינה מזכירה אותו בסרטה.

הסרטים בהם כיכבה קולינס, למרות מעמדם היוקרתי, לא הספיקו כדי לייצב את מעמדה ככוכבת לצד הכוכבות הגדולות של התקופה, ובהן אליזבת טיילור, אודרי הפבורן, אווה גרדנר ומרילין מונרו

בשנות ה-50 היא הופיעה בכמה סרטים טובים, ובהם "המלכה הבתולה" של הנרי קוסטר, שבו כיכבה לצדה של בטי דייוויס, שלא אהבה במיוחד שחקניות צעירות ויפות, כדברי קולינס בסרטה; "הנערה בנדנדת הקטיפה האדומה" של ריצ'רד פליישר; "אי בשמש" של רוברט רוסן, שבו היא כיכבה לצדם של ג'יימס מייסון, ג'ואן פונטיין והארי בלפונטה (שעמו ניהלה רומן); המערבון "הברבאדוס" של הנרי קינג, לצדו של גרגורי פק; הקומדיה "הכל בגלל שכנה יפה" (במקור, Rally 'Round the Flag, Boys!), שביים לאו מקרי בכיכובם של פול ניומן וג'ואן וודוורד; וסרט הפשע "שבעה גנבים" של הנרי האתאוויי. אולם, סרטים אלה, למרות מעמדם היוקרתי, לא הספיקו כדי לייצב את מעמדה ככוכבת לצד הכוכבות הגדולות של התקופה, ובהן טיילור כמובן, אודרי הפבורן, אווה גרדנר ומרילין מונרו — שקולינס מספרת כי הזהירה אותה שבחברת "פוקס המאה העשרים", שגם היא היתה חתומה בה, נוהגים להעביר שחקניות צעירות מגבר לגבר.

ככל שסרטה של קולינס מתקדם, והוא מתאר את חייה המקצועיים והפרטיים באופן כרונולוגי למדי, כך מתגלה הפרדוקס שמעצב את דמותה ומעשיר אותה לממדים של סופר-כוכבות. בסרט היא חושפת בפנינו את סיפורי נישואיה לשחקן הבריטי מקסוול ריד, שאנס אותה והתעלל בה; לשחקן, הבדרן, המלחין והבמאי אנתוני ניולי, מחבר המחזמר המבריק "עצרו את העולם, אני רוצה לרדת", שבגד בה; למפיק רון קאס, שניהל בין השאר את חברת התקליטים "אפל", אך כשהקריירה שלו התרסקה גם נישואיו לקולינס קרסו; לזמר השוודי פיטר הולם, שהיה צעיר ממנה ב-14 שנים ואף תבע אותה למשפט ודרש ממנה לשלם לו מזונות; ולמפיק פרסי גיבסון, שצעיר ממנה ב-32 שנים. השניים נישאו ב-2002 והנישואים מחזיקים מעמד. במקביל סוקר הסרט גם את הרומנים הרבים שהיו לה, בין השאר עם וורן בייטי וראיין אוניל. ובכלל, זהו סרט שנראים בו שלל כוכבים ובהם מרלון ברנדו וג'יימס דין, שאת חזותו קולינס משווה באופן מפתיע לזו של וודי אלן.

ג'ואן קולינס (מימין) לצד אחותה ג'קי. היתה חלק מהותי בקאמבק
אי־פי

בד בבד סוקרת קולינס את נפתולי הקריירה שלה, ובתוכם המלודרמה האירוטית The Stud שהפיקה ב-1978 על בסיס רב מכר שכתבה אחותה, ג'קי קולינס, שהיתה צעירה ממנה בארבע שנים (ומתה מסרטן ב-2015). בסרט גילמה קולינס את פונטיין חאלד, אישתו של איש עסקים ערבי אמיד, שהיא בעלת מועדון לילה אופנתי ומנהלת רומן סוער עם המנהל הצעיר שלו. הסרט, שבו קולינס הופיעה גם בעירום צנוע, החיה את הקריירה שלה וסלל את דרכה ל"שושלת". כך גם The Bitch, סרט ההמשך שבו היא גילמה שוב את פונטיין והיה גם הוא ללהיט למרות הביקורות הקטלניות שהוטחו בו ובקודמו.

שני סרטים אלה הופקו לאחר נקודת השפל בקריירה של ג'ואן קולינס. מכיוון שהיא היתה זקוקה לכסף — ואף הלכה פעם אחת ללשכת האבטלה בלוס אנג'לס, אך נמלטה משם כשהכל זיהו אותה — היא הסכימה לככב בסרט בשם "אימפריית הנמלים", שמתרחש באזור טרופי שנשלט על ידי נמלים ענקיות. לא ראיתי מעולם את הסרט, שבסופו קולינס נאכלת על ידי מלכת הנמלים, אך הקטעים ממנו הכלולים בסרטה עשו לי חשק עז לצפות בו.

ככל שהצפייה ב-96 דקותיו של הסרט נמשכת, כך נדמה שאנו צופים בדמות ממשית וגם בדמות שעוצבה על ידי כל התפקידים שג'ואן קולינס גילמה במשך הקריירה הארוכה שלה, ושהיא אמנם יצאה מאחד מאותם רבי מכר טראשיים שכתבה אחותה. השילוב הזה בא לידי ביטוי מרבי באחד הפרקים בחייה: באמצע שנות ה-90 היא החליטה שבתור סלבריטאית ואחותה של ג'קי קולינס ראוי שגם היא תכתוב רבי מכר, ופירסמה ספר בשם Prime Time, שאמנם נקטל ביקורתית אך זכה להצלחה. ההוצאה לאור "רנדום האוס" שילמה לקולינס מקדמה בסך מיליון דולר כדי שתספק לה כתב יד, אך כשקולינס הגישה להם את התוצאה, ההוצאה לא היתה מרוצה ממנה, טענה שמדובר בתת רמה ותבעה ממנה להחזיר לה את המקדמה. קולינס סירבה, ובמשפט, כשעלתה על דוכן העדים, התובע גרם לה לפרוץ בבכי. בעקבות אירוע מביך זה היא החליטה שלמחרת, בהמשך עדותה, היא לא תעלה לדוכן כג'ואן קולינס אלא כאלקסיס קרינגטון. וכך עשתה. היא ענתה לשאלות התובע בחריפות ובשנינות האופייניות לאלקסיס, וכאשר בסוף המשפט המושבעים חזרו, הם קבעו פה אחד שג'ואן קולינס זכאית ויכולה לשמור לעצמה את מיליון הדולר שההוצאה המובסת שילמה לה. כך כוכבות שורדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות