מרחק הליכה מפריד בין התערוכות. יחד הן משקפות את ההווה המסויט של תל אביב
מדקדנס, דרך אלימות מינית ועד לתחנה המרכזית: בשתי תערוכות טובות, שלושה אמנים צעירים מראים כיצד הסטרוקטורה קמה על יוצרה, ומציגים אותנו כחגבים טורדניים שאפשר לסלק באצבע צרידה
מה עושים עם כל מה שנערם בסטודיו? תערוכת פרידה מרהיבה
אחרי כשלושה עשורים אתי אברג'ל עוזבת את הסטודיו שלה בירושלים וחוזרת לצפון שבו גדלה. "אם תעירו" היא תערוכה שכדאי מאוד לבקר בה
התערוכה של גיא בר־אמוץ היא מתחרה רצינית לתואר מצטיינת השנה
"מופע התקוממות הרובוטים" מבריקה ומלאת הומור. בעזרת צוות מורחב הכולל בין השאר מוזיקאים, אנשי תוכנה ורקדנים, בר-אמוץ מבצע להטוט מורכב שבו הכל מתלכד ושוב מפורק
כך אמנית חתרנית גרמה לי להתאהב בדמותה של לוחמת פלמ"ח מיתולוגית
נתיבה בן-יהודה היא לכאורה האישה הכי רחוקה מעולם הפרינג' של רונה יפמן. אבל בתערוכתה החדשה האמנית מבהירה לנו שזו חזות מטעה
התערוכה הזאת מציגה שאלה חשובה לאמנים של מחאת בלפור
"בושה", תערוכתה של אדוה דרורי, היא למעשה אפטר-שוק למחאה. היא מצליחה לחמוק ממלכודת "האישי הוא הפוליטי" ומציגה שאלה חשובה לאמנים שלקחו חלק בהפגנות
זו הצעה שאי אפשר לסרב לה. חבל שהאמנית בחרה להפוך אותה ללא מעניינת
תמר לב-און עוסקת בתערוכתה במקומות שבהם מוזיקאים מתו על הבמה. הרומנטיקה ההירואית-טרגית המתבקשת נעדרת, במכוון. זה הימור מעניין, אך לא משתלם
בתוך ים המסחור והקיטש של זכר השואה, התערוכה הזאת יוצאת דופן
התערוכה "ימים מחוץ לזמן — אמן פוגש עדות" מצליחה להפתיע באמצעות ערטול מעטה הפאתוס מהשורדים
ראיתי שלוש תערוכות. אחת מטאטאת עם השתיים האחרות את הרצפה
שלוש תערוכות מדגימות התנגשות בין עבר והווה; שתיים מתוכן מציגות יחס מעניין לארכיטקטורה ולבטון אבל משאירות תחושת אבק ודכדוך של פעם. השלישית, העכשווית, מחברת סאונד לאורות לד וסוחפת עד כדי חלום בהקיץ
מאחורי כל הרעש והצלצולים מסתתרת אמנות מקורית
גיא גולדשטיין רקח את ההצבה הקינטית שלו משאריות וזיכרונות של אובייקטים, דימויים וצלילים. התערוכה שלו היא קקופוניה ויזואלית ואקוסטית מעוררת מחשבה
לכאורה אין למירי מור סיכוי מול גל הרטרו הסובייטי, אבל איכשהו היא יוצאת עם מדליה
מירי מור צילמה ברומניה עולם שנעלם, מה שנותר אחרי קריסתו של המפעל האוטופיסטי הקומוניסטי. המבט ההומניסטי שלה יוצר נרטיב שמעניין להתחקות אחריו
איך עוצרים את מפולת הגירויים? התשובה מצויה בתערוכה בחלל מוזר במודיעין
בחירת העבודות בתערוכה הקבוצתית "שומר מסך" מוצלחת, אבל המסגרת בטוחה מדי. שחרור האחיזה היה יכול להיטיב עמה
הם הצטלמו כי הוא לא חיפש סליז או פורנוגרפיה. לפעמים הם אלה שהציעו
הצלם שי איגנץ גם לא חיפש את היפים והחתיכים, ואולי משום כך מצא את האנושי. בתערוכת היחיד שלו הוא מציג דיוקנאות של אנשים וקהילות שנשלל מהם בעבר מבט אמפתי ואינטימי באמת
התערוכה ייסרה אותי. לא הבנתי מה לא בסדר. ואז נפל האסימון
צריך לעלעל בספר האמן של שחר יהלום, המלווה את תערוכתה "קהה כבד" שנושאיה קבורה וראשים, כדי להבין עד כמה ההצבה במוזיאון החמיצה את עוצמת עבודתה
תערוכה צנועה ומסחררת אילצה אותי להודות: פדגוגיה זה סקסי!
הקולנוען הצרפתי ג'וליאן דונדה מסייע לג'ניפר אבסירה לזקק את האמירה האמנותית שלה בתערוכה על טהרת הברוטליזם שהיא כעין אוסף גלויות-תיירות ציבורי-אינטימי, חמור-סבר-מצחיק
אמנים רבים הושפעו מאהוד פקר, אבל מעטים ראו את יצירותיו
אהוד פקר התקשה למצוא את מקומו בסצינה המקומית, והפסיק להציג. תערוכה חדשה חוזרת לעשור שבו היה פעיל וכוללת כמה משיאי המינימליזם שנוצרו בארץ