חלק גדול מהמורשת התרבותית של אוקראינה כבר נפגע

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלק גדול מהמורשת התרבותית של אוקראינה כבר נפגע

לכתבה
עובדים מפנים יצירות אמנות מהמוזיאון הלאומי בלבוב מחשש שייפגע, יום שישי האחרון Bernat Armangue/אי־פי

מוזיאון אחד נשרף עד היסוד, מבנים בעלי חשיבות היסטורית מופצצים ועשרות יצירות אמנות הושמדו. לצד האובדן בחיי אדם, הפלישה הרוסית מאיימת לחסל גם את התרבות האוקראינית

53תגובות

מיליוני יצירות אמנות ומבנים בעלי חשיבות היסטורית ואמנותית מצויים בסכנה מאז פתחה רוסיה במתקפה צבאית על אוקראינה. ג'יימס קונו, נשיא ומנכ"ל קרן גטי הבינלאומית, מסר כי מוזיאון אחד כבר נשרף עד היסוד וחוקרים אוקראינים מתריעים מפני "אסון תרבותי בהתהוות".

פדיר אנדרושצ'וק, מנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה של אוקראינה בקייב, ושניים מעמיתיו עושים ככל יכולתם כדי להגן על המוזיאון מפני הפצצות וביזה. "המוזיאון ממוקם בלב רובע בעל מורשת תרבותית עשירה, סמוך לשלוש כנסיות חשובות וקרוב לכמה יעדים פוטנציאליים (מבנים של שירות הביטחון ושל משמר הגבול)", כתב אנדרושצ'וק במייל לעמית משוודיה.

אנשי גטי מסרו שהכוחות הרוסיים כבר החלו לפגוע במורשת התרבותית של אוקראינה. בין היתר נהרוס מוזיאון איבנקיב השוכן כ–30 ק"מ צפונית לקייב, שבו הוצגה "אמנות עממית יקרת ערך". סכנה גדולה גם נשקפת ל"מונומנטים בני מאות שנים, החל בתקופה הביזנטית ועד לתקופת הבארוק", ולאתרי מורשת עולמית של אונסקו.

משרד החוץ של אוקראינה הודיע בשבוע שעבר כי 25 יצירות של האמנית העממית מריה פרימצ'נקו אבדו. "מדובר ביצירות מופת ידועות בכל העולם. כישרונה העצום ריתק את פבלו פיקאסו", נכתב בהודעה. אחר כך התברר כי עשר מהיצירות ניצלו. אונסקו הכיר בשנת 2009 בתרומתה לאמנות העממית והכריז על שנת 2009 כשנת פרימצ'נקו. 

העיר העתיקה בלבוב
PAVLO PALAMARCHUK / REUTERS

באוקראינה מצויים שבעה אתרי מורשת עולמית, ובהם קתדרלת סנטה סופיה בקייב, המעוטרת בעבודות פסיפס ייחודיות ובציורי קיר מתחילת המאה ה–16, וקייב־פצ'רסקה לאברה, מנזר אורתודוקסי משנת 1051. גם הרובע העתיק של לבוב, שנבנה במאה ה–13, נחשב לאתר מורשת עולמית.

"המורשת התרבותית העולמית שמשותפת לכולנו היא הזהות וההשראה של האנושות כולה. יש בכוחה של המורשת התרבותית לאחד אותנו והיא חיונית להשגת שלום", נמסר בהודעה של גטי. "במלחמה קורה לא אחת שצד אחד שם לו ליעד להביס ולהשמיד חברה על ידי מחיקת הזיכרון שלה. חלק גדול מהמורשת העתיקה של העולם כבר ניזוק על ידי הרס משולח רסן, ביזה, הזנחה, פיתוח־יתר חסר אחריות ומשבר האקלים. לאבד עוד בגלל מלחמה חסרת טעם יהיה בלתי מוסרי". הוא גינה את "הפגיעות המזוויעות בתרבות שמבוצעות כעת באוקראינה, לצד האבידות האנושיות והסביבתיות. אנחנו מביעים סולידריות עם עמיתנו האוקראינים. ההגנה ושימור המורשת התרבותית היא ערך יסוד של חברות בציוויליזציה. מה שמתרחש באוקראינה הוא טרגדיה בממדים עצומים".

"אין שום ערובה לכך שהמורשת התרבותית של אוקראינה לא תילקח שלל ותועבר למוזיאונים רוסיים, שהרי לקייב יש מקום מיוחד בפרשנות של פוטין לגבי תולדות רוסיה ושורשיה"

אנדרושצ'וק ציין במייל שלו שארבעה מוזיאונים — בוויניטסיה, בז'יטומיר, בסומי ובצ'רניחיב — "הצליחו להוריד יצירות ולהגן על התצוגות הראשיות שלהם. חלק ממבנה המוזיאון בוויניטסיה משמש כעת כמחסה לפליטים. עד כה לא שמעתי על ביזה או תקיפה במוזיאונים האחרים".

עם זאת, הוסיף, "אין שום ערובה לכך שהמורשת התרבותית של אוקראינה לא תילקח שלל ותועבר למוזיאונים רוסיים, שהרי לקייב יש מקום מיוחד בפרשנות של פוטין לגבי תולדות רוסיה ושורשיה. ממצאים רבים שהתגלו באוקראינה במאה ה–19 ותחילת המאה ה–20 מוצגים בשני המוזיאונים החשובים ברוסיה. קיימות גם ראיות לכך שפריטים מחפירות ארכיאולוגיות בקרים נשלחו למוזיאון ההרמיטאג' בסנט פטרבורג".

לדברי אדרושצ'וק, "קיימות הנחיות ברורות מימי השלטון הסובייטי בנוגע להתנהלות מוזיאונים בעימותים צבאיים — להוריד ולהסתיר פריטים בסדר עדיפויות מסוים תוך תיעוד מוקפד. הבעיה היא שעלינו לעשות זאת בלחץ של זמן וללא משאבים. אי אפשר להכריח עובדים לבוא לעבוד בנסיבות שכאלה. רבים בורחים עם משפחותיהם. אבל אני מאוד גאה בעמיתיי. רבים מהם באו למוזיאון ועזרו לפרק את התצוגה הקבועה. אחרי שסיימנו יצאו שני ארכיאולוגים ושני היסטוריונים צעירים, עמיתיי הצעירים, ישר לחזית. לעת עתה משימתי ברורה — להישאר במוזיאון עד שההגנה תעשה את שלה".

עובדים מפנים יצירות אמנות מהמוזיאון הלאומי בלבוב מחשש שייפגע, יום שישי האחרון
Bernat Armangue/אי־פי

פיקאסו השתחווה בפני הנס האוקראיני | נעמה ריבה

אחת מתופעות הלוואי של מלחמות היא הרס וביזת אוצרות תרבות ואמנות. עד היום, לא הוחזרו יצירות אמנות שנבזזו במלחמת העולם השנייה מבעליהם היהודיים. אחת מפעולותיו המפוקפקות של ארגון דאעש היתה השמדת נכסי תרבות בעיראק, סוריה ולוב. גם רוסיה לא פסחה על הריסת נכסי תרבות ובשבוע שעבר פגעה אנושות במוזיאון ההיסטוריה באיוונקיב, יישוב קטן הממוקם צפונית לקייב. 

הפגיעה האנושה ביותר היא ביצירותיה של האמנית מריה פרימצ'נקו. 15 מיצירותיה שהוצגו במוזיאון נהרסו, בעוד שעשר ניצלו בידי שכן של המוזיאון שהספיק לאסוף אותן בטרם פרצו החיילים הרוסים למקום. בראיון עמה בסוף השבוע האחרון ב"טיימס" הבריטי אמרה נינתה של הציירת שהיצירות שניצלו פוזרו ברחבי איוונקיב. האוסף הגדול ביותר של פרימצ'נקו, כ–650 יצירות, נמצא במוזיאון לאמנות דקורטיבית עממית בקייב. 

דמותה של מריה פרימצ'נקו
Bumbaka

פרימצ'נקו נולדה למשפחת איכרים ב–1909 ובילדותה חלתה בפוליו. כשהחלימה, העידו בעבר מקורביה, נהפכה לאדם מתחשב ומהורהר, בעל חמלה לטבע ולכל יצור חי. תחילה למדה רקמה ובשנות ה–30 עברה לציור — בעיקר בהשראת מסורות עממיות אוקראיניות ופולניות, ותוך התייחסויות לעולם הטבע ולאגדות. אחד ממקורות ההשראה שלה הוא ציורי קיר ביתיים אוקראיניים. 

היא שויכה לזרם האמנות הנאיבית ובציוריה הדמויות השונות, ובפרט החיות, מצוירות בשפה ילדית. פלטת הצבעים שלה ססגונית מאוד וציוריה מתאפיינים ברקעים חזקים בגוני צהוב וכחול. ב–1937 הוענקה לה מדליית זהב ביריד העולמי של פריז. פבלו פיקאסו שביקר בתערוכה אמר: "אני משתחווה בפני הנס האמנותי האוקראיני המבריק הזה". היא מתה ב–1997. 12 שנים לאחר מכן הכריזה אונסקו על 2009 כשנת מריה פרימצ'נקו.

מריה פרימצ'נקו, "יונה פרשה כנפיה וביקשה שלום", 1982
מריה פרימצ'נקו, "אתן את הלחם האוקראיני הזה לכל העולם", 1982

הנושא החשוב ביותר בעבודותיה הוא המאבק בין טוב לרע. הטוב תמיד מנצח ומגולם בדימויים של חיות "חביבות", בעוד שציפורים, אריות, דובים, ארנבות, חסידות וסנוניות מוצבות לצד הרוע. כותרות יצירותיה, שכללו לא אחת מסרים פציפיסטיים ואנטי מלחמתיים, מקבלות חשיבות מיוחדת כעת. בין אלה: "אולי אני אתן מהלחם האוקראיני הזה לכל האנשים בעולם הפרוע הזה", "צחוק של טייגר", "פרחים לשלום", "תקולל המלחמה הגרעינית!"

"היא הקוסאמה של אוקראינה", אומרת עליה האמנית ז'ויה צ'רקסקי, ילידת קייב. "היא סמל של הסגנון האוקראיני העממי, כי יש באוקראינה מסורת שלמה של ציורים עממיים, שמתאפיינים בכמה נושאים שחוזרים על עצמם. היא בולטת בכישרונה בתוך כל המסורת הזאת. אי אפשר שלא לשים לב כמה היא מיוחדת ושונה. היא יצרה צבעוניות ששום צילום לא יעביר". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות