לרגע נדמה היה שערד יכולה להיות עיר פיתוח אחרת

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרגע נדמה היה שערד יכולה להיות עיר פיתוח אחרת

לכתבה
עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה אלי סינגלובסקי

שלא כערי הפיתוח האחרות, ערד התבססה על בעלי מקצועות מבוקשים שהגיעו אליה מרצונם ואדריכליה ראו בה כר פורה לניסיונות אורבניים ומבניים במדבר. ספר חדש חוזר אל ימי הזוהר הקצרים שלה

תגובות

התצלום האיקוני "ארוחת צהריים על גורד שחקים" עשה את כל הדרך מניו יורק לישראל ונחת, בגרסת כיסוי מקומית, על שער ספרה החדש "ערד: עיר ניסיונית" של האדריכלית הד"ר הדס שדר (הוצאת ספריית יהודה דקל — המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל). בתצלום המקורי מ–1932, כנראה של צלם בשם צ'ארלס אבטס, נראים פועלי בניין קשי יום ישובים בנינוחות על קורת פלדה בגובה 256 מטרים מעל העיר ניו יורק בזמן הקמתו של גורד השחקים RCA ברוקפלר סנטר במנהטן.

בגרסה על שער הספר של הצלם אלי סינגלובסקי, אחת מאינספור גרסאות למקור, נראית חבורה של נערים מקועקעים ומדוגמים רוכבים על קורת האנדרטה "מצפור ערד" של האמן יגאל תומרקין בגובה של מטרים ספורים מעל חולות המדבר, בפאתי העיר הניסיונית. לשאלה המתבקשת מה הקשר, עונה שדר, "התמונה התאימה לשער פשוט כי היא מסקרנת, מהדהדת, מרגשת, משהו אחר, כמו ערד, עיר ניסיונית שלא היתה כמוה".

ערד 2022
אליהו הרשקוביץ

גם אם ההסבר חלקי, הרי רשימת פרקי הספר משלימה את התמונה: ערד: עירוניות מהוססת וחדשנית בין מקומיות לבינלאומיות. טרום ערד: ניסיונות אידיאולוגיים — אידיאולוגיה ותכנון, אידיאולוגיה ומציאות. ערד: ניסיון מקומי — לשבת במקום, לתכנן מקום, לבנות מקום. ערד: ניסיון עירוני — עיר הליכתית, עיר אינטגרטיבית. ערד: ניסיון בינלאומי. ערד: ניסיון אוטופי — התפוגגות הדגם הקווי, התפוגגות הגרעין המיישב. ערד: ניסיון המשכי — עיר אינטימית, עיר עתידית.

מתחת לראשי הפרקים הללו, משתרע מחקר מקיף של הנסיבות שבהן הוקמה ערד, התשתית התכנונית הייחודית שלה ששילבה השראה מתקדימים אירופיים עם תנאי המקום, הרקע התקופתי, הסיבות והנסיבות להצלחתה ולנפילתה והתקוות והציפיות לתקומה והתחדשות בעתיד. הספר מלווה בתצלומים ויצירות אמנות המעניקים ממשות למילים והטיעונים. שדר היא חוקרת השיכון הציבורי והאדריכלות הברוטליסטית בישראל, אוצרת, מרצה בכירה ויועצת שימור.

ערד 2017, ציור שמן של נטליה זורבובה. בשנות ה–70 המוקדמות היא כונתה "היהלום בכתר הנגב"
נטליה זורבובה

ערד היא "עיר חדשה" שהוקמה ביוזמה ממשלתית בשנות ה–60. ערים חדשות הוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה בארצות הברית אירופה והקולוניות כמענה לערים הקיימות הצפופות. רבות מהן התגלו ככישלונות. ערד עצמה נתפשה כתיקון לכשלי ערי הפיתוח הקלאסיות, לא פחות מכך היא נועדה לחסום התיישבות בדואית. הדברים מוכרים וצורמים. בהבדל מערי הפיתוח שתוכננו, כותבת שדר, על פי הדגם של "ערים מרכזניות" — מרכז עיר וסביבי שכונות מגורים דלילות — ערד אימצה דגם ניסיוני של "עיר קווית (ליניארית)" בהשראת רעיון מיובא מאירופה והתבסס על העיקרון של רחוב ראשי אורכי ללא מרכז. העיר הקווית התאימה לשלבי ההתפתחות המתוכננת של העיר שבסופו של דבר רק שליש ממנה בוצע בפועל. בתי הפטיו בשכונות הליבה לאורך ה"קו" סיפקו מענה לאופיו של האקלים המדברי והיו לשם דבר.

מראשיתה ערד היתה עיר פריבילגית. שלא כערי הפיתוח שאוכלסו, לעתים בכפייה, על ידי עולים חדשים, ערד התבססה על "ישראלים ותיקים" בעלי מקצועות מבוקשים שהגיעו אליה מרצונם החופשי וצלחו את המסננת של ועדות הקבלה

מראשיתה ערד היתה עיר פריבילגית. שלא כערי הפיתוח שאוכלסו, לעתים בכפייה, על ידי עולים חדשים, ערד התבססה על "ישראלים ותיקים" בעלי מקצועות מבוקשים שהגיעו אליה מרצונם החופשי וצלחו את המסננת של ועדות הקבלה. תכנון העיר זכה לתשומת לב יוצאת דופן. "בערד ורק בערד ירדו המתכננים לשטח, הקימו בו 'מחנה קדמי' ותכננו את העיר בזמן שגרו בה". אדריכלי העיר, כותבת שדר, "רובם צעירים ומלאי רוח אדריכלית־חלוצית, ראו בה כר פורה לניסיונות אורבניים ומבניים אי שם במדבר" — בהבדל מהתכנון והבנייה בערי פיתוח ש"ישבו במשרדיהם בקריה בתל אביב" ולא הכירו מקרוב את תנאי המקום. ערד לעומתם היתה הבטחה עם שחר. ספרה של שדר מייצג אותה באהבה והערכה, שהעיר כיום זקוקה להם יותר מתמיד.

ימי הזוהר של ערד היו קצרים. בשנות ה–70 המוקדמות היא כונתה "היהלום בכתר הנגב", כותבת שדר. עם עליית הליכוד לשלטון היא הלכה ודעכה מול ההעדפה של ההתנחלות בשטחים על פני יישובי הספר בגליל ובנגב. גם מדיניות הכלכלה הניאו־ליברלית לא היטיבה עמה. "המדינה זנחה את העיר וכך גם מרבית תושביה המקוריים, הרכב האוכלוסייה השתנה", מסבירה שדר ואין צורך לחזור על המתרחש בה בשנים אחרונות ומתפרסם בתכיפות בתקשורת.

תוכנית התכנון של  ערד
הדס שדר

"ערד היא דוגמה מובהקת ל'ספריפריה" — יישוב ספר שנהפך לפריפריה, מסביר הגיאוגרף הפרופ' אורן יפתחאל. "ערד התחילה את דרכה בהשקעה ניכרת של משאבים וחזון ועם ניחוח חלוצי ויוקרתי מסוים של 'ספר'. במשך השנים עבר הספר תהליך של דעיכה בשולי המרחב הקפיטליסטי וקיבל מעמד של פריפריה מוזנחת. וזאת למרות התכנון העירוני ה'נכון' והמושכל שלא מנע את ההתרוקנות מתוכן".

בימים אלה מסתמנת מגמת עלייה בביקוש לנדל"ן בערד. במקביל מתגבשת תוכנית מתאר חדשה לעיר. על אף כל אלה לא מיותר, אם גם מאוחר מדי, לתהות אם היה מלכתחילה צידוק להקמתה של עיר מסוגה של ערד בנוף קדומים בתולי מרהיב. עיר ממשלתית, בטון ומלט, שכלכלתה נשענה במידה רבה על ניצול משאבי טבע. או שמא מוטב היה, אם כבר מקימים שם משהו, שזה יהיה יישוב בנוסח העיירה הארקולוגית (הלחם בין ארכיטקטורה לאקולוגיה) "ארקוסנטי" באריזונה. מקום שמתחבר באופן טבעי ל"מקום", לנופים, לחומרים, לאווירה. כזה שנבנה ידנית על ידי מתנדבים ניו־אייג'יים ושוחרי סביבה. משוגעים לדבר מכל הקשת הגיאוגרפית־חברתית־דמוגרפית מישראל ומרחבי העולם. כאלה שלא יפריחו את השממה אלא יחיו אותה. חלום באספמיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות