זה לא הבניין הכי מוצלח בירושלים, אבל אין סיבה להרוס אותו

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא הבניין הכי מוצלח בירושלים, אבל אין סיבה להרוס אותו

לכתבה
מלון "פנינת דן" בירושלים. מאחורי כל מיזם עומד הרס לא הכרחי אוהד צויגנברג

בניין מלון "פנינת דן" הנטוש בירושלים כבר מזמן אינו במיטבו, אבל הדרישה להרוס אותו מטרידה מבחינה אתית. נוכח הנזק הסביבתי העצום הטמון בהרס מבנים זהו בדיוק המקום למחשבה מחדש

53תגובות

"לו ירושלים, אחת הערים החשובות בעולם היתה יכולה לדבר, היא היתה ודאי צועקת ומבקשת שיגאלו אותה מהמבנה שפוגע בחזותה ובאופיה ובמרקמה ההיסטורי", במילים נרגשות אלה פנו חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים לפני בית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה שיתיר להרוס את בניין מלון "פנינת דן" (במקורו "פנינת ירושלים") הנטוש ברחוב יפו ולהקים במקומו מלון חדש.

מה עוד חדש. בירושלים, כמו בישראל בכללה, הרס הוא האפשרות הראשונה העולה בראש. מאחורי כל מיזם כמעט, אם מותר להפריז, עומד איזה הרס לא הכרחי. נכון שהבניין המיועד להריסה כבר מזמן אינו במיטבו. נכון שגם בימיו הטובים הוא לא היה הבניין המחודד ביותר בקלמר האדריכלי בעיר. גם כמלון לא צלחה דרכו והוא הלך מדחי אל דחי. כיום הוא אכן מטרד, גם אם זהו לא המטרד הצורם ביותר בירושלים. האינסטינקט הבסיסי להעלות בולדוזרים על השטח מטריד בהרבה. לאו דווקא בהיבט אסתטי אלא אתי.

לכאורה, המהלך שהוועדה המקומית מבקשת לקדם הוא התחדשות עירונית שגרתית. למעשה, נוכח הנזק הסביבתי העצום הטמון בהרס מבנים — ולא פחות מכך בבנייה חדשה — זהו בדיוק המקום למחשבה מחדש, לפני שהורסים, לפני שמזניקים לאוויר טונות של אבק בטון האוצר בתוכו פחמן דו חמצני בכמויות עתק. שימוש חוזר במבנה הקיים של המלון, עשוי לחסוך חלק ניכר מהזיהום ולשמש דוגמה לרבים. אם ירושלים היתה יכולה לדבר היא לבטח היתה משכילה להציע אלטרנטיבה סביבתית הולמת. אנשי מקצוע בתחום יכולים להיות הפה של ירושלים ולעשות בשבילה את המלאכה. עלוב ככל שהוא נראה כיום, מבנה המלון עשוי דווקא להצית שאר רוח בין אדריכלים שישכילו לנצל את הפוטנציאל הטמון בו. במקום להרוס, מוטב שהגורמים הנוגעים בדבר יכריזו על תחרות אדריכלית לשפץ את המבנה ולעצב אותו בצניעות יצירתית. כן. קצת מתינות. ירושלים כורעת תחת משקלם של מלונות פאר.

מלון "פנינת ירושלים" נבנה בחטא, על חורבותיו של מלון "פאסט" ההיסטורי. הריסתו צורמת עד היום. "מעטים הבניינים שתולדותיהם מהווים מיקרוקוסמוס להיסטוריה של ירושלים שמחוץ לחומות כמו מתחם מלון פאסט", כתב האדריכל וחוקר אדריכלות ירושלים דוד קרויאנקר בספרו על רחוב יפו. המלון הוקם ב–1891, ביוזמת הפטריארכיה הארמנית. הוא קרוי של שמו של הנגר האומן הטמפלרי־גרמני אברהם פאסט שמשפחתו ניהלה אותו בהצלחה במשך הזמן הארוך ביותר. בשנותיו הארוכות המלון החליף ידיים, שמות, שימושים ואורחים. במלחמת העולם הראשונה התארחו בו קצינים ומרגלים, גרמנים וטורקים. בשנות ה–30 התנוסס מעליו דגל צלב הקרס. בתקופת הכיבוש הבריטי שכנה בו בין השאר מפקדתו של אלנבי. במלחמת העצמאות הוא נפגע קשות ובשנות ה–50 השתכנו בו עולים מיעוטי יכולת. ב–1975 הוא נהרס כליל ובשנות ה–90, הוקם במקומו מלון "פנינת ירושלים" — שעדיין אפשר לחלץ אותו משרשרת ההרס, לנער אותו ולסמן לו דרך חדשה.

עלוב ככל שהוא נראה כיום, מבנה המלון עשוי דווקא להצית שאר רוח בין אדריכלים שישכילו לנצל את הפוטנציאל הטמון בו

מלון פאסט בירושלים, 1933. "פנינת ירושלים" נבנה על חורבותיו
צבי אורון, הארכיון הציוני/Tamar Hayardeni

מלון פאלאס נחשב בזמנו למכובד והמשוכלל בירושלים וגם כיום שמו נישא בהערכה. הוא שכן במבנה שתכנן האדריכל הטמפלרי הירושלמי תיאודור זנדל ובלט במיקומו המרכזי ובסגנונו האירופי. בתקופה שהמלון נבנה ירושלים עלתה על מסלול של התחדשות. מעיר נידחת בקצה האימפריה העותמנית היא נהפכה, כפי שכתב קרויאנקר, למוקד של תחרות בין מעצמות אירופה על הנוכחות בעיר — שתורגמה למבנים מונומטליים שהקימו ברחבי העיר. בעיקר בקצה הדרום מזרחי של רחוב. בהם כנסיות ומנזרים, קונסוליות, בתי דואר, וכאמור, גם מלון פאסט — שעוצבו בסגנונות אירופיים מעורבים ועוררו מעין מלחמת תרבויות אדריכלית בין מערב ומזרח, בין חדש וישן.

מאוחר יותר בזמן ניהל אותה רונלד סטורס, המושל הבריטי של ירושלים. לסטורס, דמות מרכזית ושנויה במחלוקת בתולדות ירושלים המודרנית, היה חלק מרכזי בעיצוב פניה של העיר לדורות. תרומתו הגדולה לירושלים היא התקנה של חיפוי מבנים באבן, התקפה למזלה של העיר עד היום. בין שאר מפעלותיו בעיר, סטורס היה נשיא האגודה למען ירושלים שהוקמה כדי להגן על צביונה ההיסטורי של העיר והיה אקטיביסט בהריסת מבנים בעיר שלא ענו להגדרה.

מלון "פנינת דן" בירושלים
אוליבייה פיטוסי

כך לדוגמה, בראשית שנות ה–20 הורה סטורס לפרק את "ביתן בצלאל" שהוקם בשער יפו כמה שנים קודם לכן — צריף עץ בעל גג משונן ששימש כחלל תצוגה ומעליו מגדל בעל חזות מצודתית — בטענה שאינו הולם את מיקומו. בשיתוף סגנו באגודה, האדריכל והאמן צ'ארלס רוברט אשבי, אמנם שוקמו חומות העיר העתיקה ושעריה, אבל בד בבד נהרסו בפקודתם "חריגים" כמו מבנה מפואר שהוקם לכבודו של הסולטן עבדול חמיד השני ומגדל שעון מעל שער יפו בטענה שנבנו בסגנון אוריינטלי מצועצע מדי.

תנופת ההרס בירושלים לא נעצרה אז, יותר משיקולים נדל"ניים מאשר אסתטיים. כך לדוגמה בניין בית היתומים טליתא קומי שנבנה ב–1860 נהרס ב–1980 לטובת מתחם העסקים מגדל העיר והמשביר לצרכן. בניין בית הספר אליאנס מ–1882 נהרס ב–1970 לטובת בניין מרכז כלל. הרס מלון "פנינת דן" בטל בשישים מול שכיות החמדה ההיסטוריות הנעלמות הללו. אבל בימים אלה כל חלקיק פחמן דו חמצני הנפלט לשווא לאטמוספירה קובע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות