המהפכה התעשייתית הבאה תשנה מן היסוד את צורת החיים בעיר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהפכה התעשייתית הבאה תשנה מן היסוד את צורת החיים בעיר

לכתבה
איזור המלאכה בתלפיות, ירושלים. העיר זקוקה לתעשייה והתעשייה זקוקה לעיר אושרה דיין

אזורי התעשייה בערים עשויים להיות הפתרון שמונח לנו מתחת לאף עבור בעיות הפקקים והאיזון בין הבית לעבודה. מסמך וספר חדשים מציעים הסבת מתחמים קיימים והכשרתם כמקומות תעסוקה עכשוויים

תגובות

עיר לא יכולה להסתמך רק על מגורים. היא לא יכולה להסתפק במוסדות תרבות, בתי קפה ומסעדות ולא להפנות את כל מעייניה ומשאביה ל"התחדשות עירונית" — מונח מכובס לנסיקה ביוקר המחייה ולחילופי אוכלוסייה בג'נטריפיקציה. עיר, אם במרכז הארץ ולא פחות מכך בפריפריה, זקוקה לעוגן יציב יותר, יצרני, בר קיימא, שאינו מבוסס רק על צריכה ובילויים אלא מעוגן בהיסטוריה של החיבור בין עיר לעבודה. או במילים אחרות, התחדשות תעשייתית.

"התחדשות תעשייתית, פיתוח ושימור התעשייה בעיר" הוא שמו של מסמך מדיניות חדש הדן באפשרויות, בצורך ובהכרח להחיות את איזורי התעשייה הוותיקים בערים בישראל ולהכשירם מחדש כמקומות עבודה ותעסוקה פעילים ומגוונים ברוח הזמן. "העיר זקוקה לתעשייה והתעשייה זקוקה לעיר. הייצור הוא מנוע שמאפשר לעסקים אחרים בעיר לפרוח", כותבות במסמך האדריכליות פרופסור טלי חתוקה, זוהר טל וגילי ענבר מהמעבדה לעיצוב ותכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב. במקביל למסמך יצא החודש הספר "עירוניות תעשייתית חדשה" המציג מקרי מבחן ברחבי העולם.

איזור התעשייה בתלפיות, ירושלים. איזורי תעשייה ותיקים הם ברובם אתרים פוטנציאליים קלאסיים להתחדשות
אושרה דיין

המסמך והספר (באנגלית, בשיתוף הפרופסור ערן בן יוסף) הם דיגיטליים ונגישים לכל. המסמך "התחדשות תעשייתית" — הקצה הנגדי ל"התחדשות עירונית" — הוא המשך ופיתוח של חיבורים קודמים בנושא שיזמה חתוקה, המייסדת והעומדת בראש המעבדה. המסמך הנוכחי מפורט וכולל הנחיות מעשיות לגורמים הרלוונטיים, מוניציפליים וממלכתיים, ליישום הרעיונות, ונכתב מתוך אמונה ותחושת דחיפות. בהעדר יוזמות לשימור והחייאה של מתחמי תעשייה כבדה נטושים בערים, האזורים הללו עוברים תהליכי ג'נטריפיקציה ופיתוח מחדש, וירידה הדרגתית במספר המפעלים הקיימים או החדשים. את מקומם תופסים דיור יוקרתי, בעיקר במגדלים, משרדים, אולמות אירועים, מרכזים לוגיסטיים או חניונים, והעיר מגלה מאוחר מדי כי איבדה מקור הכנסה ותעסוקה למגזרים שלמים באוכלוסייה. אזורי תעשייה ותיקים הם ברובם אתרים פוטנציאליים קלאסיים להתחדשות. מיקומם הוא בדרך כלל במקום מרכזי בעיר, הם נגישים לתחבורה ציבורית או אפילו הליכה ברגל. מרביתם ניכרים במבנה אורבני מסורתי של רשת רחובות שתי וערב, שלא קיים כיום בשום "מתחם" חדש למגורים בעיר כלשהי בישראל.

לדברי חתוקה, "אי אפשר להמשיך בנסיעות לעבודה. כל המדינה תעמוד בפקק". החיסכון בשימוש חוזר בקרקע הוא יתרון סביבתי. התחדשויות תעשייתיות במדינות כמו גרמניה, בריטניה וקנדה נוחלות הצלחה

בישראל ישנם 430 אזורים הפזורים בכל חלקי המדינה, שניתנים בקלות יחסית לנצל להתחדשות עבור ה"מהפכה התעשייתית הרביעית", הדיגיטלית — דברי כותבות המסמך, "ואף למהפכה החמישית, מהפכת השילוב של נוף עירוני ונוף תעשייתי". ברוח הזאת, התחדשות תעשייתית תכלול התחדשות פיזית־אדריכלית, שיפוצי מבנים והשקעות במרחב הציבורי. תפיסה חדשה של אזורי תעשייה תכלול גם — וזוהי הבטחה שאין להגזים בחשיבותה — פיתוח שימושים נלווים כמו מבני ציבור וחינוך, לרבות חינוך מקצועי — שהגיע הזמן להסיר ממנו את הסטיגמה — מעונות לילדים, שירותים אזרחיים שונים, ואפשרויות בילוי שיהפכו את האזורים הללו לפעילים ומלאי חיים. תרומתה של האדריכלות למגמה היא פיתוח דגם של "טיפולוגיה סינכרונית" — מבנים היברידיים המאפשרים גם־וגם, ולא או־או. בהבדל ממה שנקרא "עירוב שימושים", הסינכרון, כותבות המסמך מסבירות, מאפשר לכל שימוש לפעול באותו מרחב במקביל ללא הפרעה, "תוך ניצול וניהול משותף של משאבים", לטובת אוכלוסייה מקומית.

אזור התעשייה והמלאכה הוותיק בקרית שמונה. בישראל ישנם 430 איזורים הפזורים בכל חלקי המדינה, שניתנים בקלות יחסית לנצל להתחדשות עבור ה"מהפכה התעשייתית הרביעית"
לי בן משה

בשיחה איתה עם פרסומו של המסמך, מציינת חתוקה: "אני רואה את הצורך מלמטה. אני רואה פוטנציאל בערים בינוניות ובתושבים. יש כוח עבודה משכיל בנתיבות ובמקומות אחרים. יכול להיות אורח חיים אחר בפריפריה, איכותי ולא פוגעני". בהיבט הסביבתי מדגישה חתוקה כי "חייבים לייצר אקוסיסטם. חייבים לעבוד בקירבה גיאוגרפית לבית. אי אפשר יותר להמשיך את הנסיעות האלה לעבודה. כל המדינה תעמוד בפקק, כך ממש". החיסכון בשטח חדש לבנייה על ידי שימוש חוזר בקרקע הוא יתרון סביבתי מוכח. התחדשויות תעשייתיות במדינות כמו גרמניה, אנגליה וקנדה נוחלות הצלחה. אולי גם אצלנו.

בישראל ישנם 430 אזורים בגודל שניתן לנצל להתחדשות, כחלק מ"המהפכה התעשייתית הרביעית", הדיגיטלית, כדברי כותבות הספר, "ואף מהפכה חמישית, של שילוב נוף עירוני ונוף תעשייתי"

חזרה לדגם המסורתי

זאת לא הפעם הראשונה שהמעבדה לעיצוב עוסקת בנושא. בספר שקדם למסמך העמדה הזה, "עיר־תעשייה" (רסלינג), לפני קצת פחות מעשור, הונחו על השולחן תיאור וניתוח ראשוניים של אזורי תעשייה ומסקנות ראשוניות שפותחו ב"עירוניות תעשייתית חדשה". שכבר נעשו צעדים ראשונים למימושן, הן בדיונים מול גורמים ממלכתיים והן במישור המקומי ביישובים כמו קרית שמונה, נתיבות ורהט, והן בשאיפה לתיקון התכנון המרחבי בשנות ה–50 והצבתו על מפת הדיון הסביבתי והחברתי העכשווי.

פרויקט "איזורים" ברמת גן. באיזורי תעשייה יש מבנה אורבני מסורתי שאין ב"מתחמים" החדשים
3Division

עבודה קרוב לבית או בתוכו היתה מובנת מאליה במשך אלפי שנים, עד פרוץ המהפכה התעשייתית הראשונה בשלהי המאה ה–18. המהפכה הוציאה את העובד־האומן מבית המלאכה הקטן בחצר האחורית ויצרה את ה"מפעל" הדיקנסי־צ'פליני הנצלני והמזהם, שעם כל הטוב שהרעיף על האנושות, הוא הפך את החיים בעיר לבלתי נסבלים ואת העובדים לעבדים. בתגובת נגד, במאות הבאות, התעשייה הורחקה אל מחוץ לגבולות המוניציפליים. הערים אמנם נפטרו מחגורת הפיח אבל הפכו נטולות נשמה. החזרה לדגם המסורתי של עבודה ומגורים בכפיפה אחת או בקירבה אחת היא תופעה עולמית כיום, המבשרת את שינוי הכיוון עם פרוץ המהפכה התעשייתית החמישית.

מבשריה מבטיחים כי משימתה תהיה לשלב אנושיות וטכנולוגיה ולהבטיח ששני הצדדים של המשוואה ייצאו נשכרים. זוהי ללא ספק בשורה מעודדת להתחדשות התעשייתית ולמחולליה, המחזירה לעבודה את מעמדה בהיסטוריה האנושית, לפחות עד התפנית החדה הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות