מודיעין, העיר הכי מתוכננת בישראל, היא בכלל לא עיר

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מודיעין, העיר הכי מתוכננת בישראל, היא בכלל לא עיר

לכתבה
מודיעין. נולדה יש מאין ומצייתת לקונספציית־על מבלי יכולת למרוד או לחרוג תומר אפלבאום

לא היתה הצדקה להקים את מודיעין, שממשיכה לגדול ולהשתדרג בעוד שכנותיה, לוד ורמלה, דורכות במקום. טעות גורלית נוספת היתה הבחירה במשה ספדיה כמתכנן שיקבע את דמותה – צריך רק להסתכל על פרויקט ממילא

248תגובות

בטקס ההכרזה על מדיעין כעיר בדצמבר 2001, ציין בגאווה נשיא המדינה דאז משה קצב שזוהי "העיר המתוכננת ביותר בישראל", ומבלי דעת קלע ללב כישלונה. עיר שחובשת את הכתר של "הכי מתוכננת", שנולדה יש מאין, שמצייתת לקונספציית־על מבלי יכולת למרוד או לחרוג, אינה עיר מוצלחת — או עיר בכלל. מודיעין היא דוגמה מופתית לכך.

מדינת ישראל כולה היא מהמתוכננות ביותר בעולם, ומה שיצא מזה כולם יודעים. עצם הרעיון שניתן לתכנן עיר מא' עד ת' מפוקפק כשלעצמו, או בניסוחו הגאוני של האדריכל הצרפתי ז'אן נובל: "לנסות לתכנן עיר זה כמו לנסות לכתוב ספרייה". אפילו הנשיא קצב הודה בטקס כי הוא מעדיף "עיר שגדלה לאט יותר". האדריכל משה ספדיה, שהופקד על הכנת תוכנית האב של מודיעין וקיבע את דמותה, ניסה לכתוב ספרייה שלמה, אבל אפילו ספר טוב לא יצא לו. זה כמה שנים מנסים מתכננים חדשים חדורי מוטיבציה להשתיל במודיעין בינה אורבנית מלאכותית, תל אביבית. מדעני האורבניזם עוצרים את נשימתם.

מודיעין. תוכננה ונבנתה על אף כל ההתנגדויות שעוררה
אמיל סלמן

עם כל חשיבותה, הבעיה הרובצת על מודיעין היא לא האורבניזם הנעדר או העתידי שלה, אלא עצם הצידוק להקמתה. מודיעין אמנם איננה "עירונית" כהלכה, אבל היא עיר שבעה, מטופחת ומטופלת — למול עיניהן הכלות של שכנותיה הקרובות, הערים המעורבות לוד ורמלה, שמייחלות ליחס דומה. רק קילומטרים ספורים מפרידים בינה לבינן, וכל ההבדל שבעולם — 9 במדד החברתי למודיעין ו–4 ללוד ורמלה. לו הושקעו באותן ערים רק מעט ממאות המיליונים שזרמו למודיעין, לו רק שמץ מתשומת הלב ויחסי הציבור שנשפכו עליה היה נוחת על לוד ורמלה. לו השכנת יחסי שלום ושוויון בין האוכלוסיות היתה נר לרגלי מערכת התכנון, לו ספדיה עצמו היה מפנה אליהן את כישוריו ומבחין בפוטנציאל האורבני שלהן, ההולך מאות שנים לאחור. אבל כל אלה הם רק חלומות באספמיה. מודיעין תוכננה ונבנתה על אף כל ההתנגדויות שעוררה. החשש שהקמתה תפגע בערים החלשות התממש — ובימים אלה ההיסטוריה חוזרת. מודיעין משתדרגת ולוד ורמלה שוב נשארות איפה שהן.

הרעיון לבנות עיר חדשה במרחק קצר מתל אביב, באיזור שבו כבר קיימות לוד ורמלה, על עתודת השטחים הפתוחים הגדולה ביותר במרכז הארץ, עורר ביקורת נוקבת בין מומחים מכל קצווי הקשת

היוזמות להקמתה של עיר חדשה באזור מודיעין מתגלגלות כבר מתקופת תוכנית האב הראשונה לישראל ב–1950, והן צברו יותר התנגדויות מאשר הסכמות. הרעיון לבנות עיר חדשה במרחק קצר מתל אביב, באזור שבו כבר קיימות לוד ורמלה, על עתודת השטחים הפתוחים הגדולה ביותר במרכז הארץ, עורר ביקורת נוקבת בין מומחים מכל קצווי הקשת — גיאוגרפים, אנשי איכות הסביבה, מתכנני ערים, ראשי ערי פיתוח וכלכלנים בכירים. יש בהם שהצביעו כבר אז על הבזבוז המשווע בהקמת עיר חדשה בעוד הפוטנציאל של לוד ורמלה לא מוצה, וציינו שבשום מקום בעולם המערבי כבר לא בונים ערים חדשות — אזהרה שגם היום נופלת על אוזניים ערלות.

משה ספדיה ומאחוריו פרויקט ממילא. אדריכל של מונומנטים, רושם, נראות, בולטות ואגו
תומר אפלבאום

כך או כך, מול כל ההסתייגויות והביקורות, במשרד השיכון ראו במודיעין ספינת דגל בתחום הפיתוח וגייסו למשימה את ספדיה, בתקווה שהתממשה מעל ומעבר ש"פיגורה בינלאומית" כמוהו תנטרל את הביקורת ותסייע למימוש התוכנית. ספדיה, כריזמטי ורהוט, הציג את תוכניתו כלהטוטן מיומן. הוא קבע כי לשטח המיועד לעיר אין ערך נופי וכי העיר החדשה לא תחזור על טעויות העבר, והשאר היסטוריה.

ממילא היא מיזם שערוריתי. העובדה ששום דבר לא הצליח לעצור אותו היא שערוריה בפני עצמה. הקמתו נמשכה יותר מ–30 שנה עקב כל הסיבות בעולם שמתנקזות למילה אחת, מגלומניה

מרגע לידתה, מודיעין היא סינרגיה בין שני משגים: עצם ההחלטה להקים אותה והבחירה בספדיה למתכנן שיקבע את דמותה. תכנון ערים הוא תחום כפוי טובה למדי. הוא מצריך ידע ומודעות לנושאים מגוונים מעבר לתכננון עצמו, לרבות סביבה וחברה, יותר ענווה מאשר אגו, וההצלחה רחוקה להיות מובטחת. על פי מרבית עבודתו המוכרת, ספדיה הוא אדריכל של מונומנטים, רושם, נראות, בולטות ואגו. עדויות לכך הן מרכז רבין לחקר ישראל שתכנן בתל אביב, מבנה גדול על מידתו, משקיף על האנושות מלמעלה ומעורר מחשבות על מוזוליאומים במשטרים אחרים. מוזיאון השואה החדש שתכנן ב"יד ושם" בירושלים הוא מפגן ראווה אדריכלי־עיצובי, לרבות כנפיים, שמתחרה בתוכן ולא מותיר מקום לצער. כך גם "האקוודוקט" של מגדלי המגורים במודיעין, חגורת ביטחון המשתלטת בנוכחותה על קילומטרים של נוף. אבל שום דבר מכל אלה לא מגיע לקרסולי הפיאסקו הקולוסאלי של פרויקט ממילא שספדיה תכנן בירושלים, שאי אפשר להתאפק מלחזור אליו.

פרויקט ממילא. "מבנה על" בסגנון אוריינטלי מזויף בפרצופה של חומת העיר העתיקה
אמיל סלמן

ממילא היא מיזם שערורייתי. העובדה ששום דבר לא הצליח לעצור אותו היא שערוריה בפני עצמה. הקמתו נמשכה יותר מ–30 שנה עקב כל הסיבות בעולם, שמתנקזות למילה אחת: מגלומניה. הקמתו היתה כרוכה בהרס של שכונה ותיקה, אמנם דלת אמצעים אבל אורבנית יותר ממה שמודיעין תהיה אי פעם. תושביה הוגלו ממנה בדיוק כשהמקום הפך למרכזי ומבוקש. שכונת ממילא הוחלפה ב"מבנה על" בסגנון אוריינטלי מזויף בפרצופה של חומת העיר העתיקה.

מבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת, הצביעה על השימוש "המניפולטיבי" כהגדרתה במיזם כדי לקבוע עובדות פוליטיות בשטח. מבקר האדריכלות האמריקאי פול גולדברגר כתב אחרי ביקור במקום כי "קשה שלא לחוש שכמה מהפרטים התיאטרליים בממילא הם תוצאה מהפחדים, הלא מודעים אולי, של ספדיה שחותמו לא יורגש מספיק בירושלים. הקשתות והקמרונות היו המוצא היחיד — צעקה מעל המטען ההיסטורי". אז מה כבר יש להגיד על מודיעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות