הסרט "נופלים" מעניק שמות ופנים לקורבנות ההזנחה הפושעת באתרי הבנייה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט "נופלים" מעניק שמות ופנים לקורבנות ההזנחה הפושעת באתרי הבנייה

לכתבה
מתוך הסרט "נופלים". מתאבלים באיפוק, בדמעות עצורות, שזה ההפך הגמור מ"הדה־הומניציה שנעשית לערבים בתקשורת הישראלית" שרבל ג'רייאס

הדוקו של יצחק רובין מעז להפקיע את המונח "שכול" מארון הקודש הצבאי החתום לטובת אתר הבנייה החשוף, ומראה את מה שישראלים רבים מעדיפים לא לחשוב עליו: ערבים מתאבלים בדיוק כמו כולם על ילדיהם

33תגובות

הנופלים בסרט התיעודי החדש "נופלים" — שיצר יצחק רובין, דוקומנטריסט, סופר ופעיל חברתי פוליטי — אינם חיילי צה"ל גיבורי ישראל שנפלו מאש אויב באתרי קרבות בגבולות רחוקים. אלה פועלי בניין, מרביתם ערבים אזרחי ישראל או פלסטינים, שנפלו קורבן להזנחה פושעת באתרי בנייה בלבה האזרחי של המדינה.

הניכוס של המונח הצבאי הקדוש "נופלים" לתיאור מוות אזרחי נטול הילה, לכאורה מעבירה לצופה מסר כפול. מצד אחד, נופלים הם נופלים באשר הם. מצד אחר, יש נופלים ויש נופלים. או כפי שמנסח את זה בסרט בחצי צחוק מריר פועל הבניין לשעבר מוחמד ג'מאל, "לא שמעתי אף פעם שפועל יהודי נפל מגובה. למה? כי אין יהודי שעובד בגובה. יש ערבי? אז תעלה אותו למעלה ובואו נראה אם הוא נופל או יורד רגיל. זה משחק כזה".

הדלקת נרות נשמה לזכר הנופלים, כחלק ממיצג מחאה בתל אביב
הדס פרוש

ג'מאל עצמו לא "ירד רגיל", אלא נפל מגובה ונותר נכה. הוא רק אחד מבין שורה ארוכה של פועלים ש"בונים את המדינה שלנו, בונים את העתיד שלנו, את הרחובות, את כל מה שאנחנו צריכים", כך אומר בסרט עורך הדין טארק זידאן, בן למשפחה שכולה מתאונת בנייה. רובין מקדיש את סרטו "לפועלי והרוגי הבניין השקופים והמשפחות השכולות באשר הם", וכך מחלץ גם את המונח שכול מארון הקודש החתום לאתר הבנייה החשוף.

"לא שמעתי אף פעם שפועל יהודי נפל מגובה. למה? כי אין יהודי שעובד בגובה. יש ערבי? אז תעלה אותו למעלה ובואו נראה אם הוא נופל או יורד רגיל. זה משחק כזה" פועל הבניין לשעבר מוחמד ג'מאל

"נופלים" לא עוצר בנופלים ובשכול. כמי ששם לו למטרה להעניק זהות לחללי אתרי הבניין השקופים והעלומים, רובין לא מהסס לגעת בעוד קודש קודשים, "לכל איש יש שם". הוא חובט בקהל הצופים בחשיפת שמותיהם של נספים באתרי בנייה, עוד ועוד ועוד — ישראל ממוקמת שלישית בעולם במספר הקורבנות בענף — ושוב, מרביתם ערבים או נמנים עם שכבות מוחלשות באוכלוסייה.

אתר תאונת בנייה באור עקיבא, בשנה שעברה. מרבית ההרוגים הם ערבים או נמנים עם שכבות מוחלשות באוכלוסייה
רמי שלוש

הסרט, שמוביל בין אתרי בנייה שבהם התרחשו אסונות, הוא מצמית. לא צריך עין נץ, די בעין אדם כדי לזהות את מלכודות המוות, המעברים הרעועים, הבורות החשופים, פיגומים מיושנים. רובין לא פוסח גם על הריטואל התקשורתי הישראלי כל כך של תצלומי יגון של בני המשפחות שעולמן חרב, טקסי זיכרון, סוכות אבלים, חדרי ילדות מרוקנים, מזכרות, סיפורי חיים וחלומות שנגדעו — אבל מעביר אותם למגרש שבו גם ערבים, אם דוקרים אותם הם זבים דם, גם להם יש רגשות, ואם בניהם נהרגים, הם מתאבלים עליהם כמו שאר בני האדם. אבלים על מג'די סאלם שנהרג מפגיעת מנוף, על ג'וואד זידאן שצנח מפיגום רעוע — אם למנות מעט מאוד — באיפוק, בדמעות עצורות, שזה ההפך הגמור, כדברי רובין, מ"הדה־הומניציה שנעשית לערבים בתקשורת הישראלית".

"הציבור הישראלי דובר העברית לא מודע לזה שנהרגים עובדים באתרי בנייה, והרבה", אומרת בסרט הד"ר הדר תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בנייה ותעשייה. שמם לא מתפרסם, לא תמונתם או קורות חייהם, וה"חיים של האנשים האלה לא נספרים". קשר השתיקה נוכח גורלם של מי שבונים הלכה למעשה את קורת הגג של כולנו חוצה שכבות באוכלוסייה. הוא צורם במיוחד מצד קהילת האדריכלים. שום עילה לא יכולה לתרץ את שתיקתם מול מי שמבצעים למעשה בשבילם את העבודה השחורה. האדריכלים לא עולים חס וחלילה על הפיגומים. לפחות שיעלו על הבריקדות, ימחו, ירימו קול בחלונות הגבוהים, יציעו פתרונות מעשיים. הם הלא אנשי המקצוע.

אתר תאונת בנייה ברחוב קפלן בתל אביב, בשנה שעברה. סרט לא קל לצפייה שראוי שיונח גם לפתחה של קהילת האדריכלים
Hadas Parush

שתיקת האדריכלים אינה מיוחדת לישראל. בפרשה שהכתה גלים לפני כמה שנים, נטען כי האדריכלית זאהה חדיד אדישה לתנאי העסקתם ובעקיפין למותם של פועלי בניין באתרי בנייה בקטאר לקראת גביע העולם בכדורגל, שיתקיים בנובמבר השנה בנסיכות. חאדיד, שתכננה את איצטדיון הדגל אל־ואקרה, אמנם זכתה בתביעה משפטית כנגד המלעיזים, אבל נימוקיה יזכרו לדראון עולם. "זהו לא ענייני כאדריכלית לעסוק בסוגיות האלה ואני לא יכולה לעשות משהו", אמרה מי שהיתה יכולה, ולו מכוח פרסומה והמוניטין שלה, לעשות הרבה ומעבר לכך.

אף שרובין מודע בשיחה איתו לשתיקת האדריכלים, הם אינם מיוצגים בסרט. תיעוד מוחשי של נציגי הקהילה מתרצים ומתחמקים מול שאלות נוקבות היה תורם יותר מאלף מילים

אף שרובין מודע בשיחה איתו לשתיקת האדריכלים, הם אינם מיוצגים בסרט, וחבל. אמנם לא מעט נכתב כאן ובמקומות אחרים בנושא, אבל תיעוד מוחשי של נציגי הקהילה מתרצים ומתחמקים מול שאלות נוקבות היה תורם יותר מאלף מילים. "נופלים" נפתח להפתעת הצופים במכתב ששלח פרנץ קפקא למקס ברוד ובו הוא משרטט בחדות את סביבת העבודה המחפירה של פועלי בניין. זה היה כבר ב–1908. התופעה לא רק חוצה גבולות אלא גם דורות. וכך כותב קפקא, שהיה גם עורך דין בעל תואר דוקטור במשפטים: "בארבעה האזורים הנתונים לפיקוחי, אנשים צונחים כמו שיכורים מהגגות אל המכונות, קורות התמיכה מתמוטטות, הקירות התומכים להגנה נופלים, הסולמות מחליקים. כל מה שמעלים למטה צונח למטה ומה שמורידים למטה יהווה מכשול שבו ייתקלו האנשים".

הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב בראשית פברואר ובהמשך גם בסינמטק חיפה. סרט לא קל לצפייה שראוי שיונח גם לפתחה של קהילת האדריכלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות