מאז הקמתם שני הבניינים האלה ספגו גינויים, אחד מהם זוכה פתאום לתהילה

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאז הקמתם שני הבניינים האלה ספגו גינויים, אחד מהם זוכה פתאום לתהילה

לכתבה
"הבונקר של העכברים" בברלין. האסוציאציות לא יכולות שלא להשתולל Felipe Tofani

שניהם בני אותה תקופה, בנייתם השתרכה במשך שנים ועוררה תגובות דומות. מה בכל זאת מבדיל בין הבונקר של העכברים בברלין לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב

49תגובות

אם לשוחרי אדריכלות הזרם הברוטליסטי היה נדמה שהם ראו הכל, אז ברלין מחכה להם עם המבנה הבלתי ייאמן ביותר בז'אנר. הבניין השוכן ברובע שטיגליץ בדרום מערב העיר הוא הבטוניזם בהתגלמותו. הוא נהגה כבר בשנות ה–60 אך בנייתו הושלמה רק ב–1981. על תכנונו חתומים זוג האדריכלים גרד ומגדלנה הנסקה, וכמו יצירות ברוטליסטיות רבות הוא עונה בו בזמן להגדרות מרתיע ומרהיב. מעטה הבטון החשוף שלו הוא הגדרת החספוס ולכל מה שנראה כקישוט ישנה מטרה מוגדרת. הצינורות הכחולים המשתלחים כקני רובים אחראים על האוורור. עיני החלונות המלוכנסים מופקדות על הכנסת אור.

במקורו, הבניין היה חלק מהאוניברסיטה החופשית של ברלין, מהמוסדות האקדמיים המהוללים בעיר, ושימש כ"מרכז מעבדות לחיות" — שם מכובס למעבדת ניסויים בבעלי חיים שהעניק לו את הכינוי "הבונקר של העכברים". מקורות שונים מעריכים כי בשיאה נעשו במעבדה ניסויים ביותר מ–200 אלף בעלי חיים. מרביתם מתו. האסוציאציות לא יכולות שלא להשתולל. 

התנגדות ציבורית עוררה גם דמותו ה"תוקפנית" של הבונקר. כעת הגלגל התהפך והאצבע המאשימה מופנית דווקא נגד הכוונה להרוס אותו. מורשת הברוטליזם שוב מעוררת עניין

הטריילר לסרט "אוניית הקרב ברלין"

בשנים האחרונות החליף בונקר העכברים בעלים ותכנים, ובהדרגה התרוקן מפעילות, הוזנח, התבלה וננטש. בעליו הנוכחיים — מנהלי מערכת המרפאות האוניברסיטאיות צ'ריטה בברלין — לא מצאו לנכון להמשיך ולהפעיל את המעבדה. לאחרונה הכריזו על כוונתם להרוס את המבנה האיקוני ובשטח שיתפנה להקים מעבדות חדישות. 

מאז הקמתו ספג הבונקר התנגדות מקיר אל קיר. עיקר הביקורת הציבורית הופנתה נגד הניסויים האכזרים בבעלי חיים שהתקיימו בו. אצבע מאשימה הופנתה גם לעלות הבנייה הגבוהה שתפחה מארבעה מיליון מארקים גרמניים לסכום דמיוני אז של יותר ממאה מיליון. התנגדות ציבורית עוררה גם דמותו ה"תוקפנית" של המבנה. כעת הגלגל התהפך והאצבע המאשימה מופנית דווקא נגד הכוונה להרוס את המבנה. הזמנים אכן השתנו, ומורשת הברוטליזם שוב מעוררת עניין, אם גם ככל הנראה כנוסטלגיה ועבר אמיתי או מדומיין.

כן או כך, הסכנה המרחפת מעל הבונקר (ומעל מבנה מעבדות פחות תוקפני בסמוך לו) מחוללת בברלין דיון מעורר השתאות, לפחות בהשוואה לשיח האדריכלי הדליל בישראל. בולטים בזירת הדיון הסרט התיעודי "אוניית הקרב ברלין" של נתן אדי המתעד את הוויכוח ועצומה שפרסמו אדריכלים ואנשי אקדמיה וקוראת להצלת היצירה "החד פעמית" כהגדרתם הקולעת.

בסרט עוברות בסך דעות קוטביות הנעות בין "מפלצת בטון ענקית, סיוט שנהפך למציאות חומרית", לבין "יצירה יחידה במינה, מקורית, מסעירה, מרהיבה", בתוספת הצעות מעשיות להצלת המבנה. העצומה שניסחו אדריכלים והיסטוריונים — וחתומים עליה אלפי תומכים מרחבי העולם — פונה ישירות למקבלי ההחלטות בברלין ובהם ראש העיר מיכאל מולר. היא מציגה שורה של דרישות, המלצות ופתרונות לשימוש מחדש בשני המבנים שהם מגדירים "חלק מהמורשת הבנויה העולמית המשותפת". מעוררת השתאות בפני עצמה היא הצלחתו של האקטיביזם: מבנה המעבדות הסמוך לבונקר הוכרז לאחרונה רשמית כאתר מורשת לשימור. בונקר העכברים יישאר על תלו ויימצא לו שימוש מחדש. 

מול בונקר העכברים הברלינאי, כמעט לא היה מנוס מלהרהר במפלצת האדריכלית הקרובה לבית — התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. עם כל אלף אלפי ההבדלות, בין שני המבנים ישנם כמה קווים מקבילים. שניהם בני אותה תקופה, משויכים לאותו זרם. בנייתם השתרכה במשך שנים ועוררה תגובות דומות. אף שהתחנה אינה ברוטליסטית "טהורה" (הבטון אינו חשוף), הרי היא זכאית לתואר. שני המבנים עונים להגדרה "תופעה", לא מעט מפני שהם גולשים הרבה מעבר למידה הנכונה. התחנה המרכזית היא הגדולה ביותר בעולם. הבונקר נחשב בין המעבדות הגדולות בעולם בסוגן. שניהם מיותרים כיום באותה מידה. ההתייחסויות בציבור לשתי ה"מפלצות" דומות ונעות בין תיעוב והכלה.

התחנה המרכזית בתל אביב
דודו בכר

בהבדל בולט מהתחנה המרכזית בתל אביב, להצלתו של הבונקר התגייסו גם תושבי הסביבה. שני המבנים נגועים בקללה. התחנה המרכזית על כך שהרסה רובע עירוני שלם ופגעה אנושות בתושביו. על הבונקר, להבדיל, רובצים הניסויים המעבדתיים שהתרחשו בו. בתחרות על הנראות החיצונית זוכה הבונקר בגדול.
בימים אלה, שני המונומנטים הברוטליסטיים גם יחד עומדים על פרשת דרכים. גם אחרי שניצל מהרס מיידי, בונקר העכברים מחפש משמעות חדשה שתצדיק את המשך קיומו ואת ההשקעה הכספית הכרוכה בהכשרתו לשימושים אחרים, הומניים יותר. 

אם לשפוט מסרטו של אדי ומהעצומה המפורטת, כי אז בברלין מתקיים בימים אלה דיון ער בעתידו של הבונקר ומבנה המעבדות הסמוך לו אחרי שסיימו את תפקידם המקורי. השיח מתנהל ברובו במישור הרעיוני, האקטיביסטי אך מעורר הדים ומתווה דרך. לעומתו, גורלה של התחנה בתל אביב נידון באופן כמעט בלעדי במישור הבירוקרטי והמתסכל, ולא ידוע אם הוא זוכה לגיבוי רעיוני ואקדמי. הפקדת הפתרון בידי הרשויות העירוניות או הממשלתיות היא לא בדיוק הדרך שתוביל אל האור בקצה המנהרות והמבוכים של המפלצת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות