בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הזנחת האיכות האדריכלית" באשקלון? יש דברים בוערים יותר

במכתב חריג קוראת התאחדות האדריכלים להפוך את מבני הציבור בעיר לאטרקטיביים, אך הם שכחו שישראל היא לא פינלנד. לפני שמתכננים בי"ס כמשרד הייטק, יש לטפל בצפיפות ובנטישת המורים

2תגובות
בית ספר גבעון בתל אביב. בשנים האחרונות מתחולל בישראל שינוי בגישה לתכנון ועיצוב בתי ספר
מיקאלה ברסטאו

במכתב תקיף ששיגרה בימים אלה לעיריית אשקלון, מאשימה התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל את המכותבת ב"הזנחת האיכות האדריכלית בפרויקטים ציבוריים שבאחריות הרשות". מכרז שפרסמה העיריה לתכנון מבני חינוך בעיר אינו כולל, לטענת ההתאחדות, "קריטריון לאיכות התכנון, מלבד בחירה מרשימת המתכננים". ההתקשרות, קובלת ההתאחדות, "איננה כלל מול האדריכל המתכנן, אלא מול מנהל פרויקט אשר שוכר אדריכל לבחירתו", ומסיקה מכך כי "כנראה שהעיריה סבורה כי תכנון מבני ציבור הוא עניין שולי". זאת לעומת התאחדות האדריכלים ששמה "את איכות התכנון בראש מעיינינו" והיא זו ש"עתיד החיים בארץ חשוב לנו".

בית ספר רמת הנגב. אין מה לקחת דוגמה מפינלנד, פינלנד היא גן עדן
אליקים אדריכלים ובוני ערים

הנימה הנחושה העולה מהמכתב היא חריגה על רקע שתיקתו של המגזר בנושאים הרי גורל פי כמה בתחומי התכנון והבנייה בישראל, וקשה שלא לחוש סקרנות על מה ולמה ההתאחדות יצא הפעם מגדרה. שאלה אחרת העולה מבין שורות המכתב, היא מהו מקומה של האדריכלות בתכנון מבני חינוך — ולא רק באשקלון.

אם ללמוד מתוכנו של המכתב והנימה העולה ממנו, נדמה כי בעיני ההתאחדות, אשקלון, עיר פריפריאלית בדרום, לא בדיוק יודעת מה טוב בשבילה — והם, חברי ההתאחדות, אלה שילמדו אותה. או במילותיהם: "דווקא בעיר מתחדשת כשלכם, חובה עלינו לעשות הכל כדי להפוך את המרחב לאטרקטיבי ומזמין, אשר ימשוך תושבים חדשים ויהווה אלטרנטיבה איכותית. זכות הקיום של עיר כמו אשקלון בישראל נובעת, בין היתר, מאיכות החיים שהיא מסוגלת להעניק לתושביה. נציגי ההתאחדות ישמחו להיפגש עמכם ולעמוד לרשותכם לייעוץ לגבי הדרכים להבטחת האיכות האדריכלית בעירכם".

בית ספר מיתר בגני תקווה. מעבר לבועה, המציאות מתעקשת להוכיח שאדריכלות וחינוך לחוד
מיקאלה ברסטאו

האמנם? עם כל ההערכה לנכונות לעמוד לרשותה של אשקלון, ועם כל ההסתייגות מההתנשאות על ה"פריפריה", השאלה המתבקשת היא אם חברי ההתאחדות, וגם אדריכלים רבים שאינם חברים בה, הם אלה שיכולים להבטיח לאשקלון או לכל עיר אחרת איכות אדריכלית או תכנונית כלשהי. אל מול הכשלים הרשומים לחובתם בתכנון עירוני, סביבתי, אקלימי ואסתטי — השאלה היא רטורית.

שוגים באשליות

במכתבה לעיריית אשקלון מציינת התאחדות האדריכלים את המובן מאליו, כי "מה חשוב יותר מחינוך טוב בתנאים מיטיבים?" הוכחות לחשיבותם של "תנאים מיטיבים" במבני חינוך והפוטנציאל הטמון בהם לא חסרות. במחקר שנערך בבריטניה לפני כמה שנים נמצא שאדריכלות משפרת ב–25 אחוז את הישגי התלמידים. משכנעת יותר היא מערכת החינוך בפינלנד שנהפכה לשם דבר ברחבי העולם. השמועה על הפלא הפיני הגיעה לישראל לפני כעשור, בכתבתו של מיקי רוזנטל, ועוררה גל של תקוות שאם גם כאן יכניסו לבתי ספר כסאות כמו אלה של האדריכל הפיני המהולל אלוור אלטו, הכל יהיה בסדר. אלא שבריטניה, ועוד יותר פינלנד, הן לא ישראל. לפני ששוגים באשליות, לא מיותר להיזכר בשיחה בנושא עם ד"ר רעות גורדון, חוקרת מרחבי לימוד, שהנמיכה ציפיות וקבעה נחרצות ש"אין מה לקחת דוגמה מפינלנד. פינלנד היא גן עדן. האנשים נינוחים וישרים, ילדים נועלים את האופניים בכניסה לבית הספר ומורה הוא מקצוע מבוקש, מוערך ומיוחס".

כך נראית מערכת החינוך בפינלנד - דלג
כך נראית מערכת החינוך בפינלנדערוץ 10

בשנים האחרונות מתחולל בישראל שינוי בגישה לתכנון ועיצוב בתי ספר, והתחום נהפך ליוקרתי בקרב אדריכלים. הגל החדש הניב שורה של בתי ספר פוטוגניים, הרחוקים שנות אור וצבע מהדימוי של בתי ספר כ"מחסני לימוד" אפרוריים בדורות הקודמים, וזוכה גם לכיסוי תקשורתי נלהב. בעיקר לקראת פתיחת שנת לימודים, זוכים קוראי העיתונים להתוודע למוסדות חינוך שנראים יותר כאתרי נופש או כמשרדי היי טק מגניבים מאשר בתי ספר מן השורה הזכורים לרבים לרעה. בבתי הספר הללו כיתה היא כבר לא כיתה אלא "חלל לימוד". שולחן הוא "עמדת עבודה". המונח הארכאי "מסדרון" יצא מהמילון ואת מקומו תפסו "חללי" מעבר פתוחים ומאווררים. חצר בית הספר הקשוחה של פעם נדמית כיום לפארק שעשועים, ועוד כהנה וכהנה ניסים ונפלאות מחממים לב ועין הנפוצים בעיקר ביישובים מבוססים שיכולים לגייס משאבים כלכלים, אדריכליים וחינוכיים הולמים.

בית ספר הר נבו בתל אביב. קצת צניעות עם אדריכלות
תומר פדר

אבל מעבר לבועה, המציאות מתעקשת להוכיח שאדריכלות לחוד וחינוך לחוד. בצער רב, מתברר כי "ברוב בתי הספר החוויה החינוכית למורים ולתלמידים היא שלילית ביותר מבחינת תחושת הניכור, השעמום וחוסר הרלוונטיות", כפי שכתב פרופסור נמרוד אלוני ב"הארץ" בשבוע שעבר. אלוני קורא להכריז על "עשור החינוך" בישראל, ולאו דווקא על עשור של אדריכלות בבתי ספר. מערכת החינוך סובלת, לדבריו, מנטישה של מורים ומחוסר משווע במנהלים בעלי הכשרה מקצועית, מהעדר "ליבה לימודית משותפת", מפערי שיא בין אוכלוסיות חזקות למוחלשות, ועוד כהנה. אלוני ממליץ "ללכת בעקבות מדינות הרווחה הסקנדינביות", להקטין את הצפיפות בכיתות ולחולל רפורמה. לאו דווקא בתחום העיצוב והאדריכלות של בתי ספר אלא בהשקעה בבני אדם, בהעמדת החינוך במרכז, בשיפור שכר המורים והכשרתם ובהפיכת ההוראה למקצוע אטרקטיבי שימשוך אליו אנשי חינוך מעולים — "או שמערכת החינוך תמשיך במגמת הגסיסה וההתפוררות". אז קצת צניעות עם אדריכלות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו