גם במקומות שהאל שכח, לכל תצלום יש סיפור - תרבות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם במקומות שהאל שכח, לכל תצלום יש סיפור

לכתבה
מתוך הפיד של רוב הורנסטרה. לתעד את הדכדוך Rob Hornstra

הדכדוך המרהיב של השממה, מחשבה ריזומטית על התרבות השחורה וביקור בסטודיו של הרקדן ז'וליאנו נונז ■ אחר מי לעקוב באינסטגרם

12תגובות

robhornstra@

מספר עוקבים: 18,000

באינסטגרם מאז: יוני 2013

הצלם ההולנדי רוב הורנסטרה מצלם אזורים שכוחי־אל ברוסיה, הקווקז והולנד. הוא מתעד את השממה והדכדוך באופן מרהיב, סוריאליסטי ומוזר. דרך החשבון שלו אפשר להבין כי שממה דווקא מורכבת ממספר לא קטן של פרטים: מזרקי הרואין, מאפרות מלאות, שורות צפופות של רבי־קומות, זמרים המופיעים מול אולם ריק, מועדוני חשפנות, ביוגרפיות קטנות של לוחמי גרילה, תלמידי בית ספר, חקלאים, חולמים, אנשים קשי יום שנעקרו מבתיהם.

לכל פוסט הוא מצרף הסבר קצר על האזור, משתף בחוויה אישית שעבר בזמן הצילומים או מביא את הסיפור שמאחורי הדמות המצולמת. אלנה, למשל, היא חשפנית בת 31 במועדון "ארט קלאב" הנמצא בקומה הראשונה של מלון ארבעה כוכבים בסוצ'י; סרגיי איוונוביץ', זקן חביב ועטור מדליות, תושב העיירה המזוהמת ארגאייאש, השתתף במלחמת העולם השנייה; ופפונה הוא אמן צעיר שנאלץ לברוח מאבחזיה בגלל הסכסוך הגאורגי־אבחזי ולהגר לטבילסי יחד עם משפחתו.

הורנסטרה הוא בוגר תואר ראשון בחינוך וסיים בהצטיינות את לימודי התואר השני בצילום, שניהם באקדמיה לאמנות באוטרכט שבהולנד. הוא מעביר הרצאות וסדנאות צילום, הציג בתערוכות רבות באירופה וזכה במספר פרסים, בהם פרס סוני, פרס קאנון ופרס מטעם סוכנות הצילום מגנום.

אחד הפרויקטים המוכרים ביותר שלו היה הספר "פרויקט סוצ'י: אטלס של מלחמה ותיירות בקווקז", בו תיעד יחד עם העיתונאי ההולנדי ארנולד ואן ברוייגן את העיר הרוסית שאירחה את אולימפיאדת החורף 2014 והאתרים הסמוכים אליה. מרבית התצלומים מתוך הספר מוצגים בפיד של הורנסטרה, לצד סדרות נוספות.

@blackrhizomes

מספר עוקבים: 5,131

באינסטגרם מאז: דצמבר 2017

הריזום הוא קנה שורש, גבעול השולח שורשים כלפי מטה וגבעולים כלפי מעלה. כיוון ההתפשטות שלו רשתי וחסר מרכז, והוא מתרחב לצדדים בצורה אופקית, קצת כמו צמיחת עשב.

הפילוסוף דלז שאל את המונח הבוטני הזה כדי לתאר צורת חשיבה לא־ליניארית המנוגדת לזו הרווחת במערב. בעוד המחשבה הריזומטית משתרגת כמו רשת ומבטאת חופש, ספונטניות ויצירתיות שאינן נסמכות על בסיס אחד קבוע, המחשבה המערבית משולה לעץ אשר לו בסיס שורשי מוגדר, קבוע ורציונלי, המסמל סיבתיות וסדר.

סטף יאמב, בעל החשבון הנ"ל, משתמש בחשיבה הריזומטית כדי להציג אפיקים שונים של התרבות השחורה. באמצעות הפוסטים שהוא מעלה הוא חוקר את ייצוגיה הוויזואליים, השפעותיה ומקורותיה התרבותיים וההיסטוריים.

בגלילה מהירה בפיד אפשר למצוא סרטון מ–1971 של אמני ספוקן־וורד שחורים שהופיעו על גג בניו יורק; פוסטרים מהודו של ראשית שנות ה–70 של תנועת הפנתרים השחורים שהתפשטה גם למדינה; הפסל והצייר ג'ק ויטן מדבר על צבע השיש ביוון העתיקה; וסרטון מתוך הופעה של יאמי בולו וקירק דיוויס מאמצע שנות ה–80.

כל התצלומים וקטעי הווידיאו המופיעים בחשבון מצוטטים מחשבונות אחרים. כשיאמב מאגד את כולם יחד נוצרת רשת מגוונת ומעט כאוטית המוסיפה להיבנות, להתרבות ולשלוח ענפים באופן לא ליניארי, לא מערבי.

@nunes.art

מספר עוקבים: 208,000

באינסוגרם מאז: מארס 2016

הפיד של הכוריאוגרף ז'וליאנו נונז מלא סרטונים. בחלקם הוא נראה רוקד לבדו בחדרי סטודיו מוארים או כשברקע נופים עוצרי נשימה. באחרים הוא מופיע על במות שונות ברחבי העולם. בכמה מן הסרטונים הוא מבצע קטעים שונים עם רקדנים נוספים, או מנחה אותם לבצע צעדים שלו. נדרש לו זמן עד שהרשה לעצמו להתנסות בכוריאוגרפיה — לדבריו, היה עליו "להבין את הגוף" שלו לפני שהרגיש שהוא יכול לתרגם את תנועותיו לאחרים.

נונז נולד ב–1990 בריו דה ז'ניירו. הוא החל לרקוד היפ־הופ בגיל 15 ושנה לאחר מכן שוטט בין כיתות המחול ונכנס באופן אקראי לשיעור ג'ז. משם, הדרך להתאהבות בבלט היתה קצרה. הוא למד מחול בברזיל ולאחר מכן היגר לגרמניה כדי ללמוד מחול באוניברסיטת מנהיים למוזיקה ואמנויות הבמה. הוא רקד בלהקות בלט שונות בגרמניה ובהן בלט לייפציג ולהקת הבלט של המרכז לאמנויות הבמה בהאגן. כיום הוא רוקד בבלט המלכותי של פלנדריה ומשמש גם ככוריאוגרף עצמאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות