בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זַן או גֶן?

האם תסכימו לשתות יין מהונדס גנטית?

האם יין מהונדס גנטית הוא המצאה גאונית או נשק להשמדה המונית? לאחרונה חזר הנושא לבעבע, בעקבות החלטה תקדימית של בית משפט בצרפת. ומה תגידו אתם כשיציעו לכם כוס יין שענביו הונדסו?

12תגובות

עכשיו כבר ניתן לפרסם שמגפה קטלנית, אשר תקפה בשנה האחרונה את כרמי ישראל, הותירה אחריה נזק עצום לכורמים, ליקבים ולתעשיית היין הישראלית כולה. מקור הנזקים, שערכם נאמד במאות מיליוני שקלים, הינו בהרס מוחלט של הגפנים שמחייב את עקירתן והחלפתן בנטיעה מחודשת. בעקבות המהלומה הקשה מתעורר חשש כי יקבים רבים ייאלצו להפסיק את פעילותם. כעת, כך לפחות מקווים יצרני היין, תיחלץ ממשלת ישראל להצלת הענף.

אל תשלפו ואבּן מארון התרופות, זוהי ידיעה עיתונאית מפוברקת מיסודה. מפוברקת, אך לא בלתי הגיונית. עולם הגפן והיין כבר ידע בעבר מגפות קשות שאיימו להשמידו. המפורסמת שבהן היא הפילוקסרה, שמקורה בחרק דמוי כנימה שהגיע לאירופה מאמריקה בחצי השני של המאה ה–19 והשמיד בשיטתיות את מרבית כרמי היבשת. במיקרוקוסמוס שלנו, אפשר לציין את וירוס קיפול־העלים (Leafroll), שהתפשטותו גורמת בימים אלה לא מעט כאבי ראש ליצרני היין הישראלים בשל פגיעתו המתמדת באיכות יבול הענבים.

AFP

העיתוי לפרסום תחזיות קודרות בנוגע לעולם היין גם הוא אינו אקראי. נושא ההנדסה הגנטית של זני ענבים, טכנולוגיה שעשויה למנוע בעתיד ידיעות אפוקליפטיות מן הסוג הזה, מחולל בשבועיים האחרונים מהומה רבתי בקרב אנשי יין בכירים ברחבי העולם. גם אני הפטרתי אוטומטית ביני לבין עצמי: "יין מהונדס גנטית? לא תודה, חברים", אבל אז חשתי צורך לנער מעלי את הדעות הקדומות ולנסות לפתוח את הראש.

הכנסו  עכשיו לחנות היין של הארץ והזמינו בקבוקים עד הבית

מזון מהונדס גנטית (GMO food) משווק באופן מסחרי החל מ–1994 ומתבסס על שינוי במבנה הדי־אן־איי של גידולים באופן שיקנה להם עמידות בפני פתוגנים שונים. כיום, מתמקד שוק זה בעיקר ביבולים המוניים כמו פולי סויה, תירס וקנולה. לאור ההצלחה היחסית ביבולים אלו ולמרות ביקורות אתיות ברחבי העולם, הגיע תורם של ענבי היין. כבר בסוף שנות ה–90 של המאה הקודמת החל "הגוף הצרפתי הלאומי לחקר אוכל וחקלאות" (INRA) לבצע מחקר וניסויים בענבים מהונדסים גנטית במטהו שבעיר הצרפתית קולמאר, השוכנת בלב חבל היין אלזס. בתגובה, התאגדו ב–1998 יצרני יין מצרפת, גרמניה, איטליה וספרד (תחת השם Terre et Vin) במטרה לדחות את מועד תחילת הניסוי בכעשר שנים. המטרה נהפכה עם השנים להתנגדות נחרצת לרעיון ההנדסה הגנטית בענבי היין. אז מה קרה שדווקא עכשיו, לאחר שני עשורים של ניסיונות, עלו הלהבות לשיאים חדשים?

תוצאות מרשימות במחקרי הנדסה גנטית

הכל החל בפסיקה מהפכנית של בית המשפט בקולמאר, שהחליט לפני כשבועיים לבטל את עונשי המאסר שנגזרו על עשרות אקטיביסטים צרפתים בשל פעילות ונדליסטית בכרמי הניסוי הממשלתיים ב–2010. אותם אקטיביסטים, אנשיו של האנטי־גלובליסט ז'וזה בווה (Bove), שהורשע בעבר באחריות לפעולה חבלנית בסניף מקדונלדס בצרפת, הצטרפו למאבקם של החקלאים ויצרני היין לאחר הצלחה שנחלו בתחום גידולי התירס המהונדס בצרפת. בנמקו את זיכוי הפורעים, קבע בית המשפט כי הניסיונות שעשו הרשויות בכרמים באלזס בוצעו מבלי שנעשתה הערכה מוקדמת של הנזק הסביבתי שעשוי להיגרם בעטיים. בכך נתן בית המשפט זריקת מרץ למאבקם של המוחים נגד הנדסה גנטית, שראו בהחלטתו אבן דרךחשובה במאבקם.

צילום מסך מערוץ ה

רצה הגורל וכמה ימים מאוחר יותר התקיים בפירנצה הסימפוזיון של מוסד ה–Masters of Wine, אשר מפגיש בין אנשי היין החשובים בעולם אחת לארבע שנים. תחת הרושם של הזיכוי המתוקשר, התפתח דיון לוהט בין קבוצת מדענים ליצרני יין. השוויצרי מומחה הגנטיקה של העינב, ז'וזה וילאמוז, טען בפני הנוכחים כי שימוש בענבים מהונדסים גנטית עשוי לפתור בעיות אקלימיות ומגפות של הגפן והעריך, כנראה כאקט של התרסה, שאפילו בדומיין "רומנה קונטי", אולי הבכיר והיקר ביקבי העולם, ייעשה שימוש בענבים מסוג זה בעוד כמאה שנים.

תגובתם של יצרני היין הגיעה מפיו של אוליבייה הומברכט, יינן יקב "זינד־הומברכט" האלזסי, העומד בראש ארגון המתנגדים. בראיון למגזין "דקאנטר" השווה הומברכט את ההנדסה הגנטית ל"נשק להשמדה המונית", לא פחות, והוסיף כי הוא עשוי לפתור בעיה עבור האחד אך ליצור בעיה עבור האחר. אפשרות חלופית, לדבריו, היא יצירת זני ענבים בני־כלאיים או החלפת נטיעות של זנים קיימים. במלים אחרות, להשאיר את הדברים כפי שהם.

טענותיהם של המתנגדים למחקר בהנדסה גנטית נעות על הגבול שבין היגיון חקלאי לגיטימי לקיבעון המבטא פחד מקידמה. הסכנה הבריאותית במוצרים מהונדסים גנטית נשללה כמעט בכל מחקר שפורסם. האפשרות של זליגת כרמי ענבים מהונדסים לכרמים רגילים, תרחיש אותו מעלה הומברכט, היא בעלת סבירות נמוכה בשל צורת הריבוי של הגפן. ואם כבר יש משהו ששווה להתעכב עליו, זוהי ההנחה ששימוש גורף עתידי בענבים מהונדסים עשוי להוביל להכחדת השונות בין הכרמים. אוסיף למדענים גם שאלה אחת שלי: מה עם הטעם? האם עלול להיווצר עיוות בטעם?

לצד השיח ההיפותטי הער על הסכנות — הדיבור על היתרונות בהנדסת זני ענבים כמעט לא נשמע מבעד לזכוכית השמרנות העבה העוטפת את עולם היין: בידוד גנים שיאפשרו לכרם להתגונן בפני מחלות שכיחות כגון קימחון, בוטריטיס (ריקבון) או ליפרול, עשוי לאפשר לכורמים להימנע מריסוס בכימיקלים המתבצע כיום ולהפחית מאוד את הנזק הסביבתי. משמעותי לא פחות יהיה החיסכון הכלכלי הודות לצמצום ההשקעה במלחמה במזיקים ובשיקום כרמים נגועים.

מחקרים העוסקים בהנדסה גנטית של מזון בכלל וענבי יין בפרט, מציגים בשנים האחרונות תוצאות מרשימות. רק בשבוע האחרון פירסמו חוקרים מאוניברסיטת מיזורי תוצאות מוצלחות לאחר שבודדו גן מביצי צפרדע שיאפשר לגפן להתגונן בפני פטריית הקימחון. ועדיין, סקרים באירופה מגלים כי הסובלנות הצרכנית כלפי מוצרים מסוג זה שואפת לאפס. ואני אומר: תנו לחקור. כשיוצגו התוצאות, יוכל כל אחד להחליט. ומה אגיד כשיציעו לי כוס יין מהונדס גנטית? לא תודה, חברים. לא תודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו