בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאמץ או מנפץ?

זה (עדיין) הזמן הכי נכון לבקר בירושלים; זה עדיין החומוס הכי נכון לאכול שם

הסתיו הירושלמי נהדר אבל זו דווקא הריקנות, שהותירו התיירים הלא נכנסים, שהופכת את הרגע הזה לאחד המושלמים לטובת ביקור בעיר העתיקה. רק ככה אפשר למצוא ללא תור ותמורת 15 שקלים בלבד מנת חומוס שאין כמותה בשום מקום בארץ

88תגובות
חומוס ערפאת
איתן לשם

במסגרת המדור "מאמץ או מנפץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים, המוצרים, המנות והמשלוחים שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הפכו לכאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: חומוס ערפאת בעיר העתיקה.

נדמה שאין זמן מתאים באמת לבקר בעיר העתיקה בירושלים. בחורף קר מדי, בקיץ רחוק מדי ובכל השאר נפיץ מדי. גם עכשיו, כשהסתיו כבר נותן את אותותיו בצורת רוחות קרירות שנושבות להן בין הסימטאות הצרות של הרובע המוסלמי, הכניסה אליו דרך שער שכם שהפך בשבועות האחרונים למוקד חיכוך יומיומי מלווה בשאריות של הלילה שעבר. פה ריח בואש חריף, שם סימני שריפה שחורים וממש כאן עמדת השיטור שמוכרת לנו מיותר מדי אירועי אלימות. אבל למרות זאת ודווקא עכשיו זוהי שעת הזהב לבקר בירושלים.

לא רק הסתיו הירושלמי הנפלא אלא בעיקר חוסר התיירים בעיר העתיקה, הוא שהופך את השיטוט בסמטאות הצרות למרווח הרבה יותר מאי פעם. אמנם, מתווה התיירות הנכנסת אמור להיכנס לתוקפו והנזק הכלכלי שנגרם לסוחרים בשוק המקומי הוא אדיר – תוצאה של כמעט שנתיים מחוסרות תיירים בזבזניים. אבל עכשיו, כשגלי הקורונה מאחורינו וגלי התיירים המלווים במדריכים נמרצים לפנינו, עומדת העיר העתיקה כמעט שוממה ומסבירה פנים כמו שהיא לא נוהגת לעשות.

אגב דלילות התיירים בעיר, עומדים ריקים למחצה כל בתי האוכל שבימי שגרה משתרך מולם תור ארוך ומייאש, כמעט כמו הליכה בוויה דולורוזה עם צלב על הכתף ועל מדרגות מאבן ירושלמית. וכך מצאנו את עצמנו יושבים כמעט לבד במסגד אל אקצה של החומוסיות הירושלמיות, זו שרבים נשבעים בשמה חרש, כדי שלא תהפוך ל"לינא" החדשה – חומוס ערפאת (או חומוס נזמי למתעקשים).

חומוס ערפאת
איתן לשם

המקום הפצפון הזה מכיל כמה שולחנות ישיבה וויטרינה בפתחו. מאחוריה עמל החומוסאי כשמולו מספר קערות מעוררות תיאבון, כל אחת בדרכה. החומוס, עם מעט פטרוזיליה קצוצה, מטופל במכתש ועלי; טחינה עם המון פטרוזיליה קצוצה; גרגירי חומוס צהובים-חומים וזוהרים למראה שוהים בתוך מיצם; רוטב שום-לימון הכי סמיך מהצד הזה של החומה; תבשיל פול יציב; ובקבוק שמן עכור ואימתני. כיאה לחומוס ירושלמי, המנה של ערפאת לא מתחנפת, לא מתנצלת ולא כופפת את ראשה לאופנות כאלה ואחרות. היא קרה, קטנה ועולה 15 שקלים בלבד, אבל מעל הכל – היא נפלאה.

עיסת החומוס המשובצת פטרוזיליה היא הכי לימונית שניתן להעלות על הדעת, וכך גם הכי מעניינת. תועפות שמן הזית שנח על המנה הופכות כל ביס לרטוב ושמנוני במידה, כשתבשיל גרגירי החומוס מספק את הנגיסות הכמעט מתוקה ותבשיל הפול מצליח לשמור על גרגירים חמוצים וקשיחים בתוך רוטב עשיר וסמיך.

זה לא רק חומוס לאכול במזלג ובצל, ללא צורך בפיתה מקהת טעמים, זה חומוס נדיר שמצליח לשמור על ייחודיות בעידן בו כולם שואפים להגיע למכנה המשותף החומוסי הנמוך ביותר. חומוס לזכור ולהתגעגע אליו. בקרוב ישובו התיירים לפקוק את הסימטאות, לשמחת הרוכלים בשוק, ושוב יהפוך חומוס ערפאת לחלום רחוק ומלא ביעותי חנייה. בקרוב, אבל יש עוד קצת זמן. נצלו אותו. מאמץ.

חומוס ערפאת – שוק הבשמים, ירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו