החומוס האגדי הזה התגלה כרגיל בכל צורה. איזה מזל
חומוס סעיד בעכו מפצל את החומוסולוגים – חסידיו שומרים לו נאמנות, מתנגדיו טוענים שרק בשוק של עכו יש כמה טובים ממנו. והאמת? היא כרגיל אי שם באמצע, אבל מהסמטאות הריקות של עכו כל פיסה של נורמליות משמחת לבב אנוש. וגם החומוס טעים

במסגרת המדור "מאמץ או מנפץ" אנחנו מבקרים את המסעדות, בתי האוכל, הדוכנים, המוצרים, המנות והמשלוחים שהפכו למיתולוגיים ובוחנים האם עמדו במבחן הזמן, מאז הפכו לכאלה. האם כוחם עדיין במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: חומוס סעיד בשוק של עכו העתיקה.
רק לפני חודשיים הרחובות של עכו בערו. כמוהם ובערו סמטאות רבות ברחבי הארץ, שהתמלאה באלימות ומחזות מבעיתים של אנשים נגררים החוצה מתוך מכוניותיהם. לכאורה, הלב רוצה לשכוח את חודש מאי הנורא וכולנו רוצים להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה. אבל אותן סמטאות עכואיות מדהימות והעסקים שבצדיהן לא חזרו לשגרה. כיכר השוק ריקה וכך גם החלל הגדול של בית החומוס הכי מפורסם בישראל – חומוס סעיד.
הוויכוח סביב חומוס סעיד מפצל את קהילת החומוסולוגים הישראלית כבר למעלה מ-20 שנה. מתנגדיו טוענים שישנן חומוסיות טובות מסעיד אפילו במתחם השוק של עכו, מעריציו דבקים בנאמנותם לחומוס המיתולוגי הזה. אישית, ניתן לומר בוודאות כי אני נמנה על נאמני החומוס המזרח ירושלמי, כך שתמיד הבטתי על הנעשה בצפון בריחוק מה. אך הריקנות העכואית (או העכּוואית למהדרין) קראה לי לבוא אליה ולנסות לברר האם הזיכרונות מהטיול הישן ההוא (אתם קולטים ש"משה אורנג'דה" היה פעם פסגת ההומור הישראלי? אין מביך מזה) אודות המנה הבלתי נשכחת עשויות להפוך גם למציאות בימינו עטורי החומוס המצוין?
כבר עם הישיבה ניתן לזהות מה מרגיז כל כך את חסידי החומוס בסעיד. עם ההצלחה הגדולה מגיעה ההתמסחרות הגדולה ועמה עידון טעמים כדי להתאימם לכלל האוכלוסייה. הדבר בולט בעיקר בתוספות החומוס שמוגשות כאן – המסבחה והפול. הפול היה אמנם יציב ובשרני ולא מסמורטט כמו בחומוסיות רבות מדי אחרות, אך טעמו העוקצני נעדר מהמנה כשם שהחמיצות הגבוהה – כמעט סימן ההיכר של מסבחה כהלכתה – חסרה כאן. כך שנותרנו עם גרגירי פול מבושלים היטב, אך חסרי אופי ועם מסבחה שלא מצליחה לתת פייט לחומוס תחתיה.

ואז הגענו לחומוס, מקור גאוותו של סעיד, של עכו ושל המדינה שהמציאה אותו (מה, לא אנחנו?). מי שמחפש בשורה בחומוס שמצליח להישאר בטופ כבר 40 שנה, ימצא אכזבה. כך גם מי שמחפש בכוח להתאכזב מקלאסיקה מוכחת, כמונו למען האמת, ימצא את עצמו מאוכזב כשהצלחת תהפוך לריקה. מדוע? משום שמדובר על חומוס טרי וקטיפתי, מהסוג שנפלא לאכול כך סתם במזלג (וגם כי הפיתות איומות) שנמצא בו שילוב מהודק של מליחות ולימוניות, אך ברמה שמניחה לטעם החומוסי – סוג של אוממי מזרח תיכוני - לנגן כינור ראשון.
עוד כתבות בנושא
- כמו בנס גלוי הופיע מולנו חור בקיר ומתוכו יצא בייגלה עיראקי ב-5 שקלים
- באנו בשביל החומוס ונשארנו בגלל הצ'יפס המתובל (והעוף)
- כשאין תיירים באבו גוש, אולי אפשר להבין סוף סוף מה מצאנו פעם בחומוס הזה
- האם השקשוקה של "דוקטור שקשוקה" עומדת במבחן הזמן?
- אומרים שזו אחת החומוסיות הטובות בארץ. אז אומרים
- שבוע אחרי שהעולם שלהם קרס, אנשי האוכל בערים המעורבות מביטים קדימה בחשש
כשהצלחת מתרוקנת אין הרבה זמן להתפעלות או לאכזבה, כי מיד מגיעה ההצעה שלא ניתן לסרב לה – למלא אותה מחדש ולהתחיל את כל הסבב הזה מחדש. וכך שוב התאכזבנו מהפול, נותרנו אדישים כלפי המסבחה וטרפנו את החומוס במהירות הבזק. כשבצד מונחים חמוצים רגילים בכל צורה, בצל ממש ממש רגיל וחריף הכי רגיל שניתן לדמיין, יצאנו מחומוס סעיד אחרי חוויה רגילה לגמרי אל הרחובות הכי רגילים של עכו – שנמצאת כעת בתקופה לא רגילה לחלוטין.
פתאום מבינים כמה משמח זה כשהכל כשורה, הכל רגיל. כן, יכול להיות יותר טוב ועוד נגיע לירושלים המזרחית אל החומוס שבנפשנו, אבל יכול לבוא אסון. בעצם, הוא כבר בא. הצעד הראשון להרחקת האסון הבא הוא לשוב לעכו, אל סמטאותיה, אל החומה שלה, אל חומוס סעיד שכהרגלו היה טעים. לפעמים זה הרבה. מאמץ.
חומוס סעיד, השוק העתיק עכו. ראשון-שישי, 05:00-14:30
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר