הצעת חוק עומדת לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על זוגיות וכסף - במשפחות הכי טובות - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעת חוק עומדת לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על זוגיות וכסף

אחרי שנים של התעלמות, האלימות הכלכלית סוף סוף עלתה על שולחן הכנסת כחלק מהגדרת החוק לאלימות במשפחה. כל מהפכה מתחילה במתן שם לעוול, כך שמדובר בצעד ראשון למען נשים רבות שחוות התעמרות פיננסית מצד בני זוגן

תגובות
חתונה
Pixabay

במובנים רבים מגפת הקורונה הקצינה את החיים של כולנו. למשל, אנשים שהיה להם טוב - נהיה להם טוב מאוד, מערכות זוגיות שחוו קשיים - נקלעו למשבר. לא בכדי הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית באלימות נגד נשים במשפחה, שכן החזק נהיה חזק יותר והחלש הוחלש. על פי נתונים סטטיסטיים מאנגליה - בשלושת השבועות הראשונים של הסגר נרצחו יותר נשים במסגרת אלימות במשפחה מאשר בכל רצף אחר של 21 ימים מאז תחילת המאה ה-20.

אלימות כלכלית גם היא נגזרת של אלימות פיזית. זה מצב שבו צד אחד כופה מצב של נחיתות פיננסית על צד אחר, ויכולים להיות לה ביטויים שונים (האלימות הכלכלית היא לרוב מצד גברים כלפי נשים, שעדיין שולטים במרבית הרכוש בעולם). דוגמאות לאלימות כלכלית יכולות להיות חסימה של מקור כלכלי מפני בת הזוג כמו גישה לחשבון המשותף, הפסקת הזרמת משכורות לקופה המשותפת, הברחת רכוש, התנהגות המונעת או מקשה על שימוש ברכוש המשפחתי, גבר השולל מאשתו כל אפשרות לקבלת החלטה בנוגע לכספים שהרוויחה בעצמה ונדרשת להעבירם לחשבון שלגבר יש שליטה בלעדית עליו, ועוד תצורות רבות אחרות.

ואולם, אחד הדברים הספורים הטובים שכן התרחשו במהלך תקופת הקורונה היא אישור הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. בהצעת החוק הממשלתית, שנוסחה על ידי שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ואושרה ביולי האחרון על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, מוצע להוסיף תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה ולהוסיף לאחת מתצורות האלימות גם את האלימות הכלכלית.

זו פעם ראשונה שהמחוקק מגדיר אלימות כלכלית, וכבר בזה חשיבותה של ההצעה: "התנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן או בת זוגו, שמתרחשת תוך הטלת אימה או הפעלת שליטה עליו". היא אפילו מגדירה אלימות כלכלית כעוולה אזרחית שניתן יהיה להגיש לגביה תביעת נזיקין. הצעת החוק מסמיכה את בית המשפט לענייני משפחה לתת צווים למניעת אלימות כלכלית ולהורות לאדם להימנע מלנקוט בה. יש אנשים שכלל לא מודעים לכך שמה שהם חווים הוא אלימות כלכלית, ועל כן השלב הראשון בכל שינוי הוא מתן שם לעוול - naming.

ההחמצה העיקרית של החוק היא שאינו מטפל בסוג נוסף של אלימות כלכלית, המתרחשת בין בני זוג במהלך הליכי גירושין. בהליכים משפטיים רבים יש צד שבע וצד רעב, כאשר הצד שסובל מחנק כספי מתקשה לממן הליך משפטי, לרבות חקירה כלכלית שבמסגרתה ייחשף ההיקף של אותו רכוש שאותו הוא/היא תובעים. בעבר הצעתי כאן לנסות לטפל בבעיה זו של חוסר שוויון בין מתדיינים באמצעות "הלוואת גישור". כלומר, שבתי המשפט יאלצו את בן הזוג ששולט ברכוש המשפחתי לספק לצד המוחלש מבחינה כלכלית תשלום למימון הוצאות המשפט, סכום שבהמשך יתקזז מהרכוש המשותף שיחולק בסופו של דבר בין הצדדים. זה יאפשר לבן/בת הזוג החלש לנהל הליך הוגן ולברר את היקף הרכוש השייך לו.

וגם בנוסח הנוכחי שלה, הצעת החוק חשובה מפני שהיא מחזקת את בית המשפט כשומר סף המבהיר לבני זוג שלא ניתן להפר חד-צדדית חוזה משפחתי המושתת על אמון, הגינות ויושר.

בשנת 2015 פרסמה מרתה ארתמן, פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים במרילנד, ספר בשם Love's Promises, שכותרת המשנה שלו היא "כיצד חוזים רשמיים ובלתי רשמיים מעצבים כל מיני סוגים של משפחות". בספר היא מסבירה שמשפחות בנויות מחוזים וממיני-חוזים, אותם היא מכנה בשם דילים. חלק מן הדילים מפורשים כמו הסכם ממון, וחלקם סמויים כמו הדיל שבו אני מפרנס ואילו את תתרכזי בטיפול בילדים.

זוג זקנים סופרים כסף
Robert Kneschke / Shutterstock.com

לדברי ארתמן, למשפט תפקיד מכונן במצבי חירום שבהם אחד מבני הזוג, לרוב בעת פירוד, מחליט להתנער מהדיל המשפחתי. במצבים כאלה על השופט להכות בפטישו על השולחן ולכפות על בן הזוג שהפר את החוזה המשפחתי לקיים אותו. במילים אחרות: אדם שבמשך כל חיי הנישואין פירנס את אשתו והזרים לחשבון הבנק המשותף את משכורתו, ואילו כעת לאחר שהחליט לעזוב אותה, מעביר את משכורתו לחשבון אחר, יש לחייב אותו להחזיר את המשכורת לחשבון המשותף. או אם תרצו: במקום שבו אחד מבני הזוג מפסיק לכבד את הדילים, על המשפט לכפות עליו לכבד אותם.

יחד עם זאת, במצבי משבר קיצוניים, כמו הקורונה, אנשים ניצלו לרעה את העובדה שבתי המשפט היו סגורים למשך תקופה מסוימת ולא יכלו להסדיר התנהגויות אלימות אלה. מקרה כזה הגיע בסופו של דבר לבית המשפט ולאחרונה קבע בית המשפט לענייני משפחה בתיק גירושין שכבר עכשיו על הבעל להעביר לאשתו 500 אלף שקל על חשבון הרכוש שהיא עתידה לקבל באיזון הרכושי בין הצדדים לכשיתגרשו, זאת דווקא משום שהקורונה האריכה את ההליך המשפטי - ובינתיים נותרה האישה ללא כסף.

בפסק דין קלאסי של בית המשפט העליון בארצות הברית משנת 1953 בשם McGuire v. McGuire, דובר בבעל עשיר וקמצן שהכריח את אשתו לגור בבית בלי שירותים, מים זורמים וחימום בחורף. הוא לא נתן לה כסף והיא נאלצה לגדל עופות ולמכור את הביצים שלהן כדי שיהיה לה כסף לצרכי הבית. היא תבעה אותו ודרשה לקבל קצבה חודשית, אבל בית המשפט קבע שאם היא לא מתגרשת ממנו סימן שהסכימה לאורח החיים הזה. היא אהבה אותו ולא התגרשה ממנו, והם חיו ככה במשך עשרות שנים עד מותם משיבה. הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית היא הוכחה לכך שכשבעים שנה לאחר אותו פסק דין, העולם (או לפחות ישראל) מצוי בתוך שינוי קונספטואלי לגבי מה שסביר שייכפה על בני זוג.

בתחילת התפרצות מגפת הקורונה כתב דויד גרוסמן טור מדויק, שכותרתו "המגפה תהיה אירוע גורלי ומכונן". בעולם שבו עדיין יש חוסר שוויון כלכלי משמעותי בין בני זוג אולי הקורונה תהווה אירוע מכונן שייצור את השינוי המיוחל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#