בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיע הזמן לבטל את שיעורי הבית. כן, גם בלמידה מרחוק

מעולם לא פגשתי ילדים שהעידו כי שיעורי בית עזרו להם בלימודים. וגם אם הם עוזרים במשהו לחלק מהילדים, זה לא שווה את המחיר האישי והמשפחתי שרבים משלמים בגללם

11תגובות
ילדה מכינה שיעורי בית. למצולמת אין קשר לכתבה
אבישג שאר-ישוב

"איך אתה לא מצליח לעשות דבר כל כך פשוט?!"

המשפט הזה הוא תמצית חוויית הילדות שלי משיעורי הבית במתמטיקה בבית הספר היסודי. אבי, מתוסכל שאינו מצליח לעזור לי, כעס עלי יום אחר יום. לצערי, חוויות דומות הן מנת חלקם של ילדים רבים, בעיקר עכשיו כשהלמידה הבית ספרית עברה ללמידה מרחוק ומבוססת בעיקר על מטלות שעל הילדים לבצע בגפם. אני שומע על כך כבר שנים רבות מילדים והורים וגם ממורים. אני שומע שהילד לחוץ, בוכה, מרגיש כישלון, חושש שיכעסו עליו אם לא יעשה שיעורי בית, שייענש וכדומה.

כשהגיע תורי להיות האבא במשוואה, ניסיתי שהחוויה של ילדיי תהיה שונה מזו שהיתה שלי. בתיאום עם המורות, שהיו גמישות וקשובות, צמצמתי ככל האפשר את כמות שיעורי הבית שקיבלו ילדיי ואת השאר אני מודה שעשיתי בדרך כלל בשבילם. אבל בכל זאת, לצערי הרב, "הצלחתי" להשאיר גם בקרבם כמה חוויות לא ממש חיוביות מהעזרה שלי בשיעורי הבית.

Kids shouldn't have homework - דלג

הסגר הנוכחי שאנחנו נכנסים אליו מדגיש את הצורך בחיזוק הקשרים ומערך העבודה המשותפת של המורים וההורים לטובת הילדים. כשמערכת החינוך פועלת באמצעות למידה מרחוק, חשוב שההורים לא יהפכו למורים ושהעומס על הילדים לא יהיה כזה שיגרום להם לתסכול ושחיקה כפי שהיה בגל הראשון. מרכז הקשר בין המורים לתלמידים צריך להיות בציר החברתי-רגשי עם מינימום עומס לימודי. זה יקל גם על המורים, שגם הם מתמודדים עם הצורך לטפל בילדיהם הפרטיים במקביל לעבודה מהבית.

שיעורי בית: כן או לא?

חיפשתי ולא מצאתי הסבר היסטורי מדוע נהוג שמורים ומורות נותנים שיעורי בית. מה שכן ידוע הוא שמדובר במוסכמה ותיקה, שרק לאחרונה מתחילים להטיל בה ספק ממשי. מחקרים שונים שנערכו סביב השאלה "האם שיעורי בית תורמים להצלחה בהישגים לימודיים?" הגיעו למסקנות סותרות, ולכן אין תשובה מחקרית חד משמעית. למרות זאת, יש מורים רבים המאמינים כי שיעורי בית הכרחיים להצלחה לימודית, ומאחר שמורים נמדדים בעיקר על פי ההישגים של תלמידיהם, מובן שירצו לתת שיעורי בית. זאת, על אף שככל הנראה הם מעולם לא בדקו מה היו הישגי התלמידים אילו לא קיבלו שיעורי בית. יש גם מורים שהפסיקו לתת שיעורי בית ועשו זאת באנחת רווחה של כל הצדדים הנוגעים בדבר.

גם בקרב ההורים, יש מי שסבורים כי שיעורי בית חשובים והכרחיים, ויש שאינם מקדישים לכך מחשבה רבה, אלא פשוט מקבלים זאת כחלק אינטגרלי מהמסגרת הבית ספרית. יש הורים שחושבים שאם אין שיעורי בית, הדבר מעיד על חוסר רצינות של המורים ומפחית מהישגי ילדיהם. ויש גם הורים שמתנגדים לשיעורי בית.

אלכס ליבק

לעומת מורים והורים, שחלוקים בנושא, עוד לא פגשתי ולו ילד אחד שאוהב שיעורי בית, או שחושב שזה חשוב להישגיו הלימודיים. אלה אומנם משימות לימודיות שעל הילדים לבצע, אבל אם נהיה כנים - רוב הילדים לא עושים שיעורי בית ללא הכרח מצד ההורים ורבים מהם עושים זאת גם בעזרתם הפעילה של ההורים. התוצאה מתבטאת במריבות ומאבקים בין הורים עסוקים, עייפים ועצבניים לבין ילדיהם. זה בתורו יוצר אווירה עכורה בבית ואף פגיעה רגשית בילדים. במקרים מסוימים ההורים עושים את שיעורי הבית במקום ילדיהם, או אומרים להם לא לעשות אותם. 

מה המטרה של שיעורי בית?

משרד החינוך בישראל אינו מחייב מתן שיעורי בית, ועל כן כל בית ספר נוקט במדיניות עצאמאית. משרד החינוך כן מגדיר את שיעורי הבית כמטלות שיינתנו "ברמה מותאמת לילדים ולא בכמויות גדולות", אבל לא ברור מה המשמעות של ההגדרה הזאת. כל מורה קובע את הכמות בעצמו, ואין חובת תיאום עם מורים אחרים שנותנים גם הם שיעורים. גם "רמה מותאמת" זה דבר שקשה ליישם. למורים אין אפשרות לתת לכל תלמיד, או אפילו קבוצת תלמידים, שיעורי בית ברמה שונה. בדרך כלל כל הכיתה מקבלת את אותם השיעורים, ואילו משך הזמן שלוקח לסיים את השיעורים משתנה בין הילדים. 

אחת המטרות הרשמיות של שיעורי הבית היא "תרגול ושיפור מיומנויות כחיזוק ללמידה בכיתה". מורתי ומדריכתי, פנינה כהן ז"ל, אמרה לי לפני שנים רבות: "מי שבסדר לא צריך את זה, ומי שלא בסדר זה לא יעזור לו". התלמידים החזקים לימודית מסתדרים טוב גם בלי שיעורי בית, ואילו התלמידים המתקשים אינם יכולים להתמודד עם שיעורי הבית. במשך שנות עבודתי הרבות כמורה ויועץ במערכת החינוך ראיתי מדי יום עד כמה נכונים דבריה.

מטרה נוספת של שיעורי הבית היא פיתוח אחריות אישית ולמידה עצמאית. אבל את זה ניתן להשיג בהרבה תחומים של עשייה בתוך הבית כמו חוגים ופעילויות חברה והעשרה. אין צורך בשיעורי בית לשם כך. יש דברים לימודיים יעילים אחרים שילדים יכולים לעשות עם הוריהם בבית כמו יוזמות אישיות או מצגות שונות על נושאים לבחירת הילדים, שאחר כך יוצגו על ידי הילדים בכיתה. אלה דברים חווייתיים וחינוכיים, שיוצרים מוטיבציה ללמידה. לעומת זאת, שיעורי בית של תרגול מתמטיקה, כתיבה וקריאה רק יוצרים בקרב הילדים אנטגוניזם כלפי הלימודים.

אפשר לסכם ולומר ששיעורי בית הם בעיקר עול - לילדים שצריכים לעשות אותם, להורים שצריכים להכריח אותם ולעזור להם, ולמורים שצריכים לבדוק אותם. ילדים צריכים ליהנות מהזמן הפנוי שלהם אחרי בית הספר, לנצל אותו למשחק, חוגים, חיי חברה ומשפחה, ולא להמשיך את בית הספר בבית.

במשך שנים רבות הייתי מאמן כדור מים של קבוצות ילדים ונוער. מעולם לא העליתי על דעתי להטיל על שחקניי להתאמן על תרגילים שונים או טקטיקות בבית. האחריות על הלמידה הפורמלית צריכה להישאר בגבולות בית הספר, וההורים אינם צריכים להיות המורים של ילדיהם. גם אם שיעורי הבית עוזרים במשהו לחלק מהילדים, זה בוודאי לא שווה את המחיר האישי והמשפחתי שילדים רבים והוריהם משלמים. ואם לא שכנעתי, אז שאלו את הילדים "מי רוצה שיעורי בית?" והם כבר יסבירו לכם.

ד"ר שי אפרת הוא פסיכולוג חברתי, יועץ חינוכי, מורה בבתי ספר יסודיים ומרצה בחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו