בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לטרנטינו היו "ממזרים חסרי כבוד". לילדי הניינטיז - הטירה הנאצית

כש-Wolfenstein 3D הגיע לארץ התקשורת אמנם הזדעזעה, אבל עבורנו הוא היה יותר מסתם משחק אלים, והפך לדרך של נכדי הניצולים להתמודד עם זיכרון השואה באמצעות גיימינג

42תגובות
מסך הפתיחה של Wolfenstein 3D

הולנד, 1938

שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הולנד היתה במשבר כלכלי עמוק, וגם הצבא המקומי היה שרוי במצב דומה. רוחות מלחמה בדרך כלל לא משפיעות לטובה על עולם ההגות, אך דווקא בתקופת התחזקות השלטון הנאצי האקדמיה ההולנדית פרחה. אחד מההוגים הבולטים בתקופה המדוברת היה פרופסור יוהאן הויזינגה, היסטוריון וחוקר תרבות. הספר שפרסם ב-1938, Homo Ludens (האדם המשחק), עסק בחווית המשחק בראי ההיסטוריה והתרבות האירופית. עשרות שנים לפני לידת המשחקים הדיגיטליים קבע הויזינגה הם חלק בלתי נפרד מהתרבות, וההיסטוריה מלאה בדוגמאות להשפעות הגומלין בין משחקים לבין תוצרים תרבותיים אחרים כשירי ילדים או ספרים. 

אחד מן המושגים החשובים שטבע הויזינגה היה "מעגל הקסמים" - מרחב משחקי בו החוקים האנושים והחברתיים הרגילים לא קיימים ולא תקפים, חוויה שיוצרת מעין מגן מפריד בין המציאותי לבין הוירטואלי, ומאפשרת לנו לפעול באלימות, בחוסר מוסריות ובאנוכיות שלא הייתה נחשבת מקובלת בעולם האמיתי. 

Wolfenstein 3D~Hitlers Dead (Final Boss Deathcam) - דלג

הויזינגה כבר היה בגיל העמידה כשהחל הכיבוש הנאצי ולא זכה לראות את התיאוריה שלו קורמת עור וגידים. הוא יצא באופן גלוי נגד פשיזם ונגד המשטר הנאצי, ובתגובה גורש מהאקדמיה ונשלח למעצר ארוך טווח תחת הכיבוש המקומי. הוא הלך לעולמו ב-1945, כשהוא רחוק מביתו ומעולמו האקדמי, שבועות ספורים לפני תום מלחמת העולם השניה.

ארה"ב, 1990

ארבעה מתכנתים שעבדו על הקלאסיקה "קומנדר קין" מחליטים להקים סטודיו עצמאי שייתן דרור לרעיונות האמנותיים שלהם - וכראוי לחבורת מתכנתים חובבי מטאל וסרטי אימה, הרעיונות לא ממש התאימו לכל המשפחה. לאחר שפיתחו מנוע תלת ממדי חדשני - הישג מרשים בפני עצמו - הם התפנו לחשוב על קונספט למשחק שיצליח להפיק מהמנוע הזה חוויה ממשית וחיה ככל האפשר.

ג'ון רומרו, המתכנת הראשי של הסטודיו החדש ID SOFTWARE, הציע גרסה תלת ממדית מחודשת ל"טירת וולפנשטיין" מ-1981. את המשחק המקורי פיתח מפתח יהודי-אמריקאי בשם סילאס וורנר, והוא הכניס את השחקן לנעליו של מרגל מטעם כוחות הברית במלחמת העולם השניה, שנלחם בנאצים במבוכים דו ממדיים פשוטים. 

Castle Wolfenstein 1981 - דלג

מעבר לחיבה האישית שרחש למשחק, חשב רומרו שהמעבר החד בין הרפתקאות של ילד בחלל החיצון ב"קומנדר קין" לבין טבח ברוטלי בנאצים ייתן לסטודיו את הכיוון האמנותי הנכון. Wolfenstein 3D יצא לשוק ב-1992, והפך במהרה ללהיט: רבבות שחקנים התאהבו בדמותו של בלזקוביץ׳, הלוחם היהודי הנועז, והצטרפו אליו למסע הרג בטירה נאצית עצומה ומלאת אויבים ומלכודות.

"לא רק שאפשר לירות לנאצים בראש מטווח אפס", כותב רומרו ביומן הפיתוח, "אפשר גם לבעוט להם בגופה ולהשתין עליהם. זה יהיה אדיר!". אם הויזינגה ומעגל הקסמים שלו היו שומעים את זה, הם היו מאושרים.

אין ספק שוולפנשטיין - או "הטירה הנאצית" כפי שכונה בישראל - היה משחק משפיע, שסלל את הדרך לז׳אנר שלם של משחקי יריות מגוף ראשון (FPS). אך פה בישראל היה לו נוסף ערך רגשי גדול יותר.  

"סבא שלי הצטרף בזמן מלחמת העולם השניה לצבא האדום כדי לנקום בנאצים", סיפר בטוויטר אלי לוין. "הם רצחו את כל המשפחה שלו. הוא ראה אותי פעם אחת משחק בטירה הנאצית, וכמעט חטף התקף לב מצלבי הקרס שמופיעים שם. ניסיתי להסביר לו שמדובר במשחק בו אתה נלחם בנאצים ולא כזה שאתה מצטרף אליהם, אבל זה כבר לא עניין אותו. אני מקווה שהוא לא שמע את הצעקות 'הייל!' של האויבים הנאצים במשחק, כי ייתכן שזה כבר היה יותר מדי".

עבור רבים מילדי שנות ה-80 וה-90, השואה נותרה נושא טעון ומושתק. הניצולים העדיפו שלא להעביר את הזכרונות המחרידים ואת הזוועות לילדים שלהם. ואם דיברו  - זה היה בשבבי מידע, רובם מזעזעים וכאובים. כתוצאה נוצר חלל עצום ורגיש בהיסטוריה המשפחתית, שאסור לגעת בו. הדור השני של ההורים גדל עם טראומה בין דורית על בסיס ״קשר השתיקה״. 

Wolfenstein 3D - דלג

ילדי הדור השלישי גדלו לתוך מארג הטראומות העדין הזה - ו"הטירה הנאצית", שהפך ללהיט בישראל, שימש עבורם יותר ממשחק מחשב מהנה ואלים. הוא נכנס לחלל העצום של קשר השתיקה ואפשר לנו להתמודד עם החרדה ועם הזוועות בצורה פרו-אקטיבית. הוא סיפק להם ערוץ שבו הם יכלו לשנות את הנרטיב האישי והלאומי מאובדן וכאב - לנקמה.

בלזקוביץ׳ השרירי והחסון הוא למעשה גיבור על, מעין צבא של איש אחד, שמצליח לחסל עשרות אויבים. גולת הכותרת מגוחכת כמעט - רובו-היטלר מרושע וקטלני. אבל עבורנו, כילדים, דמות כזו של סופרמן יהודי היא בדיוק מה שהיינו צריכים כדי להתמודד עם נוכחות של אימה בלתי נתפסת.

"תהרוג כמה שיותר"

"כשהייתי ילד, סבא שלי נכנס אלי לחדר וראה אותו משחק בטירה הנאצית", סיפר בטוויטר תומר אשור. "מה צריך לעשות במשחק הזה, הוא שאל? הסברתי לו שצריך להרוג נאצים. מעולה! הוא אמר. תהרוג כמה שיותר".

בעוד שהדור הצעיר התלהב מהטירה הנאצית, הביקורת התקשורתית הייתה חשדנית ועוינת. עצם הנוכחות של סמלים נאצים ואפקטים בגרמנית היו טריגר לבהלה ציבורית שהגיעה עד לדיונים בכנסת ול״ערב חדש״, ורוב המבקרים כמובן לא טרחו לבדוק מה בעצם מטרת המשחק, שהיה אנטי פשיסטי באופן מובהק. 

עטיפת וולפנשטיין 3D. תצלום: מוויקיפדיה, id Software

האלימות שהוא כלל היתה אמנם מוגזמת לזמנה, אך אם נחזור לרעיון ״מעגל הקסמים״ - מתבקשת. נקמה, במובן הרגשי, היא רגש שקשה לספק. בסרטי נקמה יוצא הגיבור למסע הרג ומותיר אחריו שובל של גופות, עד שהוא מגיע לארכי-נבל, אך הצורך למעשה לא מסופק לעולם. גם אחרי שסימן איקס על כל סעיף וסעיף ברשימת החיסול, הגיבור מגלה שבלי הנקמה שתניע אותו התרוקנו פתאום חייו ממשמעות.

הסרט שהכי קרוב ברוחו לטירה הנאצית הוא "ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו - פנטזיית נקמה רוויה באקשן אלים ומוגזם עד גיחוך. אחד משיאיו של הסרט מספק את אותו קתרזיס ששחקני וולפשטיין זכו לו כמעט 20 שנה לפני כן.

למעשה, יש פה מעין סגירת מעגל - כשהויזינגה ישב במעצר תחת השלטון הנאצי, הוא לא יכול היה לדמיין איך חמישים שנה לאחר מכן, ילדים במדינה חדשה וצעירה יכנסו למעגל הקסמים כדי להילחם בנאצים. האויבים שהופיעו במשחק אמנם היו צבר פיקסלים, אבל הם היו ייצגו זוועות אמיתיות שאיימו על המשפחה שלנו. היטלר היה אמיתי, גם אם לא היה מצויד בגוף רובוטי עוצמתי. קרובי המשפחה המתים שלנו היו אמיתיים, וגם אם לא היו נוכחים במשחק - הם למעשה נתנו לנו את הרצון להמשיך.   

באומה שגדלה על המוטו "לזכור ולא לשכוח", אנחנו, הדור שגדל על הטירה הנאצית, בחר לזכור - ומה דרך טובה יותר לעשות זאת, מאשר לירות בהיטלר? 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו