בלוגים

חשאי / הבלוג של יוסי מלמן

על הבמה בלונדון, ראיתי את יגאל עמיר בגרסתו ההודית

עם כל ההבדלים וההסתייגויות הנדרשות, ההצגה "האב והמתנקש" כוללת כמה קווי דמיון מפחידים עד אימה בין רוצחו של מהאטמה גנדי, נאטורם גודסי, לבין רוצח ראש ממשלת ישראל

באולם אוליביה, בקומה השנייה של ה-National Theatre הבריטי, ראיתי על הבמה את יגאל עמיר. שמו אמנם הוא נאטורם גודסי, אבל הוא בן דמותו של רוצח ראש הממשלה. שניהם ירו שלושה כדורים שלא רק גדעו את חייהם של מנהיגים נערצים, אלא קטעו תקוות לשלום ופיוס בין עמים. גודסי רצח ב-30 בינואר 1948 את מהאטמה גנדי, אבי האומה ההודית, ודמותו עומדת במרכז המחזה "האב והמתנקש" (The Father and the Assassin), שהצגות הרצה שלו עולות בימים אלה בלונדון. עמיר רצח ב-4 בנובמבר 1995 את יצחק רבין ויושב בבית הסוהר.

הפיתוי לערוך השוואות בין גודסי לעמיר הוא גדול, אך גם מתעתע. ההבדלים בזמן, במקום, במרחב, בהקשר הפוליטי וברקע התרבותי הם עצומים. ובכל זאת, למרות כל ההבדלים ועם כל ההסתייגויות הנדרשות, יש כאן כמה קווי דמיון מפחידים עד אימה: לשניהם היו/יש אמהות חזקות ודומיננטיות, שניהם חוו תסכול מיני, עברו תהליך הקצנה לאומנית, ספגו שנאת מוסלמים, הונעו מתחושות של שליחות משיחית, אמונה בצדקת המעשה, ושניהם בנו לעצמם דימוי מהפכני, של מי שנועדו לגדולה ולעיצוב הגורל של אומותיהם.

הקבוצה שהואשמה ברצח גנדי. סאבארקאר יושב שני משמאל, גודסי יושב שלישי משמאל
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

לחסל את סינוואר? לישראל אין ולא היתה דוקטרינת התנקשויות

ישראל מעולם לא הגדירה לעצמה אם חיסולים הם דבר יעיל או תוצר של גחמה רגשית. הרצף שבין נקמה לשיקול דעת קר ורציונלי לאורך שנות המאבק בטרור הוא מעורפל ובכל זאת מוליד כמה תובנות

החדשות הרעות הן שהשיח בישראל על ההתנקשויות הוא פבלובי. כל אימת שמתרחש פיגוע בגדה, במזרח ירושלים או בגבולות הקו הירוק, מתעורר הדיון שקורא לחדש את מדיניות החיסולים ול"הוריד את ראש הנחש". עכשיו זה מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינואר. החדשות הטובות הן שמערכת הביטחון מתעשתת במהירות ומתנערת מההתנייה הזו.

ישראל מעולם לא הגדירה לעצמה אם מדיניות חיסולים היא דבר יעיל, המניב פירות ומשרת מטרה ראויה, או שהיא תוצר של גחמות נקמניות. הביטוי המובהק ביותר לכך הוא המרדף אחר טרוריסטים פלסטינים בעקבות רצח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בתקופה שבין ספטמבר 1972 לכישלון המהדהד ביולי 1973 בלילהאמר, נורווגיה, עת הרגו אנשי המוסד את המלצר המרוקאי אחמד בושיקי אחרי שסברו בטעות כי הוא עלי חסן סלאמה, עוזרו של יאסר ערפאת וממתכנני הרצח, התנקשה ישראל בשישה פעילי פתח. בין היתר, פעלו אנשיו של מייק הררי, ראש אגף המבצעים במוסד, ויחידת "כידון" בתוכו, ברומא, פריז, ניקוסיה ואתונה.

מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, בתום מבצע "שומר חומות". חיסול אחמד ג'אברי רלוונטי לדיון בעניינו
HATEM RAWAGH / AFP
להמשך הפוסט

דברי לברוב, עוד שלב בפנייה הרוסית מישראל לעבר איראן

דבריו הקשים של שר החוץ הרוסי אינם באים בחלל ריק. הם עוד חוליה בשרשרת של תקריות דיפלומטיות המעידות כי היחסים על מסלול התנגשות. הקרמלין מחפש שותפים אחרים, למודי סנקציות

רוסיה חושפת בהדרגה את שיניה מול ישראל. הסערה שעוררו דבריו של שר החוץ, סרגיי לברוב, לפיהם להיטלר היו שורשים יהודיים, מעידים כי יחסי שתי המדינות על מסלול התנגשות. דברי לברוב הם חוליה נוספת בשרשרת של התבטאויות, איומים מרומזים, מקרים והחלטות בשבועות האחרונים, המלמדים כולם על הצטננות גדולה ביחסי מוסקבה-ירושלים. חוסר שביעות הרצון של רוסיה מישראל מתבטאת בשני מישורים המתלכדים לכדי תנועת מלקחיים: צינון הקשרים עם ירושלים וחימום הקשרים עם טהראן.

לפני כמה ימים התפרסמה בקבוצת טלגרם רוסית בשם "ריבר" רשימה של 20 ישראליים (כולל מספרי דרכונים ותאריכי הלידה) שהם לכאורה שכירי חרב הנלחמים בשורות הצבא האוקראיני. רוב השמות הם של עובדי משרד החוץ – מאבטחים ואנשי האגף הקונסולרי – ועובדי הסוכנות היהודית. הם נשלחו עם דרכונים דיפלומטיים בשבוע השלישי למלחמה כדי לתגבר את סגל השגרירות שפונתה לפולין ולסייע לישראלים שנתקעו באוקראינה לשוב לארץ. הם טיפלו בהם במסירות בשלושת מעברי הגבול מאוקראינה לפולין ומסרו את דרכוניהם לביקורת.

שר החוץ הרוסי לברוב בפגישה עם עמיתו האיראני במוסקבה, לפני כחודש וחצי
/אי־פי
להמשך הפוסט

ישראל יכולה וצריכה להיות נועזת יותר בסיוע לאוקראינה

החלטתו של שר הביטחון להיעדר מהוועידה הבינלאומית להגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה אינה קשורה ליום השואה. ישראל תחת לחץ אמריקאי להיות "נדיבה" יותר. החשש מרוסיה מוגזם, הרי בסוף האינטרסים שלה בסוריה מצטלבים עם אלה של ישראל

היום (שלישי) התכנסו בגרמניה נציגי 43 מדינות לוועידה בינלאומית שדנה בדרכים להגביר את הסיוע הצבאי לאוקראינה ובלקחים הטקטיים והאסטרטגיים שהופקו עד כה מהמלחמה. הוועידה (או בשמה הרשמי: "קבוצת הייעוץ הביטחונית בעניין אוקראינה") תיערך בבסיס חיל האוויר רמשטיין ביוזמתו של שר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, ובהשתתפותם של ראש המטות המשולבים הגנרל מארק מילי, וראש פיקוד אירופה של ארה"ב והמפקד העליון של נאט"ו באירופה, הגנרל טוד וולטרס.

14 מדינות שישתתפו בוועידה אינן חברות בנאט"ו ובכלל זה פינלנד ושוודיה שצפויות להגיש בחודש הבא בקשה להצטרף לברית. שותפות אחרות הן אוסטרליה, יפן, ניו-זילנד ודרום קוריאה. חשובה ומעניינת גם השתתפותן של מרוקו, תוניסיה, ירדן וקטאר. חלק מהמדינות ייוצגו בידי שרי ההגנה שלהן, אחרות בידי רמטכ"לים או פקידים בכירים אחרים.

ולדימיר פוטין במיסה במוסקבה לציון חג הפסחא האורתודוקסי, השבוע
Alexander Zemlianichenko/אי־פי
להמשך הפוסט

מקול תרועה לקול דממה: "החיסון הישראלי" לקורונה מגיע לסוף דרכו

חברת התרופות NRx הודיעה אחרי פחות משנה כי היא פורשת מהמיזם, שבו השקיעה המדינה לפחות 175 מיליון שקל. משרד הביטחון: המכון הביולוגי וחברת המסחור של שיבא בוחנים חלופות

מותו של "ברילייף" (בריא+לייף), פרויקט החיסון הישראלי לקורונה שעל פיתוחו הכריז ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לפני כשנתיים, לא הפתיע איש. למרות זאת, הפרידה ממנו היתה חשאית וצנועה. איש לא טרח "להגיע להלוויה" או להביע תנחומים, ומה שהחל בקול תרועה רמה במכון הביולוגי בנס ציונה - בדרך ל"מפעל חיסונים" כחול-לבן שיבטל את התלות בחברות התרופות הבינלאומיות - מסתיים בקול דממה דקה.

את הבשורה על ביטול הפרויקט מסרה החברה האמריקאית NRx, מי שחתמה לפני פחות משנה על הסכם שיתוף פעולה עם המכון הביולוגי באישור משרד הביטחון. NRx נסחרת בוול-סטריט ולכן היתה חייבת למסור על כך הודעה לבורסה. לפני כחודש הוחלף מנכ"ל NRx, ד"ר ג'ונתן ג'אביט, יהודי-אמריקאי שהתגורר בישראל, ובמקומו מונה רוברט בסטהוף. נראה כי חילופי הגברי זירזו את ההחלטה לזנוח את המיזם, אחרי ש-NRx השקיעה בו כשלושה מיליון דולר. NRx עושה כל מאמץ להצניע את מעורבותה בפרויקט. פנייה שהעביר לה "הארץ" לפני מספר ימים - לא נענתה. בהודעתה למשקיעים ב-31 במארס מסרה החברה בלקוניות: "התקבלה החלטה לא להמשיך עם מיזם ברילייף - קוביד 19".

המכון הביולוגי ב-2007
דן קינן
להמשך הפוסט

אלמנות נרצחי אולימפיאדת מינכן: "להפשיר כספים של לוב לטובת פיצויים"

בספטמבר ימלאו 50 שנה לרצח 11 הספורטאים וסוגיית הפיצויים מאיימת להעיב על הטקסים המתוכננים. דו"ח חדש מוכיח את הקשר בין משטר קדאפי למתקפת הטרור ודורש מגרמניה לפעול

בעוד כחמישה חודשים ימלאו 50 שנה לרצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בידי חוליית מחבלים של אש"ף. ממשלת גרמניה, ממשלת בוואריה ועיריית מינכן מתכננות שורה של אירועי ספורט וטקסי זיכרון בהשתתפות נשיאי גרמניה וישראל, פרנק-וולטר שטיינמאייר ויצחק הרצוג, וכ-60 מבני משפחות החללים. אלא שמחלוקת סביב סוגיית הפיצויים מאיימת להעיב על הכל. 

אנקי שפיצר ואילנה רומנו, אלמנותיהם של מאמן הסייף אנדרי שפיצר ומרים המשקולות יוסף רומנו, כועסות על ממשלת גרמניה. בארבע השנים האחרונות הן ניהלו איתה משא ומתן בדרישה לפיצוי הולם. השיחות התנהלו בעצלתיים ונקלעו למבוי סתום. השתיים מסרבות לומר מהם הצעדים שבהם ינקטו, אך רמז ניתן בשאלות שהעבירה לברלין עורכת הדין ההולנדית קארי קנופס-המבורגר, המייצגת את המשפחות, והגיעו לידי "הארץ". אחת מהן היא "האם ממשלת גרמניה מודעת לכך שללא פיצוי כזה, אירוע הזיכרון המתוכנן ל-11 הספורטאים יהיה חסר משמעות?"

אילנה רומנו (משמאל) ואנקי שפיצר במהלך המשחקים האולימפיים בלונדון 2012
AP
להמשך הפוסט

40 שנה למלחמת פוקלנד: פלישה שהביאה לקריסתה של דיקטטורה

המלחמה המוזרה בין בריטניה לארגנטינה על קבוצות איים נידחות בדרום האוקיינוס האטלנטי פרצה מפתיע ונמשכה 74 יום. על אף שרבים מעדיפים לשכוח אותה, יש בה לקחים שרלוונטיים גם לימינו

ב-5 באפריל 1982, השבוע לפני 40 שנה, הודיעה ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, כי היא מוציאה כוח משימה ימי לדרום האוקיינוס האטלנטי כדי להחזיר לידי הממלכה את השליטה באיי פוקלנד. שלושה ימים קודם לכן כבש צבא ארגנטינה את האיים (מלווינס בספרדית) והכריז עליהם כמשוחררים. המלחמה על האיים - עליה אף צד לא הכריז רשמית - נמשכה 74 יום וגבתה את חייהם של כ-900 חיילים משני הצבאות. ארבע ספינות קרב ואספקה בריטיות ועוד שתי ספינות ארגנטינאיות טובעו. יותר מ-20 מסוקים ומטוסי קרב, בעיקר של צבא ארגנטינה, הופלו. בריטניה ניצחה. הריבונות על האיים חזרה ללונדון.

המלחמה המוזרה על איי פוקלנד הנידחים, הנמצאים מרחק של 13 אלף קילומטר מבריטניה ו-1,500 ק"מ חופי ארגנטינה, היא אירוע שנדחק לא פעם לקרן זווית בהיסטוריה הבינלאומית. רבים מעדיפים לשכוח אותה, אך אפשר להפיק ממנה כמה לקחים על מנהיגות במשטרים דיקטטורים ודמוקרטיים כאחד, על לאומנות, אופיה של המלחמה ועל השלכותיה החברתיות. יש לה גם היבטים שרלוונטיים לישראל ואפילו למלחמה באוקראינה.

ספינת חיל הים הבריטי "קרדיף" מניפה דגל סמוך לפורט סטנלי עם סיום הקרבות, יוני 1982
Ken Griffiths / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

המודיעין המערבי הוא מכפיל כוח, אך החולשה הרוסית מפתיעה

אוקראינה מתרגמת במהירות וביעילות את המידע שמעבירות לה ארה"ב וחברות נאט"ו ומסבה אבידות ונזקים גדולים באמצעות טילי נ"ט ונ"מ שהיא מקבלת מהן. הרוסים מתקשים בניהול הרב-זרועי ובלוגיסטיקה ונאלצים לכתר ולכתוש מטרות סטטיות. בקרוב יעמדו שני הצדדים בפני שלוש אפשרויות

מבלי להמעיט בלחימת הגבורה של אוקראינה, הגיבור הסמוי מן העין סביב הפלישה הרוסית הוא המודיעין המדויק שמוסרות ארה"ב, בריטניה ויתר החברות בנאט"ו. אלמלא המידע הרב שהן מספקות (ותירגומו במהירות לפעולות צבאיות) - ספק רב אם אוקראינה הייתה מצליחה להחזיק מעמד מול הכוח הענק שחדר לתחומה. "המודיעין האיכותי הזה הוא מכפיל כוח גדול", אומר פרופ' דימה אדמסקי, מרצה בבית הספר לממשל ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומחבר הספר "אורתודוקסיה גרעינית רוסית".

אל מול ההצלחה של המודיעין המערבי, המודיעין הרוסי התגלה בחודש האחרון במלוא חולשתו. "הרוסים לא היו ערוכים מבחינה מודיעינית ודוקטרינית", אומר שגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה לשעבר, צבי מגן, מי ששירת ביחידה 8200 ובחטיבת המחקר של אמ"ן, עמד בראש "נתיב" וכיום משמש כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "הם לא הבינו שצבא אוקראינה הכין עצמו היטב בסיוע ארה"ב ונאט"ו בעקבות 2014. המודיעין האמריקאי וגם הבריטי הוכיחו שוב ושוב שהם יודעים כמעט תמיד על כל מהלך ותוכנית פעולה של רוסיה באוקראינה". להערכת מגן, המערב מפעיל במלחמה הזו אמצעי מודיעין מגוונים, כולל לוחמת סייבר. "הסיוע פעיל מאוד. יש קציני מודיעין שנמצאים בשטח, בחשאי כמובן. זאת, בנוסף לסיוע מודיעיני שמוגש מהשכנות, בעיקר פולין ורומניה".

עמדה אוקראינית סמוך לחארקיב, השבוע. אוקראינה טוענת שהיא זקוקה ל-500 טילי ג'בלין ליום
SERGEY BOBOK - AFP
להמשך הפוסט

בכיר בנאט"ו: "רוסיה סופגת קשות. יחס הנפגעים והשמדת הציוד: 1 ל-3 לרעתה"

בראיון ל"הארץ" מסביר סגן מזכ"ל נאט"ו, מירצ'ה גנואה, כי הציוד שמעביר המערב סייע בבלימת הפלישה הרוסית ומאפשר לאוקראינה לתת פייט מוצלח. "המוראל של החיילים הרוסים נמוך. לפוטין נוצרה בעיית מוניטין ולכן הוא עצבני יותר. איננו מאוכזבים מעמדת ישראל, מעריכים את התיווך"

בלשונו הדיפלומטית הרהוטה, ד"ר מירצ'ה גנואה נזהר מלהשמיע, ולו ברמז, מילת ביקורת על התנהלות ישראל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אדרבא, בראיון בלעדי ל"הארץ" הביע סגן מזכ"ל נאט"ו תמיכה במאמצי התיווך של ראש הממשלה נפתלי בנט, בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. בשבוע שעבר דיווח העיתון "פיננשל טיימס" כי התיווך של בנט הוביל לגיבוש "תוכנית שלום טנטטיבית" בת 15 נקודות - מסמך העבודה היחיד ככל הידוע שמונח כרגע על השולחן. עם זאת, אוקראינה דוחה חלק ניכר מהדרישות הרוסיות. 

"אנו מעריכים את העובדה שראש ממשלת ישראל וישראל ממלאים תפקיד פעיל בחיפוש אחר פתרון פוליטי, במציאת דרך דיפלומטית לסיום [המלחמה]. זה יותר חשוב מדברים אחרים", אומר גנואה. "אני יודע שיש הרבה אזרחים ישראלים עם שורשים אוקראיניים ורוסיים, ואני מבין שזהו נושא מורכב פוליטית למנהיגות שלכם. אנו מעוּדדים מכך שיש סימנים, אמנם ראשוניים, לסיכוי של פתרון דיפלומטי. העובדה ששני הצדדים נותנים אמון בראש ממשלתכם יכולה אולי להוביל למשהו חיובי. נצטרך להמתין לתוצאות. בינתיים, אנו קוראים לרוסיה להפסיק את המלחמה. אני סבור שבסוף יהיה הסדר ולכן אנו מעריכים כל מאמץ ותרומה להשגת פתרון דיפלומטי".

טנקים רוסיים שהושמדו או נתפסו סמוך לעיר סומי בצפון אוקראינה, לפני כשבועיים
IRINA RYBAKOVA/PRESS SERVICE O
להמשך הפוסט

ישראל ואיראן מחפשות נקודות תורפה בכל זירה אפשרית

המתקפה שבה הושמדו מאות מל"טים באיראן ומתקפת הסייבר על אתרי הממשלה בישראל הם עדות נוספת למערכה הגדולה הן במרחב הקינטי והן בסייבר. זו מערכה שתימשך גם אם יחתם הסכם הגרעין

הדיווח הבוקר (שלישי) של עמיתי עמוס הראל ב"הארץ" על תקיפה ישראלית באיראן שבה הושמדו מאות מל"טים מסוגים שונים, היא שלב חדש והסלמה נוספת במערכה החשאית שמתנהלת זה שנים בין שתי המדינות. המערכה הזו מתבצעת בשני ממדים: האחד קינטי - הפצצות בים, באוויר וביבשה; והשני קיברנטי - הנוגע כולו למתקפות סייבר, כפי שקרה אמש כשאתרים של משרדי הממשלה הופלו

שני הצדדים נמנעים מליטול אחריות לרוב המבצעים החשאיים ומאמצים גישה שתאפשר להם מרחבי הכחשה. רק מעת לעת הם רומזים עליהם באמצעות הדלפות לכלי התקשורת. כך במבצע באיראן, שכוון לעבר מערך מל"טים שנבנה כמענה לחולשת חיל האוויר האיראני על מטוסיו הישנים, וכך כשערוץ "אל-מיאדין" המזוהה עם חיזבאללה רמז מדוע איראן שירה טילים לעבר מבנה בעיר ארביל שבצפון עיראק, ועל כך בהמשך.

אילוסטרציה. המתקפה פגעה בגישה לאתרים מהמחשב, ומטלפונים ניידים ניתן היה להיכנס אליהם
Kacper Pempel/רויטרס
להמשך הפוסט

פוטין חשב שהוא יודע הכל, וטעה בגדול. כאלה הם רודנים

לא צריך להשכיב את נשיא רוסיה על ספת הפסיכולוג כדי להבין שהוא במצוקה. 15 הימים האחרונים מסמנים כי טעה בהערכותיו ולכן גם מסריו ופעולותיו מלאי סתירות. וגם: התפנית הרוסית ביחס להסכם הגרעין משרתת את הנייטרליות הישראלית ואת פייסנותה כלפי האיש בקרמלין

אחרי 15 ימי לחימה באוקראינה יש כבר מסקנה אחת ברורה: לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא הייתה תוכנית חלופית. הוא גם לא הכין לעצמו פתחי יציאה. כך זה אצל רודנים שיכורי כוח המשוכנעים שהם יודעים טוב יותר מהאחרים. הם לא רוצים ולא מסוגלים לשמוע את האיפכא מסתברא שכל קהילת מודיעין צריכה להכין. טבעם של משטרים אוטוקרטיים ודיקטטוריים הוא שאנשי המקצוע, המומחים והעוזרים הכפופים לשליט, חוששים להביע דעות שלא מתיישבות עם עמדתו. במחקרים התנהגותיים קוראים לזה "חשיבה קבוצתית" (Group Thinking) וזה הפוך לגמרי מ"סיעור מוחות" (Brainstorming) .

לא צריך להשכיב את פוטין על ספת הפסיכולוג כדי להבין שהוא נמצא במצוקה גדולה. שום דבר מהערכותיו לא התגשם. ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA), ויליאם ברנס, מכיר היטב את האיש שבקרמלין עוד מהשנים שבהן היה שגריר ארה"ב במוסקבה ובתדרוך לקונגרס השבוע אמר כי נשיא רוסיה "כועס ומתוסכל". ברנס הדגיש כי פוטין נכשל בארבע מהערכותיו:

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה, אתמול
Mikhail Klimentyev/אי־פי
להמשך הפוסט

המגבלה על חניית מטוסי אוליגרכים בישראל - אחיזת עיניים

מאז פרוץ המלחמה נחתו בישראל יותר מ-20 מטוסים פרטיים. ישראל מנסה לפייס את פוטין וחוששת מהטלת סנקציות, אך במקביל, "נהנית" מכך שעל מדיניותה אין ביקורת מצד ארה"ב ואירופה

לפני חמישה ימים מסר לי מקור מדיני שלמרות ההיסוסים וגרירת הרגליים, ישראל מתכוונת להצטרף למערב ולהטיל סנקציות, ולו חלשות, על רוסיה. כעבור יומיים, זה אכן קרה. ישראל החליטה שמטוסיהם של אוליגרכים לא יוכלו לחנות בנמלי התעופה שלה ליותר מ-48 שעות. החלטה נשמרה בסוד, ורק בעקבות דיווח שלי שכמה מפרטיו דווקא לא היו מדויקים, היא נחשפה במלואה. גם אם המהלך לא היה מהותי וסמלי בעיקרו, היה נדמה לרגע שישראל, סוף כל סוף, עולה על הנתיב הנכון ויורדת מהגדר תוך ניסיון שלא לעורר את זעמו של ולדימיר פוטין במלחמתו נגד אוקראינה.

הפרסום על מטוסי האוליגרכים הביך את ממשלת ישראל, משום שבאותה עת, עשה ראש הממשלה נפתלי בנט את דרכו בחשאי למוסקבה לפגישה עם הרודן הרוסי. משום כך, ניסו מקורות מדיניים לטעון תחילה שלא התקבלה שום החלטה על סנקציות, ואחר-כך הבהירו שלא מדובר בהחלטה מדינית, אלא בתקנה מינהלית של רשות שדות התעופה. בהמשך התברר כי גם המהלך הקלוש שבו נקטה ישראל הוא בגדר אחיזת עיניים. רוב האוליגרכים שיש להם קשר משפחתי או עסקים לישראל הם יהודים ולרובם יש גם אזרחות ישראלית. כך, הם יכולים להחנות את מטוסיהם הפרטיים כאן כאוות נפשם, כמו כל אזרח ישראלי אחר.

מטוס פרטי נוחת בנמל התעופה בן-גוריון. בידוק מהיר
יעקב סער / לעמ
להמשך הפוסט

ולדימיר פוטין - פסיכופת או מנהיג רציונלי שהלך לאיבוד?

מאז שהורה על פלישת צבאו לאוקראינה, כולם מנסים לפרש את כוונותיו ושאיפותיו של נשיא רוסיה ואת הלך הרוח של מי שמאיים להפעיל נשק גרעיני. מיהו פוטין, ומה אומרים דיוקנאות המודיעין עליו?

ולדימיר פוטין - פסיכופת או מנהיג רציונלי שהולך על הסף? זו השאלה שנישאת בימים אלה בפי כל. כולם מנסים לפרש את כוונותיו ושאיפותיו האמיתיות של נשיא רוסיה במלחמה באוקראינה ולהבין את הלך הרוח של מי שמאיים להפעיל נשק גרעיני.

האם פוטין עשוי בצלמם של רודנים חסרי עכבות כמו אדולף היטלר, יוזף סטאלין ומאו דזה-דונג? אפילו אווריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב (DNI), האישה שאמורה לדעת, מתקשה לתת לכך תשובה. בתדרוך לחברי ועדת המודיעין של הקונגרס היא אמרה שקשה להעריך את מצבו הנפשי של פוטין. אמירתה מעידה בעיקר על צניעות. חבל שבעלי תפקידים בישראל אינם לוקחים קצת ממנה.

7 במאי 2000 - פוטין נשבע אמונים כנשיא רוסיה. לצדו בוריס ילצין
Presidential Press and Information Office / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

המלחמה באוקראינה לאו דווקא משחקת לידי איראן

הסנקציות הקשות על רוסיה עשויות לחזק את שאיפתה לדחוק את האיראנים מסוריה, גם אם ישראל תצטרף לעיצומים. מעבר לכך, אפילו אם החתימה על הסכם הגרעין תידחה - בטהראן עדיין רוצים בו

גם מבלי להבין מה עובר בראשו של ולדימיר פוטין ומהן מטרות המלחמה שלו באוקראינה, בתום חמישה ימי קרבות אפשר לומר די בבירור כי צבאו מקרטע. הערכות המודיעין במערב כי הרוסים יכבשו את קייב בתוך 48 שעות של מלחמת בזק - התבדו. האוקראינים נעזרים בטקטיקות נבונות, עושים שימוש בטילי נ"ט, מל"טים מתוצרת טורקיה (המבוססים על ידע של התעשיה האווירית) ומנהלים מלחמת תודעה ברשתות החברתיות, כולל צילומי שבויים ופניות לאמהות החיילים הרוסים. 

ולצד זאת, אין לזלזל ב"מכונת המלחמה" של הצבא הרוסי, גם אם התיאור המערבי הזה מתגלה כמוגזם. בבוקר היום השישי ללחימה (שלישי) הוא נמצא במרחק של כ-25 ק"מ מקייב ונראה כי בכוונתו להטיל על הבירה האוקראינית מצור. ספק אם הסנקציות הקשות, שכבר מטלטלות את הכלכלה הרוסית, הגינויים בעולם והחרמות על אירועי ספורט ותרבות, ירתיעו את פוטין. עם התאוששות הרוסים מהלם ההתנגדות האוקראינית, ההערכה כעת היא שהם יגבירו את הלחץ בהפצצות, בדומה לאלה שהיו אתמול בחארקיב.

משוריין רוסי שנפגע בלחימה בחארקוב, שלשום. הפרשנים העריכו שההתנגדות האוקראינית תקרוס במהירות
SERGEY BOBOK - AFP
להמשך הפוסט

ההססנות מובנת, אך ישראל לא תוכל לברוח מבשורת המלחמה באוקראינה

לישראל שני אינטרסים ייחודיים שמבדלים אותה מיתר מדינות העולם. בגללם היא לא רוצה לרדת מהגדר. אך לא רק התועלתנות צריכה להכתיב לה מהו הכיוון הנכון, גם הצדק והמוסר

כמו רוב מדינות העולם, גם ישראל קיוותה שרוסיה לא תפלוש לאוקראינה. אבל בניגוד לרוב מדינות העולם, המגיבות בהכרזות תקיפות ובמעשים חדים, ישראל נעה על הציר שבין אלם לגמגום ומתקשה לרדת מהגדר שעליה היא יושבת. היא נוהגת כמי שבורחת מבשורת המלחמה באוקראינה ולמרות זאת משתרבבת שלא מרצונה לעין הסערה. יש לה סיבות טובות לנהוג כך, אך בסופו של דבר יהיה עליה לקבל החלטה ולהתייצב נגד רוסיה. עבורה זהו לא רק ציווי מוסרי וערכי, אלא גם תועלתני. בסוף, היא זקוקה לארה״ב ולמערב הרבה יותר.

המבוכה הישראלית בשאלת המשבר באוקראינה אינה חדשה. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו וגם בתקופת נפתלי בנט דחתה ישראל כמה הצעות אוקראיניות לתווך בינה לבין רוסיה ולארגן מפגש בין הצדדים על אדמתה. ביום שישי חזר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על הצעתו. בשיחת הטלפון שלו עם בנט הסביר זלנסקי כי לישראל יש קשרים קרובים עם שתי המדינות וכי בשתיהן יש קהילות יהודיות חזקות ופעילות. בנט, כנראה בגלל חששו מרוסיה, בחר שלא להודיע על ההצעה האוקראינית ומי שעשה זאת היה שגריר אוקראינה בישראל. מאידך, הבוקר (ראשון) דווח שבנט שוחח עם פוטין בעוד שעמיתיו המערביים נמנעים מלעשות זאת בשלב זה. לא ברור עדיין של מי הייתה היוזמה.

ההפגנה נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, אמש בתל-אביב
הדס פרוש
להמשך הפוסט

חבל, החמצנו הזדמנות פז לעשות סדר בפרטיות שלנו

מסקנות ועדת מררי מאפשרות לממשלה לחמוק מהצורך לבדוק את השימוש ברוגלות בזירה האזרחית ואת חוק האזנות סתר המיושן. גם כמה אירועים תמוהים מהזירה הפוליטית ישארו כנראה באפלה

בשלוש שנות כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל, מאז מדצמבר 2015, ביקשו מבקרי המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ומבקר המדינה, להתעמק בנעשה בחטיבת הסיגינט של המשטרה. החשש היה כפול: 1. התיישנות חוק האזנות סתר מ-1979 ואי התאמתו לעולם הדיגיטלי. 2. התרחבות השימוש ברוגלות פולשניות של חברות כמו NSO, קנדירו וסלברייט משב"כ, יחידה 8200 של אמ"ן והמוסד אל המשטרה והחשש שהיא תנצל אותן למטרות לא ראויות. ובמילים אחרות: שהמשטרה תשכפל שיטות ואמצעים שנועדו למלחמה בטרור ובאויב אל הזירה האזרחית. החשש היה מוצדק משום שהניסיון מלמד שהמשטרה היא גוף מנוקב ככברה, אך אלשיך דחה את הדברים. "לא הייתי מודאג מחטיבת הסיגינט", אמר גם לאחרונה בשיחות עם אנשים שנפגשו עמו. "היא הייתה תמיד יחידה אחראית שיודעת לשמור סוד".

התחקיר הבעייתי של "כלכליסט" כאילו משטרת ישראל חדרה באופן בלתי חוקי לטלפונים של 26 אישים בישראל בעזרת תוכנת "פגסוס" מבית NSO וממצאי ועדת הבדיקה בראשות עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מוכיחים כי אלשיך צדק. הבדיקה, שבה השתתפו בין היתר שני בכירים לשעבר בשב"כ (צפריר כץ - ראש אגף טכנולוגיה בדימוס; אייל דגן - ראש אגף חקירות לשעבר), קבעה כי "אין כל אינדיקציות שהמשטרה הדביקה באמצעות תוכנת פגסוס, שבידיה, ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין האנשים שפורסמו בתקשורת". המקום היחיד שבו כן הייתה חריגה היא בהאזנה לשלמה פילבר, וגם שם עצם ההאזנה בוצעה באישור בית משפט.

ראש צוות הבדיקה מררי, במשרד המשפטים בנובמבר
יוסי זמיר / לעמ
להמשך הפוסט

התלקחות באוקראינה תחייב את ישראל לרדת מהגדר, וזה לא עניין פשוט

התלות של ישראל ברוסיה גברה מאוד מאז כניסתה לסוריה ב-2015. מלחמה וסנקציות על מוסקבה יחייבו את ישראל ליישר קו עם המערב ואולי גם לספוג תגובה לא נעימה מצדו של ולדימיר פוטין

ב-2008, בעקבות המלחמה הקצרה בין רוסיה לגיאורגיה, הבינה ישראל שלא כדאי לה להתעסק עם מוסקבה. סוחרים, חברות ויועצים ביטחוניים, שהבולט בהם היה תא"ל (במיל') גל הירש, מכרו נשק וסיפקו שירותים לצבא גיאורגיה עוד קודם לפרוץ הקרבות, תוך התעלמות ישראלית ממחאות הרוסים בעניין. ערב המלחמה ממש התעשת משרד הביטחון ובלם עסקת טנקים גדולה שאחד מיוזמיה היה המנכ"ל לשעבר עמוס ירון.

אחרי שהאש בקווקז דעכה כבר הצטמצמו מאוד עסקות הנשק בין ישראל לגיאורגיה ורוב מה שהמשיך להימכר היה הגנתי באופיו. ישראל גם נאלצה, למורת רוחה של ארה"ב, למכור לראשונה לרוסיה מלטי"ם מתוצרת התעשיה האווירית כסוג של "פיצוי". התעשיות הצבאיות של רוסיה למדו את הטכנולוגיה הישראלית המתקדמת ועל בסיס זה החלו לייצר בעצמן.

משוריינים רוסיים בדרכם לגבול חצי האי הקרים עם אוקראינה, בחודש שעבר
/אי־פי
להמשך הפוסט

עם הכנסות כאלה מנפט, לאיראן יש את כל הזמן שהיא צריכה

בטהראן מסתדרים לא רע בכלל עם הסנקציות האמריקאיות. בוושינגטון לא רק שלא מכבידים אלא אפילו מקלים עליה בניסיון לדחוק בה להתקדם במשא ומתן לעבר הסכם

יצוא הנפט של איראן גדל ב-2021 ב-40% ביחס ל-2020 והסתכם ביותר מ-417 מיליון חביות, שהן שווה ערך לכ-55 מיליון טונות בשנה. מחיר הנפט כמעט הכפיל עצמו בשנה החולפת ועומד כיום על כ-70 דולרים לחבית. מסקנה: הכנסותיה של איראן ממכירת הנפט נסקו בשנה שעברה לכ-25 מיליארד דולר. ריפוד המזומנים הזה הוא אחת הסיבות שהיא גוררת רגליים זה כמה חודשים במשא ומתן עם חמש המעצמות (וארה"ב כמשתתפת מאחורי הקלעים) על התנעת הסכם גרעין.

גרירת הרגליים האיראנית, לצד הנרפות של הממשל האמריקאי וסירובו עד כה לאמץ גישה תקיפה, מחזקת את הערכת המודיעין בישראל כי הסיכויים להסכם קלושים וכי גם אם יושג הסכם כלשהו - הוא יהיה זמני ולא יבלום את תוכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. הדבר מאוד מתסכל את ישראל, אך אין לה כוונה לחזור על השגיאה שעשה בנימין נתניהו, כשהתריס והתעמת עם ממשל אובמה, הנשיא הדמוקרטי הקודם.

נציגי שש המעצמות ואיראן עם חידוש שיחות הגרעין, אתמול
EU Delegation in Vienna/רוי
להמשך הפוסט

פרשת NSO מחייבת מהפך ב"דיפלומטיית הריגול" של ישראל

תחקיר "ניו יורק טיימס" הוא רק חוליה נוספת בשרשרת הגילויים על מעללי "פגסוס" בחסות מדיניות מכירות הנשק המתירנית של משרד הביטחון. כשזחיחות, כסף וצביעות מתחברים - איש אינו צדיק

לפני יותר משלושה עשורים, לאחר שלא מעט כספים עברו מיד ליד, הצליח המוסד לרכוש ממדינה מוסלמית שלא קיימה קשרים דיפלומטיים עם ישראל מערכת נשק מתוצרת בריה"מ שהייתה בשירות מדינות ערביות. המערכת נרכשה לבקשת חיל האוויר והוא נעזר בה כדי ללמוד עליה ולשפר את יכולותיו. התקווה הייתה שהרכישה גם תסייע לישראל להקים קשרים דיפלומטיים. זה לא קרה עד היום.

השימוש במוסד, במידע שהוא משיג ובמכירות הנשק של ישראל, לצורך קידום יחסי החוץ, שזור כחוט השני בתולדות המדינה. מבחינה זו אין כל הפתעה בעובדה שמשרד הביטחון והמוסד עודדו את חברת NSO למכור למדינות ערביות את "פגסוס", תוכנת הריגול הפולשני. פגסוס אכן תרמה את תרומתה, אך יחד עם זאת, לא צריך להפריז בטענה שבזכותה נחתמו "הסכמי אברהם", כפי שמשתמע מהתחקיר שפורסם בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס". עובדה היא שסעודיה עדיין מסרבת לכונן קשרים דיפלומטיים עם ישראל. מה שהוביל את איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לכונן יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל הם אינטרסים רחבים של שני הצדדים, ובראשם החשש מפני מגמות ההתפשטות של איראן.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד, באוקטובר
SAUDI ROYAL COURT/רויטרס
להמשך הפוסט

מעל או מתחת לאדמה: מכרז "הענן הממשלתי" הוכרע, אך הקרב נמשך

אורקל הפסידה לגוגל ואמזון במכרז היוקרתי "נימבוס" ולמרות זאת היא אינה מוותרת. היא שכרה את שירותיו של אלוף במילואים וביטחוניסטים נוספים תומכים בעמדתה. עתירה עודנה מתבררת בביהמ"ש

החלטת המדינה להמשיך במיזם "נימבוס" במתכונתו הנוכחית, מכעיסה את אלוף (במיל') עוזי מוסקוביץ, המגויס הטרי לקמפיין חובק העולם שמנהלת ענקית התוכנה "אורקל" נגד הכרעת הממשלה לרכז את המידע הדיגיטלי של כל גופי השלטון בחוות שרתי אחסון מעל פני הקרקע. "זו תקלה ביטחונית חמורה", קובע מוסקוביץ, מי ששימש כמפקד אגף התקשוב בצה"ל עד 2016 והיה ממונה בין היתר על התשתיות הטכנולוגיות והסייבר ההגנתי. לשיטתו, את החווה הרגישה הזו צריך להקים עמוק בבטן האדמה. 

לפני פחות משנה הפסידה אורקל במכרז הענן היוקרתי לגוגל ואמזון, ומאז, היא מסרבת להשלים עם ההחלטה. סכומי עתק עמדו כאן על הכף (גוגל ואמזון צפויות להשקיע כשלושה מיליארד שקל כל אחת) ולא פחות מכך - מאבק יצרי על יוקרה ומעמד מקצועי. מוסקוביץ מדגיש כי לעמדתו אין קשר לעובדה שאורקל שכרה את שירותיו ומציין כי הוא סבור כך גם כ"אזרח מודאג". גם האלופים בדימוס גיורא איילנד ועמוס גלעד תומכים בעמדתו. מאחורי הקלעים מופעלים בשירות אורקל אנשי ביטחון בכירים נוספים, לוביסטים ויועצי תקשורת בניסיון להפוך את ההחלטה.

חוות שרתים (אילוסטרציה)
מיקרוסופט
להמשך הפוסט

המתקפה על אבו-דאבי הדגימה שוב שגם אילת אינה חסינה

מתקפת המל"טים והטילים על מתקני נפט ועל נמל התעופה של בירת איחוד האמירויות משגרת מסר ביחס למלחמה בתימן, אך לא פחות מכך - מאותתת לארה"ב וישראל על נחישותה של איראן

באיחור של יותר מיממה גינה ראש הממשלה, נפתלי בנט, את מתקפת המלטי"ם והטילים על מתקני נפט ונמל התעופה הבינלאומי באבו-דאבי. במתקפה, שהתרחשה לאור יום, בשני בבוקר, נהרגו שלושה בני אדם ונגרם נזק לרכוש. בתקשורת הישראלית העסוקה בצרות הקורונה, במגעים לעסקת טיעון עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ופרשת השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת "פגסוס" של חברת הסייבר ההתקפי NSO, המתקפה במפרץ לא זכתה ליחס הראוי לה.

הארגון החותי הפועל בתמיכה איראנית בתימן קיבל אחריות למתקפה. הדבר מעיד בעיקר על התעוזה והנחישות של הרפובליקה האיסלאמית. האיתות אינו רק לארה"ב ולישראל על רקע חידוש המו"מ על הסכם הגרעין, אלא גם למדינות המפרץ, בעקבות חידוש המעורבות האמירותית בתימן. המסר הוא שאיראן, באמצעות שלוחיה במזרח התיכון, אינה מתכוונת להתקפל משאיפתה להגמוניה אזורית - לא בסוריה, לא בלבנון, לא בעיראק ולא בתימן. ייתכן שהמתקפה גם מבטאת תסכול גובר של החותים מאי-הצלחתם לכבוש בשנתיים האחרונות אל העיר החשובה מאריב.

צילום שהועלה לרשתות החברתיות ובו נראה עשן מיתמר מעל נמל התעופה הבינלאומי באבו-דאבי
צילום מסך
להמשך הפוסט

אין לגמד את חומרת פרשת הריגול לאיראן, כך בדיוק עובד ריגול

חמשת הנאשמים הם דגי רקק נעדרי כל גישה למידע רגיש. אך את הרשת הזו לא צריך למדוד רק באיכות המידע שאספה אלא כחלק מתמונה רחבה יותר. מי שראה את הסדרה "האמריקאים" מבין

פרשת הריגול לטובת המודיעין האיראני מעוררת דאגה בשני מישורים: ראשית, העובדה שארבע נשים יהודיות-ישראליות ובעלה של אחת מהן, היו מוכנות לעבוד במשימות חשאיות תמורת בצע כסף למען מדינת אויב, צריכה לזעזע כל ישראלי. זו נכונות שמונחת על מצע הקיטוב והשסעים שמפוררים את מארג הלכידות החברתית. ושנית, היא מעידה על הסבלנות של הביון האיראני במאמציו לחדור לחברה הישראלית ולהקים בה מאגר של מועמדים פוטנציאליים לגיוס.

חמשת הנאשמים הם אמנם דגי רקק, אך את הרשת הזו לא צריך למדוד רק באיכות המידע שאספה. חלק מהמשימות שאליהן נשלחו, הן מה שמכונה בעגת הריגול "משימות סרק". בימינו אין שום צורך לשלוח סוכן מאירופה, בית שמש או חולון כדי לצלם שגרירות, סניף של הביטוח הלאומי או קניון. גוגל עושה זאת טוב יותר. משימות שכאלה נועדו בעיקר לבחון את נכונות המגויסים והמגויסות ונחישותם, לחשק אותם בזרועות המפעיל בעזרת כסף, וגם - לחשוף אותם לסחיטה אם יסרבו בעתיד להמשיך לפעול.

גיוס שהוא דוגמה לקלאסית לניסיון למנף כמות לאיכות (אילוסטרציה)
עופר וקנין
להמשך הפוסט

"הזיקית" האיראנית הסירה את הסוואתה בעווית פנים אחת

חוסיין מוסאוויאן הוא דמות שנויה במחלוקת המלהטטת שנים רבות על הקו הדק בין איראן למערב ונהנית מכל העולמות. לא ברור עדיין אם דברים שאמר באחרונה לסרט איראני על הגנרל קאסם סולימאני יעלו לו במשרתו באוניברסיטת פרינסטון, מה שבטוח שהם הזכירו לכולם את עברו ומניין בא

קהילת המומחים לאיראן בארה"ב סוערת בשבוע האחרון. הסיבה: דברים שאמר באחרונה חוסיין מוסאוויאן, מרצה איראני אורח בבית הספר לעניינים ציבוריים ובינלאומיים של אוניברסיטת פרינסטון, הנחשב גם לבעל מהלכים בפרוזדורי השלטון בארצו, בעת שהתראיין לסרט דוקומנטרי איראני על הגנרל קאסם סולימאני, לשעבר מפקד כוח קודס, שחוסל לפני כשנתיים במבצע של סוכנות הביון המרכזית (CIA) במעורבות ישראלית.

כשהוא מחייך ובדוֹק של שביעות רצון ושמחה לאיד סיפר מוסאוויאן על האיומים שקיבל בריאן הוּק בעקבות ההתנקשות בחיי סוליאמני וכיצד אשתו של הוק "טולטלה", פרצה בבכי וסבלה מחרדות בשל כך. הוק כיהן כיועצו של מייק פומפיאו, שר החוץ האמריקאי, וכשליח מיוחד של ממשל טראמפ לענייני איראן. הוא מוכר היטב למקבלי ההחלטות בירושלים בשנים 2020-2017 ולראשי מערכת הביטחון, וביקר בישראל מספר פעמים. הוא סירב להתייחס לדברי מוסאוויאן בסרט.

חוסיין מוסאוויאן ב-2013
Chatham House / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

הגל החמישי כאן, אך החיסון הישראלי עוד תקוע בשלב השני

הניסויים ב"ברילייף" אמורים להימשך בגאורגיה והונגריה על-ידי חברת NRx, שחתמה על התקשרות עם משרד הביטחון. האם יש תועלת בפרויקט הזה מרגע שבא לעולם? הדעות חלוקות

גל הקורונה החמישי המכה בימים אלה בישראל הוא הזדמנות טובה לברר מה שלום "החיסון הישראלי", שעל פיתוחו הכריז ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לפני יותר משנה וחצי, בדרך ל"מפעל חיסונים" כחול-לבן שיבטל את התלות בחברות הפארמה הבינלאומיות. לפני כשבועיים נפגשו שוב נציגי משרד הבריאות ונציגי המכון הביולוגי בנס ציונה, כדי להעריך את תוצאות הניסויים והמחקרים שבוצעו עד כה סביב "ברילייף" (בריא+לייף). בתום הדיון לא התקבלה אף החלטה.

הדשדוש הזה אינו מפתיע משום שפרויקט החיסון הישראלי מדשדש ומקרטע מיום היוולדו. נדמה כי הגיע הזמן לדיון נוקב בשאלה אם יש בכלל טעם בפרויקט, או שאולי עדיף לאזור אומץ ולהודות שהוא גדול על מידותינו ויש להפסיק להוציא עליו כספי ציבור. עד היום השקיעה המדינה, באמצעות תקציב המכון הביולוגי, כ-175 מיליון שקל בפרויקט החיסון הישראלי. המכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה במשרד הבריאות, שהוא הרגולטור בכל הקשור לחיסון הישראלי, טרם העניק לו אישור כלשהו. למעשה, ברילייף תקוע בשלב השני של הניסויים, כשחלק מהנסיינים המתנדבים שלקחו בהם חלק - פרשו כדי להתחסן בעצמם, כשבישראל החלו החיסונים ההמוניים של פייזר. 

המכון הביולוגי ב-2007
דן קינן
להמשך הפוסט

נציגי מלמ"ב ייפגשו לראשונה עם מרדכי ואנונו, ללא עו"ד פלדמן

באחד הדיונים בבג"ץ הציע השופט עופר גרוסקופף לנציגי המדינה להיפגש עם מדליף סודות הגרעין. המדינה הסכימה, אך בתשובתה טענה במובלע שפרקליטו, המחזיק 40 שנה בסיווג גבוה ביותר, מסוכן

עו"ד אביגדור פלדמן מהווה סכנה לביטחון המדינה. זו המסקנה שאפשר להסיק מעמדתם של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) והוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) אשר זכתה באחרונה גם לאישור בית המשפט העליון. כל הגופים האלה אסרו על פלדמן להיות נוכח בראיון שמתכוונים לקיים בקרוב נציגי מלמ"ב עם מרדכי ואנונו.

הרקע לדברים הוא עתירה (עוד עתירה) שהגיש פלדמן לאחרונה, יחד עם עו"ד עומרי ברבש, בעניינו של טכנאי ששוחרר אחרי 18 שנות מאסר (מלוא העונש) ומצוי מאז 2004 תחת הגבלות מכוח תקנות שעת חירום, בנימוק שהוא ממשיך להוות איום על ביטחון המדינה. בעתירתם מבקשים פלדמן וברבש להסיר את המגבלות - שהקשה מכולן היא איסור יציאה מהארץ - וזאת בין השאר כדי לאפשר לו להתאחד עם אשתו הנורווגית, ד"ר כריסטין יואחימסן.

מרדכי ואנונו בבית המשפט העליון ב-2018
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

המצטרף החדש למסחרה במידע סודי: ראש אמ"ן לשעבר

לבכירי מערכת ביטחון יש הרגל נלוז בשנים האחרונות: כשמדובר בעיסוי לאגו ויח"צ, אפשר לעשות הוקוס פוקוס וכל מה שנחשב עד לפני דקה למידע שיטלטל את ביטחון המדינה - חדל להיות כזה

אמות המידה הכפולות, ההתחסדות, המניפולציות והמסחרה במידע סודי מצד בכירי מערכת הביטחון חוזרים על עצמם מעת לעת כמו בלוּפ עונתי. ברצותם, הם מפעילים את מחלקת ביטחון מידע בצה"ל (מחב"ם), הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) או את קצין הביטחון הראשי של המוסד (קבט"ר) כדי למנוע פרסום מידע. אך כשזה מתאים להם, במיוחד כדי לעסות את האגו של עצמם ביח"צ טוב, הם מתעלמים מהאיסורים שמטילה הצנזורה. ואז, כמו בהוקוס פוקס, מה שנחשב עד לפני דקה, יום, חודש או שנה לסודי ביותר, כל פריט מידע שרק רמז עליו יפגע לכאורה בביטחון המדינה, חדל להיות כזה.

האחרון שהצטרף לשורת הבכירים הזו הוא ראש אמ"ן לשעבר, אלוף תמיר הימן, שפרש מתפקידו לפני כחודש וחצי והוחלף בידי אהרון חליווה. בראיון ל"מבט מל"מ", ביטאון המרכז למורשת המודיעין בגלילות, הודה הימן במפורש במעורבות ישראל בהתנקשות בגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס של משמרות המהפכה. לדבריו, למודיעין הישראלי היה חלק בהתנקשות שביצעה ארה"ב סמוך לנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד בינואר 2020. "סיכול סולימאני הוא הישג, מאחר שהאויב העיקרי שלנו, בעיניי, הם האיראנים. נדיר לאתר מישהו כה בכיר, שהוא גם הארכיטקט של הכוח הלוחם, גם האסטרטג וגם האופרטור. המדידה היא על-פי פוטנציאל הנזק, וסולימאני היה דמות עם פוטנציאל נזק גדול ליציבות האזורית, והיה הקטר של רכבת ההתבססות האיראנית", אמר.

תמיר הימן, בשנה שעברה. "סיכול סולימני הוא הישג, מאחר שהאיראנים הם האויב העיקרי"
עופר וקנין
להמשך הפוסט

"מגן" - היחידה שתפחה לממדי ענק מתקשה להתנתק מהנתניהו'ז

יחידת האבטחה של משרד רה"מ מעסיקה כיום מאות עובדים ומחזיקה באמצעים שלא נופלים מאלה של שב"כ. מנהלה, אלון חליווה, שהיה קודם לכן האחראי לאבטחת המעון בבלפור, התכופף בפני המשפחה והתוצאה היא אובדן המקצועיות

ההחלטה הצודקת להסיר את האבטחה משרה, יאיר ואבנר נתניהו, שמה קץ לשנים של עיסוק ציבורי מטורלל בנושא, אך במקביל הציבה במוקד תשומת הלב את "מגן", יחידת האבטחה של משרד ראש הממשלה. העיסוק ביחידה חשף עד כמה חדרה הפוליטיזציה לשורותיה ועד כמה הפכו סוגיות של אבטחת אישים בכירים לקרדום לחפור בו.

מעטים מכירים את מגן, אחרים רואים בה, בטעות, חלק משב"כ. מנהלי היחידה, ובראשם אלון חליווה, ספגו בשנים האחרונות ביקורת נוקבת על כך שהפכו כלי שרת בידי משפחת נתניהו וסיפקו לה מעטפת הגנה מפנקת מסביב לשעון, כולל כלי רכב מאובטחים, נהגים, אמצעי קשר ומאבטחים שהלכו כצל אחר שרה, יאיר ואבנר. בשנה האחרונה ביצעה היחידה זיג-זג מפואר בהמלצותיה. כל עוד היה נתניהו בשלטון היא סברה כי יש לאבטח את בני המשפחה ואף ביצעה את המשימה, אם כי לא תמיד במקצועיות ובדיסקרטיות הנדרשים. על כך יעיד המקרה בו נהגו של יאיר הקליט בחשאי את בנו הבכור של רה"מ מנבל את פיו כשהוא בגילופין בעת מסע בין מועדוני חשפנות בתל-אביב יחד עם ניר מימון - בנו של טייקון הגז קובי מימון, ורומן אברמוב - נציגו של המילארדר ג'יימס פאקר.

נתניהו מגיע עם מאבטחיו לישיבת סיעת הליכוד בכנסת
אוהד צויגנברג
להמשך הפוסט

דוד ברנע דיבר לשלושה נמענים, וכלפי כולם עדיף לשתוק

מעולם לא מסרו ראשי מוסד התחייבות פומבית דומה לזו של ברנע כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. אהוד ברק צודק בביקורתו כי "רהב חלול אינו הדרך הנכונה". דום שתיקה יכול לעשות רק טוב

התחייבותו הפומבית בשבוע שעבר של ראש המוסד, דוד ברנע, כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, היא מיותרת. "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. לא בשנים הקרובות, לעולם לא, זו התחייבותי, זו התחייבות המוסד", אמר בטקס שהתקיים בבית הנשיא ביום חמישי ובו הוענקו תעודות הצטיינות לאנשי מוסד.

כל ראשי המוסד מאז שנות תשעים – שבתי שביט, דני יתום, אפרים הלוי, מאיר דגן, תמיר פרדו ויוסי כהן - היו מחויבים למנוע מאיראן פיתוח של נשק גרעיני. ההבדל ביניהם לברנע הוא בכך שהם לא מסרו התחייבות כה מרחיקת לכת. היחיד שכן התבטא ברוח דומה היה דגן, אך הוא עשה זאת בחדרי חדרים, בישיבות של בכירים בפורום ראשי אגפים ויחידות. אפילו כהן, ראש המוסד המתוקשר ביותר, שמזוהה יותר מכל קודמיו בקשריו ההדוקים עם ראש הממשלה, לא התבטא כך בפומבי.

דוד ברנע, הנשיא הרצוג ורה"מ בנט בטקס הענקת תעודות הצטיינות לאנשי מוסד, בשבוע שעבר
חיים צח / לע"מ
להמשך הפוסט

ישראל נדרשת להחלטה אמיצה: מטריה גרעינית מארה"ב

לישראל אין יכולת ממשית לפעולה צבאית נגד איראן. השלכות של תקיפה, גם אם זו תשיג את מטרותיה, עלולות לגבות מחיר מתוכנית הגרעין שלה עצמה. על הצמרת ליזום מהלך אסטרטגי נועז

על ישראל לחתור להגיע להבנות עם ארה"ב כדי שזו תעניק לה מטריה גרעינית, וגם להצהיר על כך בגלוי - זו האסטרטגיה שנדרשת כעת, עם חידוש שיחות הגרעין בווינה בין איראן למעצמות. ברקע לכך עומדת הפסימיות של כל הצדדים ביחס לסיכויים להגיע להסכם, וגם הידיעה שלישראל אין יכולת ממשית לפעול במישור הצבאי. את ההצעה למטריה גרעינית אפשר להרחיב ולכלול בה גם את בעלות בריתן של ארה"ב וישראל - סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין - אם הן ירצו בכך.

"מטריה גרעינית" פירושה כי כל איום גרעיני שתפנה איראן כלפי ישראל, ולו ברמז, יתקל באיום אמריקאי נגדי לשימוש בנשק גרעיני. תחת הסכם שכזה חוסה למשל דרום קוריאה מול היריבה הגרעינית שלה מצפון. פריסת מטריה גרעינית היא הערובה האולטימטיבית להרתעה מפני תוכנית הגרעין של איראן ומפני הסכנה, שאם זו תרכיב נשק גרעיני, היא גם תאיים על ישראל באמצעותו כדי לסחוט ממנה ויתורים. 

F-35. יהיה צורך בתדלוק אווירי
דובר צהל
להמשך הפוסט

שיחות הגרעין מתחדשות, איראן יכולה להיות רגועה

ארה"ב לא אוכפת את הסנקציות ומאפשרת ייצוא נפט מאיראן. לכן, מרווח האופציות שלה מצומצם ואין לה את מנופי הלחץ שהיו לה בעבר. הטריו בנט-גנץ-כוכבי חסר אונים ונעדר תוכנית סדורה

בשבוע הבא, כשיחודש המשא ומתן על הסכם הגרעין, תוכל איראן לטפוח לעצמה על השכם, שכן אוקטובר 2021 היה חודש טוב להפרת הסנקציות שלה. מכליות בשירותה הובילו באין מפריע כ-170 אלף טון נפט גולמי. מדובר בכ-1.2 מיליון חביות, שמחיר כל אחת מהן הרקיע שחקים בחצי השנה האחרונה מ-25 ל-76 דולר. הכנסותיה ברוטו של אירן ממכירת הנפט בחודש שעבר הסתכמו בכ-90 מיליון דולר. סכומים דומים נכנסו לקופתה גם באוגוסט וספטמבר וכסכום דומה יגיע גם בסוף החודש הנוכחי. בסך הכל מדובר בכמיליארד דולר ל-2021 - שווה ערך לתקציבו השנתי של חיזבאללה. לא רע עבור משטר כוהני הדת במאמציו להטליא את כלכלתה המחוררת של איראן.

בעקבות הלחץ האמריקאי חדלה ישראל לפני כמה חודשים מלתקוף מכליות איראניות ששינעו נפט לסוריה אחרי כמעט שלוש שנים. כ-60% מיצוא הנפט האיראני הוא לסין. כרבע מוברח ליעדים לא ידועים והשאר נמכר בעיקר לוונצואלה ולסוריה. החלק של שתי האחרונות הוא 6% כל אחת. מה שצריך יותר להטריד את מקבלי ההחלטות בירושלים הוא העובדה שאפילו איחוד האמירויות לא מהססת לקנות נפט איראני.

אחד מאולמות העשרת האורניום במתקן התת-קרקעי בנתאנז
IRIB / AP
להמשך הפוסט

הדיווחים על "טלטלה במוסד" טלטלו בעיקר את התקשורת

לפחות שניים משלושת מהבכירים שלגביהם דווח כי עזבו או עומדים לעזוב, עושים זאת משום שהם מסיימים את תפקידם ולא בנסיבות חריגות. וגם: מה הם השדרוגים הטכנולוגיים שמקדם דוד ברנע

ראש המוסד, דוד ברנע, מרבה בשבועות האחרונים לנסוע לחו"ל לפגישות היכרות עם עמיתיו, ראשי ארגוני ביון ברחבי העולם, כמו גם לבקר את פקודיו הנמצאים בשליחות או במשימות במבצעים חשאיים. בין לבין הוא הופתע בשבוע שעבר לשמוע ולקרוא את הדיווחים על "טלטלה" המוסד. ב"חדשות 12" ו"חדשות 13" פורסם כי שלושה ראשי אגפים במוסד עזבו או עומדים לעזוב את תפקידם. זה נכון, אך "טלטלה"? יותר סערה בכוס מים. לפחות שניים מהעוזבים עושים זאת משום שהם מסיימים את תפקידם ולא בנסיבות חריגות. 

חילופי גברי הם חלק מהתרבות הארגונית של המוסד זה עשרות בשנים. ראשי האגפים עושים ברוב המקרים קדנציה של שלוש או ארבע שנים ואחר כך פורשים או עוברים תפקיד. השניים שמגיעים עתה אל קו הגמר הם ראש האגף למלחמה בטרור (פח"ע) וראש "צומת", האגף לאיתור, גיוס והפעלת סוכנים. שניהם עוזבים בלי מרירות או כעס והחלטתם לפרוש נובעת מסיבות אישיות ולא מקצועיות. ראש האגף השלישי שצוין בדיווחים בתקשורת כעוזב או כשוקל לעזוב - הוא ראש המנהלה האסטרטגית. עד כמה שהצלחתי לברר - אין לו כוונות כאלה.

דוד ברנע באירוע לרגל השנה החדשה עם ראש הממשלה בנט, לפני כחודשיים
קובי גדעון/לעמ
להמשך הפוסט

מה מחפש בנו של גנרל לובי בנתב"ג?

סדאם חפטר הוא בנו של אחת הדמויות המרכזיות בכאוס ששורר בלוב. עתה, כחלק ממתווה חדש להשגת שקט, מבקשת המשפחה סיוע מישראל. התגמול עשוי לבוא בצורה של נורמליזציה

ביום שני שעבר המריא מדובאי מטוס פרטי מדגם פלקון ונחת בנמל התעופה בן-גוריון. כעבור כשעה וחצי על הקרקע, המריא שוב המטוס והמשיך ליעדו הסופי: לוב. על סיפונו היה סדאם חפטר, בנו של הגנרל חליפה חפטר, אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר במדינה המפוצלת והשסועה. על הפרק: בקשה של האב לסיוע צבאי ומדיני ובצדה תגמול עתידי, פוטנציאלי, בדמות כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

לא ברור עם מי נפגש סדאם חפטר בעצירתו הקצרה בנתב"ג, אך בעבר פורסם כי אביו ניהל מגעים חשאיים עם ישראל וכי נציגי "תבל" במוסד נפגשו עמו בכמה הזדמנויות. מגעים עם גורמים לוביים קיימו בשנים האחרונות גם נציגים של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). מי שעסק במלאכה הוא ר', המכונה גם "מעוז", בכיר לשעבר בשב"כ שמונה על-ידי מאיר בן שבת, ראש מל"ל בשנים 2021-2017, כדי לתחזק קשרים עם מדיניות ערביות. ר', שהסתכסך לא פעם עם ראש המוסד דאז יוסי כהן בדיוק על העניין הזה, פרש בינואר מתפקידו. אחרי חילופי השלטון ומינויו של אייל חולתא לראש מל"ל החדש, הופקד "התיק הלובי" בידי נמרוד גז, גם הוא בכיר לשעבר בשב"כ וכיום ראש האגף למזרח התיכון, אפריקה וקשרים מדיניים במל"ל. 

הגנרל חליפה חפטר עם ראשי "הצבא הלאומי של לוב", ב-2018
ABDULLAH DOMA / AFP
להמשך הפוסט

לישראל יש עליונות על איראן בסייבר, אך יש לה גם בטן רכה

בניסיון לזעזע את השלטון האיראני באמצעות פגיעה בחיי החברה האזרחית - אין שום תועלת ממשית. למעשה, להשפלות שכאלה יש אפקט בומרנג. תדלוק ההתקוטטות הקיברנטית אינו אינטרס ישראלי

להשפלות יש אפקט בומרנג. ובמקרה של התקוטטות הסייבר שמנהלת ישראל עם איראן מתחת ומעל לפני השטח, היא רק מחזקת את רצון משטר האייתוללות להגיב באותה מטבע ולנקום. יתרה מכך, לוחמת הסייבר ההתקפי שישראל מעודדת מעידה כי היא מתקשה להבין את הקודים שמפעילים את ההנהגה האיראנית. כמו פרד עקשן, ישראל מתחפרת ומתעקשת שוב ושוב לחזור על טעויותיה מהעבר, וזה קורה במקביל לכישלונות בהגנת סייבר על מתקניה שלה.

במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 והשנייה ב-2006 סברה ההנהגה המדינית וצבאית של ישראל כי תצליח להכניע את אש"ף וחיזבאללה בהתאמה בכוח הזרוע ולכונן סדר חדש. ההגיון (שהתבדה) גרס שלחץ צבאי-כלכלי יביא לתגובת שרשרת. תושבי לבנון ייפגעו, יסבלו ויצאו נגד ארגוני הטרור יחד עם הממשלה. אותו קו מחשבה עקום ומקובע, בנוסח "עוד מאותו הדבר", מנחה את ממשלות ישראל ומערכות הביטחון גם במאבק ארוך השנים בחמאס ובאיראן. זה לא עבד אז וזה לא ועובד היום. לחץ ציבורי שמקורו באיום חיצוני אינו מזיז ממקומם משטרים דיקטטוריים, חדורי אידאולוגיה, יצר הישרדות ותאוות שלטון. בישראל לא רוצים להבין זאת.

תחנת דלק בטהראן, שלשום
ATTA KENARE - AFP
להמשך הפוסט

ברנע רצה הורדת פרופיל, אך המוסד שוב בכותרות

הדיווחים בטורקיה על חשיפת רשת ריגול, החשיפה על כך שהמוסד ממשיך להעסיק יועצת תקשורת, ועתירה שהוגשה לבג"ץ בעקבות הראיון של יוסי כהן ל"עובדה" - הם הכי רחוק שיש מעבודה במחשכים

מאז שנכנס לתפקידו לפני ארבעה חודשים מבקש ראש המוסד, דוד ברנע, להחזיר לארגון את השקט, להוריד פרופיל ולהסירו מהכותרות. זו תגובת נגד לניהול הפומבי המוחצן של קודמו יוסי כהן. אלא שרצף של שלושה אירועים, שאין כל קשר ביניהם, משבשים את תוכניותיו ומעמידים שוב את ארגון הביון הישראלי בעין הסערה: הראשון הוא חשיפת פעולות המוסד בטורקיה (על-פי הפרסום בתקשורת שם), השני הוא הגילוי כי ברנע והמוסד ממשיכים להיוועץ ביועצת תקשורת, והשלישי הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ בנוגע לראיון החושפני שהעניק כהן לתוכנית "עובדה".

1. גם אם התקשורת הטורקית מפריזה בתיאורים הנוגעים למעצרם של 15 אזרחים טורקים ופלסטינים בחשד שגויסו והופעלו בידי המוסד, וגם אם הדבר זוכה לרוח גבית בגלל השיקולים הפוליטיים של הנשיא, רג'פ טאיפ ארדואן - אין להקל בכך ראש. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, שכיהן בעבר כמשנה לראש המוסד, רמז במוצאי שבת כי יש דברים בגו. משרד ראש הממשלה סירב להתייחס לפרסומים בטורקיה.

כהן (מימין) וברנע באירוע הפרידה מכהן, במאי
קובי גדעון/לעמ
להמשך הפוסט

פוטין מסמן קו אדום לאיראנים, בנט ינסה למנף זאת

ראש הממשלה יוצא לפגוש את נשיא רוסיה בניסיון להבין את עמדת הקרמלין ביחס לניסיונותיה של איראן לקנות זמן עבור תוכנית הגרעין שלה. בווינה אומרים כי רוסיה לוחצת לשמור על הפיקוח

פגישתו של ראש הממשלה נפתלי בנט עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביום שישי בסוצ'י, אמורה לאפשר לישראל להבין טוב יותר את תמונת המצב הכוללת בסוגיית הגרעין האיראני. מוסקבה הפעילה באחרונה לחצים על איראן מאחורי הקלעים שתכליתם לוודא שאיראן לא תשבור את הכלים בכל הקשור לפיקוח הבינלאומי על מתקניה. זוהי התפתחות מעניינת וחדשות טובות לישראל בתוך המצב הסבוך שנוצר סביב המגעים להתנעת הסכם הגרעין (JCPOA).

מקורות דיפלומטיים בווינה מסרו ל"הארץ" כי מאמציה של רוסיה מתמקדים בשמירה על הפיקוח וכי כתוצאה מכך נמנעה איראן מהפרות הקשורות לעבודת המצלמות המוצבות במתקניה הגרעיניים ומעיקור עבודת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מכל תוכן. גם מקורות ישראליים אישרו באוזניי כי רוסיה מעורבת בנושא וההערכה היא שסין תומכת בעמדתה.

ולדימיר פוטין, בחודש שעבר. עמדת רוסיה קשה לפענוח
ALEXEY DRUZHININ / SPUTNIK / AFP
להמשך הפוסט

עבד אל-קאדר חאן: האיש שמכר את שלום העולם בעבור חופן דולרים

אבי האטום הפקיסטאני ו"סנדק" התוכנית האיראנית ניהל עסק חסר תקדים של הפצת ידע, טכנולוגיות וציוד והיה למפיץ הפרטי הגדול בעולם של נשק גרעיני. איכשהוא, הוא הצליח לסיים את חייו במיטתו

ד"ר עבד אל-קאדר חאן, שמת בסוף השבוע מקורונה בגיל 85, הוא גיבור לאומי במולדתו. "אבי פצצת האטום של פקיסטאן", מכנים אותו, אבל אפשר גם לכנותו "הסנדק" של תוכניות הגרעין בעוד שלושה מהמשטרים המסוכנים ביותר בעולם במאה השנים האחרונות - צפון קוריאה, לוב ואיראן.

הוא נולד בהודו ב-1936 והיגר עם משפחתו לפקיסטאן בגיל 16 לאחר חלוקת תת היבשת. ב-1972, בהיותו בן 36, נשלח להולנד להשתלמות במעבדה לייצור סרכזות (צנטריפוגות). המעבדה הייתה חלק מהקונסורציום האירופאי "אורנקו", שבנה סרכזות להעשרת אורניום עבור כורים גרעיניים. משם הוא גנב מסמכים, תרשימים ותוכניות והעבירם לפקיסטאן.

עבד אל-קאדר חאן ב-2013. רשת עסקית חסרת תקדים
B.K. Bangash/אי־פי
להמשך הפוסט

המתווך הגרמני: "הראיות הנסיבתיות בפרשת רון ארד מובילות לאיראן"

מאז נפילתו של הנווט בשבי החמיצה ישראל מספר הזדמנויות להביא לשחרורו או להשיג מידע עליו. בהתמקדותה בדיראני ובלבנון היא הותירה בצד את איראן ולפחות שני בכירים במשמרות המהפכה

קשה לאמת את הפרסומים בעיתונות הערבית בימים האחרונים, לפיהם המוסד ביצע שני מבצעים להשגת מידע על גורלו של נווט חיל האוויר, רון ארד. הדבר היחיד שברור הוא ההודעה של ראש הממשלה, נפתלי בנט, בנאומו בכנסת ביום שני שבו אמר כי "בחודש שעבר יצאו נשות ואנשי המוסד למבצע שתכליתו לאתר מידע חדש על גורלו ומקום הימצאו של רון ארד. זה היה מבצע מורכב, רחב ממדים ונועז. עשינו עוד מאמץ בדרך להבנה על מה עלה בגורלו של רון".

בפרסום הראשון, שמקורו ברשת "אל-ערביה" הסעודית שמושבה באיחוד האמירויות, נאמר כי המוסד יצא ליטול דגימות DNA מגופה שקבורה בעיירה נבי שית בדרום לבנון. זה הכפר שבו הוחזק ארד בידי שוביו עד שנעלמו עקבותיו במאי 1988. "בהחלט שמבצע כזה היה יכול להתבצע", אומר רמי איגרא, שהיה ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד במשך כמה שנים עד 1996. "אין לנו כיום מידע, אבל יצאנו לא מעט פעמים לחפש מידע על גופות נעדרים. אלי כהן, נעדרי סולטן יעקוב ומקרים נוספים".

רון ארד בתמונה שנמסרה לישראל ב-2008
AFP
להמשך הפוסט

הכבוד האבוד של יואל בן-פורת על מדף הארכיון

שני כרכים שחיבר מפקד יחידת ההאזנות 848 במלחמת יום כיפור - לגביהם לא היה ידוע במשך שנים אם נכתבו באמת או הועלמו - התגלו בדרך יוצאת דופן, ואיך זה קשור להאזנה למובארק במוסקבה

שני כרכים סודיים, שספק נגנזו ,ספק הועלמו ואולי פשוט נשכחו מלב, מסעירים בשבוע החולף את ותיקי אגף המודיעין בצה"ל לקראת יום השנה ה-48 לפרוץ מלחמת יום כיפור. כרכים אלה מחזירים לתודעה את תא"ל יואל בן-פורת, מי שהיה מפקד 848, יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן (מוכרת כיום כ-8200) לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה וכונה "מר התרעה". בן-פורת אמנם הלך לעולמו ב-2007 בגיל 75, אך בגילוי הכרכים יש בכדי לעשות לפצות במשהו על עוול גדול שנעשה לו במשך עשרות שנים.

קצת יותר מעשור לאחר המלחמה ביקש בן-פורת לחקור את כישלון המודיעין ולהסיק ממנו מסקנות ולקחים, שימנעו את הישנות המחדל. מי שהיה אז ראש אמ"ן, אהוד ברק, העניק לבן-פורת את התואר "עוזר ראש אמ"ן למתודולוגיה", העמיד לרשותו משרד ומזכירה בבסיס ההדרכה של המודיעין בגלילות (בה"ד 15) והורה לאפשר לו לעיין בכל החומר שקשור לנושא. הוא גם הטיל עליו לעסוק בהדרכה של קציני מודיעין צעירים. בן-פורת שקד במשך שנתיים על מחקר בשם "הפתעת יום הכיפורים: מידע, לקטים, ניתוח ומסקנות", ובמאי 1988 הודפסו 16 עותקים ממוספרים של שני הכרכים. הם נחשבו אז לסודיים ביותר והופצו ככל הנראה ללשכות ראש אמ"ן, לרמטכ"ל, לבכירי המחקר ומכותבים נוספים.

יואל בן-פורת
דובר צהל
להמשך הפוסט

כשגם ביידן מתקשה, ספק אם הפגישה החשאית בין ישראל לסבא"א תעזור

איש לא כוסס ציפורניים לקראת הנאום הצפוי של שגריר ישראל בוועידת סבא"א; הרבה יותר מעניין לגלות מה נאמר בפגישת מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית עם ראש סבא"א בחודש שעבר, אבל גם היא לא משנה את העובדה שרק לארה"ב יש סיכוי לשפר את המצב

דוד נוסבאום, שגריר ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) צפוי לנאום בוועידה השנתית של הארגון בווינה ביומיים הקרובים, אבל איש לא מצפה ממנו להפתעות גדולות. לכל היותר אלא לגרסת "העתק-הדבק" של העמדה הישראלית המוכרת בנושא הגרעין - כמו בנאומו בשנה שעברה, ובכל אלה של קודמיו בעשור האחרון.

למעשה, אפילו אם ישלוף שפן מהכובע, ספק אם הוא יצליח לחולל שינוי מהפכני, בשעה שאפילו ממשל ביידן מתקשה להחזיר את הגלגל אחורה. אפילו אם הנאום של נוסבאום יגיע לכותרות, הוא רק חלון ראווה. את הפגישה החשובה ביותר שהתקיימה לאחרונה בין גורם ישראלי לסבא"א ישראל דאגה להצניע, וממילא מה שנאמר בה נותר סודי.

מנכ"ל סבא"א (מימין), ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, זאב שניר, בפגישתם באוגוסט השנה.
סבא"א
להמשך הפוסט

הבריחה מכלא גלבוע - כישלון מפואר והזדמנות לשינוי

האחריות לבריחת ששת האסירים אינה רק של שב"ס. מעבר לכך, פאשלות היו גם בגופים יותר מהוללים. על ישראל למנף את המבוכה להידברות באותה נחישות שבה היא מחפשת לערוף ראשים

מאז הבריחה הנועזת של ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, התקשורת מציפה ומזינה את סדר היום בהיסטריה, התלהמות, רגשות נקם, תביעה לעריפת ראשים ותרחישי אימה. כאילו מה שקרה בראשית השבוע באישון לילה, רגע לפני ראש השנה, הוא אירוע חסר תקדים ובעל השלכות. לא כך הדבר. מה שקרה בכלא גלבוע הוא אירוע טקטי ולא מאורע בעל חשיבות אסטרטגית. המפעל הציוני לא יקרוס בגללו, אך הפלסטינים בהחלט יכולים להשתמש בו כדי לנסות ולשבור את הקיפאון המדיני. ישראל מצדה צריכה ויכולה לעשות את מה שסירבה לעשות בעבר: למנף את סוגיית האסירים לטובתה. איתם או בלעדיהם היא תיוותר המעצמה החזקה ביותר במרחב שבין האוקיינוס ההודי לים התיכון.

הכישלון המפואר בגלבוע אינו רק נחלת שירות בתי הסוהר (שב"ס). הוא תולדה של הזנחה רבת שנים מצד כל ממשלות ישראל, תוצר של סדרי עדיפויות לקויים, תרבות הסמוך והחפיפניקיות. ה"יהיה בסדר" ממשיך לנכוח בחיינו. אסור להאשים במחדל רק את הסוהרת שנרדמה במגדל השמירה, את עשרות הסוהרים שלא הבחינו בחפירת המנהרה, או את קציני המודיעין של שב"ס שפיקששו את המזימה נרקמה מתחת לאפם. האחריות למחדל עולה מעלה, דרך מפקד הכלא גונדר-משנה פרדי בן-שטרית, אל נציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי. עליהם להפיק לקחים ולהסיק מסקנות, כולל אישיות. באותה נשימה יש לומר כי התאווה לחיפוש אשמים בכל מחיר ובכל מקום, בבחינת ייקוב הדין את ההר, גם היא מאפיינת את הישראליוּת.

כלא גלבוע, סמוך למקום שבו נמלטו האסירים
גיל אליהו
להמשך הפוסט

המאבק באיראן עובר לחיפוש חלופות בין שתי אקסיומות

הערוץ החשאי יהיה הכלי המרכזי שבאמצעותו יתמודדו ישראל וארה"ב עם תוכנית הגרעין. ראש מל"ל מגבש תוכנית שבבסיסה מדיניות של מקל וגזר, אך ישראל צריכה גם לנוע לגיבוש ברית אזורית חדשה

פגישת ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב התאפיינה בכך ששניהם מאוחדים בהתנגדותם לבנימין נתניהו. משאלת הלב של שניהם היא שנתניהו לא ישוב לשלטון. מעבר לכך, ביידן רוצה שישראל תחדש את תהליך השלום עם הפלסטינים, בנט רוצה שארה"ב תפגין קשיחות ותאיים על איראן במתקפה צבאית. שני הדברים לא יקרו, אך בינתיים אפשר לחזק ולהעמיק את הקשרים האסטרטגיים, ובמיוחד את אלה המודיעיניים בציר וושינגטון-ירושלים, ואת זה פגישת המנהיגים בהחלט השיגה.

הערוץ החשאי יהיה הכלי המרכזי שבאמצעותו יתמודדו שתי המדינות עם תוכנית הגרעין של איראן. הוא יופעל מהצד הישראלי על-ידי ראש המוסד דוד ברנע, באמצעות יחידות המבצעים, אגף "תבל" וגופי הסייבר של שירות הביון הישראלי, תוך שיתוף פעולה ותיאום עם ראש אמ"ן הנכנס, אלוף אהרון חליוה, גופי הסייבר של יחידה 8200 וחטיבת המחקר.

ביידן ובנט בחדר הסגלגל בסוף השבוע
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

בנט משתהה במינוי ראש שב"כ, אך אתגריו ברורים

רה"מ דחה כבר פעמיים את ההחלטה על זהות מחליפו של נדב ארגמן ושומר את הקלפים קרוב לחזה. המצב בחברה הערבית בישראל יעסיק את ראש שב"כ הבא, אך עיניו יופנו קודם כל לרמאללה ועזה

הדחיות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה, נפתלי בנט, בהחלטה על מינויו ראש שב"כ הבא הן סימן רע, המעלה את החשש שיידבק בתסמונת של קודמו. בנימין נתניהו התקשה לקבל החלטות על מינויים בכלל ועל מינויים בצמרת מערכת הביטחון בפרט. כך היה עם ראשי המוסד תמיר פרדו ויוסי כהן ועם ראשי שב"כ יורם כהן ונדב ארגמן. הוא היסס, שינה את דעתו, התלבט עד לרגע האחרון והתקשה לחתוך. בנט, לפחות עד כה, פעל בהחלטיות והודיע בזריזות על מינויים. חלקם טובים יותר, כמו אלה של איל חולתא לראש המטה לביטחון לאומי ושל אלוף אבי גיל למזכירו הצבאי, וחלקם טובים פחות, כמו זה של העיתונאית שמרית מאיר ליועצת המדינית שלו.

נדב ארגמן יסיים ב-13 באוקטובר קדנציה של חמש שנים וחצי בראשות שב"כ, לאחר שנענה לבקשת נתניהו להאריך את כהונתו בכחמישה חודשים. בנט היה אמור לקבל את ההחלטה על מינוי ראש שב"כ הבא בראשית אוגוסט, אך דחה את ההחלטה לאמצע החודש וכעת נראה כי העניין ייגרר לפחות עד שישוב מפגישתו עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אחר כך מגיע חודש החגים. עצביהם של ר' וי' - המועמדים המובילים שכיהנו שניהם כסגני ראש שב"כ - כבר מרוטים, וגם ארגמן עצמו כבר היה רוצה לדעת. מתן סידי, יועץ התקשורת של ראש הממשלה, לא ענה לפניית "הארץ" בנושא.

בנט וראש השב"כ ארגמן בלשכת רה"מ, ביוני
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

טליבאן הוא כאב ראש לאיראן, זה לא בהכרח חדשות רעות

עידן המעורבות הצבאית של ארה"ב במזה"ת מסתיים, אך במונחים של יחסים ואינטרסים בינלאומיים - מה שמתרחש באפגניסטאן אינו משחק סכום אפס. בירושלים צריכים למנף את המציאות החדשה

ההשתלטות המהירה של טליבאן על אפגניסטאן יוצרת תחושת דז'ה וו. היא מזכירה את המראות שליוו את הנסיגה האמריקאית מווייטנאם ב-1975, פוגעת קשות במעמדה של ארה"ב בעולם ויהיו לה השלכות גם על המזרח התיכון. ברור שגם שישראל, כאחת מבעלות הברית האסטרטגיות של ארה"ב, נפגעת מהדימוי שלה כמעצמת על בדעיכה, אבל במונחים של יחסים ואינטרסים בינלאומיים - מה שמתרחש באפגניסטאן בימים האחרונים אינו משחק סכום אפס. גם סין ורוסיה צריכות להיות מודאגות משום שהתבססותו המחודשת של טליבאן במרכז אסיה עלול לערער את מדינות האזור, ובעיקר את אלה שהיו שייכות בעבר לגוש הסובייטי - טג'יקיסטאן, קירגיזסטאן ואוזבקיסטאן. סין מתמודדות עם המיעוט האויגורי המוסלמי שלה בצפון-מערב המדינה.

גם עבור איראן ההשתלטות על אפגניסטאן אינה מבשרת טובות. טאליבן היא תנועה סונית פונדמנטליסטית וזה לא בדיוק מתחבר עם המשטר השיעי בטהראן. "הרפובליקה האסלאמית מתנהלת בתחומים רבים בין פרגמטיות וקיצוניות" מדגיש פרופסור דוד מנשרי, היסטוריון שחוקר זה שנים את איראן. "מה שמתרחש כעת באפגניסטאן הוא בהחלט כאב ראש למשטר בטהראן. הישגיה בשל חולשת ארה״ב מתאזנים בשל עליית טליבאן". מבחינה זו, ישראל יכולה לצאת נשכרת בעקיפין מההתפתחויות. לאיראן יש גבול ארוך (950 ק"מ) עם בלוצ'יסטאן, חבל ספר אליו שותפה גם פקיסטאן. באזור זה שלושה מעברי גבול, אך רובו פרוץ למבריחים, שודדים וארגונים סוניים המופעלים בידי בלוצ'ים, המתנגדים למשטר האיראני ומנהלים נגדו מלחמת גרילה. לפי פרסומים זרים, המוסד ניצל את המצב הזה בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים כדי להבריח לישראל יהודים איראנים שנשקפה סכנה לחייהם או שיציאתם המסודרת נאסרה.

לוחמי טליבאן בארמון הנשיאות בקאבול אחרי הימלטות הנשיא אשרף גאני, שלשום
Zabi Karimi/אי־פי
להמשך הפוסט

גנץ דרש לא להתקפל, ויצא מזלזל

שר הביטחון הזמין את שגרירי חברות מועצת הביטחון כדי לדרבן לפעולה נגד איראן בעקבות תקיפת הספינה "מרסר סטריט". אמירה לא ברורה שלו הביכה את נציגי נאט"ו מול נציגי רוסיה וסין

התבטאות מוזרה כלפי נאט"ו, יש הטוענים מזלזלת, השמיע שר הביטחון, בני גנץ, במהלך תדרוך שקיים עם שגרירי 15 חברות מועצת הביטחון. התדרוך, שבו השתתף גם שר החוץ יאיר לפיד, בא בעקבות התקיפה האיראנית על הספינה "מרסר סטריט", הנמצאת בבעלות חלקית של משפחת עופר, והריגתם של רב החובל הרומני וקצין הביטחון הבריטי.

בתדרוך לקחו חלק נציגי חמש החברות הקבועות (ארה"ב, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת) ואליהם הצטרפו נציגי עשר החברות המתחלפות - איחוד האמירויות, אירלנד, אלבניה, ברזיל, גאנה, גאבון, הודו, מקסיקו, נורווגיה וקניה. אליהם הצטרף גם השגריר הרומני, כך שחמישה מהנוכחים בחדר ייצגו מדינות הנמנות על הברית הצפון-אטלנטית - ארה"ב, בריטניה, צרפת, נורווגיה ורומניה. לישראל, יש לציין, מעמד של "שותפה בדיאלוג הים תיכוני" עם נאט"ו ובעבר גם השתתפה במשימות ימיות נגד פיראטים בים האדום ובאוקיינוס ההודי.

בני גנץ בישיבת הממשלה, השבוע
אוהד צויגנברג
להמשך הפוסט

הגלגל האיראני הסתובב נגד משפחת עופר בים הערבי

אחרי שנים של סחר באין מפריע הפכו הספינות והמכליות של משפחת עופר ליעד צבאי של איראן. הטעות הטקטית בתקיפת ספינת המטען "מרסר סטריט" עשויה לסיים את חילופי המהלומות בים

על תקיפת ספינת המטען "מרסר סטריט" לא רחוק מחופי עומאן אפשר לומר "איך שגלגל מסתובב לו". הספינה, שמפליגה תחת דגל הנוחות של ליבריה, נמצאת בבעלות יפנית (ניופון-יוסן) ומופעלת בידי החברה הבריטית "זודיאק מריטיים" שאחד מבעליה הוא איש העסקים אייל עופר. ההתקפה בוצעה בידי מל"טים מתאבדים ונהרגו בה שני אנשי צוות - רב החובל הרומני וקצין הביטחון הראשי הבריטי. זו הפעם החמישית בשנה האחרונה שספינות מטען הקשורות לאנשי עסקים ישראלים מותקפות בים הערבי. שלוש של משפחת עופר ושתיים של איש העסקים רמי אונגר.

עד לפני כעשור הפליגו באין מפריע אוניות מטען ומכליות נפט של חברות הספנות המצויות בידי משפחת עופר לנמלים איראניים, פרקו וטענו סחורה והרוויחו מהסחר עם הרפובליקה האיסלאמית המצורעת. העיצומים הקשים, במיוחד בתחום הנפט והספנות, לא הפריעו לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון לאפשר זאת. אדרבא, היה להן אינטרס סמוי להמשיך ולעודד את ההפלגות.

הספינה מרסר סטריט ליד קייפטאון, ב-2016
Johan Victor/אי־פי
להמשך הפוסט

אנרכיית סייבר התקפי ע"ש משרד הביטחון

NSO יכולה לבוא בטענות רק לעצמה בעקבות הגילויים על מעללי "פגסוס" ברחבי העולם. מי שהייתה אמורה לשים אוכף על סוס הפרא הזה היא המדינה, רק ששם הלאקונה היא "מכור ככל יכולתך"

ממשלת ישראל, ובמיוחד משרד הביטחון, מנסים בימים האחרונים לטפל במשבר חובק העולם שנוצר בעקבות התחקיר הבינלאומי על חברת הסייבר ההתקפי חסרת העכבות NSO. הוחלט להקים ועדת בדיקה מיוחדת שתורכב מנציגי המטה לביטחון לאומי (מל"ל), המוסד, משרד הביטחון ומשרד החוץ. שר החוץ, יאיר לפיד, הורה לנציגי משרדו לספר את כל האמת, רק את האמת ואם לא ידעו את האמת או ידעו מעט ממנה כי מישהו (המוסד ומשרד הביטחון) מידר איתם - גם את זה עליהם לספר. 

רק מה, הנזק כבר נעשה והסוסים ברחו הרחק מהאורווה. נשיא צרפת עמנואל מקרון טלפן לראש הממשלה נפתלי בנט כדי לקבל הבהרות. זעמו מופנה לירושלים אף-על-פי שאמור להיות מכוון יותר לרבאט. בדומה למדינות אחרות שקנו מ-NSO את תוכנת "פגסוס", להלן "הצעצוע הישראלי", כדי לעקוב לכאורה אחר טרוריסטים ופושעים, בפועל הופנה כלי התקיפה הזה נגד מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם, עיתונאים וגם נגד היושב בארמון האליזה. מרוקו מכחישה כמובן ואף הגישה תביעת ענק נגד יוזמי התחקיר, ארגון העיתונאים החוקרים פורבידן סטוריז (Forbidden Stories), שחבר לארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ולכלי תקשורת מובילים בעולם, ובהם "הארץ" ו"דה מרקר".

שליו חוליו ועומרי לביא, מייסדי NSO
ללא קרדיט
להמשך הפוסט

התקציב בדרך ו"עונת ההפחדות" שוב כאן

בכירים בצה"ל מרבים לאחרונה לתדרך עיתונאים ולשרטט בפניהם תרחישי אימים על מלחמות או עימותים צבאיים בצפון, בדרום ומול איראן. במערכת הביטחון יודעים שאם הדרישה לתוספת תנומק רק באיומי חמאס וחיזבאללה היא לא תחזיק מים, אז הם פונים למקדם היעיל ביותר - תוכנית הגרעין

בעבר זכו הימים של חום יולי-אוגוסט לכינוי "עונת המלפפונים" כביטוי להיעדרן של חדשות דרמטיות מהסוג שישראל מורגלת בהן. הקיץ הנוכחי החליפו ההפחדות את המלפפונים, שכן בשבועות האחרונים מרבים בכירים בצה"ל לתדרך עיתונאים ולשרטט בפניהם, שוב, תרחישי אימים על מלחמות או עימותים בצפון, בדרום ומול איראן. צה"ל קיים כמה תרגילים בגבול לבנון, רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון (רח"ל) דיווחה על השלמת היערכותה לפינוי יישובי גבול והרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, דיבר על הצורך לשפר את המוכנות בגלל המשך התקדמותה של איראן בתכנית הגרעין.

התבטאויות ואירועים האלה, גם אם חלקם תוכננו מבעוד מועד, נועדו בעיקר למטרה אחת: השפעה על אביגדור ליברמן ובכירי משרד האוצר בדיונים על תקציב המדינה, אותו אמורה הכנסת לאשר בנובמבר. פניותי לדובר צה"ל לקבל מידע בכמה מבקש כוכבי להגדיל את תקציב הביטחון - לא נענו, אך אפשר להעריך כי מדובר בתוספת של חמישה מיליארד שקל לפחות. ההסבר, או ליתר דיוק - התירוץ, לדרישה הנוכחית הוא משולש:

הרמטכ"ל אביב כוכבי, בחודש שעבר. מוכנות צה"ל לא נפגעה בשנים האחרונות
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

מינוי איל חולתא: בנט חשב מחוץ לקופסה והפתיע את כולם

"גאון", "דעתן", "עומד על שלו", "נעים הליכות", "פורץ דרכים מחשבתיות" - כבר הרבה זמן לא נשמעו דברי שבח כה מפליגים על מינוי של אדם לתפקיד ממשלתי בכיר. היכן יתרונותיו של ראש מל"ל הבא ומה מבקש רה"מ להשיג באמצעותו

כבר הרבה זמן לא נשמעו דברי שבח כה מפליגים על מינוי של אדם לתפקיד ממשלתי בכיר, כמו אחרי מינויו של ד"ר איל חולתא לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל). חולתא מונה שלשום (ראשון) על-ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט, במקומו של מאיר בן שבת שיפרוש בסוף החודש. המינוי התקבל בהפתעה גמורה, אחרי התייעצות עם שר החוץ יאיר לפיד, והוא מעיד על חשיבה מחוץ לקופסה מצדו של בנט. ההפתעה נובעת בין היתר מכך שחולתא אינו מוכר לציבור הרחב. רק לפני כשנה הוא פרש מהמוסד אחרי ששירת בו 23 שנה. כמה אנשי מוסד לשעבר וקצינים בכירים בצה"ל שעבדו במחיצתו מדברים עליו במושגים כמו "גאון", "איש מבריק" ו"פורץ דרכים מחשבתיות".

חולתא, בן 45, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בכפר סבא. אשתו היא מחנכת ומורה להיסטוריה ועורכת דין בעברה. הוא נולד בראשון לציון, למד בכיתת המחוננים בגימנסיה הריאלית בעיר, שימש כמדריך בתנועת הנוער "המכבי הצעיר" וניגן חצוצרה בתזמורת הנוער של ראשון לציון. זהו גם תחביבו העיקרי עד היום. משפחת אביו מורכבת מניצולי שואה, ילידי הולנד, שהוחבאו על-ידי חסיד אומות עולם, עלו לארץ ישראל כמעפילים, נאסרו בידי הבריטים ונכלאו בעתלית. משפחת אמו עלתה מפרס לירושלים בתחילת המאה שעברה. אביו של חולתא היה פרופסור לחקלאות וסגן מנהל מכון וולקני. אמו היתה מורה ומחנכת.

ד"ר איל חולתא
להמשך הפוסט

החיסון של המכון הביולוגי תקוע, ובישראל מנסים למכור את הידע

בעת האחרונה מתנהלים מגעים שמטרתם להפוך חברה או מדינה זרה לבעלת החיסון בתמורה לתמלוגים ולעדיפות באספקה לישראל. סימן שאלה גדול אם החיסון יגיע בכלל לשלב 3 של הניסוי

כשנה וחצי חלפה מאז הכריז בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, כי ישראל תנהל מהלך משלה לפיתוח חיסון לקורונה וכי היא תהיה בין המדינות הראשונות בעולם שתפתח חיסון. למכון הביולוגי בנס ציונה אין עדיין חיסון והפיתוח שלו ממשיך לדשדש באי-ודאות אחרי שכבר הוצאו עליו לפחות 175 מיליון שקל. עד כה פיתחו לפחות עשר חברות חיסונים לקורונה ברמות יעילות כאלה ואחרות: פייזר, מודרנה, אסטרה-זנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ארבע חברות סיניות, שתי חברות רוסיות. ישנו גם חיסון הודי בדרך.

במכון הביולוגי, מערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה טוענים לאחרונה כי מסתמנת פריצת דרך בנוגע לחיסון הישראלי, אך זו לא הפעם הראשונה שהם משמיעים טענה זו. מה שנדון כעת הוא אם למכור את הידע הפרמקולוגי לחברה זרה ולהפוך אותה לבעלת החיסון. אם המהלך הזה יצלח יקח, לפי ההערכות, עוד שנה וחצי (ושלוש שנים בסך הכל) שיהיה בשוק חיסון מתוצרת ישראל, אך החיסון הזה - "ברילייף" (בריאות + לייף) - כבר לא יהיה כחול-לבן אלא צבוע בצבעים בינלאומיים.

המכון הביולוגי ב-2007
דן קינן
להמשך הפוסט

סיכול טרור, מניעת ריגול, בלימת חתרנות ו... סוד

כששב"כ החל במעקבים השנויים במחלוקת עם פרוץ הקורונה, הדבר הוסבר כפעולה חריגה וחד-פעמית. אלא שמתברר שזו ממש לא הפעם הראשונה שהממשלה משתמשת בסעיף בחוק כדי להרחיב את סמכויות הארגון. זה קרה כבר חמש פעמים ועבור מטרות עלומות

ההתפרצות המחודשת של הקורונה בישראל והחשש מגל רביעי של המגפה העלו שוב על השולחן את האפשרות ששירות הביטחון הכללי (שב"כ) יחזור להיות מעורב בחקירות האפידמיולוגיות באמצעות כליו הטכנולוגיים לאיכון ומעקב אחר חולים מאומתים ומפרי בידוד.

כששב"כ נכנס לתמונה לפני כשנה, בנסיבות השנויות עד היום במחלוקת, וחשף את יכולותיו המתקדמות שנועדו במקור למאבק בטרור, בריגול ובחתרנות, הדבר הוצג והוסבר כפעולה חריגה, חד-פעמית שהיא בבחינת כורח השעה. אלא שלאחרונה התברר כי הקורונה לא הייתה הפעם הראשונה שבה ביקשה הממשלה להשתמש ביכולות שב"כ. האגודה לזכויות האזרח חשפה כי שב"כ משתמש מזה כעשור וחצי באחד מסעיפי חוק הקרוי על שמו עבור מטרות עלומות שלא הובאו לידיעת הציבור. באגודה חוששים כי השימוש הזה פוגע או עלול לפגוע בזכויות אדם ומנוגד לייעוד המקורי של החוק.

שוק הכרמל בתל-אביב בקורונה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

בנט, זמן לאישיות אזרחית בראש המטה לביטחון לאומי

מאיר בן שבת, איש סודו המסור והנאמן של בנימין נתניהו, יעזוב בעוד כמה שבועות אחרי "כהונת שיא" של כמעט ארבע שנים. על רה"מ "לאזרח" את התפקיד ולמנות אדם שלא יהדהד את השקפת עולמו

מאז כניסתו ללשכת ראש הממשלה לפני כשבוע, מחפש נפתלי בנט יועץ חדש לביטחון לאומי. ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) היוצא, מאיר בן שבת, נחשב לאיש סודו המסור והנאמן של בנימין נתניהו יעזוב בעוד כמה שבועות, ועם פרישתו יגוז גם חלומו להתמנות לראש שב"כ הבא במקומו של נדב ארגמן.

המרחק בין לשכתו של ראש הממשלה ללשכתו של ראש המל"ל הוא מטרים ספורים. שתיהן ממוקמות מאחורי הדלת המזוגגת באזור המכונה "אקווריום". אולי זו הסיבה שגרמה לאורך שנות כהונת נתניהו לבלבול ולתפישה השגויה ביחס למהות תפקידו של היועץ. עזיבת בן שבת היא הזדמנות עבור בנט לחשוב מחוץ לקופסה ולמנות לתפקיד אדם שאינו יוצא מערכת הביטחון, ובוודאי כזה שלא יהדהד את השקפת עולמו.

מאיר בן שבת ובנימין נתניהו בטקס הוקרה לעובדי משרד הבריאות, בתחילת יוני
אוהד צויגנברג
להמשך הפוסט

שביעות הרצון העצמית של יוסי כהן קודמת לביטחון המדינה

בראיון פרישה זחוח סיפר ראש המוסד לשעבר כיצד נגנב ארכיון הגרעין האיראני, חשף כי הארגון עשה שימוש ב"בריגדה הבינלאומית" לחילוץ המסמכים ועל הדרך סייע לטהראן בחקירה

בראיון שהעניק יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, לתוכנית "עובדה" בשבוע שעבר, הוא דיבר על המבצעים באיראן כמי שמבוצעים על-ידי "צוות מבצעי של המוסד" שאנשיו מדברים "בשפות זרות". מהשאלות ותשובות בראיון החושפני הזה, כמו גם משפת הגוף של כהן וחיוכיו המלאים שביעות רצון, ניתן היה להבין בקלות ש"הצוות המבצעי" שהשתתף בפעולה הנועזת לגניבת ארכיון הגרעין הצבאי של איראן (פרויקט עמאד) ב-31 בינואר 2018, הורכב מזרים.

המוסד שולח למבצעיו באיראן אזרחים זרים. ידיעות על כך כבר התפרסמו בעבר בתקשורת הישראלית והבינלאומית. אפשר להעריך כי האנשים הללו מתוגמלים היטב. דוברים איראניים מגדירים אותם "שכירי חרב". אך כשראש המוסד בכבודו ובעצמו חושף את העניין, הוא מחזק רושם מוטעה לפיו ארגון הביון של ישראל, ששמו יוצא ברחבי העולם כאחד הטובים והמקצועיים ביותר, הוא חבורה הפועלת כמו ארגון פשע במיקור חוץ.

יוסי כהן. חשיפות לצורך אחד ויחיד: האדרה עצמית
צילום מסך קשת 12
להמשך הפוסט

היד המדעית של המוסד בדרך לתקיפת הכור בעיראק

מיקי רון, מהנדס בכיר לשעבר בכור בדימונה, שופך אור בזיכרונותיו את הסיוע שהעניקו למוסד מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית בסיכול תוכנית הגרעין של סדאם חוסיין. במלאת 40 שנה להפצצת אוסיראק

השבוע לפני 40 שנה, ב-7 ביוני 1981, השמידה ישראל את הכור הגרעיני אוסיראק ("תמוז") ליד בגדאד. ההחלטה להפעיל את חיל האוויר התקבלה על-ידי הממשלה בראשות מנחם בגין ובהתייעצות עם כל גורמי הביטחון והמודיעין, לאחר שהאופציות האחרות לסיכול תוכנית הנשק הגרעיני של סדאם חוסיין מוצו. ספר חדש שיצא באחרונה שופך מעט אור על תרומתם של מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) ל"מבצע אופרה" ומאשר לראשונה כי אנשי מבצעים של המוסד חיבלו ב-1979 על אדמת צרפת במשלוח חיוני להקמת הכור העיראקי. עם זאת, מחבר הספר - מיקי רון - טוען כי הפעולה לא השיגה את מטרה משום שהמוסד לא שעה לעצות מומחי וא"א.

שורשיה של תוכנית הגרעין העיראקית נטמנו בשנים שאחרי מלחמת יום כיפור. לישראל החלו להגיע ידיעות מדאיגות כי חוסיין, בתחילה סגן יו"ר מועצת הנהגת מהפכת הבעת' בעיראק, אך האיש החזק במדינה עוד בטרם הפיכתו לנשיא באופן רשמי ב-1979, פונה להשגת נשק גרעיני וכי בכוונתו לעשות זאת במסווה, באמצעות הקמת כור מחקר שנרכש מצרפת.

הכור אוסיראק בעת בנייתו. העבודות עמדו בפני סיום עוד ב-1979
Alicia Patterson Foundation / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

שוב "אסיר איקס" ושוב מערכת הביטחון נכשלת בניהול המשבר

בפרשת מותו של קצין אמ"ן שוב מוסתרים כישלונות המדינה. המערכת אינה מפנימה שאם מתייחסים לכל פרט, ולו הקטן ביותר, כאל הסוד הכי חשוב, נוצרת חרושת שמועות ונמנע העיסוק בעיקר

"אנחנו מבולבלים, מפוחדים ומבקשים לקבל תשובות אמת" - כך אמר לי קרוב משפחה של קצין אמ"ן שמצא את מותו בנסיבות מסתוריות וטרגיות בכלא צבאי, לפני כשלושה שבועות. מערכת הביטחון שחקרה וחוקרת את הפרשה - מחלקת ביטחון מידע (מחב"ם) של צה"ל (כפופה לאמ"ן) והמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) - יודעת לנצל מצבים כאלה כדי לרמוז רמיזות, בגיבוי מערכת המשפט, להטיל אימה ולנסות ולמנוע מהמשפחה כל שביב מידע.

שמו ותמונתו של הקצין התפרסמו ביומיים האחרונים ברשתות החברתיות ובפרסומים בחו"ל. באוגוסט שעבר הוא נעצר באישון לילה והועבר לחקירה. מיד עם מעצרו מיהרה מערכת המשפט להוציא צו אסור גורף על פרטי הפרשה. למשפחתו לא היתה ברירה, במצב שבו נמצאה, אלא לשתף פעולה עם צה"ל ולהסכים לתנאים שהציב בפניה, ובכלל זה שלא לדבר עם אף אחד. עד כמה שידוע הקצין שיתף פעולה עם חוקריו. בשלב מסוים הוגש נגדו כתב אישום והוא היה במעמד של עצור עד תום ההליכים. הפרקליטות הצבאית הציעה למנות לקצין ולמשפחתו עורך דין שייצג אותם מתוך רשימה מצומצמת. בשום שלב לא הוצע לו או למשפחתו שיבחרו בעצמם עורך דין. המחשבה הזו גם לא עלתה בדעתם.

קברו של הקצין שמת, היום
רמי שלוש
להמשך הפוסט

המרוויחים הגדולים ב"ממשלת שינוי": כוכבי וראשי מערכת הביטחון

מרחב הגמישות של בנט-לפיד יהיה מוגבל כמעט בכל התחומים. לכן גם ממשלתם לא צפויה לשנות הרבה, אולי בטון כלפי ארה"ב ואירופה. חוסר ניסיונם של מרבית השרים יחזק את "הביטחוניסטים"

"ממשלת השינוי", בהנחה שתושבע בשבוע הבא, לא תשנה הרבה בכל הקשור למדיניות החוץ והביטחון של ישראל. בשוליים יהיו הדגשים אחרים, הטון עשוי להיות אחר, אך בכל סוגיות הליבה של הביטחון הלאומי (הכיבוש, ההתנחלויות, איראן, סוריה, חמאס, הרשות הפלסטינית, חיזבאללה), זו תהיה ממשלת המשך.

בשל חוסר ניסיונם של מרבית השרים החדשים, כולל נפתלי בנט (כיהן כשר ביטחון למספר חודשים בלבד), מעמדם של "הביטחוניסטים" וראשי מערכת הביטחון צפוי להתחזק. הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, שכהונתו הוארכה לאחרונה לארבע שנים, צפוי להפוך לדומיננטי ומרכזי עוד יותר בעיצוב המדיניות. גם לעמדותיו של בני גנץ, שצפוי להמשיך ולכהן כשר הביטחון, יהיה משקל רב. התלות של בנט, יאיר לפיד, גדעון סער ושאר חברי הקבינט בשניים האלה - תהיה גדולה. זה יקל בין היתר על כוכבי לדרוש את מימוש תוכניתו הרב-שנתית "תנופה", שנבלמה בשנות המשבר הפוליטי ומגפת הקורונה. ספק אם יימצא בקבינט המדיני-ביטחוני גם מי שיתנגד לבקשותיו לתוספות תקציב.

בנט, כשר ביטחון, בביקור בתרגיל חטיבת השיריון 188 יחד עם הרמטכ"ל כוכבי, דצמבר 2019
אריאל חרמוני / משר
להמשך הפוסט

מה הוביל ל"שומר החומות"? בצה"ל ושב"כ מנסים להנדס לאחור

כמעט שבוע חלף מאז שככה האש ובינתיים, גם אם יש מחלוקות בין אמ"ן לשב"כ ביחס להשתלשלות האירועים, הן אינן צפות. וגם: אם המבצע הוא "כישלון", כדאי להביט ללבנון מאז 2006

עם סיום מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 פרצה מריבה גדולה בין שב"כ ואגף המודיעין בצה"ל. המחלוקת גלשה מהדיונים בחדרים הסגורים ועלתה אל פני השטח כשבתוכנית "עובדה" התראיין י', ראש מרחב דרום בשב"כ, וטען כשגבו למצלמה כי שירות הביטחון העביר עוד בינואר 2014 ידיעות לפיהן חמאס מתכונן ללחימה ביוני.

בכירי צה"ל ואמ"ן, אז בפיקוד אלוף אביב כוכבי, נפגעו עד עמקי נשמתם, נזעקו והכחישו בתוקף את טענותיו של י'. דובר צה"ל דאז, אלוף מוטי אלמוז, אמר: "אני יושב בכל הפורומים המבצעיים אחת לשבוע. המילה 'מלחמה' לא נאמרה בשום פורום". בעקבות המשדר זימן הרמטכ"ל בני גנץ את ראש שב"כ יורם כהן לשיחה ושיגר מכתב זועם לראש הממשלה בנימין נתניהו. כהן פרסם בעקבות כך הבהרה שכמוהה כהתנצלות והטיל את האשמה, איך לא, על התקשורת.

הרמטכ"ל כוכבי, רה"מ נתניהו וראש שב"כ ארגמן. רצף של מיסקלקולציות משני הצדדים?
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

לא מקובע, מבצעי ופתוח לשינויים: קווים לדמותו של דדי ברנע

ברנע חשש מתקדים מוטי כהן, שכיהן כמ"מ המפכ"ל במשך כשנתיים על רקע השיתוק הפוליטי, וסירב לשמש כמ"מ ראש המוסד עם פרישתו של יוסי כהן. ה', שעשה את רוב שנותיו ב"קשת", ימונה לסגנו

ראש המוסד הבא, ה-13 במספר מקום המדינה, הוא דוד (דדי) ברנע - כך הותר היום (שני) לפרסום בעקבות דיונים והתייעצויות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש המוסד היוצא יוסי כהן. ההחלטה על פרסום השם הואצה בעקבות עתירה שהגשתי בעזרת עו"ד אלעד מן נגד הצנזורה, ובה נטען כי לאיסור על פרסום שמו של ברנע אין צידוק בטחוני והוא מפר נוהג שנקבע מאז 1996, לפיו שמו של ראש המוסד מתפרסם עם מינויו. ברנע ייכנס לתפקידו ב-1 ביוני, עם פרישתו של כהן.

ב-15 בדצמבר הודיע נתניהו על מינויו של ברנע. זמן קצר לאחר מכן עבר המינוי את הוועדה לאישור בכירים בשירות המדינה בראשות השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. למרות זאת, שמו של ברנע, שכיהן בשנתיים וחצי האחרונות כסגן ראש המוסד, נותר מאחורי מעטה החשאיות למשך חמישה חודשים וחצי. בפברואר הסתבך המצב המשפטי סביב העניין משום שמנדלבליט אסר על נתניהו להעניק לברנע מינוי קבע. זאת, בטענה כי אסור לממשלת מעבר לבצע מינויי קבע בפקידות הבכירה.

דוד (דדי) ברנע, ראש המוסד ה-13. עשה את רוב הקריירה ב"צומת"
להמשך הפוסט

מערכת הביטחון רוצה להמשיך, אך כעת נדרש אופק מדיני אמיתי

לצד ההישגים, ודווקא בגללם, זו העת לסיים את הלחימה בהסכם שינטרל את גלישת העימות לחזיתות נוספות ואת המשך דימום הדו-קיום בתוך ישראל. שיקוליו הפוליטיים של רה"מ מונעים זאת ממנו

מבצע "שומר החומות" מיצה את עצמו אחרי שבוע ויש לסיימו מיד. התמשכותו רק מביאה עוד הרס וקורבנות בעזה ובישראל, עם מספר הולך וגובר של של נשים וילדים נפגעים, כשליש בשני הצדדים. למדנו ממלחמות עבר שככל שהן מתארכות, גוברת הסכנה להסתבכות: ירי שגוי או החלטה מיותרת להשיג "תמונת ניצחון" עלולים להביא להתרחבות מעגל דמים ועוד הרוגים. כך היה בהחלטות צה"ל לעכב או להפר את הפסקות האש במלחמת יום כיפור, במלחמת לבנון השנייה ועם "יום שישי השחור" במבצע "צוק איתן". בשלוש הדוגמאות האלה, כמו במקרים נוספים, נפלו החיילים בשל החלטות פזיזות של ראשי ממשלות, שרים, רמטכ"לים וקצינים בכירים אחרים.

יתר על כן, בכל יום שעובר מתמעט "בנק המטרות" המתוחכם של ישראל. לעומת זאת, "חשבון הבנק" של חמאס והג'יהאד האיסלאמי פשוט: די להם לשגר את הרקטות קצרות הטווח לישובי עוטף עזה ואת הרקטות ארוכות הטווח (80 עד 100 ק"מ) הלא מדויקות למרכז הארץ. אחת או יותר יפגעו בהסתברות סטטיסטית וכך היה אתמול (שבת) כשגבר כבן 50 נהרג מפגיעה ישירה בבית ברמת גן. למרות זאת, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, ראש שב"כ נדב ארגמן וקצינים בכירים נוספים רוצים להמשיך במערכה.

הריסות בניין שהופצץ בעזה
MAHMUD HAMS - AFP
להמשך הפוסט

תחפושות, נשק מוסלק ומפעל סודי: תחבולות ההגנה על הר הצופים

בספרם "בעקבות מסלולי קרבות מלחמת ששת הימים בירושלים" מספרים יוסי לנגוצקי ונחמיה זרחוביץ כיצד הונתה ישראל את ירדן במשך 19 שנה ושברה בדרכים שונות ומשונות את המצור על המובלעת

במשך 19 שנה הפרה ישראל את הסכמי שביתת הנשק שנחתמו ב-1949 והביאו לסיום מלחמת העצמאות. ההפרות התרחשו בכל הגבולות: סוריה, מצרים, לבנון וירדן, ובעיקר באזורים המפורזים שעליהם פיקחו משקיפי האו”ם. ההפרה הבוטה והנועזת מכולן התרחשה בהר הצופים, שהיתה מובלעת מפורזת, מעין אי בודד ישראלי בלב מזרח ירושלים הירדנית. בהוראת הממשלה, הבריח צה"ל להר הצופים כלי נשק אסורים תוך שהחיילים מציגים עצמם כשוטרים השומרים על המובלעת.

בהר הצופים שכנו, אז כמו היום, בנייני האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה. את הרעיון להקים במקום בית ספר גבוה לעם ישראל הציע עוד ב-1882 הרב והפרופסור למתמטיקה, צבי הרמן שפירא, שהיה גם איש חיבת ציון. הוא הציג את הצעתו כעבור חמש שנים בקונגרס הציוני הראשון בבאזל, אך לא התקבלה החלטה בעניין. רק כעבור 16 שנה, ב-1913, הצביע הקונגרס הציוני ה-11 בעד הקמת אוניברסיטה בירושלים וששפת ההוראה בה תהיה עברית.

השיירה הדו-שבועית לפני עלייה להר הצופים, שנות החמישים
פרויקט אלף מילים, ויקימדיה / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

עתירה: לפרסם את שמו המלא של ד', ראש המוסד הבא

המינוי אושר בוועדת גולדברג לפני כחמישה חודשים, אך היועמ"ש הורה לנתניהו שלא לחתום על כתב המינוי עקב הפיכת הממשלה לממשלת מעבר. הצנזורה טוענת כי אי הפרסום נובע מנימוקים ביטחוניים

עתירה הדורשת את פרסום שמו המלא של ד', שמונה לפני יותר מחמישה חודשים בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשות המוסד, הוגשה היום (רביעי) לוועדה לענייני צנזורה ("ועדת השלושה") בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה. את העתירה הגיש כותב שורות אלה באמצעות עו"ד אלעד מן. ד', המכהן זה יותר משנתיים כסגן ראש המוסד, אמור להיכנס לתפקידו החדש בעוד פחות מחודש.

"מאז 1996 נקבע נוהג ששמם של ראשי המוסד ושב"כ מתפרסמים בציבור. המינוי של חלקם אושר כמה חודשים לפני שהמינוי נכנס לתוקף", נכתב בעתירה. עוד צוין כי צו המוסד, שהתקבל בהחלטת ממשלה ב-2017 ועליו חתם נתניהו, מדגיש כי האיסור לפרסם את שמם של עובדי המוסד או מתקניו אינו חל על ראשי המוסד בהווה ובעבר, וכי בהיעדר חוק מוסד, הצו הממשלתי דומה במהותו לחוק שב"כ שנחקק ב-2002. העתירה מדגישה כי השיקול היחיד שצריך לעמוד בפני הצנזורה בסירובה למנוע את הפרסום הוא שיקול ביטחוני, ולא משפטי או פוליטי.

בנימין נתניהו. התבקש שלא לחתום על המינוי
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

אחרי כהן, המוסד יידרש לחזור ללחם והחמאה: חשאיות וממלכתיות

הציפייה במוסד לסיום כהונתו של יוסי כהן אינה נובעת מכישלון אופרטיבי וקשורה למיאוס מהתנהלותו והחשש כי שיקוליו הם גם פוליטיים. עיכוב פרסום זהותו של ד' מזכיר למה צריך את חוק המוסד

רבים מ-7,000 עובדי המוסד, בוודאי הבכירים שבהם, אלה שיושבים בפורום רש"א (ראשי אגפים), ממתינים לפרישתו של מפקדם ומנהלם, יוסי כהן, בעוד חודש. כהן, שנפגש בשבוע שעבר עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונועד גם עם ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA) ויליאם ברנס, צפוי להמשיך באירועי הפרידה שלו בזמן הקרוב. שיאם יהיה במסיבה שתתקיים בשבוע האחרון של מאי, ככל הנראה באולם המרווח שבבניין החדש במטה המוסד בגלילות. הזמנות נטולות מיקום מדויק כבר נשלחו באימייל.

הציפייה במוסד לקראת עזיבת כהן אינה נובעת מכישלון מבצעי או מודיעיני. אדרבא, בתקופת כהונתו של כהן, שהוארכה לחמש שנים וחצי, זקף הארגון לזכותו הישגים חשובים, במיוחד במאבק לעיכוב ושיבוש תוכנית הגרעין של איראן, אך גם באיסוף מידע על חיזבאללה, על הנעשה בסוריה ועל פעילות דאעש ברחבי העולם. הסיבה לציפייה הזו היא שבארגון הביון הישראלי מאסו בהתנהלותו של כהן, בפולחן האישיות שלו לעצמו, בקרבתו לאנשי תקשורת, בקשריו לאילי הון ישראלים וזרים, בשירות הנאמן שהעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו ובחשש שעלה לא פעם כי שיקוליו הם גם פוליטיים. 

יוסי כהן ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, 2021
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

בצל הכאוס הפוליטי, "הפשיטה הביטחונית" על וושינגטון חסרת תוחלת

משלחות של המוסד, מל"ל וצה"ל יוצאות השבוע לפגישות בארה"ב ללא הכנה ראויה. השיתוק המדיני משתקף גם בעבודת הדרג הביצועי ובכיפופי הידיים. וגם: את מי רוצה ראש המוסד הבא כסגנו

מתברר שגם כשישראל מחליטה, באיחור רב, להיוועץ בארה"ב, בעלת בריתה ושותפתה האסטרטגית, על המהלכים שנועדו להחזיר את האחרונה להסכם הגרעין עם איראן, היא עושה זאת עקום ובלי הכנה ראויה. כשזו רוח הדברים, התוצאה ידועה מראש.

נציגים של שלושה מהגופים המרכזיים במערכת הביטחון יוצאים השבוע לפגישות בוושינגטון. את המוסד מייצג יוסי כהן, שעומד לסיים בעוד כחודשיים את תפקידו; מטעם המטה לביטחון לאומי (מל"ל) נשלח מאיר בן שבת; ובראש משלחת צה"ל עומדים ראש אמ"ן היוצא אלוף תמיר היימן וראש אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי ("אלוף פיקוד איראן") אלוף טל קלמן, לאחר שהרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי שהחליט לוותר על הנסיעה בשל המתיחות בדרום.

נתניהו וגנץ במליאת הכנסת. הבדלי גישות ביחס לאיראן
נועם מושקוביץ / דו
להמשך הפוסט

בשונה מ-2015, הפעם גם קלף ההונאה הפסיכולוגית אבד לנתניהו

רה"מ עשה הכל כדי שמערכת הביטחון לא תהיה מעורבת במגעים עם איראן. ראשי המערכת מצדם אפילו לא ניסו. אך ההתרסה הזו עלולה להוביל לאיבוד הסבלנות בוושינגטון ולהסכם נוסף עם חורים

כשברקע גוברים הסיכויים שארה"ב תחזור להסכם הגרעין המקורי מיולי 2015 (JCPOA), מוכיחים אירועי השבועות האחרונים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתעקש לחזור על שגיאותיו. גם הפעם החליט נתניהו שאסור לישראל להיות מעורבת במשא ומתן בין ארה"ב וחמש המעצמות לאיראן.

אז, לפני כמעט שש שנים, לא היה נתניהו שליט יחיד. הוא נאלץ להתייעץ בשר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ולקיים בו דיונים יסודיים. אז גם עמדו מולו ראשי מערכת ביטחון דעתניים כמו הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראש המוסד תמיר פרדו וראשי הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) גדעון פרנק ושאול חורב. הם לא היססו להביע דעה מנוגדת ויעצו לו כי כדאי שיהיו מעורבים בערוצי ההידברות עם וושינגטון, כדי להשפיע על המשא ומתן ומתוך מטרה שינוסח הסכם טוב יותר המשקף את האינטרסים של ישראל.

נשיא איראן חסן רוחאני בוחן תערוכה על פיתוחים גרעיניים חדשים בטהראן, בשבוע שעבר
/אי־פי
להמשך הפוסט

"כדי להישאר בחיים צריך חיילוּת טובה ומזל. אני בטוח שאשתחרר בחיים"

סמ"ר יצחק (איציק) לניאדו היה צעיר יצירתי, נועז, פוחז ומלא כריזמה. הוא גדל בפרדס כץ ואחרי שחרורו מסיירת שקד חלם להשתקע בנואיבה. באוקטובר 1973 גויס למילואים ונפל כשנחלץ לעזרת חבריו

סמ"ר יצחק (איציק) לניאדו נפל בדיוק כמו שחי כל חייו: כאדם שתמיד נחלץ לעזרת חבריו. כך היה בשכונת פרדס כץ שבה גדל, עם חבריו לשבט בצופים, עם הרקדנים שעמם חולל בלהקת צעירי תל-אביב ועם רעיו לנשק בסיירת שקד. חייו היו קצרים. בן 22 היה בנופלו בשלהי מלחמת יום כיפור. הייתי בן המחזור שלו וזכיתי לשרת איתו.

לניאדו היה איש מקורי, יצירתי, נועז, פוחז ושופע כריזמה. בגלל תכונות אלה, סלחו לו הכל על משובותיו ותעלוליו. במהלך אימון, כשפלט כדור שפילח את פלג גופו העליון של חברו, רפאל פייג, וחייו היו תלויים על בלימה, ביקש האחרון ממפקד הסייירת, בנימין (פואד) בן אליעזר, "בקשה אחרונה" - לא לשפוט את איציק. פואד נענה לבקשה. על המקרה הבא הוא כבר לא היה יכול לעבור לסדר היום.

יצחק (איציק) לניאדו. "סוס פרא שהפך לסוס אציל"
באדיבות המשפחה
להמשך הפוסט

"נערת הפיתוי" השנייה בפרשת מרדכי ואנונו

לא רק "סינדי", לוחמת המוסד, לקחה חלק מכריע במבצע חטיפתו של מדליף סודות הגרעין של ישראל. עוד קודם לכן השיג שב"כ באמצעות שיטה דומה מידע קריטי על מקום הימצאו. וגם: מחזה שמעלה שאלות על סודות הגרעין הישראלי

אחד הפרטים המפורסמים בסיפור לכידתו של מדליף סודות הגרעין, מרדכי ואנונו, הוא הפעלתה של "סינדי", לוחמת ממוצא אמריקאי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שפיתתה את ואנונו לעזוב את לונדון ולטוס עמה לרומא. ל"הארץ" נודע באחרונה כי סינדי אינה "נערת הפיתוי" היחידה שהופעלה במצוד אחרי ואנונו. מדובר בנערת פיתוי שהפעיל שב"כ כדי להשיג מידע מהעיתונאי הבריטי פיטר הונאם. למעשה, שב"כ הוא שהביא את קצה החוט בנוגע למקום הימצאו של ואנונו.

מרדכי ואנונו היה טכנאי גרעין שעבד במשך שמונה שנים כמנהל משמרת באחד המכונים בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). הוא פוטר ב-1985. במהלך עבודתו הגניב מצלמה למתחם הכור בדימונה והחל לתעד. הוא שוטט בלילות, כולל במכונים שבהם אסור היה לו להימצא, וצילם מאות תמונות. קציני הביטחון של הכור, הממונים עליהם בוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א), באגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) והאחראים על אבטחת המידע בשב"כ, התרשלו כולם פעם אחר פעם. אף שהיו מודעים למעורבותו הפוליטית של ואנונו בתא הסטודנטים של רק"ח (הרשימה הקומוניסטית החדשה), להשתתפותו בהפגנות נגד מלחמת לבנון הראשונה ולהתנהגותו החריגה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - ואף שזימנו אותו לשיחות ותשאולים - לא נעשה דבר.

מרדכי ואנונו בבית המשפט העליון ב-2018
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

כך גלש העימות הישראלי-איראני אל הזירה הימית

במחצית 2018 נולד במוחו של קאסם סולימאני רעיון מחוכם לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. באותו יום נולדה גם "התגובה" הישראלית. כעת, פרסומים, פטפטת ומאבקי אגו מאיימים לשים לה סוף

הפרסומים המתרבים בתקשורת על פעולות החבלה שמבצעת ישראל מזה כשנתיים וחצי במכליות המובילות נפט מאיראן לסוריה, מקרבים את קיצן. בכירים במערכות הביטחון והמודיעין מעריכים כי הדיווחים כבר גרמו נזק לביטחון הלאומי. לדבריהם, הם אילצו את איראן להגיב במבצעי חבלה משלה בספינות הנמצאות בבעלות אנשי עסקים ישראלים, ובכך גבר הלחץ על ישראל מצד ארה"ב, גורמי ספנות בינלאומיים וחברות ביטוח לחדול מההתקוטטות בלב ים.

"כל עוד מבצעי החבלה התנהלו בחשאי ומתחת לרדאר הציבורי, היה נוח לאיראן להתעלם מהן כאילו לא קרו. מרגע שהחלה הפטפטת ברור היה לדרג המדיני והצבאי בישראל כי זהו משחק מסוכן עם אפקט בומרנג", אומר גורם ביטחוני לשעבר שהיה שותף בקבלת ההחלטות. "אחרי שמתפארים בגלוי או בתדרוכים יזומים במה שאנחנו עושים, האיראנים יכולים לגמול לנו ולעשות את אותו הדבר. מלחמת חבלה ימית היא הדבר האחרון שישראל זקוקה לו".

ספינת משא איראנית בנמל באיסטנבול, ב-2019
YORUK ISIK/רויטרס
להמשך הפוסט

מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, מסיים במפתיע את תפקידו

שפירא הוא הרוח החיה מאחורי פרויקט החיסון הישראלי לקורונה והיה זה ששכנע את ראש הממשלה להשקיע סכומי עתק בכך. הודעתו באה בשעה שהמיזם נתון בקשיים ואינו עומד בלוח הזמנים

מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, פרופ' שמואל שפירא, יסיים את תפקידו בחודש מאי. מדובר בהחלטה מפתיעה שכן שפירא, בן 66, יכול היה להישאר בתפקידו לפחות עד הגיעו לגיל פרישה בשנה הבאה, וגם אז ניתן היה לבקש את הארכת כהונתו. ההודעה באה בעיתוי קריטי, כשמיזם החיסון הישראלי לקורונה נתון בקשיים ואינו עומד בלוח הזמנים ובתחזיות ששפירא עצמו קבע, ופרסם בפומבי. טרם נקבע מי יהיה מנהל המכון הביולוגי הבא, ואם יהיה זה איש מכון או מינוי חיצוני.

פרופ' שפירא הוא הרוח החיה מאחורי פרויקט החיסון הישראלי והיה זה ששכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון בחלק הראשון של המגפה, נפתלי בנט, להחליט כי ישראל תנהל מהלך משלה לפיתוח חיסון. בפרויקט הושקעו עד כה 175 מיליון שקל ועוד היד נטויה. שפירא קידם את העניין חרף העובדה שהמכון הביולוגי נועד מאז הקמתו לשרת את מערכת הביטחון בלבד. אין לו כל ניסיון בפיתוח חיסונים למחלות ומגפות, למעט החיסון שפותח בין כתליו לחיידק האנתרקס (גחלת) שמומן בחלקו בידי משרד ההגנה האמריקאי. פיתוח אותו חיסון נעשה תוך שמוש בחיילים כנסיינים, בניגוד לאמנת הלסינקי לפיה אין לבצע ניסויים על אוכלוסיות שבויות. חשיפת הפרשה עוררה זעם רב וועדות בדיקה שהוקמו בצה"ל ומחוצה לו קבעו נהלים חדשים למה מותר ומה אסור.

המכון הביולוגי ב-2007
דן קינן
להמשך הפוסט

עכשיו ברור מה זו מלחמה

מאז 1948 חילקו ממשלות ישראל תשעה אותות למשתתפים במלחמות. שישה מהם מוגדרים "אות מלחמה" ושלושה מוגדרים "אות מערכה". מה מאחורי ההחלטה להעניק אות ללחימה ברצועת הביטחון

ביום חמישי שעבר, בישיבת הכנסת האחרונה לפני הבחירות, היתה אמורה הכנסת לאשר חוק שמעניק את "אות המערכה ברצועת הביטחון" גם לאלפי לוחמי צד"ל, ששירתו כתף אל כתף עם צה"ל מ-1974 ועד הנסיגה בשנת 2000. לכאורה מדובר בסוגייה שלגביה קיים קונצנזוס רחב ורוב ברור בקרב 120 חברי הכנסת. החוק היה אמור לעבור בקלות ולאפשר את חלוקת האות גם ליוצאי צד"ל.

אלא שבישראל 2021 הכל פוליטי והכל משמש לתדלוק ההתגוששות בין המחנות. וכך, סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות ישראל איימו כי ימנעו את העלאת החוק להצבעה, אם לא תתקבל דרישתם לאשר מענק לעצמאים. אף כי בין שני הנושאים אין שום קשר, שר הביטחון בני גנץ נאלץ להסכים לבסוף לדרישת שר האוצר ישראל כץ, הממשלה אישרה והאות יחולק בקרוב.

חיילים יוצאים מלבנון, מאי 2000
ירון קמינסקי
להמשך הפוסט

מסע ההעלבות של נתניהו ממריא לסיבוב אזורי

בחודש האחרון הצליח רה"מ להעניש את ירדן, ללעוג למצרים, לעצבן את הסעודים ולגרום לאמירותים לשגר עבורו מטוס לחינם. בעבור הקמפיין נתניהו גם חושף סודות, אך האמת היא שבכך אין כל חדש

האירועים הקפקאיים והביזאריים סביב ביטול ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באבו-דאבי, ועוד קודם לכן ביטול ביקורו בהר הבית של יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, הן הוכחה נוספת לכך שנתניהו אינו "מר ביטחון" וגם אינו נכס ביטחוני. לא רק שהוא פוגע שוב ושוב ביחסים הצוננים ממילא עם ירדן, על הדרך הוא גם מעליב את איחוד האמירויות, מצרים וסעודיה.

שלוש פעמים ביטל נתניהו את פגישתו עם מוחמד בן זייד, יורש העצר של אבו-דאבי והשליט בפועל של איחוד האמירויות, והפעם הרביעית התרחשה ביום חמישי שעבר. נתניהו ומקורבו, ראש המוסד יוסי כהן, לחצו על מפגש חפוז של שעתיים בנמל התעופה, שכל מטרתו היא תמונה טובה עבור הימים האחרונים של הקמפיין. בן זייד הבין כי ישמש ניצב בתפאורת הבחירות הישראלית, לא התלהב, אך התרצה. אלא שאז החלו הדברים להשתבש.

נתניהו עם נחיתת הטיסה המסחרית הראשונה מדובאי בנתב"ג, אשתקד
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הדברים שא' לא היה צריך לומר והדברים שטוב שנאמרו

תסכולו של המפסיד במרוץ לראשות המוסד לא יוביל לשינוי ההחלטה. עדיף אם היה נוהג בג'נטלמניות בראיון עמו בסופ"ש. מצד שני, הוא חידד את תמימות הדעים בעניינים המהותיים על איראן

בשעה שבישראל כוססים ציפורניים לקראת החלטות הממשל האמריקאי בנוגע לגישתו כלפי הסכם הגרעין עם איראן, מתנהלים מאחורי הקלעים מאבקי כוח, כיפופי ידיים וקרבות אגו במערכת הביטחון סביב העניין. השחקנים המרכזיים הם ראש המוסד יוסי כהן, שאמור לסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים, והרמטכ"ל אביב כוכבי הנמצא במחצית כהונתו. בזירה הזו התערב במפתיע שחקן נוסף: א', מי שכיהן עד לפני כשנתיים כסגן ראש המוסד, יצא לחופשה וחש מאוכזב מכך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחר בד', הסגן הנוכחי, לתפקיד ראש המוסד הבא. בסוף השבוע התראיין א' לנדב איל ב"ידיעות אחרונות" ושיתף את הציבור בתסכולו.

איני מכיר אישית את א' ומעולם לא שוחחתי איתו. כל מה שאני יודע עליו מקורו בהתרשמויות והערכות של אנשי מוסד לשעבר שעבדו לצדו שנים רבות. לאחר הראיון, פניתי לא' וביקשתי לקיים עמו פגישת היכרות. הוא סירב. נראה שהתגובות לראיון קצת הוציאו לו את החשק להמשיך ולהיחשף בעת הזו. אדגיש כי על אף שהייתי שמח אם א' היה מסכים שאראיין אותו, אני מבין ומכבד את השיקולים שמאחורי החלטתו. לצד זאת, וללא קשר, הראיון מעלה מספר תמיהות. ראשית, באופן לא מובן ואף מנוגד לראיונות דומים שהתקיימו בעבר עם בכירים במוסד שפרשו מתפקידם, הראיון עם א' נעשה מבלי ששמו יתפרסם. לא ברור אם היה זה רצונו של א' והצנזורה נענתה לבקשתו או שהיתה זו החלטה שנכפתה עליו על-ידי קצין הביטחון הראשי של המוסד (קבט"ר). כך או אחרת, הדבר עלול להתפרש כאילו א' טרם קיבל את העובדה שד' יהיה ראש המוסד הבא והוא מקווה בסתר לבו שאם נתניהו לא ייבחר - יאיר לפיד, נפתלי בנט או גדעון סער או שלושתם גם יחד, ישנו את ההחלטה. זו כמובן הנחה מופרכת. הסיכוי לכך אפסי עד לא קיים.

נתניהו. עשה בחירה קשה בין שני מועמדים ראויים
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

אבו-מאזן הפתיע כשהכריז על בחירות, וישראל במלכוד

במערכת הביטחון ובממשלה שותפים לגישת "אל תנדנד את הסירה" בכל הקשור למאבק בין פתח לחמאס. הבעיה היא שאם הבחירות לנשיאות ולמוסדות הפלסטיניים יתקיימו, אין לדעת מה יוליד יום

הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), החליט לקיים בחודשים הקרובים שלוש מערכות בחירות. ב-22 במאי תתקיים ההצבעה למועצה המחוקקת (הפרלמנט), ב-31 ביולי ייבחר הנשיא וב-31 באוגוסט יתקיימו הבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ, הגוף המחוקק של אש"ף). חמאס, היריבה הגדולה של תנועת פתח, בירכה על ההחלטה. כשני מיליון פלסטינים הם בעלי זכות הצבעה בגדה המערבית, בעזה ובמזרח ירושלים. אפשר להניח שישראל, שסיפחה ב-1967 את מזרח ירושלים, לא תאפשר לקיים שם את ההצבעה. בעבר מצאה הרשות הפלסטינית דרכים יצירתיות לאפשר את ההצבעה גם במזרח ירושלים, תוך שימוש בסניפי דואר או בקלפיות בעיירות וכפרים סמוכים.

מצד אחד, יש לברך על החלטת אבו-מאזן, המחזיק בנוסף לכס הנשיאות גם תפקידי יו"ר אש"ף ויו"ר פתח, ולראות בה כהתפתחות חשובה בדמוקרטיזציה של החברה הפלסטינית. אין גם ספק שהבחירות יסייעו לפלסטינים לחזק את התמיכה הבינלאומית בדרישתם להשתחרר מעול הכיבוש הישראלי, יזרימו דם חדש לפוליטיקה הפלסטינית הקופאת על שמריה ועשויה להביא להחלפת רבים מבני הדור הוותיק.

אבו-מאזן מוסר את צו הבחירות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית חנא נאסר, בינואר
REUTERS
להמשך הפוסט

את קמטי הזיקנה של הכור בדימונה אפשר לראות גם מהחלל

עבודות הבנייה בקריה למחקר גרעיני החלו בסוף 2018 או ראשית 2019. ייתכן שהן קשורות לצורך בפתרונות להטמנת פסולת רדיו-אקטיבית, אך ייתכן שגם למתמטיקה שמלווה את חיי הכור

ההפתעה היחידה מפרסום תצלומי הלוויין שבהם נראית בנייה נרחבת במתחם הכור הגרעיני בדימונה, היא שהן פורסמו רק עתה. תחילתו של הסיפור בתצלומים שבוצעו בתחילת ינואר על-ידי הלוויין המסחרי הסיני Superview1 והגיעו לידי קבוצת חוקרים עצמאית באוניברסיטת פרינסטון ששמה הוא "הפאנל הבינלאומי לחומר בקיע" (IPFM). הם פורסמו ב-18 בפברואר על-ידי ג'וליאן בורגר, כתב העיתון הבריטי "גרדיאן". בורגר טען בכתבתו כי העבודות בדימונה החלו כבר בסוף 2018 או בראשית 2019.

בעקבות כך, הופנו גם מצלמות חברת הלוויינים האמריקאית Planet Labs לעבר הכור והן סיפקו בשבוע שעבר תמונות ברזולוציה גבוהה בהרבה של העבודות. תמונות אלה זכו לתהודה בינלאומית עם הפצתן בידי סוכנות הידיעות AP ביום חמישי. הגורם שהזמין את התצלומים מ-Planet Labs הוא גם זה שביקש מהחברה לצלם שטח פתוח מערבית לבית שמש המופיע במפות טיסה אזרחיות כאזור סגור. לפי מקורות זרים, במקום שוכן בסיס של חיל האוויר בשם "כנף 2". זהו הבסיס שבו לפי אותם פרסומים מוחזקים טילי קרקע-קרקע מסוג "יריחו", אותם ניתן לחמש בראשי נפץ גרעיניים.

צילום לווין של הבנייה החדשה בכור בדימונה, השבוע
/אי־פי
להמשך הפוסט

הכסף הישראלי יספיק לחיסון כל הצבא הסדיר של אסד

בפרשה המוזרה של החזרת הצעירה שחצתה לסוריה אין טעות או תקלה שלא נעשתה. נתניהו, הססן ובלאגניסטי כהרגלו, הופך את מאיר בן שבת לסופרמן, אך אם הוא משלם בחיסונים - מדוע לא בעזה?

אין טעות, תקלה או פעולה רשלנית שמערכת הביטחון, בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא עשתה לפני, במהלך ואחרי עסקת השחרור של הצעירה הישראלית שחצתה לסוריה והוחזרה ביום שישי לפנות בוקר. בפרשה המוזרה, שלא לומר ההזויה הזו, מככבים מחבל חיזבאללה, שני רועי צאן סורים, חיסונים רוסיים, העברת מיליוני שקלים, מטוסים פרטיים, קציני מודיעין סורים, ישראלים ורוסים, שירותי בריאות, רווחה, תצפיות צה"ל כושלות וצנזורה מבולבלת. כל זה כדי לשחרר צעירה שבאה מבית חרדי במודיעין עילית ויצאה בשאלה. על הפיאסקו הזה מנצח נתניהו, שעיניו ממוקדות אך ורק במשימה אחת: לנצח בבחירות ולהמשיך להיות ראש ממשלה.

לכאורה זו היתה עסקה פשוטה שהמחיר ששילמה ישראל בעבורה היה נמוך מאוד וסביר. בוודאי בהשוואה לעסקות עבר עם ממשלות ערביות או ארגונים פלסטיניים או חיזבאללה, שבהן נאלצה ישראל לשחרר אף יותר מאלף מחבלים תמורת חיילים, אזרחים וגופות. "זו עסקה מעולה פשוטה, זולה ומזל שהסתיימה כה מהר", אמר לי גורם ביטחוני בכיר הבקיא בנושא, "הבלאגן שהיה יכול להיות אם לא היו מצליחים, היה ענק".

גבול ישראל-סוריה, ב-2019
גיל אליהו
להמשך הפוסט

כשמשרד הביטחון מוכר לכל אחד, ד"ר סטריינג'לאב משתין מהמקפצה

מעצר הישראלים בחשד לסחר לא חוקי עם מעצמה באסיה, אינו מעיד על נחישות אלא על פחד. וגם: מדוע נעזרת תע"א במלזיה למכירת לוויין לווייטנאם, ומה חדש בעתירה נגד המכירות לאזרבייג'אן

החקירה נגד עשרות ישראלים החשודים בפיתוח, ייצור וסחר לא חוקי ב"חימוש משוטט" (Loitering Munition - מערכת נשק הנעה סביב אזור מוגדר בחיפוש אחר מטרה על פי מאפיינים מוגדרים מראש ואז תוקפת אותה באמצעות התרסקות עליה ופיצוץ החימוש שהיא נושאת) עבור יריבה של ארה"ב באסיה, ממחישה שוב את ההתנהלות הקלוקלת של מערכת הביטחון בכל הנוגע לסחר בנשק. צו איסור פרסום הוטל על רוב פרטי הפרשה.

לכאורה יש כאן נחישות מצד המשטרה, שב"כ, הממונה היוצא על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ניר בן משה, וראשת אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), רחל חן. ההחלטה לנקוט צעדים חריפים בפרשה זו נובעת מהעובדה שמעורבים בה גם עובדים לשעבר בתעשיות הביטחוניות וקצינים לשעבר בצה"ל. זה עשרות שנים שכל האחראים לנושא - הממשלה, פקידים בכירים, אלופים בצה"ל וראשי קהילת המודיעין - מעודדים מכירה וסחר בנשק כמעט בכל מקרים. עד שבאו החשודים הנוכחיים והשתינו מהמקפצה.

תיעוד הניסוי בטילים שביצעו החשודים
דוברות המשטרה
להמשך הפוסט

ביידן לא מתקשר. עבור יוסי כהן זו דווקא הזדמנות

בנתק ששורר בין הבית הלבן ללשכת רה"מ מבקש נשיא ארה"ב לשדר לנתניהו "אינך מיוחד, אינך בן יחיד". במוקדם או במאוחר הקשר יתחדש, ומי שרוצה לעמוד במרכזו כ"צאר הגרעין" הוא ראש המוסד

חלפו יותר משלושה חודשים מאז שנבחר ג'ו ביידן, ושלושה שבועות מאז שנכנס לבית הלבן, אך נשיא ארה"ב אינו מטלפן. קשה להתעלם מהתעלמותו מראש הממשלה בנימין נתניהו ומישראל. בתקופה הזו הספיק נתניהו לשוחח בטלפון לפחות שלוש פעמים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מי שכן שוחחו הם שרי החוץ גבי אשכנזי ואנתוני בלינקן.

לכאורה לא צריך לייחס חשיבות גדולה מדי לשיחת חולין של נשיא נבחר עם ראש ממשלה מכהן. מדובר בסך הכל בשיחת נימוסין שתכליתה ליצור קשר לקראת עבודתם המשותפת. אבל במקרה הזה לשתיקה הרועמת של ביידן יש משמעות רבה, וזאת בגלל שנתניהו השתמש בשיחות הטלפון לנשיאים אמריקאים שנבחרו כמנוף ליחסי הציבור שלו, ולעיצוב התודעה כי אין בלתו בטיפוח הקשרים המיוחדים בין שתי המדינות. בנתק ששורר בין החדר הסגלגל בוושינגטון ללשכת ראש הממשלה בירושלים מבקשים ביידן ועוזריו לומר לנתניהו "אינך מיוחד, אינך בן יחיד. הקשר האישי והכימיה שהיתה לך עם דונלד טראמפ לא רק שלא מקדמים את מעמדך בוושינגטון, אלא עומדים לך לרועץ".

כהן ונתניהו. ראש המוסד מבקש כבר חודשיים לספח סמכויות
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

כוכבי לא שכח דבר ולא למד דבר

אפשר שהרמטכ"ל מתוסכל, מבין שסדרי העדיפויות השתנו או מבקש להחניף לנתניהו, אך גם הוא יודע לישראל אין אופציה צבאית אמיתית מול הגרעין האיראני. הטפת המוסר לממשל ביידן אינה במקומה

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, למד פילוסופיה ובקיא בהיסטוריה, אך כנראה  שנעדר מהשיעור שעסק בשושלת בית בורבון, עליה נאמר "לא שכחו דבר ולא למדו דבר". בשבוע שעבר נשא כוכבי דברים שנויים במחלוקת, שעוררו עליו ביקורת וגם ביטויי תמיכה מצד חלק מהפרשנים הוותיקים לענייני צבא ובטחון. חלקם נחלצו מיד לעזרתו כמו בתגובה פבלובית. הרמטכ"ל הזהיר את ממשלו החדש של ג'ו ביידן כי האפשרות שארה"ב תשוב להסכם הגרעין, שסעיפי "שקיעת החמה" הראשונים בו יפוגו רשמית בעוד חמש שנים, היא "דבר רע ולא נכון מבחינה אופרטיבית ואסטרטגית".

כוכבי יודע, ואף מכיר אישית חלק מהאישים הבולטים שעוסקים בנושאי חוץ ובטחון בממשל ביידן. רובם שירתו בממשל אובמה. החשש מפני כוונותיהם לפייס את איראן, הוביל את הרמטכ"ל להודיע כי צה"ל מכין ומעדכן את התוכניות האופרטיביות לאפשרות שישראל תחליט לתקוף את אתרי הגרעין. כוכבי אינו מרבה להתראיין או לנאום בפומבי. לפני כשישה שבועות הוא תדרך כתבים צבאיים בשיחת רקע, ושם לא דיבר במונחים אלרמיסטיים. אין ספק כי הוא מבקש להעביר מסר לממשל האמריקאי שלא יתפשר במו"מ שצפוי להיפתח עם איראן. כעת, בעקבות סערת דבריו, כמו פוליטיקאי מן השורה, הוא מסרב להודות בטעות ומתחפר בעמדתו, אף שנהג כמו פיל בחנות חרסינה.

הרמטכ"ל כוכבי בביקור בטבריה, ספטמבר 2020
גיל אליהו
להמשך הפוסט

איש המודיעין והרוצח מוטקה קידר מת בגיל 92

קידר נשלח לארגנטינה בשנות החמישים כדי לבצע פעולות במצרים במסווה של איש עסקים. הוא הורשע ברצח קלמן קליין שסייע לו בבניית סיפור הכיסוי. עשרות שנים חי על יאכטה בלוס אנג'לס

איש המודיעין והרוצח מרדכי (מוטקה) קידר, מת הלילה (שלישי) בלוס אנג'לס בגיל 92. קידר ביקש לשרוף את גופתו ולכן לא תתקיים הלוויה.

למרות עברו המפוקפק של קידר (על כך בהמשך) הוחלט באגף המודיעין בצה"ל לגייסו לסוכן בכיסוי עמוק במצרים, וזאת על רקע המצוקה שנוצרה למודיעין הישראלי בשל היעדר סוכנים ומקורות מידע עקב נפילת רשת הריגול היהודית במצרים ("עסק הביש") בשנים 1955-1954.

מוטקה קידר. מהיר חימה, נהנתן, חובב אופנועים ונשים ובקי בפילוסופיה
מוטי קמחי
להמשך הפוסט

נחמן טל, המחנך של שב"כ ואחד המבוגרים האחראים בפרשת קו 300

בכיר שב"כ, שהלך החודש לעולמו בגיל 90, עשה את מרבית חייו המקצועיים בתפקידים בעזה ובסיני. באוקטובר 1973 השיגו אנשיו מידע על כוונת מצרים לפתוח במלחמה עוד לפני אשרף מרואן

בין המנחמים על מותו של נחמן טל, שהלך החודש לעולמו בגיל 90, היה ראש שב"כ, נדב ארגמן. טל, ששירת בעצמו בשב"כ כ-35 שנה והגיע אל הדרגות הבכירות בארגון, היה חבר של עמירם ארגמן, אביו של נדב. שניהם השתייכו לגרעין "אבוקה" של יוצאי הפלמ"ח ושניהם קבעו את ביתם בעמק בית שאן. על הקשר בין השניים יעיד פרט טריוויה נוסף: טל שימש כסנדקו של נדב.

"הוא היה תמיד המבוגר האחראי. מורה דרך, מחנך, איש נוח לבריות, לא זעפן ולא כעסן", אמר ל"הארץ" ראובן חזק, איש שב"כ לשעבר, בהתייחס למעמד המיוחד שממנו נהנה טל בארגון. השבחים הללו אינם עניין של מה בכך כשהם באים מפיו של חזק. על פניו, היו לו את כל הסיבות לכעוס על טל.

נחמן טל ב-2004. החזיק בכיסו מכתב לאברהם שלום
ניר קידר
להמשך הפוסט

בנסיעתו לוושינגטון החל יוסי כהן למלא את תפקידו הבא: מ"מ השגריר

לפגישתו של ראש המוסד עם מייק פומפאו בשבוע שעבר אין קשר לתקיפות בסוריה. נתניהו זקוק בזמן הקרוב לאישיות מנוסה בסוגייה האיראנית על אדמת ארה"ב, וכהן, בניגוד לדרמר, אינו "סמרטוט אדום"

לראש המוסד, יוסי כהן, יש הרגל מגונה: הוא נוהג "להיתפס" בעין המצלמה ובעין הציבור. כך הוא יכול ליהנות מכל העולמות: גם לזכות בחשיפה תקשורתית וגם להמשיך ולהקרין את המסתורין הנדרש מתוקף עבודתו כמרגל מספר 1 ומחויבותו לשמור סודיות. בשבוע שעבר, ביום שני בערב, זה קרה שוב כשכהן נפגש בוושינגטון עם שר החוץ האמריקאי היוצא, מייק פומפאו. המקום: מסעדת היוקרה "מילאנו" שברובע ג'ורג'טאון. מרדית מקגרו, כתבת הבית הלבן של האתר "פוליטיקו", צייצה על כך בזריזות בעמוד הטוויטר שלה. המוטו של המסעדה, כמה אירוני, הוא "המקום האולטימטיבי בוושינגטון לראות ולהיראות".

24 שעות אחרי שכהן ופומפאו סעדו, וסוכנויות הידיעות בארה"ב החלו לדווח על תקיפה מסיבית של חיל האוויר הישראלי על יעדים איראניים במזרח סוריה. בתקיפה נהרגו עשרות אנשים, ככל הנראה לוחמי המיליציה הפרו-שיעית ומפקידהם מכוח קודס של משמרות המהפכה. בנוסף, ניזוקו מחסני ציוד. היתה זו התקיפה הרביעית במזרח סוריה בחודש האחרון שמיוחסת לישראל, מה שמצביע על נחישות והתמדה. לפי פרסומים באתרי חדשות בחו"ל, מטרת התקיפה, כמו בעבר, היתה לפגוע במערכות נשק כמו רכיבים לשיפור הדיוק של טילים שאיראן מאחסנת עבור חיזבאללה או מעבירה אליו. ישראל, כמו במרבית המקרים, לא אישרה ולא הכחישה.

יוסי כהן ובנימין נתניהו ב-2017. משימה עדינה בזמן רגיש
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

האיש שהסתודד עם האיראנים בעומאן, ילחש כעת על אוזנו של ביידן

לוויליאם ברנס, ראש ה-CIA הבא, אין רקע מודיעיני או צבאי, אך הוא נתפש בעיני רבים בוושינגטון כאיש שירות החוץ "הטוב ביותר של דורו". הוא מכיר היטב את רוסיה ואת המזה"ת, פחות את סין

ויליאם ברנס, שצפוי להתמנות לראש סוכנות הביון המרכזית (CIA) עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, אינו מוכר למרבית הבכירים בקהילת המודיעין של ישראל בעבר ובהווה. בשיחות איתם הם התקשו לזכור מתי ואם בכלל פגשו בו. היו מעטים, בעיקר כמה אנשי מחקר של אמ"ן והמוסד, שזכרו כי השתתפו בדיונים רבי משתתפים בנושאים אסטרטגיים ומדיניים, שאותם ניהל ברנס או שבהם הוא נכח.

ברם, אף שברנס אינו מוכר לישראלים, ישראל אינה ארץ לא נודעת עבורו. ברנס מילא לא מעט תפקידים במשרד החוץ ובמסגרתם התחכך, נגע והכיר היטב את בעיות ישראל והמזרח התיכון. הוא היה שגריר ארה"ב בירדן בשנים 2001-1998 ושימש כעוזר שר החוץ לענייני המזרח הקרוב בשנים 2005-2001.

ויליאם ברנס בדיון בוועדת החוץ בסנאט, 2012
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

שנה אחרי חיסול סוליאמני, איראן אוספת קלפי מיקוח לקראת ביידן

בטהראן מבינים כי פעולת נקם משמעותית תביא לתגובה כואבת ומיידית. על החדלון המבצעי הזה הם "מפצים" בצעדים סמליים שהם בבחינת "תחזיקו אותי". בישראל עוקבים אחר הנעשה בתימן

עוד יארצייט שעליו הכריזה איראן חלף לו בלי אירוע מיוחד. שלשום (ראשון) היה יום השנה הראשון לחיסולו של מפקד כוח אל-קודס, הגנרל קאסם סולימאני, מירי מל"טים אמריקאיים בבגדאד. מיד אחרי ההתנקשות הבטיחו הדוברים הרשמיים בטהראן, ובהם המנהיג העליון עלי חמינאי, לנקום את מותו והם ממשיכים להבטיח זאת עד היום. בינתיים זה לא קרה, למעט מתקפת טילים שהתרחשה כמה ימים אחרי החיסול על שני בסיסים של צבא עיראק בהם מוצבים גם חיילים אמריקאים ובריטים. לא היו אבידות בנפש.

אולי כדי "לפצות" את עצמה על החדלון המבצעי, על המחנק הכלכלי ובעיקר - על הבנתה כי פעולת נקם משמעותית (נניח, פיגוע בשגרירות אמריקאית או טיבוע ספינה במפרץ הפרסי) תביא לתגובה כואבת ומיידית מצד ארה"ב, נאלצת איראן לנקוט צעדים סמליים שהם בבחינת "תחזיקו אותי". אחד מהם היא ההשתלטות על מכלית נפט נושאת דגל דרום קוריאני במיצרי הורמוז בתחילת השבוע בטענת הכזב כי היא "מזהמת". אחת ממטרות הפעולה היא לנסות ולסחוט את שחרורה של המכלית בתמורה להפשרת כספים איראניים המוקפאים בחשבונות בנק בסיאול, וזאת לנוכח משטר העיצומים שהטיל ממשל טראמפ אחרי החלטתו לפרוש מהסכם הגרעין באופן חד-צדדי.

הכאוס בנמל התעופה של עדן, דקות אחרי נחיתת שרי הממשלה החדשה והפיצוץ
/אי־פי
להמשך הפוסט

המיומנות של עמוס גלבוע התבססה על סקרנות אין קץ

ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שהלך אתמול לעולמו בגיל 81, התמחה בנעשה בזירה המזרחית (עיראק, סוריה ולבנון), לא היסס להתעמת עם מפקדיו, והעמיד דורות של קציני מודיעין בזכות כתיבה קולחת

שלושה שבועות לפני מותו אתמול (שלישי) בגיל 81, השלים תא"ל (במיל') עמוס גלבוע, ראש חטיבת המחקר באמ"ן בשנים 1984-1982, את כתיבתו של מחקר נוסף עבור המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) שבגלילות. המחקר, שנכתב יחד עם איש המוסד לשעבר יחיעם מרט, עסק בפרשת ההונאה של יהודה גיל. בשיחות שקיים עם אנשים שהיו מעורבים בפרשה, הודה גלבוע כי טעה והיה אחד המשוטים של גיל.

גיל היה קצין איסוף (קצ"א) של המוסד שאסף סביבו חוג מעריצים שטיפח את המיתוס כי הוא גדול מפעילי הסוכנים. ב-1974, אחרי מחדל מלחמת יום כיפור, נשלח גיל למשימה ליצור מגע ולגייס גנרל בצבא סוריה, קצין מטה בדרגה המקבילה לתא"ל. גיל, בכיסוי של איש עסקים איטלקי העובד עם נאט"ו ובעזרת סייענית ערביה-ישראלית, יצר מגע עם האיש, קשר עמו קשרים ונפגש עמו כמה פעמים, לרוב בפריז.

עמוס גלבוע באירוע השקת ספרו "דמדומי בוקר", מארס 2016
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

לפני שיחליט אם לקפוץ לבריכה, איזנקוט בודק אם יש בה בכלל מים

לצד הצלחות מבצעיות מרשימות ביותר, הרמטכ"ל לשעבר היה המפקד "האזרחי" ביותר של צה"ל מאז ימי בן-גוריון. עם זאת, הוא מודע לפיחות שחל בערך "הגנרל לשעבר", מתלבט ועשוי גם לוותר

"אני הרמטכ"ל לשעבר שהולך לעשות את הטעות הבאה", אמר גדי איזנקוט בהומור העצמי שמאפיין אותו בעת שהציג את עצמו בפאנל שהתקיים בשבוע שעבר בזום ובו השתתפו נציגי המכון למחקרי בטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. כלי התקשורת מיהרו כמובן לצטט את דבריו והציגו זאת כהוכחה לכך שאיזנקוט החליט לקפוץ לבריכה הפוליטית בעקבות פיזור הכנסת והבחירות הקרבות. אבל האמת היא שאיזנקוט לא קיבל שום החלטה והוא ממשיך להתלבט. לפני מספר ימים שמע מי ששמע את איזנקוט מדבר על כך שלפני שיקפוץ - הוא יבדוק "אם יש בכלל מים בבריכה". במילים אחרות, כלל לא בטוח שהרמטכ"ל ה-21 יהיה פוליטיקאי בעוד פחות משלושה חודשים.

איזנקוט הוא כיום הדמות המחוזרת ביותר במערכת הפולטית. כולם משחרים לפתחו לקראת הבחירות לכנסת ה-24 ורוצים לעטר את רשימותיהם בו. מזה כמה חודשים עולים אליו לרגל, לרוב אל משרדו הצנוע במכון למחקרי בטחון לאומי, פוליטיקאים בכירים מכל קצוות הקשת הפוליטית ומבטיחים לו הרים וגבעות, ובראש וראשונה את תיק הבטחון. הנה כמה מהפונים אליו (רשימה חלקית): יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, גדעון סער, רון חולדאי ועופר שלח. במקרה של חולדאי כמה ימים לאחר מכן הדליף מי שהדליף כי איזנקוט שוקל להצטרף לרשימתו. במקרה המוזר של יעלון, שהכריז כי איזנקוט הסכים לשמש מספר 2 שלו ברשימה חדשה, הדברים נשמעו אמינים רק שהם היו רחוקים מהאמת.

גדי איזנקוט. הפגין עמוד שדרה מוסרי ולא שעה ללחץ פוליטיקאים ורבנים
עופר וקנין
להמשך הפוסט

במרוץ לראשות שב"כ יש שני מועמדים טבעיים ואחד שנוי במחלוקת

ר' וי' כיהנו כסגניו של נדב ארגמן, תפקיד המסייע מאוד להכשרה ולחניכת מועמדים לראשות הארגון. מאיר בן שבת הוא איש מטה טוב, אך עבודתו במל"ל מחייבת שינוי ביחס לתפקיד הזה ולשניים נוספים

אחרי מינויו של ד' לראשות המוסד, מתקרב ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלטה הבאה שלו בצמרת מערכת הביטחון: מי יחליף את נדב ארגמן בראשות שב"כ. כהונתו של ארגמן, המתוחמת בחוק, תסתיים בעוד כארבעה חודשים אחרי חמש שנים. בניגוד להחלטה על ד', שעברה ללא דרמות וזכתה לשבחים מצד ראשי מוסד לשעבר ובכירים לשעבר בארגון, המרוץ לראשות שב"כ מעורר יצרים עזים וויכוחים נוקבים עוד לפני שהתקבלה ההחלטה.

הסיבה לכך היא שאחד המועמדים המובילים לראשות שב"כ, אם לא המוביל שבהם לפי הערכות במערכת הביטחון ולפי כמה גורמים בלשכת נתניהו, הוא ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מאיר בן שבת. ייאמר מיד כי ההחלטה טרם נפלה ועד כמה שידוע נתניהו גם לא שוחח על הנושא עם בן שבת או עם ארגמן. לא ברור גם אם ראש שב"כ ימליץ על מועמד או שניים, או שיסתפק בהצגת שלושה מועמדים לראש הממשלה, כמקובל, ויניח לו לבחור.

בן שבת (משמאל קרוב למצלמה) וכהן (מימין בקצה השולחן) בהתייעצות ביטחונית עם רה"מ
אריאל חרמוני / משרד הביטחון
להמשך הפוסט

ישראל מפיקה את הלקח הלבנוני בשדה הסורי

למרות שמאמצי הבלימה של איראן נושאים פרי, צבא אסד מתקשה להשליט את מרותו לאורך הגבול ובכל מקרה כבול בברית דמים עם הציר השיעי. צה"ל פירק בינתיים את "הגדר הטובה" שהקים באזור

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, אמר בשבוע שעבר בתדרוך לעיתונאים לסיכום שנת 2020 כי "ההתבססות האיראנית בסוריה נמצאת במגמת האטה ברורה". אחת הסיבות לכך, לצד תבוסת דאעש והמעורבות הרוסית, היא אלפי התקיפות שביצע חיל האוויר הישראלי מאז אפריל 2013 נגד יעדים איראניים. לכך נוספו פעולות קרקעיות של ירי טנקים, תותחים, רקטות וגם חדירות רגליות לשטח סוריה.

פעילות צה"ל לבלימת התפשטות ההשפעה האיראנית לגבול הצפוני התרכזה בראשית הדרך במשלוחי נשק, ובעיקר בהעברת רכיבים וציוד לשיפור ודיוק טילים, לידי חיזבאללה בלבנון. אחר כך התרחבה הפעילות נגד בסיסים איראניים ושכירי חרב הנמנים על מיליציות שיעיות ויוצאי המלחמה באפגניסטאן. בתקיפות אלה נפגעו בסיסי חיל האוויר הסוריים, בהם ניסתה איראן להקים גפי תעופה של רחפנים, מל"טים, טילים וכן מוצבי מודיעין, שליטה ובקרה.

תצפית צה"ל לעבר קונייטרה בהר בנטל, לפני כחודש
Patrick Semansky/אי־פי
להמשך הפוסט

ההפתעה היחידה במינוי ד' לראש המוסד הבא היא העיתוי

מחליפו של יוסי כהן, האיש שיצטרך לנווט בחוכמה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, מתואר על ידי בכירים כאדם לא מקובע, פתוח לשינויים ומינוי "מצוין". שמו יפורסם עם אישור מינויו או לפני כניסתו לתפקיד

ההפתעה היחידה בהחלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנות את סגן ראש המוסד, ד', לראש המוסד הבא, היא בעיתוי הפרסום. הפעם נהג נתניהו כפי שנוהגים במדינות מתוקנות והודיע על בחירתו מבעוד מועד. לפני כחמש שנים, כשהודיע על מינויו של יוסי כהן, הוא עשה זאת ברגע האחרון ובשידור בטלוויזיה אחרי שהתלבט בינו לבין שני מועמדים אחרים: רם בן ברק (כיום ח"כ) ונ'. בנוסף, עד כמה שידוע לפחות לפי שעה, הפעם גם לא חקר נתניהו יותר מדי בעברו של המועמד, כפי שנהג לעשות בעבר, כולל השאלה "האם תהיה נאמן לי?"

ההחלטה על מינויו של סגן ראש המוסד לתפקיד היתה צפויה והיא החלטה סבירה. שמו המלא של יפורסם רק לאחר שהוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, תאשר את המינוי. אם לא יימצאו כתמים יוצאי דופן בעברו או בהתנהלותו של ד', הוועדה תסיים את דיוניה בתוך שבועות. ייתכן שגם אז יוחלט להמתין עם פרסום השם עד להחלפה הרשמית ביוני 2021.

נתניהו. ראש המוסד הבא יידרש להציג לו תמונה מדויקת, גם אם למורת רוחו
משה מילנר / לעמ
להמשך הפוסט

איראן אורבת לישראלים באמירויות, בשב"כ ובמוסד שוברים את הראש

הציפייה לנהירת רבבות תיירים ואנשי עסקים אל המפרץ הפרסי, היא כאב ראש גדול למודיעין הישראלי ותזכורת לפרשות כמו אלחנן טננבוים. די בפיגוע אחד או בחטיפת ישראלי בכדי לפגוע בנורמליזציה

אתמול (שני) עוכבו למשך כמה שעות תיירים מישראל שנחתו בנמל התעופה של דובאי. בעקבות כך, עוכבו טיסות בנמל התעופה בן-גוריון עד שהורשו לצאת ליעדן במפרץ הפרסי. לפי ההסברים של משרדי החוץ בישראל ובאיחוד האמירויות מדובר היה באי הבנה לגבי הנהלים בהנפקת אשרות הכניסה האלקטרוניות וכי ההדורים יושרו. עם זאת, התקלה מעידה על המכשולים והבעיות הצפויים גם בעתיד בכל הנוגע לביקורים ההדדיים, בדגש על סוגיית האבטחה.

תקופת חגי דצמבר (חנוכה, חג המולד, השנה האזרחית החדשה) ונהירתם הצפויה של אלפי תיירים ישראלים לאיחוד האמירויות ולבחריין הם אתגר גדול וחדש לקהילת המודיעין הישראלית. די בפיגוע אחד בכדי לפגוע בתהליך הנורמליזציה מול שתי המדינות. החשש מתגובה איראנית להתנקשות בחייו של ד"ר מוחסן פחריזאדה, אבי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, המיוחסת למודיעין הישראלי, רק הופכת את העניין למורכב ומסוכן הרבה יותר.

טיסת אל-על הראשונה לאיחוד האמירויות, באוגוסט
CHRISTOPHER PIKE/רויטרס
להמשך הפוסט

חמש הבגידות של ישראל בג'ונתן פולארד

החלטת ארה"ב שלא להאריך את המגבלות על המרגל היהודי ולאפשר את עלייתו לישראל היא נכונה. ישראל צריכה ללכת בדרך דומה עם ואנונו. אחרית דבר לפרשה שטלטלה את יחסי ישראל-ארה"ב

חמש פעמים בגדו ממשלת ישראל וקהילת המודיעין שלה בג'ונתן פולארד, המרגל היהודי-אמריקאי שהפך בסוף השבוע לאדם חופשי לגמרי 35 שנה אחרי שנעצר בוושינגטון. בגלל הבגידות הללו נידון פולארד למאסר עולם בגין ריגול למען ישראל, ריצה 30 שנות מאסר ועוד חמש שנים תחת מגבלות קשות שריתקו אותו לשהות באזור מסוים בניו-יורק, למעצר לילה ולניטור קבוע.

החטא הקדמון היה כשרפי איתן, שעמד בשנות השמונים בראש הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), החליט להפעיל את פולארד. הבגידה השנייה התרחשה כשאיתן ועוזריו בלק"ם הפעילו אותו ברשלנות ולא הכינו עבורו תוכנית מילוט למקרה שהמבצע ישתבש. אחר כך בגדה בו ממשלת האחדות הלאומית, ששיקרה לממשל רייגן כשטענה כי הפעלת פולארד היתה מבצע "בלתי נשלט" (Rogue). הפעם הרביעית היתה כשישראל הסכימה לשתף פעולה עם הממשל, אך לא התנתה זאת בדרישה שלא יוטל על פולארד מאסר עולם. והחמישית באה אחרי שישראל כבר הסכימה לשתף פעולה ולהחזיר לממשל את כל המסמכים הסודיים שפולארד העביר למפעיליו - או אז ניסו הדרג המדיני ומערכת הביטחון להתחכם ולהונות את מערכות המשפט והמודיעין של ארה"ב, ובכך הוסיפו חטא על פשע. 

ג'ונתן פולארד בבית הסוהר באטנר שבצפון קרוליינה, 15 במאי 1998
AP
להמשך הפוסט

אופטימיות זהירה לקראת ההכרעה מחר על עתידו של פולארד

מקורות העוסקים בנושא אמרו 24 שעות לפני פקיעת המגבלות שמוטלות על המרגל, כי טרם הוגשה כל בקשה או התייחסות מטעם הממשל לנושא. בכל תרחיש, לטראמפ עומדת הזכות לחון את פולארד

מחר (שישי) יפוגו המגבלות שהטילה ארה"ב לפני חמש שנים על ג'ונתן פולארד עם שחרורו מהכלא. אם הן לא יחודשו - המרגל היהודי-אמריקאי יהיה אדם חופשי באופן מלא. פולארד נידון למאסר עולם ועונשו נקצב ל-30 שנות מאסר. הוא שוחרר בתנאים מגבילים, ובכלל זה: ריתוק לאזור מסוים בעיר ניו-יורק, ענידת אזיק אלקטרוני באופן קבוע, ניטור של מחשביו ואיסור מלא על שיח עם עיתונאים.

"להבנתנו, המגבלות מסתיימות", אמר ל"הארץ" דובר משרד המשפטים האמריקאי, מארק ריימונדי, בתשובה לשאלה אם פולארד יהיה רשאי לעזוב את ארה"ב. עם זאת, הוא הציע לברר את הסוגיה עם נציבת השחרורים במשרד, פטרישה קושוואה. פניותי החוזרות למשרדה של הנציבה לא נענו. "אני מגדיר את המצב אופטימיות זהירה", אומר אלן דרשוביץ, אחד מעורכי הדין שמטפלים בעניינו של פולארד מאז הורשע. עו"ד אליוט לור, פרקליטו הצמוד של פולארד, לא ענה לפניית "הארץ".

ג'ונתן פולארד אחרי שחרורו מבית הסוהר ב-2015
רויטרס
להמשך הפוסט

"שליט אריתריאה לא יחיה לנצח, אנו רוצים שישראל תסייע לנו"

טספציון גרהלאסה עומד בראש תנועה בשם "אגזיאן" הפועלת מהגלות נגד משטרו של אסיאס אפוורקי. אם ינצח במאבק הזה, הוא רואה את ארצו חלק מברית אזורית נגד הציר האיראני-טורקי-סיני

מביתו-משרדו בלונדון, כשברקע דגל ישראל, מייחל "תקוות ציון" להיעזר בישראל כדי לחולל שינוי מהפכני במולדתו, אריתריאה. "אנו מבקשים להסתייע בישראל כדי לשים קץ לסבלו של עמנו הנאנק תחת משטר דיכוי חסר תקדים", הוא אומר בראיון שהתקיים בזום ל"הארץ". "תקוות ציון" הוא הפירוש בעברית לשמו של טספציון גרהלאסה בשפת התיגרינית. טספציון עומד בראש תנועה לאומית המבקשת להחליף את שלטונו של הדיקטטור איסיאס אפוורקי, השולט ביד רמה באריתריאה מאז הקמתה לפני 27 שנה. 

אריתריאה היא מדינה מוכת גורל, מהעניות והנחשלות בעולם. כרבע מאוכלוסייתה (כחמישה מיליון תושבים) נמלטו ממנה מאימת השליט ועושי דברו ונמצאים במצב של פליטות במקומות רבים ברחבי העולם. בישראל חיים כ-25 אלף מהם, בעיקר בדרום תל-אביב. אריתריאה ששמה נגזר מאיטלקית ופירושו "הים האדום" שוכנת בקרן אפריקה ומאז ומתמיד היתה מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה לישראל.

טספציון גרהלאסה. "ישראל רואה באריתריאה בעיקר כבעיית פליטים"
להמשך הפוסט

לנתניהו יש עוד "מתנה" אחת להוציא מטראמפ

בעוד עשרה ימים תסתיים תקופת המבחן של ג'ונתן פולארד. גם אם גופי הממשל ידרשו לחדשה, אופציית החנינה מצויה בידי הנשיא היוצא. וגם: ביידן הוא תומך ישראל, גם בעניין איראן והפלסטינים

אחת התוצאות האפשריות והמיידיות של בחירת ג'ו ביידן לנשיא ה-46 של ארה"ב עשויה להגיע כבר בעוד כעשרה ימים. ב-20 בנובמבר יסתיימו חמש שנות המבחן של ג'ונתן פולארד. המרגל היהודי-אמריקאי שנעצר בוושינגטון ב-1985 ונידון למאסר עולם בגין ריגול לישראל שוחרר מכלאו בתנאים מגבילים ב-2015. הגבלות אלה כוללות איסור יציאה מאזורים מסוימים בעיר ניו יורק, ענידת אזיק אלקטרוני המנטר את מיקומו כל הזמן, מעצר בית בשעות הלילה, מעקב מתמיד אחר מחשביו בבית ובמקום עבודתו ואיסור על יצירת קשר עם התקשורת.

אם משרד המשפטים האמריקאי וקהילת המודיעין - בעיקר הבולשת הפדרלית (FBI), מודיעין הצי ומודיעין הפנטגון - שהתנגדו לשחרור מוקדם של פולארד ולאחר מכן התנו זאת בהגבלות מחמירות, לא יחדשו את תקופת המבחן, יוכל פולארד לעזוב את ארה"ב ולעלות לישראל, כפי שביקש כל השנים. מצד שני, גם אם גופי הממשל ידרשו לחדש את תקופת המבחן וההגבלות על פולארד, שמורה לנשיא היוצא, דונלד טראמפ, הזכות לחון אותו, במיוחד אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקש זאת ממנו אישית.

ג'ונתן פולארד אחרי שחרורו מבית הסוהר ב-2015
רויטרס
להמשך הפוסט

אצל טראמפ הכל יכול לקרות, אז למה לא לבקש F-22?

הדיווחים על כך שארה"ב אישרה למכור לישראל את המטוס החמקן המתקדם בעולם אינם מבוססים בלשון המעטה. וגם: נתניהו למד מטראמפ לגמד את קהילת המודיעין - יוסי כהן ומאיר בן שבת הם דוגמה

בימים האחרונים הופצו ידיעות בתקשורת הישראלית והערבית כאילו ישראל ביקשה מארה"ב מטוסי חמקן מדגם F-22. זאת, על מנת לשמור על יתרונה האיכותי בעקבות מכירת ה-F-35 לאיחוד האמירויות. דיווחים אלה מתבססים על ההערכה כי ממשל טראמפ מוכן לעשות כמעט הכל, כולל מחטפים מדיניים וביטחוניים, כדי לקדם עסקות נשק ולסייע לידידים. כך הוא עשה ערב הבחירות וכך אולי גם יעשה בתקופת המעבר עד ינואר 2021, אם ג'ו ביידן ינצח. אותה התנהלות וצורת חשיבה הובילה את טראמפ גם לחתימה המהירה, ללא עבודת מטה, על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. אם כך, למה לא לנסות את המטוס המתקדם בעולם?

הסיבה היחידה בעטייה ישראל יכולה לגלות עניין ב-F-22 הוא הרצון לגוון את צי מטוסי הקרב שלה ולשפר את כושר נשיאת החימוש שלהם. מ-2010 ועד 2015, כשראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון אהוד ברק, השתעשעו ברעיון להפציץ את מתקני הגרעין של איראן, או ליתר דיוק עשו עצמם כמאיימים כחלק מלוחמה פסיכולוגית, הם שקלו לבקש מממשל אובמה לרכוש פצצות חודרות בונקרים רבות עוצמה מונחות לייזר. הממשל לא אישר, וגם אם היה מאשר היתה עולה מיד השאלה איזה מטוס יישא את החימוש העצום הזה. לחיל האוויר הישראלי אין הרי מטוסי B-2. אפשר להניח שבצה"ל ובמערכת הביטחון נתנו דעתם לסוגיה זו ואם יוחלט אי-פעם להפציץ באיראן יימצאו פתרונות חלופיים. השבוע דווח כי חיל האוויר האמריקאי החליט לרכוש מטוסי תובלה ענקיים מחברת לוקהיד-מרטין, עליהם אפשר יהיה למתקן את הפצצות המפלצתיות (GBU57), שמשקל כל אחת מהן הוא 14 טון.

שני מטוסי F-22 של חיל האוויר האמריקאי באימון, אפריל 2007
THOMAS MENEGUIN, USAF / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

האם הרומן האסור של ישראל עם פצצות מצרר עושה סיבוב נוסף?

ארגון זכויות האדם "אמנסטי" פרסם תמונות משדות הקרב בנגורנו-קרבאך, בהן נראית פצצת מצרר מתוצרת ישראל שנורתה ככל הנראה על-ידי אזרבייג'אן. בישראל כולם ממלאים פיהם מים

כמה ימים אחרי שהחלו הקרבות בין אזרייבג'אן לארמניה בנגורנו-קרבאך, דיווח ארגון זכויות אדם "אמנסטי" כי באזור העיר סטפנקרט, בירת חבל המריבה, נעשה שימוש בפצצת מצרר מתוצרת ישראל. לפי הדיווח, אשר לווה בתמונות, הפצצה נפלה באזור מגורים אחרי שנורתה ככל הנראה על-ידי כוחות אזריים. 

"השימוש בפצצות מצרר מכל סיבה שהיא אסור על-פי החוק ההומניטרי הבינלאומי והשימוש בהן בתקיפת אזורים אזרחיים הוא מסוכן במיוחד ויוביל לעוד פציעות ומוות", הדגיש דניס קריבושב, מנהל אמנסטי במזרח אירופה ומרכז אסיה. "פצצות מצרר הן נשק חסר אבחנה והשימוש בו באזורי מגורים מחריד ולחלוטין בלתי מקובל. בעוד הקרבות ממשיכים ומסלימים חובה להגן על אזרחים", הוסיף.

9 בנובמבר 2006 - חבלן של האו"ם בוחן פצצות מצרר שהטיל חיל האוויר בדרום לבנון
AP
להמשך הפוסט

היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל

ב-13 באוקטובר 1973 העביר מרגל מצרי מידע שהוביל לבלימת המתקפה בסיני ובכך נמנעה תבוסת ישראל במלחמת יום כיפור. וגם: על בסיס מה העריכה ישראל שבריה"מ לא תתערב במלחמה

היום, 13 באוקטובר, לפני 47 שנה, העביר מרגל מצרי את "ידיעת הזהב" שאפשרה לצה"ל לבלום מתקפה מצרית גדולה בסיני ולמנוע את תבוסת ישראל במלחמת יום כיפור. המרגל הוא קצין בצבא מצרים שהסכים כמה שנים קודם לכן, לאחר מלחמת ששת הימים, לעבוד עבור המודיעין הישראלי אחרי שהגיע לישראל בנסיבות שנאסר לפרסמן.

הקצין עבר תשאולים בישראל ומתשאליו נהגו בו בכבוד ובנמוס, ארגנו לו סיורים ברחבי הארץ, ואירחו אותו לארוחות ופגישות בבתים פרטיים של קצינים ישראליים. על רקע זה הוא השתכנע לרגל עבור ישראל ובתמורה קיבל במרוצת השנים מאות אלפי דולרים. כמקובל במקרים כאלה קיבל המקור כמה כינויים ובהם "כורת" ו"פיקס". בתחילה הוא הופעל בידי תא"ל אהרון לברן, איש יחידה 154 להפעלת סוכנים של אמ"ן ואח"כ חטיבת המחקר, ואז בידי קציני מודיעין אחרים ששירתו באמ"ן. ב-1970, כשלקצין המצרי התאפשר לצאת לאירופה, הועברה הפעלתו מאמ"ן למוסד ולידי בני זאבי. הדבר אפשר למוסד להעביר לו מכשיר קשר מוצפן, שהקל עליו לתקשר עם המודיעין הישראלי בזמן אמת.

7 באוקטובר 1973 - הכוחות המצרים חוצים את תעלת סואץ
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

כשהתותחים רועמים, עסקי הנשק עם אזרבייג'אן מלבלבים

ריבוי הטיסות בקו ישראל-אזרבייג'אן הוא תוצאה ישירה של חידוש הלחימה במובלעת נגורנו-קרבאך. הצביעות הזו זועקת לשמיים כשנזכרים שמדינת העם היהודי אינה מכירה בג'נוסייד הארמני

נתב"ג שקט, התעופה האזרחית כמעט דוממת, אך בקו המטען אזרבייג'אן-ישראל-אזרבייג'אן, השבועיים האחרונים היו דווקא עמוסים במיוחד. ריבוי הטיסות הוא תוצאה ישירה של התחדשות הקרבות בין אזרבייג'אן לארמניה במובלעת המריבה נגורנו קרבאך. לא פחות מארבעה מטוסי "איליושין 76" של חברת מטען אזרית בשם "סילקווי", המשמשת גם את משרד ההגנה האזרי, נחתו בתוך שבוע בשדה התעופה הצבאי עובדה והמריאו ממנו. שניים לפני פרוץ הלחימה ושניים לאחר מכן. הסיבה היא שתקנות התעופה מתירות המראת מטוסים עמוסים בחומרי נפץ רק מעובדה.

המעקב אחר הנחיתות, ההמראות ותנועת מטוסים ברחבי המזרח התיכון ומחוצה לו נעשה על ידי אנשי מקצוע וחובבים כאחד. אחד מהם הוא עמיתי אבי שרף, העורך הראשי של המהדורה באנגלית של "הארץ". ארבעת מטוסים האזריים טסו ישירות מבאקו לעובדה וחזרה ותנועתם תועדה באתרי אינטרנט גלויים העוסקים בניטור התעבורה האווירית. כמה ממטוסים אלה טסו בשבועיים האחרונים גם בקו באקו-אנקרה-איסטנבול-באקו.

חייל ארמני באזור נגורנו-קרבאך, השבוע
/אי־פי
להמשך הפוסט

אמ"ן רוצה להיות פקיד השומה שלנו. למה? שאלה טובה

משרד האוצר התיר לאגף המודיעין בצה"ל לאסוף כל פיסת מידע ממאגרי רשות המסים בעבור צרכיו. חיפוש אחר ההיגיון שבהחלטה נתקל בחומות בצורות ותשובות מתחמקות מהיועמ"ש

דווקא בזמן שחישוקי החברה הישראלית נפרמים ועקרונות דמוקרטיים שנראו מובנים מאליהם נשחקים, אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפגוע בעוד ערך דמוקרטי חשוב: זכותם של הישראלים לפרטיות ולסודיות הקניין הפרטי שלהם. בשבוע שעבר התפרסם בילקוט הפרסומים הרשמי של הממשלה היתר של משרד האוצר לראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף תמיר הימן, לאסוף כל פיסת מידע ממאגרי רשות המסים, עליהם אמורה להיות מוטלת סודיות. 

בלשון היבשה של הצו נכתב בכותרת: "היתר כללי לגילוי ידיעות לפי חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) ופקודת מס הכנסה". בגוף הצו הסביר ראש רשות המסים, ערן יעקב, כי בתוקף סמכותו (לפי החוקים והפקודות הנ"ל - י"מ) הוא "מתיר בזה לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש אגף המודיעין (להלן אמ"ן) בצה"ל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוקים, הנדרש לצורך פעילות אמ"ן".

האלוף תמיר הימן.  אישורים גורפים ומחוסרי נימוק או הצדקה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

האוזניים של "היכל התהילה" רוצות לשמוע הכל

צוות לשיפור השמירה על סודות ביטחוניים, שעסק בעיקר בתופעת ה"לשעברים" שרצים להתראיין או לכתוב ספר, ממליץ להקים "אתרי מורשת" סגורים לציבור שיאפשרו לפורשים "לשפוך את הלב"

"היכל תהילה" הוא מושג ומקום שמשתמשים בו בעולם הספורט והמוזיקה. מנציחים בו את פועלם של מצטייני עבר שהלכו לעולמם או בעודם בחיים. והנה, דו"ח שפורסם בשבוע שעבר ועסק בהידוק השמירה על סודות ביטחוניים, ממליץ להקים "היכלי תהילה" או "אתרי מורשת" שיהיו סגורים לציבור וישרתו רק את פורשי מערכת הביטחון וארגוניה על מנת שלא יחשפו סודות בתקשורת או בספרים. במלים אחרות, אפשר לומר שמטרת היכלי התהילה היא "לעסות לפורשים את האגו" כדי שלא ירגישו שנזנחו ושעשייתם איבדה כל משמעות בגלל חובת החשאיות.

את הדו"ח חיבר צוות בינמשרדי בראשות דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי ומינהלי. זילבר נענתה השבוע לבקשת היועץ, אביחי מנדלבליט, והאריכה את כהונתה בשלושה חודשים. שמו של הצוות הוא "הצוות לטיוב השמירה על סודות ביטחוניים" ומהות עבודתו היתה לבחון את "נושא העברת מידע מבכירים במערכת הביטחון לעיתונאים, הוצאות ספרים וסופרי צללים". מטרת ההמלצות היא למנוע מאותם "לשעברים", בעיקר הבכירים שבהם, להדהד עלילות עבר וסודות שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם ומבלי שיוסמכו לשם כך.

תיקי מסמכים בארכיון המדינה. בכירים "נוטלים" מסמכים שהגיעו לחזקתם
עופר אדרת
להמשך הפוסט

ההסכם חשוב, אך לישראל אין מנופי לחץ על איחוד האמירויות ובחריין

טראמפ דחק את נתניהו להסכם ללא נספח ביטחוני וכתוצאה מכך הפך את ישראל לתלויה ברצון הטוב של יורש העצר והמלך בשאלות אסטרטגיות. ככה זה כששליט יחיד ממדר את אנשי המקצוע מהתהליך

אלמלא הפארטץ' ואישיותו הבעייתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, להסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, שיחתמו היום (שלישי) בבית הלבן, היה צריך להיות נלווה נספח ביטחוני שהוסכם מראש. חלקו היה מן הסתם גלוי וחלקו חסוי. בנספח זה היו צריכים להופיע סעיפים שיבטיחו את האינטרסים החיוניים לישראל. הנה כמה מאלה שהיו לוקחים בחשבון תרחישים עתידיים ומקרי קיצון:

1. מטוסי הקרב של איחוד האמירויות, ובוודאי ה-F-35 החמקן, אינם מורשים לטוס מערבה מקו מסוים, נניח 500 ק"מ מגבול ישראל.

מאיר בן שבת (במרכז) לקראת עזיבתו את אבו-דאבי בתום ביקור המשלחת הישראלית באיחוד האמירויות
NIR ELIAS/רויטרס
להמשך הפוסט

"ניצחנו. את הצעד הראשון מול הפלסטינים אנחנו אלה שצריכים לעשות"

ספרו החדש של עמי איילון אינו אוטוביוגרפיה במובן המקובל של המלה. זהו מסע אל מחוזות חייו המשולב במפגשים המבקשים לפצח את ה-DNA שלנו, ומעליהם השקפת עולם המקדשת מלחמה ללא חת בטרור תוך שמירה על צלם אנוש

"איפשהו בין 1973 ל-2002 ניצחנו. הניצחון היה בהחלטה של כל מדינות הליגה הערבית להכיר בקיומה של ישראל על-פי החלטות האו"ם. עבור ההחלטה הזו נלחמנו ואליה שאפנו מיום שהוקמה המדינה. אויבנו קיבלו את עובדת קיומנו בארץ הזאת בתנאים שאותם דרשנו לאורך שנים. המשך המלחמה, לאחר שניצחנו, הופך אותה ללא צודקת ולא מוסרית, אך מעבר לכך, המשך המלחמה לאחר שניצחנו יביא לקץ הציונות שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות".

כשבוע לפני צאת ספרו "Friendly Fire" באנגלית, יושב עמי איילון בביתו שבכרם מהר"ל והאירוניה של האכסניה בה אנו נפגשים אינה נעלמת מעיניו. אילון, הלוחם הנועז והביטחוניסט שהרג לא מעט חיילים וטרוריסטים, הפך בשלב מסוים בחייו מהפך והיה ללוחם שלום. כששימש מפקד השייטת, הוא ואשתו בלהה (ביבה), בת קבוץ מרחביה, רכשו בית סוכנות קטן (38 מ"ר) ומחסן מזון לעופות במושב שהוקם על ידי ניצולי שואה מצ'כוסלובקיה על חורבותיו של איג'זים, הכפר הפלסטיני השני בגודלו במחוז חיפה שתושביו גורשו ב-1948. עמי וביבה חיברו את בית ה