בלוגים

חשאי / הבלוג של יוסי מלמן

האם הרומן האסור של ישראל עם פצצות מצרר עושה סיבוב נוסף?

ארגון זכויות האדם "אמנסטי" פרסם תמונות משדות הקרב בנגורנו-קרבאך, בהן נראית פצצת מצרר מתוצרת ישראל שנורתה ככל הנראה על-ידי אזרבייג'אן. בישראל כולם ממלאים פיהם מים

כמה ימים אחרי שהחלו הקרבות בין אזרייבג'אן לארמניה בנגורנו-קרבאך, דיווח ארגון זכויות אדם "אמנסטי" כי באזור העיר סטפנקרט, בירת חבל המריבה, נעשה שימוש בפצצת מצרר מתוצרת ישראל. לפי הדיווח, אשר לווה בתמונות, הפצצה נפלה באזור מגורים אחרי שנורתה ככל הנראה על-ידי כוחות אזריים. 

"השימוש בפצצות מצרר מכל סיבה שהיא אסור על-פי החוק ההומניטרי הבינלאומי והשימוש בהן בתקיפת אזורים אזרחיים הוא מסוכן במיוחד ויוביל לעוד פציעות ומוות", הדגיש דניס קריבושב, מנהל אמנסטי במזרח אירופה ומרכז אסיה. "פצצות מצרר הן נשק חסר אבחנה והשימוש בו באזורי מגורים מחריד ולחלוטין בלתי מקובל. בעוד הקרבות ממשיכים ומסלימים חובה להגן על אזרחים", הוסיף.

9 בנובמבר 2006 - חבלן של האו"ם בוחן פצצות מצרר שהטיל חיל האוויר בדרום לבנון
AP
להמשך הפוסט

היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל

ב-13 באוקטובר 1973 העביר מרגל מצרי מידע שהוביל לבלימת המתקפה בסיני ובכך נמנעה תבוסת ישראל במלחמת יום כיפור. וגם: על בסיס מה העריכה ישראל שבריה"מ לא תתערב במלחמה

היום, 13 באוקטובר, לפני 47 שנה, העביר מרגל מצרי את "ידיעת הזהב" שאפשרה לצה"ל לבלום מתקפה מצרית גדולה בסיני ולמנוע את תבוסת ישראל במלחמת יום כיפור. המרגל הוא קצין בצבא מצרים שהסכים כמה שנים קודם לכן, לאחר מלחמת ששת הימים, לעבוד עבור המודיעין הישראלי אחרי שהגיע לישראל בנסיבות שנאסר לפרסמן.

הקצין עבר תשאולים בישראל ומתשאליו נהגו בו בכבוד ובנמוס, ארגנו לו סיורים ברחבי הארץ, ואירחו אותו לארוחות ופגישות בבתים פרטיים של קצינים ישראליים. על רקע זה הוא השתכנע לרגל עבור ישראל ובתמורה קיבל במרוצת השנים מאות אלפי דולרים. כמקובל במקרים כאלה קיבל המקור כמה כינויים ובהם "כורת" ו"פיקס". בתחילה הוא הופעל בידי תא"ל אהרון לברן, איש יחידה 154 להפעלת סוכנים של אמ"ן ואח"כ חטיבת המחקר, ואז בידי קציני מודיעין אחרים ששירתו באמ"ן. ב-1970, כשלקצין המצרי התאפשר לצאת לאירופה, הועברה הפעלתו מאמ"ן למוסד ולידי בני זאבי. הדבר אפשר למוסד להעביר לו מכשיר קשר מוצפן, שהקל עליו לתקשר עם המודיעין הישראלי בזמן אמת.

7 באוקטובר 1973 - הכוחות המצרים חוצים את תעלת סואץ
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

כשהתותחים רועמים, עסקי הנשק עם אזרבייג'אן מלבלבים

ריבוי הטיסות בקו ישראל-אזרבייג'אן הוא תוצאה ישירה של חידוש הלחימה במובלעת נגורנו-קרבאך. הצביעות הזו זועקת לשמיים כשנזכרים שמדינת העם היהודי אינה מכירה בג'נוסייד הארמני

נתב"ג שקט, התעופה האזרחית כמעט דוממת, אך בקו המטען אזרבייג'אן-ישראל-אזרבייג'אן, השבועיים האחרונים היו דווקא עמוסים במיוחד. ריבוי הטיסות הוא תוצאה ישירה של התחדשות הקרבות בין אזרבייג'אן לארמניה במובלעת המריבה נגורנו קרבאך. לא פחות מארבעה מטוסי "איליושין 76" של חברת מטען אזרית בשם "סילקווי", המשמשת גם את משרד ההגנה האזרי, נחתו בתוך שבוע בשדה התעופה הצבאי עובדה והמריאו ממנו. שניים לפני פרוץ הלחימה ושניים לאחר מכן. הסיבה היא שתקנות התעופה מתירות המראת מטוסים עמוסים בחומרי נפץ רק מעובדה.

המעקב אחר הנחיתות, ההמראות ותנועת מטוסים ברחבי המזרח התיכון ומחוצה לו נעשה על ידי אנשי מקצוע וחובבים כאחד. אחד מהם הוא עמיתי אבי שרף, העורך הראשי של המהדורה באנגלית של "הארץ". ארבעת מטוסים האזריים טסו ישירות מבאקו לעובדה וחזרה ותנועתם תועדה באתרי אינטרנט גלויים העוסקים בניטור התעבורה האווירית. כמה ממטוסים אלה טסו בשבועיים האחרונים גם בקו באקו-אנקרה-איסטנבול-באקו.

חייל ארמני באזור נגורנו-קרבאך, השבוע
/אי־פי
להמשך הפוסט

אמ"ן רוצה להיות פקיד השומה שלנו. למה? שאלה טובה

משרד האוצר התיר לאגף המודיעין בצה"ל לאסוף כל פיסת מידע ממאגרי רשות המסים בעבור צרכיו. חיפוש אחר ההיגיון שבהחלטה נתקל בחומות בצורות ותשובות מתחמקות מהיועמ"ש

דווקא בזמן שחישוקי החברה הישראלית נפרמים ועקרונות דמוקרטיים שנראו מובנים מאליהם נשחקים, אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפגוע בעוד ערך דמוקרטי חשוב: זכותם של הישראלים לפרטיות ולסודיות הקניין הפרטי שלהם. בשבוע שעבר התפרסם בילקוט הפרסומים הרשמי של הממשלה היתר של משרד האוצר לראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף תמיר הימן, לאסוף כל פיסת מידע ממאגרי רשות המסים, עליהם אמורה להיות מוטלת סודיות. 

בלשון היבשה של הצו נכתב בכותרת: "היתר כללי לגילוי ידיעות לפי חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) ופקודת מס הכנסה". בגוף הצו הסביר ראש רשות המסים, ערן יעקב, כי בתוקף סמכותו (לפי החוקים והפקודות הנ"ל - י"מ) הוא "מתיר בזה לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש אגף המודיעין (להלן אמ"ן) בצה"ל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוקים, הנדרש לצורך פעילות אמ"ן".

האלוף תמיר הימן.  אישורים גורפים ומחוסרי נימוק או הצדקה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

האוזניים של "היכל התהילה" רוצות לשמוע הכל

צוות לשיפור השמירה על סודות ביטחוניים, שעסק בעיקר בתופעת ה"לשעברים" שרצים להתראיין או לכתוב ספר, ממליץ להקים "אתרי מורשת" סגורים לציבור שיאפשרו לפורשים "לשפוך את הלב"

"היכל תהילה" הוא מושג ומקום שמשתמשים בו בעולם הספורט והמוזיקה. מנציחים בו את פועלם של מצטייני עבר שהלכו לעולמם או בעודם בחיים. והנה, דו"ח שפורסם בשבוע שעבר ועסק בהידוק השמירה על סודות ביטחוניים, ממליץ להקים "היכלי תהילה" או "אתרי מורשת" שיהיו סגורים לציבור וישרתו רק את פורשי מערכת הביטחון וארגוניה על מנת שלא יחשפו סודות בתקשורת או בספרים. במלים אחרות, אפשר לומר שמטרת היכלי התהילה היא "לעסות לפורשים את האגו" כדי שלא ירגישו שנזנחו ושעשייתם איבדה כל משמעות בגלל חובת החשאיות.

את הדו"ח חיבר צוות בינמשרדי בראשות דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי ומינהלי. זילבר נענתה השבוע לבקשת היועץ, אביחי מנדלבליט, והאריכה את כהונתה בשלושה חודשים. שמו של הצוות הוא "הצוות לטיוב השמירה על סודות ביטחוניים" ומהות עבודתו היתה לבחון את "נושא העברת מידע מבכירים במערכת הביטחון לעיתונאים, הוצאות ספרים וסופרי צללים". מטרת ההמלצות היא למנוע מאותם "לשעברים", בעיקר הבכירים שבהם, להדהד עלילות עבר וסודות שהגיעו אליהם מתוקף תפקידם ומבלי שיוסמכו לשם כך.

תיקי מסמכים בארכיון המדינה. בכירים "נוטלים" מסמכים שהגיעו לחזקתם
עופר אדרת
להמשך הפוסט

ההסכם חשוב, אך לישראל אין מנופי לחץ על איחוד האמירויות ובחריין

טראמפ דחק את נתניהו להסכם ללא נספח ביטחוני וכתוצאה מכך הפך את ישראל לתלויה ברצון הטוב של יורש העצר והמלך בשאלות אסטרטגיות. ככה זה כששליט יחיד ממדר את אנשי המקצוע מהתהליך

אלמלא הפארטץ' ואישיותו הבעייתית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, להסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, שיחתמו היום (שלישי) בבית הלבן, היה צריך להיות נלווה נספח ביטחוני שהוסכם מראש. חלקו היה מן הסתם גלוי וחלקו חסוי. בנספח זה היו צריכים להופיע סעיפים שיבטיחו את האינטרסים החיוניים לישראל. הנה כמה מאלה שהיו לוקחים בחשבון תרחישים עתידיים ומקרי קיצון:

1. מטוסי הקרב של איחוד האמירויות, ובוודאי ה-F-35 החמקן, אינם מורשים לטוס מערבה מקו מסוים, נניח 500 ק"מ מגבול ישראל.

מאיר בן שבת (במרכז) לקראת עזיבתו את אבו-דאבי בתום ביקור המשלחת הישראלית באיחוד האמירויות
NIR ELIAS/רויטרס
להמשך הפוסט

"ניצחנו. את הצעד הראשון מול הפלסטינים אנחנו אלה שצריכים לעשות"

ספרו החדש של עמי איילון אינו אוטוביוגרפיה במובן המקובל של המלה. זהו מסע אל מחוזות חייו המשולב במפגשים המבקשים לפצח את ה-DNA שלנו, ומעליהם השקפת עולם המקדשת מלחמה ללא חת בטרור תוך שמירה על צלם אנוש

"איפשהו בין 1973 ל-2002 ניצחנו. הניצחון היה בהחלטה של כל מדינות הליגה הערבית להכיר בקיומה של ישראל על-פי החלטות האו"ם. עבור ההחלטה הזו נלחמנו ואליה שאפנו מיום שהוקמה המדינה. אויבנו קיבלו את עובדת קיומנו בארץ הזאת בתנאים שאותם דרשנו לאורך שנים. המשך המלחמה, לאחר שניצחנו, הופך אותה ללא צודקת ולא מוסרית, אך מעבר לכך, המשך המלחמה לאחר שניצחנו יביא לקץ הציונות שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות".

כשבוע לפני צאת ספרו "Friendly Fire" באנגלית, יושב עמי איילון בביתו שבכרם מהר"ל והאירוניה של האכסניה בה אנו נפגשים אינה נעלמת מעיניו. אילון, הלוחם הנועז והביטחוניסט שהרג לא מעט חיילים וטרוריסטים, הפך בשלב מסוים בחייו מהפך והיה ללוחם שלום. כששימש מפקד השייטת, הוא ואשתו בלהה (ביבה), בת קבוץ מרחביה, רכשו בית סוכנות קטן (38 מ"ר) ומחסן מזון לעופות במושב שהוקם על ידי ניצולי שואה מצ'כוסלובקיה על חורבותיו של איג'זים, הכפר הפלסטיני השני בגודלו במחוז חיפה שתושביו גורשו ב-1948. עמי וביבה חיברו את בית הסוכנות והמחסן לבית אחד ובו הם מתגוררים עד היום. לצדו, יש להם מטע זיתים, מפעל ביתי וחנות קטנה למכירת השמן שהם מפיקים.

איילון (באמצע) באגם המר
באדיבות עמי איילון
להמשך הפוסט

ההיסטוריה ליוותה את הטיסה לאבו-דאבי, אך פיצוי ביטחוני לא יהיה

הבוקר (שני) המריאה טיסת אל על מנתב"ג לאבו דאבי - טיסה היסטורית של משלחת רשמית של מדינת ישראל לעיר בירה ערבית, ואסור לגמד מחשיבות האירוע.

משק כנפי ההיסטוריה נשמע גם בגלל שזו תהיה הפעם הראשונה שמטוס אל על, יחלוף במרחב האווירי של ערב הסעודית, להבדיל ממטוסים פרטיים, שזהות נוסעיהם אינה ידועה בציבור או ישראליים שטסים בטיסות של אייר אינדיה. אם זה לא היה קורה, הטיסה היתה מתארכת משלוש לשבע שעות ומהווה השפלה להישגו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיזם ומנהל את "הסכם אברהם", שלום ונורמליזציה בין מדינת היהודים לאמירויות הערביות המאוחדות.

מטוס אל על לפני ההמראה לאיחוד האמירויות, היום בנתב"ג
POOL/רויטרס
להמשך הפוסט

מה מסתתר מתחת למילים "סודי ביותר"? ארכיון מדינה נחשל וכאוטי

מסמכים שפורסמו ואז נמנעו מהציבור, מעורבות פוליטית בהסתרת מסמכים, ונציגי משרד הביטחון שעושים בארכיון המדינה כבשלהם - המצב בארכיוני המדינה כה קשה עד שאפילו מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שאינו שש לחשוף ממצאים מביכים על ראש הממשלה, לא יכול היה עוד לייפות את התמונה

מתחת למילים "סודי ביותר" מזדקרות בתחתית העמוד שבע עשרה שורות מושחרות, שמישהו לא רוצה שהציבור יידע על תוכנן. מדובר באחד המסמכים של ארכיון המדינה, שמסכם דיון שקיימה ראש הממשלה גולדה מאיר שעות אחדות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. האבסורד הוא שאותה יד נעלמה – ארכיון המדינה עצמו או הצנזורה לתקשורת - שמבקשת להסתיר את המסמך היא גם זאת שהותירה אותו בזמנו לפרסום, העלתה אותו לאתר הבית שלה ואישרה שתוכנו יתפרסם גם בכלי התקשורת.

המסמך מתעד התייעצות, שהתקיימה ביום שבת בשעה שמונה וחמש דקות בבוקר, ב-6 באוקטובר 1973. בהתייעצות השתתפו ראש הממשלה מאיר, שר הביטחון משה דיין, השר ללא תיק ישראל גלילי, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן  אלי זעירא, ועוזר שר הבטחון צבי צור. הדיון, שהיה אחד משורה של דיונים דרמטיים, התקיים כחמש שעות לאחר שראש המוסד צבי זמיר מסר מלונדון, שבה שהה, למאיר (באמצעות מזכירה הצבאי ישראל ליאור) כי היום תפרוץ מלחמה. את המידע העביר זמיר בתום פגישתו עם סוכן הצמרת של המוסד אשרף מרוואן.

המסמך שהושחר מחדש
יוסי מלמן
להמשך הפוסט

ההסכם עם האמירויות נולד בבית הלבן ונתניהו יתקשה לחמוק מתנאיו

לפני כמה שנים חמק רה"מ מהסכם נרמול יחסים דומה, אך הפעם ארגן לו דונלד טראמפ "הפתעה מחייבת". וגם: מי ומי בין עושי העסקים, מיהו ברוס קשדן ומה יכול לגרום ל-MBZ לקבל רגליים קרות

כשלוחמי המוסד הרעילו למוות, לפי פרסומים זרים, את בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח בינואר 2010 בדובאי, שהה באמירות גם ברוס קשדן, השליח של משרד החוץ. ראש המוסד דאז, מאיר דגן, לא טרח ליידע אותו מראש ועל דבר ההתנקשות שמע הראשון מהדיווחים בתקשורת. לימים אמר לקשדן מוחמד בן זיאד, יורש העצר של איחוד האמירויות, כי הוא יודע שלא היה מעורב במבצע וכלל לא ידע עליו.

דוגמה זו מעידה על האמון הרב שנרקם ב-25 השנים האחרונות בין קשדן,  שמועסק בחוזה מיוחד ותוארו הרשמי הוא "יועץ", לבין שליטים בנסיכויות המפרץ. קשדן הוא אדם צנוע שאינו רודף פרסום ופועל מתחת לרדאר. יש מי שמנצלים זאת לרעה, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואינם מצרפים אותו לנסיעות ולמפגשים שעליהם הוא עומל. במקומו זוכים לגרוף את מלוא הקרדיט ראש המוסד, יוסי כהן, ובמידה פחותה גם ראש המטה לבטחון לאומי (מל"ל) מאיר בן שבת.

טראמפ והצוות שמאחורי ההסכם עם איחוד האמירויות, בשבוע שעבר. הישג דיפלומטי לקראת הבחירות
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

סין היא "החבר החדש" של סעודיה ואיראן, זו בעיה של ממש

במקביל להסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם איראן, בייג'ין מסייעת לריאד לרכוש ידע גרעיני. ישראל שותקת, בעיקר לנוכח ירידת קרנה של ארה"ב באזור

רצף המשברים - פוליטי, קורונה, כלכלי - מסיט את הקשב של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר הבטחון בני גנץ מהתפתחויות חשובות במזרח התיכון שעתידות להשפיע דרמטית על ביטחונה של ישראל. מדובר במהלכיה של סין באיראן ובסעודיה. כשנתניהו וגנץ מתייחסים לעניין האיראני, הם שבים ומשננים את הציר האיראני-סורי ומדגישים את הצורך של הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד ארה"ב, להדק את העיצומים על הרפובליקה האיסלאמית.

אלא שהקו הזה של נתניהו, גנץ ומערכת הביטחון כולה, מאבד מהרלוונטיות שלו ככל שמתרבים הסימנים לכך שבייג'ין מעמיקה את מעורבותה באיראן ובסעודיה. זוהי מגמה שמתחזקת לנוכח ההיחלשות הכללית של ארה"ב ומהעובדה שדונלד טראמפ אינו מסתיר כי אין לו עניין ב"חולות" (sands) של מזרח התיכון, בעיקר בגלל הירידה בחשיבותו של הנפט הערבי לכלכלה האמריקאית, וכי אינו מחויב לנוכחות צבאית באזור. ביטוי ממשי לכך הוא חדירתה מחדש של רוסיה לסוריה ובאחרונה גם ללוב ובמכירות נשק למצרים וסעודיה.

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בביקורו בבייג'ין בשנה שעברה. סעודיה מאוכזבת מישראל
How Hwee Young / POOL European P
להמשך הפוסט

בין מאיר בן שבת ליוסי כהן עומד "מעוז"

מינויו של "מעוז" או ר' למנכ"ל משרד המודיעין מתעכב כבר כמה שבועות כנראה עקב בקשתו הבלתי סבירה לכהן בתפקיד כמושאל משב"כ. בינתיים המשרד מספק עוד כמה תובנות מעניינות על הקורונה

לאחר עיכובים ביורוקרטים של כחודשיים אישרה נציבות שירות המדינה את מינויו של ר' למנכ"ל החדש של המשרד למודיעין. אף שהממשלה אמורה לאשר את המינוי בקרוב, בשב"כ מתעקשים כי על פי החוק כל עוד אין הודעה רשמית, אין לפרסם את שמו. נראה שהסיבה לעיכוב נובעת מרצונו של ר' לכהן בתפקיד המנכ"ל בהשאלה מארגונו הקודם. זו דרישה בלתי סבירה, חסרת תקדים, שלא יכולה להתקבל. מנכ"ל משרד ממשלתי הוא תפקיד גלוי ואחרון בשירות הציבורי ואין חזרה ממנו אל עולם הצללים.

ר', המכונה "מעוז", עבד כעשרים שנה בשב"כ. הוא היה רכז שטח (גייס והפעיל סוכנים) והתפתח משם. לפני כחמש שנים מונה לראש חטיבת "שטח עזה" במרחב הדרום, הנושא באחריות לסיכול פעולות טרור באמצעות הפעלת כל האמצעים (הדיסציפלינות) העומדים לרשות שירות הביטחון הכללי: רכזים, חוקרים בדסק וסיגינט (האזנות בטלפון, בשטח ובמחשבים). בתפקיד זה הכיר את ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, שהיה אז ראש המרחב. בין השניים התפתחו קשר הדוק. הם השלימו אחד את השני כשבן שבת עוסק רוב הזמן בתפקידי מחקר, מטה וניהול, ור' תורם מנסיונו המבצעי.

בן שבת (משמאל קרוב למצלמה) וכהן (מימין בקצה השולחן) בהתייעצות ביטחונית עם רה"מ
אריאל חרמוני / משרד הביטחון
להמשך הפוסט

תמיר פרדו: "איזנקוט איש נדיר ביכולותיו. אם זה בוער בו - קדימה"

ראש המוסד לשעבר מוטרד מהדרך שבה מוצגת הקורונה ותוקף את הניהול הקלוקל. "צריך להסביר שניאלץ לחיות עם המגפה לפחות שנה עד לחיסון", הוא אומר, "לראות אותה כמלחמה זה מסוכן"

תמיר פרדו כופר באופן שבו מוצגת וממוסגרת מגפת הקורונה לציבור. בשיחה עם "הארץ" הוא מסביר כי הממשלה היתה חייבת להפעיל את המשק ב"מודל קורונה" מהרגע הראשון ולהסביר לציבור שאין בידה פתרונות קסם לשנה הקרובה לפחות. פרדו מוטרד מאוד מההשלכות החברתיות של המשבר, ובעיקר מבעיית המנהיגות שהתגלתה בו, אינו חושב שגנרלים צריכים לנהל את המשבר, אך מסמן גנרל שישמח לראות קופץ למים הפוליטיים.

"זו לא מלחמה. האופן שבו מוגדרת ההתמודדות עם הקורונה לא רק מיותרת ולא נכונה, אלא גם מסוכנת מאוד. הסכנה נובעת מכך שאנלוגיה שגויה מביאה להחלטות שגויות", הוא אומר. "ממשלת ישראל, מראש הממשלה ועד אחרון השרים, מדגישה חזור והדגש מאז ההתפרצות שאנו מלחמה נגד הווירוס הנורא. ההגדרה הזו חלחלה למשרד הבריאות ולכל מוסדות השלטון ומשם לציבור כולו. ראש הממשלה עצמו טוען כי הכנסת מפריעה להתנהלות ושבתנאים כאלה 'לא ניתן לפקד'".

תמיר פרדו. המרכיב הקטלני ביותר של המגפה הוא החברתי
עופר וקנין
להמשך הפוסט

"לעשות ילד? לערבים הוא יהיה בן של בוגד וליהודים בן של ערבי"

בתום הפעלתם, מוצאים עצמם סוכנים רבים בין הכיסאות. הם מנודים בחברה הפלסטינית ולא מתקבלים בעין יפה בישראל. גם ר' ידע עליות ומורדות, אך שיקומו הצליח. רק הנתק המשפחתי מעיב

ר' אינו מתרגש אם מכנים אותו "בוגד" או "משת"פ". הוא בן 57, עובד למחייתו בחנות בתל-אביב וממשיך להאמין שעשה את הבחירה הנכונה, הגם שזו הובילה אותו לחקירות, עינויים, נתק בינו לבין משפחתו ולמצוקה כלכלית. הוא פנה אלי מיוזמתו ואמר כי ברצונו לספר על השנים הרבות שבהן פעל כסוכן שב"כ וכי החלטתו להיחשף מעט באה בסיומו של תהליך שיקום מוצלח.

זוהי כמובן הצלחה חלקית. אנשים רבים ששימשו כסוכנים של שירות הביטחון הכללי הם אנשים המוצאים עצמם בלימבו: הם מנודים בחברה הפלסטינית ובחברה הערבית בישראל ולא מתקבלים בעין יפה בחברה היהודית. לתקשורת מגיעים בדרך כלל סיפוריהם של סוכנים וסייענים ששיקומם נכשל או נכשל חלקית, לעתים אחרי שהידרדרו לפשיעה וסמים. רבים מהם ממורמרים ויש להם טענות ומענות על הביורוקרטיה של מינהלת השיקום, המשותפת לשב"כ ולשאר קהילת המודיעין. המינהלת פועלת כבר 25 שנה ובמרוצת השנים טיפלה באלפי משוקמים תוך הוצאה של מיליארדי שקלים. היא מפעילה גם אנשי חינוך ומורים לעברית, ולמרות הקשיים זוכה גם להצלחות לא מבוטלות. חלק מבני המשוקמים אף משרתים בצה"ל.

ר', בשבוע שעבר. "חלמתי על לימודים בחו"ל"
יוסי מלמן
להמשך הפוסט

לכוכבי היו תוכניות, המציאות טפחה על פניו

המשבר הפוליטי לאורך 2019 ומשבר הקורונה הנוכחי דירדרו את מצבה הכלכלי של ישראל. בחוסר ודאות שכזה, ולנוכח העובדה שהרמטכ"ל נזהר מאוד מחיכוכים עם רה"מ, שאיפותיו עוברות דיאטה

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, התפייס לאחרונה עם קודמו גדי איזנקוט. בין השניים שרר נתק אישי ממושך אך לא מקצועי. היחסים בין השניים העכירו אחרי שכוכבי נכנס ללשכתו בקומה ה-14 במגדל הקריה ויצא בכמה הכרזות שהתפרשו כביקורת על אופן ניהול צה"ל בתקופת קודמו. אחת מהן היתה אמירתו על הצורך בצבא "קטלני", ממנה היה אפשר להבין שצה"ל לא היה מספיק כזה בתקופת אייזנקוט.

לכוכבי יש תכונות וכישורים שכל אדם, בוודאי איש צבא, יכול להתברך בהן. הוא היה חייל וקצין מצטיין, יש לו אומץ לב, ייצוגיות של "גנרל מיליון דולר", דעתנות ונחישות שמשדרת כריזמה. הוא מתנסח ברהיטות רבה, אך אולי בשל השכלתו הפילוסופית יש לו נטיה להתייפייף במלים ולהדגיש סמנטיקה. כך למשל טבע את הביטוי של "צבאות טרור" ביחס לחיזבאללה וחמאס במקום להשתמש בביטוי "ארגוני מחבלים".

הרמטכ"ל אביב כוכבי. נכנס לתפקידו במקביל להיווצרות המשבר הפוליטי
GIL COHEN-MAGEN / AFP
להמשך הפוסט

הצנטריפוגות של איראן שוב על הכוונת

כדי להבין מהיכן באה סדרת הפיצוצים והשריפות בטהראן, פרצ'ין, אחוואז ובעיקר במתקן הגרעיני נתאנז, צריך לעלות על מכונת הזמן אך גם להיזכר בעבר הקרוב יותר - ההפרות בהסכם הגרעין

כדי להבין את סדרת הפיצוצים והשריפות שאירעו בשבוע האחרון באיראן, ובעיקר את הפיצוץ שהתרחש במפעל להעשרת אורניום בנתאנז, יש לעלות על מכונת הזמן ולנסוע 18 שנה לאחור. באוגוסט 2002 חשפה "המועצה הלאומית של ההתנגדות באיראן", ארגון הגג של הגולים והמתנגדים למשטר האייתוללות, כי איראן בונה מתקן תת קרקעי בעומק של 30 מטר להעשרת אורניום ליד נתאנז. במקביל, נתגלה כי היא גם הקימה באחד מאזורי התעשייה של טהראן, בית מלאכה לבניית סרכזות (צנטריפוגות) במסווה של מפעל לשעונים אלקטרוניים בשם "קאליה".

בניגוד לישראל, איראן חתומה על האמנה למניעת תפוצתו של נשק גרעיני (NPT), וכמדינה חברה היא מחויבת לדווח לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על כל מתקן, ציוד או חומר גרעיני שנמצא בתחומה, גם אם הוא משמש לצרכי שלום. איראן, כהרגלה, הכחישה ורק לאחר מכן נאלצה להודות בקיומם של המתקנים האסורים. גם כשהודתה עשתה כל מאמץ לעכב ולהרוויח זמן עד שלבסוף, בלית ברירה, התירה לפקחי סוכנות הגרעין לבקר בנתאנז, בבית המלאכה בטהראן ומקומות נוספים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית. מאז מבקרים בהם הפקחים בתדירות משתנה.

הסרכזות במתקן בנתאנז. איראן חזרה אל פיתוח טכנולוגיות העשרה מתקדמות
/אי־פי
להמשך הפוסט

צומת מינויים על פרשת דרכים

בחודשים הקרובים צפויות הודעות על החלפתם של חמישה מבכירי הבכירים במערכת הביטחון. מי ומי בבורסת המועמדים לראשות אמ"ן, שב"כ והמוסד ולמה במערכת חוששים מפוליטיזציה

לראשי מערכת הביטחון והמודיעין אין שמץ של מושג מה צפוי לקרות ב-1 ביולי, תאריך היעד לקבלת החלטה בשאלת הסיפוח. וכך, דווקא בשבוע שעלול להיות אחד הדרמטיים והמכריעים בתולדות ישראל, אולי אפילו נקודת מפנה של ממש בתולדות הציונות, עומדים ראשי השירותים כשמעליהם אינספור סימני שאלה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממדר אותם לחלוטין וההחלטה על הסיפוח - אם וכמה ומתי - תתקבל בין האונה הימנית לשמאלית שלו, ושלו בלבד.

בעבר, לקראת הכרעות אסטרטגיות, ביטחוניות ומדיניות, מיהרו ראשי ממשלות לקרוא את הערכותיהם של ראשי מערכת הביטחון והביון. הם גם היו מתייעצים איתם ובלא מעט פעמים גם קיבלו את עמדתם. נתניהו אינו מקשיב, אינו מתייעץ ועל הדרך מדרדר את מעמד הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ראש המוסד, ראש שב"כ וראש המטה לביטחון לאומי, לשפל מקצועי שלא היה כדוגמתו.

בן שבת לצד נתניהו בישיבת ממשלה בימי הסגר. רה"מ קשוב לעמדותיו
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

בונקריסטית, מחושבת, רוצה לנצח לא פחות מדונלד

בראיון ל"הארץ" עם צאת ספרה על מלניה טראמפ, הודפת העיתונאית מרי ג'ורדן את הביקורת לפיה היתה רכה מדי עם רעיית נשיא ארה"ב וחושפת עוד כמה טפחים מאישיותה שמחוץ לאור הזרקורים

ב-22 בינואר 2005 הגיעו בנימין ושרה נתניהו יחד עם עוד כ-350 אורחים למאר א-לאגו, אחוזתו של דונלד טראמפ בפלורידה, כדי להשתתף באירוע נוצץ. היתה זו חתונתם של איל ההון, אז בן 59 ולימים נשיא ארה"ב עם מלניה קנאוס, דוגמנית בת 35 מסלובניה.

מרבית האורחים היו פוליטיקאים וידוענים מהוליווד ועולם התקשורת האמריקאי. ביניהם היו גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון ורעייתו הילרי, אז סנאטורית מטעם מדינת ניו-יורק; ראש העיר ניו-יורק לשעבר רודי ג'וליאני; השרירן-שחקן-מושל ארנולד שוורצנגר; כוכב הכדורסל שאקיל אוניל, וגם שר האוצר באותם ימים ורעייתו. אלטון ג'ון ובילי ג'ואל הנעימו לאורחים את זמנם בלהיטיהם הגדולים.

מלניה טראמפ. רב הנסתר על הגלוי
Alex Brandon/אי־פי
להמשך הפוסט

משרד המודיעין, סידור עבודה בניחוח שושואיסטי לפוליטיקאי השאפתן

בעוד שגופי הצבא והביטחון מתחבטים במשמעויות הסיפוח, שר המודיעין החדש אלי כהן לא נזקק אפילו לחודש בתפקיד כדי לפרסם חוות דעת תומכת. מהם בכלל יעודי משרדו ולמה התפטר המנכ"ל?

העובדה ששר המודיעין, אלי כהן, נמצא בשלב ההיכרות, הלמידה והפגישות עם גורמים הקשורים לתפקידו (המוסד, שב"כ, אמ"ן, הוועדה לאנרגיה אטומית, מלמ"ב ועוד), לא מנעה ממנו בחלוף פחות מחודש לפרסם הערכת מצב והמלצה לספח את כל שטחי הגדה המערבית. במקרה או שלא, חוות דעתו המקצועית משקפת גם את השקפת עולמו הפוליטית.

מעניין שמבין משרדי הממשלה, גופי הצבא והביטחון וסוכנויות הביון של ישראל, המתחבטים ומתלבטים שוב ושוב במשמעויות המדיניות, הביטחוניות, הכלכליות והבינלאומיות של הסיפוח, דווקא משרד המודיעין, הפחות משפיע מכולם, הוא הנחרץ ביותר. "הסיפוח משנה את תנאי הפתיחה למשא ומתן עתידי עם הפלסטינים לטובת ישראל, ממחיש את הסרבנות הפלסטינית... ולכן עשוי לדחוף להחזרתם לשולחן על מנת לעצור את הפעימות", נכתב במסמך של המשרד, אותו ציטט אריאל כהנא ב"ישראל היום".

השר אלי כהן. חוות דעת מקצועית שמתאימה להשקפה הפוליטית
מארק ישראל סלם
להמשך הפוסט

יחידה 8200, בסיס רווי הורמונים, ואחמד ג'יבריל אחד

"רואים בחושך", ספר חדש מאת יוצא יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן, הוא רומן בדיוני אך לא מעט מחלקיו מתארים את המציאות היטב ומספקים הצצה לעולם המסווג של ההאזנות ופענוח הצפנים

בשנות השמונים האווירה בבסיס הצפוני של יחידה 8200 היתה רווית הורמונים. הצוותים עבדו יחד מסביב לשעון - האזינו, הקליטו, שקלטו, ניתחו ופענחו תשדורות ושיחות. מרוחקים מהבית, הם אכלו באותו חדר אוכל, ולאחר שעות העבודה גם בילו יחד בחורשות ליד קברי הצדיקים.

"רואים בחושך" (הוצאת פרדס), ספרו החדש של חגי דגן, הוא מותחן רב-שכבתי הלוכד בכישרון רב את הלך הרוח ביחידה לאיסוף מודיעין אותות ופענוח הצפנים של אגף המודיעין בצה"ל. זהו רומן בדיוני, אך לא מעט חלקים שלו מתארים את המציאות כמות שהיא. זהו אינו ספר המאפשר השוואה בין גיבוריו לבין אנשים בשר ודם, ועם זאת, אפשר ללמוד ממנו על יחידה 8200, תפקידיה, מבצעיה, שיטות פעולתה והממשק בינה לבין הזרועות וגופים אחרים בקהילת המודיעין - יחידה 504 של אמ"ן, המוסד ושב"כ.

בסיס גלילות ב-2006
דודו בכר
להמשך הפוסט

יש ממשלה, התקציב בדרך וחיל האוויר הולך למכולת

התוכנית הרב-שנתית של צה"ל נתקעה בגלל המשבר הפוליטי, וכעת, עקב משבר הקורונה, עולה הצורך בסדר עדיפויות חדש. מרחב התמרון של הצבא קטן יותר, אך מסוקים ומטוסים חדשים בדרך. האם כוחות היבשה שוב יישארו מאחור?

במצב רגיל, הכתבה שלפניכם היתה צריכה להיפתח בנוסח הבא: לפי פרסומים זרים הגביר חיל האוויר הישראלי את התקיפות המיוחסות לו על יעדים איראניים, מיליציות שיעיות ויעדי חיזבאללה בסוריה. אבל שלשום (ראשון) בערב שודרה ב"חדשות 12" כתבה על שיחת הזום שניהל מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, עם נציגי איגוד הטייסים ובה התגאה בפומבי בריבוי התקיפות דווקא בחודשי הקורונה.

העובדה ששיחתו של נורקין עם הטייסים התגלגלה למהדורת החדשות הנצפית ביותר בישראל והפכה לאייטם, היא עדות נוספת עד כמה מערכת הביטחון והצנזורה משתמשים במידע שלכאורה אמור להיות חשאי כדי לשרת את האינטרסים שלהם. אם מפקד חיל האוויר או הרמטכ"ל היו רוצים שהדברים לא יתפרסמו - הם לא היו מתפרסמים. היחידים שמצונזרים בישראל הם העיתונאים. לשרים, לפקידי הממשלה וגם לקציני צה"ל מותר לפטפט עצמם לדעת, כשנוח להם, ובלי פיקוח.

צ'ינוק CH-47 בשירות צבא איחוד האמירויות, השנה. קטן בכושר נשיאה אך המחיר אטרקטיבי
Jon Gambrell/אי־פי
להמשך הפוסט

למה נתניהו מתכוון ב"סיפוח"? גם במערכת הביטחון לא יודעים

מה יעשה רה"מ בגדה במערבית בעוד כחודש? ספק אם הוא עצמו יודע. בצה"ל ובשירותי המודיעין אמנם שורטטו כבר תרחישים, אך סימני השאלה רבים, וחלקם קשורים לסעודיה וירדן

שלושה אנשים יכולים למנוע מראש הממשלה, בנימין נתניהו, מלספח בעוד כחודש את הגדה המערבית או חלקים ממנה. לא, אלה לא שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, מנהיגי כחול-לבן, שעד כה הפגינו רפיסות וכניעה כמעט מלאה לכל תכתיבי נתניהו. השלושה הם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן; ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; וראש המוסד יוסי כהן.

אם בן סלמאן ישכנע את קושנר שסיפוח כעת עלול לעורר זעם בעולם הערבי ולהעניק רוח גבית לאיראן, שנואת נפשה של סעודיה. קושנר, מצדו, כבר הבהיר בעבר שהוא מתנגד למהלך חד-צדדי של ישראל. לתפישתו, סיפוח חלקים מהגדה המערבית צריך להיעשות כחלק מ"עסקת המאה" של טראמפ. לכן, אם הוא יסביר כעת לטראמפ כי יש להימנע ממהלכי סיפוח בעת הזו, קיים סיכוי גבוה שנתניהו יחזור בו מכוונתו.

נתניהו בהצהרה על כוונתו לספח את בקעת הירדן, אשתקד
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

את מי נחסל היום? בעצם, האם צריך?

בראיונות לבטאון מל"מ לרגל 70 שנה להקמת המוסד התייחסו שלושה מראשי הארגון באופן נדיר לדעתם על ההתנקשויות ככלי להשגת מטרות וסיפקו הצצה לעבודת "ועדת ראשי השירותים"

אחד הנושאים הרגישים ביותר, כמעט טאבו, בקהילת המודיעין הישראלית, הוא החיסולים. ראשי מוסד, שב"כ ואמ"ן אינם ששים לדבר על כך בפומבי. למרות זאת, החודש ניתנה הזדמנות נדירה, אם כי מצומצמת, להציץ אל דעתם של שלושה מהאנשים שעמדו בראש המערכת בנושא השנוי במחלוקת הזה. השלושה הם ראשי המוסד לשעבר נחום אדמוני, דני יתום ותמיר פרדו, והבמה היתה ראיונות שהעניקו לבטאון המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) לציון 70 שנה להקמת המוסד.

את החיסולים יש לחלק לשלוש קבוצות: בראשונה נכללות התנקשויות שמבוצעות בפעולות צבאיות בגדה המערבית, ברצועת עזה או בסוריה ולבנון. השנייה הן התנקשויות באחריות שב"כ, למשל אלה שבוצעו בסיטונות, לרוב מכלי טיס, בתקופת האינתיפאדה השנייה בגדה המערבית וברצועת עזה. השלישית מיוחסת למוסד, ליחידה 504 (הפעלת סוכנים) וליחידות מיוחדות מחוץ לגבולות ישראל. לקבוצה זאת שייכים שורה ארוכה של חיסולים המיוחסים לישראל במזרח התיכון (לבנון, ירדן איראן, דובאי, סוריה) באסיה (מלזיה), אפריקה (תוניסיה) או על אדמת אירופה (איטליה, מלטה, נורבגיה, צרפת, קפריסין, יוון ועוד).

22 בפברואר 2008 - נאום נסראללה שבוע אחרי חיסולו של עימאד מורנייה בדמשק
REUTERS
להמשך הפוסט

רחוק מהעין וללא פצצות, ישראל ואיראן מעצימות את הקטטה במרחבי הסייבר

ל"הארץ" נודע כי התקיפה האיראנית בימי הקורונה היתה רחבה יותר מכפי שפורסם וכללה עשרות מתקני מים. ישראל הגיבה החודש לפי פרסומים זרים. מהי "תשתית קריטית" ואיפה הבטן הרכה

לפני כחודש תקפו לוחמי סייבר של המודיעין האיראני אתרי מים בישראל. מבחינה ציבורית ותקשורתית, אולי בגלל משבר הקורונה, התקרית התקבלה אצלנו באדישות מסוימת ועברה כמעט מתחת לרדאר, אבל בקרב מומחי סייבר והגופים הממונים על המוסדות הביטחוניים והתשתיות הלאומיות היא מעוררת דיון עמוק ונוקב. הבוקר (שלישי) דיווח "וושינגטון פוסט" כי ישראל עומדת מאחורי התקפת סייבר על נמל שאהיד ראג'י שבדרום איראן. לפי הדיווח, ההתקפה בוצעה לפני עשרה ימים, גרמה נזק חמור ושיבשה את תנועת הספינות למשך ימים. אין ספק כי זוהי תגובת נגד של ישראל שנועדה להעביר איתות של אזהרה לאיראנים מבלי לגרום נזקים פיזיים של ממש.

בכל הקשור לתקיפה האיראנית על ישראל, בשורה התחתונה, למעט נזק קל לכמה בקרי מים שהוחלפו, לא היתה כל פגיעה ממשית. עם זאת, בלוחמת סייבר למרכיב ההרתעתי-תודעתי יש השפעה משמעותית על היריב. מערך הסייבר הלאומי ניסה באופן פומבי להמעיט מחומרת התקרית ופרסם הודעה לקונית שבה נאמר כי "זוהה ניסיון למתקפת סייבר על מערכות שליטה ובקרה במגזר המים" וכי "לא היתה כל פגיעה באספקת המים". דוברת המערך, ליבי עוז, סירבה למסור פרטים נוספים, כמו למשל מי עמד מאחורי התקיפה, אך רשת FOX דיווחה על סמך מקורות אמריקאים כי איראן היא האחראית. "וושינגטון פוסט" הוסיף כי הותקפו רק שני אתרים, אך ל"הארץ" נודע כי התקיפה היתה הרבה יותר רחבה. היא כללה עשרות מתקנים בכל רחבי הארץ והתמקדה בבקרים של מגדלי מים, משאבות, מגופי צנרת ועוד.

חדר בקרה לאבטחת קווי מים של חברת מקורות
אלביט מערכות
להמשך הפוסט

מדוע סוריה לא משגרת טילי S-300 לעבר מטוסי חיל האוויר?

בשבע השנים האחרונות ירה משטר אסד כ-700 טילים ואולי אף יותר לעבור מטוסי חיל האוויר. פעם אחת בלבד פגע. למרות זאת, הוא בוחר שלא להשתמש במערכת המתקדמת ביותר שלו. וגם: חזונו של קאסם סולימאני וכיצד חוסל אחד המפקדים הבכירים של חיזבאללה בנמל התעופה של דמשק

הפרשנות המקובלת רואה במאות התקיפות על יעדים בסוריה ולפי פרסומים זרים גם בעיראק, את הישגו החשוב ביותר של חיל האוויר ב"מערכה שבין המלחמות" (מב"ם), שמה של המערכה שמנהלת ישראל באמצעות צה"ל וקהילת המודיעין נגד התעצמות מדינות אויב כאיראן וארגוני טרור כחיזבאללה, חמאס ודאעש. אבל, לא פחות מרשים וחשוב הוא הניסיון הרב שרכשו טייסי חיל האוויר, אנשי הבקרה, מודיעין האוויר והלוחמה האלקטרונית, בהגנה ובהתחמקות ממערך ההגנה האווירית הסורי.

מאז התקיפה הראשונה בסוריה שיוחסה לישראל באפריל 2013, שיגרו מערכות הנ"מ של משטר אסד כ-700 טילים ואולי אף יותר לעבר מטוסי חיל האוויר. טיל אחד פגע במטוס F-16 והפילו. הטייס ונווטו צנחו לקרקע ופונו בשלום לבית חולים. זה קרה בפברואר 2018, כשהמטוס קרב ישראלי שעסק במשימת הגנה וחיפוי בצפון הארץ הופל בעת תקיפת קרון פיקוד איראני ששיגר מסוריה מל"ט לעבר ישראל. יותר משהפלתו מעידה על הצלחה סורית, היא נבעה מטעות של חיל האוויר.

מערכת S-300 מוצגת לראווה במוסקבה. הרוסים "עם היד על הכפתורים"
Ivan Sekretarev / AP
להמשך הפוסט

בשיגור לוויין הריגול, איראן מציגה התקדמות לא מבוטלת

"נור" הוא לוויין קטן ויכולותיו מוגבלות, אך הצלחת השיגור משדרגת גם את היכולת הטילית של הרפובליקה האיסלאמית. איראן מצטרפת למועדון אקסקלוסיבי של מדינות ששיגרו לחלל בהצלחה

לפני כשבועיים שיגרה איראן לחלל את לוויין הריגול "נור" (אור). השיגור עבר בהצלחה, ולפי מקורות בישראל, הלוויין נכנס למסלולו בגובה של כ-450 ק"מ. אף שזו הצלחה טכנולוגית לא מבוטלת, ובעת הזאת גם הצלחה מוראלית, למשטר האיראני, היא משום מה כמעט שלא זכתה לתשומת לב תקשורתית. גם מערכת הביטחון שלנו גזרה על עצמה שתיקה. רק ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע את דאגתו.

השיגור המוצלח מכניס את הרפובליקה האיסלאמית למועדון אקסקלוסיבי של מדינות שניסו וגם הצליחו לשגר לוויינים לחלל. יש כתריסר מדינות כאלה בלבד. הדבר מעיד על ההתקדמות הגדולה של איראן בפיתוח יכולות החלל והטילים ארוכי הטווח שלה. המשמעויות לגבי ישראל גם הן מרחיקות לכת: עצם היכולת להכניס לוויין למסלול בגובה כזה מוכיחה שאיראן משדרגת ומשביחה את היכולת הטילית שלה וזו עלולה לשמש אותה בעתיד גם עבור שיגור כראשי קרב גרעיניים, אם וכאשר תחליט להרכיב פצצה.

הלוויין "נור" משוגר לחלל. טיל תלת שלבי העושה שימוש בדלק מוצק
Iran defence ministry via AP
להמשך הפוסט

דרור וינברג רצה ששני קווים מקבילים ייפגשו, ונפל כשזה קרה

מח"ט יהודה נהרג בפיגוע בציר המתפללים בנובמבר 2002 והיה לקצין הבכיר ביותר שנפל באינתיפאדה השנייה. את מוחמד סידר, המחבל שרצה לתפוס יותר מכל ואחראי גם למותו, הרגו חבריו שנה לאחר מכן במבצע "נעשה סדר"

זה קרה בליל שבת, 15 בנובמבר 2002. הדיווח הראשון היה שאל"מ דרור וינברג נפצע. אריק ברבינג היה עם בני משפחתו בבית במודיעין. "אבא, אתה מרגיש טוב? אתה לבן וחיוור", אמר לו הבן, שחר, אז בן 7. דקה קודם לכן צלצל הטלפון בבית. על הקו היה ר', רכז נפת חברון בשב"כ. "ר' אמר לי שירו בקרית ארבע. דרור לא עונה, אני חושב שהוא נפצע", סיפר האב.

"גם כעת כשאנו משוחחים יש לי עור ברווז. אמרתי לר' תקפיצו את כולם, הרכזים והמאבטחים, ותכינו את כלי הרכב הממוגנים", אומר לי ברבינג ומציג את זרועו. הוא היה אז סגן ראש יחידת הרכזים בשב"כ, אחראי על חצי מהגדה המערבית (מרמאללה דרומה), ומפקדם-מנהלם של כ-50 רכזים. רכז הוא הכינוי המקצועי לקציני האיסוף והמודיעין בשירות הביטחון. תפקידם לאתר, לגייס, להפעיל ולעצור מחבלים מארגוני הטרור.

דרור וינברג. הקצין הבכיר ביותר שנפל באינתיפאדה השנייה
אלבום משפחתי
להמשך הפוסט

"נתניהו של 99' הוא נתניהו של היום: נרקיסיסט, סמכותני, הססן, אלרמיסט"

לפני 21 שנה שרטט פרופ' שאול קמחי, מומחה לניתוח אישיות מנהיגים, דיוקן פסיכולוגי של רה"מ. השנים הוכיחו עד כמה צדק באבחנותיו. כעת הוא מסביר איך כל זה מתבטא במשבר הקורונה

ב-1999 פרסם פרופ' שאול קמחי דיוקן פסיכולוגי של בנימין נתניהו ובו תובנות וקביעות שאת מידת דיוקן ניתן להעריך רק כעת, במבט לאחור, 21 שנה אחר כך - אחרי שלוש שנים שלו כראש ממשלה ולפני 11 נוספות. משבר הקורונה, מהגדולים והחמורים שידעה ישראל מאז הקמתה, החזיר את קמחי אל ניתוח הפרופיל של נתניהו לבדיקה מחודשת. לדבריו, אחת האבחנות החשובות שהציג אז, בשלהי שנות התשעים, לא השתנתה: נתניהו חותר בשגרה ובעיתות משבר לניהול ריכוזי.

"אין חדש תחת השמש. נתניהו מנהל את המשבר כשחקן ראשי ומקבל ההחלטות היחיד. הוא נמנע מהקמת צוות ייעודי לטיפול במצב, אינו משתף את שרי הממשלה ומרחיק אותם מתהליך קבלת ההחלטות. את ההתייעצויות הוא מקיים בעיקר עם הקרובים והנאמנים אליו", אומר קמחי בשיחה עם "הארץ", "ככלל, נתניהו שם דגש על נאמנות בכל תנאי מצד האנשים שעמם הוא עובד. כחלק מצורת הניהול הזו, הוא מתעלם מנהלים וממדיניות שנקבעו מראש. זה יוצר ליקויים בולטים המתבטאים במסרים סותרים לציבור. מאותה סיבה נמסרות הבטחות ללא כיסוי ומתגלעים קונפליקטים בלתי פוסקים בין הגופים השונים (משרדי הביטחון והאוצר מול משרד הבריאות) שרק חלקם ככל הנראה משתקפים לציבור".

פרופ' שאול קמחי
יעל קמחי אוראל
להמשך הפוסט

חסמב"ה בימי קורונה? המוסד עושה יותר מדי רוח וצלצולים

המוסד לא צריך את כל הכתבות על התרומה (המאוד שולית) שלו לרכישת ציוד רפואי בחו"ל. יוסי כהן הוא צ'ארמר, מנהל טוב ואיש מודיעין מוכשר אך אחת מחולשותיו היא נטייתו המוגזמת לחשיפה

מאז תחילתו של משבר הקורונה תרם איש העסקים הישראלי אהרון פרנקל חמישה מיליון שקל ל"יד שרה". אל פרנקל הצטרפו עוד מאות תורמים מישראל ומחו"ל שנידבו גם הם כמה מיליוני שקלים לרכישת ציוד רפואי חיוני בעת הזאת. התרומות הללו נתנו בצנעה ובסתר.

גם במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עוסקים בימים אלה ברכישת ציוד רפואי, או כך לפחות גורסות הכותרות, הכתבות וההודעות הרבות שמשוגרות לתקשורת. אחת מהן, מטעם משרד ראש הממשלה, סיפרה בין היתר כי המוסד מסייע ליד שרה. הפרסומים הללו מעוררים אי נחת בקרב לא מעטים מאנשי הארגון, המורגלים בפעילות חשאית ובעבודה מתחת לרדאר. מופעי היח"צ הללו מביכים רבים מהם, מה גם שחלקו של המוסד במשימת שולי למדי ולמעשה, מבחינה מקצועית נטו, לא ברור כלל מדוע הוטלה המשימה דווקא עליו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

הכוכבים מסתדרים לעסקה, אך צריכים לעשות עוד דרך ארוכה

הצוהר שנפתח למו"מ עם חמאס על החללים הדר גולדין ואורון שאול והנעדרים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד הוא תוצאה של משבר הקורונה, אך אינו תולדה רק של מצב החירום שגרם הנגיף

הצוהר שנפתח למשא ומתן בין ישראל לחמאס הוא תוצאה של החשש בו מצויים שני הצדדים לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, אך לא רק. בנימין נתניהו ויחיא סינוואר מזהים מצוקה משותפת וזו מולידה אינטרס משותף. הוסיפו לכך את העובדה שבשבוע הבא יחל חודש הרמדאן ואת העובדה שרצועת עזה היא אחד האזורים הצפופים והעניים ביותר בעולם, וקיבלתם הזדמנות ששווה לברר את טיבה.

"יש תזוזה קלה, יש רצינות בשני הצדדים, ועדיין, הדיווחים בתקשורת הערבית בכלל וההדלפות מגורמי חמאס בפרט על התקדמות משמעותית הם מוגזמים ואופטימיים מדי", אמר לי אתמול (ראשון) מקור מערבי העוקב אחר הנעשה. לפי אותו גורם, מדובר במשא ומתן עקיף המתנהל בהעברת מסרים טלפוניים באמצעות כמה מתווכים, בראש ובראשונה נציגי המודיעין המצרי, אך גם סגן שר החוץ של רוסיה, מיכאיל בוגדנוב, נמצא בתמונה. כשמשרד ראש הממשלה פרסם יום לפני ערב החג את ההודעה החריגה על נכונותה של ישראל למגעים, כבר היה השיח בעיצומו. מי שמנהל אותו מהצד הישראלי הוא ירון בלום, המתאם לסוגיית השבויים והנעדרים, איש שב"כ לשעבר, ולצדו נציגי אמ"ן, המוסד ושב"כ. ראש המל"ל, מאיר בן שבת, נמצא גם הוא בסוד העניין.

הטקס השבועי להחזרת אורון שאול והדר גולדין בגבול רצועת עזה, השבוע
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

מגפה? אם זה לא מלחמה או טרור זה לא "ביטחון לאומי"

בישראל שלטת גישה המניחה את קיומו של גורם חיצוני אנושי בכל הקשור לאיומים ביולוגיים. באמ"ן ובמוסד כלל לא מתייחסים ל"סכנות אזרחיות". ואז באה הקורונה וכולם החלו לחפש אסטרטגיות

בקיץ 2018 קיים משרד הביטחון תרגיל גדול שעניינו היערכות לאסונות גדולים, כמו רעידת אדמה, צונאמי, ירי מאסיבי של אלפי טילים ועוד. אחד התרחישים עסק בהתפשטות של מגפה עולמית. זו כנראה אחת הפעמים הבודדות, לפחות בשנים האחרונות, שבה גם במערכת הביטחון הבינו שבריאות הציבור וההגנה מפני מחלות מדבקות היא מרכיב בביטחון הלאומי.

אחד ממנהלי התרגיל היה תא"ל (במיל') משה אדרי, המחזיק מאז 2015 בשני תפקידים שהם בעצם שני הצדדים של אותו מטבע: יועץ שר הביטחון להתגוננות העורף וראש אגף האמצעים המיוחדים (אמ"א) במשרד הביטחון. במסגרת זו הוא אחראי בין היתר על המכון הביולוגי בנס ציונה ופעול בתיאום עם אתרים אחרים. באישורו, למשל, הוחלט לקצץ בתקציב המכון ולסגור את יחידת החיסונים.

תרגיל חירום ביטחוני במשכן הכנסת בשיתוף פיקוד העורף, 2016
יצחק הררי / דוברות
להמשך הפוסט

המוסד אינו קוסם בהשגת ציוד רפואי, אבל לנתניהו זה נוח

הריכוזיות והחשדנות של ראש הממשלה דוחפות אותו אל אנשי אמונו. לכן הוא מזעיק את המוסד למשימות שאין לו שום יתרון בהן. עדיף היה לפעול דרך משרד הביטחון, אך שם יושב נפתלי בנט

מינויו של ראש המוסד, יוסי כהן, להוביל את פרויקט רכש הציוד הרפואי עבור המאבק בקורונה, הוא ביטוי מובהק לכישלון הניהולי של בנימין נתניהו במשבר הזה בפרט ולהתנהלותו הריכוזית בעיתות משבר בכלל. כהן ראוי כמובן לשבחים על התגייסותו למשימה, אך לו ולארגונו אין שום יתרון מהותי בהגעה אל מכונות הנשמה למשל. למדענים, ספקים וסוחרים יש גישה דומה, אם לא טובה יותר, לשוק האזרחי.

למוסד יש יתרון ברור אחד. יכולתו לתעל את הקשרים שטווה לאורך שנות פעילותו החשאית לטובת המשימה הנוכחית. למוסד יש כיום קשרים עם 140 מדינות, בדומה למספר המדינות המנהלות קשרים רשמיים עם משרד החוץ. לכן, סביר שהוא יפנה למדינות ערביות, במיוחד במפרץ הפרסי, שכן במערב אין לו שום יתרון יחסי על משרד החוץ. בכל הקשור לשינוע לוגיסטי, משרד הביטחון ערוך למשימות כאלה הרבה יותר טוב מהמוסד. יש לו את הניסיון, הידע ויכולת מוכחת להטיס ציוד בכמויות גדולות בזמני חירום.

בנימין נתניהו וראש המוסד, יוסי כהן
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

מסתבר שגם לקונספירציות סביב הקורונה יש מקדם הדבקה גבוה

ככל שמתרבים המחקרים כך מתברר כי לטענה כאילו התפשטות הקורונה היא תוצאה של דליפה מכוונת או "תאונת עבודה" במעבדה סינית - אין אחיזה במציאות. וגם: הכירו את ההאקר הביולוגי

"הסתננות של וירוס (ממעבדה) יכולה להתרחש כתוצאה מדליפה או בהידבקות, מבלי משים, על ידי אדם שיצא החוצה. זה יכול להיות המקרה של המכון הווירולוגי בווהאן, אך אין ראיה או אינדיקציה לכך עד כה" - כך צוטט ב-24 בינואר סא"ל (במיל') ד"ר דני שוהם בעיתון "וושינגטון טיימס". שוהם הוסיף ואמר כי המכון בווהאן פועל בחסות האקדמיה הסינית למדעים, אך "לכמה ממעבדותיו יש קשר לצבא סין או עם גורמים בממסד הביטחוני שקשורים לנשק ביולוגי".

שוהם איננו רופא. הוא איש חטיבת המחקר של אמ"ן לשעבר שהתמחה בלוחמה כימית וביולוגית ומשמש כיום כחוקר במרכז בגין-סאדאת. בראיון הוא גם התייחס לאפשרות שנגיף הקורונה נוצר באופן מלאכותי ושתקלה או טעות אנושית הובילה לדליפתו ולהתפשטותו במחוז חוביי ומשם לרחבי סין ולעולם. על סמך דבריו הגיש עו"ד לארי קליימן, פעיל ימין רפובליקאי הידוע כתובע סדרתי (בעבר תבע את אמו), תביעה ייצוגית לבית משפט אמריקאי נגד סין על סך 20 מיליארד דולר.

נגיף הקורונה כפי שהוא נראה במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום מסך
להמשך הפוסט

הבטן הרכה של איכון החולים: חשיפת מתודות ודליפה ממשרד הבריאות

בכירים במערכת הביטחון בעבר ובהווה סבורים כי מעקבי שב"כ הם בגדר הרע במיעוטו, אך מפנים ביקורת לאופן קבלת ההחלטות. אפרים הלוי: "מחר יתקינו תקציב באמצעות תקנות לשעת חירום"

הדעות בקרב בכירים במערכת הביטחון בעבר ובהווה חלוקות בכל הקשור להפעלת אמצעי שב"כ למעקב אחר חולי קורונה ומי ששהו בקרבתם. רובם מסכימים כי לנוכח המצב, השימוש באמצעים טכנולוגיים שהיו עד כה שמורים למאבק בטרור, הוא הרע במיעוטו. עם זאת, מרביתם מביעים חשש מאופן קבלת ההחלטה, מהמדרון החלקלק ומריכוז הכוח העצום בידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בצד המקצועי מביעים המומחים חשש משתי נקודות תורפה עיקריות: האחת - שיטות האיכון עלולות לחשוף בפני גורמים עוינים מתודות פעולה ייחודיות שבהן מחזיקה ישראל. השנייה - העברת המידע משב"כ למשרד הבריאות עלולה להוביל לדליפתו.

"בגלל החרפת המשבר והצורך לבלום את המגפה התעוררה במלוא בעוצמתה שאלת האלטרנטיבה - האם יש בישראל חלופה טובה יותר שניתן להפעילה במהירות? התשובה היא לא. הטכנולוגיה של שב"כ קיימת, מוכחת וזמינה. הפעלתה נובעת משילוב של שלושה גורמים: צורך, זמן והעובדה שאנשים לא זוכרים בדיוק היכן היו", אומר סגן ראש שב"כ לשעבר עופר דקל, המשמש כיום כיועץ ביטחוני. "משרד הבריאות חייב לדעת כמה שיותר מהר מהו המסלול שעבר כל מי שבא במגע או שהה בקרבת חולה קורונה ולפעול. המטרה החשובה ביותר כרגע היא  לצמצם את נזקי ההדבקה בתוך קהילה שבה יש כבר נשאים א-סימפטומטים".

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בת"א, אתמול
עופר וקנין
להמשך הפוסט

כשישראל הצעירה בחשה היטב במי הנילוס

ספר חדש על המודיעין הישראלי מפנה זרקור אל פרשיות עלומות במצרים בשנים שקדמו ל"עסק הביש". מזיוף שטרות ובולים, דרך הרעלת בארות, מכירת סמים ועד רעיון שנגנז למגה פיגוע

ב-1954 לכדה ממשלת מצרים רשת של צעירים יהודים שאומנו בידי המודיעין הישראלי לחבל ולרגל אחר מולדתם. הפרשה, שזכתה לכינוי "עסק הביש", טלטלה את מערכות הביטחון והפוליטיקה בישראל יותר מעשור, והציתה תהליך שגרם להתפטרותו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. מידע שאני חושף בספר חדש, לאחר מאבק משפטי ממושך, מגלה כי דפוס הפעולה שהוביל לעסק הביש לא היה חד-פעמי, אלא חלק מרעיונות שעלו בישראל נגד מצרים בשנים שקדמו לפרשה, והמשיכה בחלקה גם לאחר מכן. רעיונות אלה כללו תוכניות להרעלת בארות, זיוף שטרות כסף, זיוף בולים, מיני לוחמות פסיכולוגיות, רצח אישים פוליטיים וגם מכירת סמים.

קהילת המודיעין של ישראל היתה בעשור הראשון לקיומה של המדינה קטנה ודלת אמצעים. אנשיה הושפעו מאוד מהמבצעים של בריטניה וארה"ב במלחמת העולם השנייה, כמו גם מספרים וסרטים על פעולות נועזות בעורף האויב. חלקן אמיתיות, אחרות דמיוניות לחלוטין. לא מעט מהפרטים אסורים עדיין לפרסום בגלל התנגדות הצנזורה, ראשי אמ"ן לדורותיהם, צווי חיסיון שהוציאו שרי הביטחון וצווי איסור פרסום מטעם בתי משפט, ובכלל זה בית המשפט העליון. והנה, בכל זאת, צוהר קטן שהצלחתי להבקיע בחומת השתיקה:

27 באוקטובר 1954 - נאצר ברחובות אלכסנדריה אחרי שניצל מניסיון התנקשות
Bibliotheca Alexandrina
להמשך הפוסט

הידוק הפיקוח על איסוף ראיות דיגיטליות הוא כאב ראש לחברות כמו NSO

הכללת "הסייבר הפורנזי" בהסדר הבקרה על טכנולוגיות דו-שימושיות היא צעד שמקשה הן על מפתחי תוכנות פיצוח והן על מערכות אכיפת החוק. אלא שבעולם הווירטואלי לא תמיד ברור מי עושה מה

תיקון שהוכנס לפני כחודשיים בהסדר ואסנאר, העוסק בבקרה על הייצוא של נשק קונבנציונלי וטכנולוגיות בעלי שימוש כפול (צבאי ואזרחי), מקשה על חייה של תעשיית הסייבר הישראלית. התיקון מהדק את משטר הפיקוח על תוכנות פולשניות העוסקות בפריצה לסמארטפונים ובפיצוח הצפנות של מכשירים דיגיטלים. הנפגעות העיקריות יהיו חברות המציעות פתרונות בתחום המכונה "סייבר פורנזי" ונוגע לתוכנות פיצוח אמצעי אחסון דיגיטליים לצורך איסוף ראיות להפללת חשודים. מטרתן היא לחלץ או לשחזר מידע לצורך חקירות.

הסדר ואסנאר, שנוסד ביולי 1996, הוא הסדר וולונטרי הכולל תשע קטגוריות לטכנולוגיות דו-שימושיות ו-22 קטגוריות של חימוש. שורשיו בהסדר מתקופת המלחמה הקרה שנועד למנוע זליגת מידע ממדינות נאט"ו למדינות ברית ורשה. כיום חברות בהסדר 42 מדינות ובהן רוב מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, רוסיה, אוקראינה, הודו, יפן, אוסטרליה, דרום קוריאה, טורקיה, מקסיקו, ארגנטינה, דרום אפריקה וניו זילנד. סין וישראל הן שתי מדינות בולטות שאינן שותפות להסדר. במקרה של ישראל הדבר נובע מהתנגדות טורקיה, הואיל ונדרשת הסכמה פה אחד כדי לקבל חברה חדשה. ישראל הודיעה ב-2006 כי היא מאמצת את החלטות ואסנאר, אך בפועל מעדכנת את רשימות הטכנולוגיות המוגדרות דו-שימושיות כשנוח לה.

מטה חברת NSO בהרצליה. קשה להבדיל בין מטרות צבאיות לדו-שימושיות
Daniella Cheslow / AP
להמשך הפוסט

למי איראן צריכה להודות על חשיפת פנקס הבוחרים? שבעה גופים

הרשלנות הפושעת של "אלקטור" יצרה פוטנציאל נזק עצום לצה"ל ולמערך הביטחוני והמודיעיני. אך מה שהוביל לדליפת הענק הזו הוא הכאוס הניהולי והמשפטי סביב אבטחת המידע של כולנו

חשיפת פרטיהם האישיים של כשישה מיליון וחצי אזרחים ישראלים היא אחת הפרשות הביטחוניות החמורות ביותר שאירעו בשנים האחרונות בישראל. הדליפה הראשונה, עליה דווח לפני כשבוע, וכמוה גם השנייה שעליה דווח אתמול (ראשון), מקורן ברשלנות פושעת של חברת "אלקטור", המפעילה יישומון שבו עושות שימוש הליכוד ומפלגות נוספות. היישומון כולל את פנקס הבוחרים ומשמש "לניהול בחירות וקשר עם הבוחר", כהגדרת החברה. הוא כולל שמות מלאים, מספרי זהות, מין, מספרי טלפון וכתובות עדכניות.

מעבר לפגיעה הקשה בפרטיות של אזרחי ישראל, לדליפת פנקס הבוחרים יש משמעויות חסרות תקדים עבור עשרות אלפי עובדים במוסד, שב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי וצה"ל (בדגש על אנשי מודיעין, טייסים ולוחמי יחידות מיוחדות). נזקי הדליפות לא מתמצים רק בפרטי המידע שנחשפו, מסד הנתונים הזה מאפשר להגיע למקורות ידע נוספים, לסייע בהצלבת פרטי מידע ובהשגת נתונים נוספים, כגון: מספרי כלי רכב, רכוש פרטי, מבנה חברות ומידע רפואי חסוי. זהו פוטנציאל נזק עצום ומכרה זהב לארגונים כמו חיזבאללה ומודיעין האיראני, אך גם לארגוני ביון ידידותיים יותר או פחות.

השקת קמפיין הליכוד בירושלים, בחודש שעבר
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

מארבע תצא אחת? נתניהו רוצה ביקור בבירה ערבית נוספת לפני הבחירות

הטיסות החשאיות למפרץ הפרסי הפכו לקו תעופה של ממש עבור גורמים ביטחוניים ואנשי עסקים ישראלים. כעת רוצה רה"מ לתת לכך פומביות, בעצמו, יחד עם המוסד ותוך הדרת משרד החוץ

ראש המוסד יוסי כהן, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ועוזריו של ראש הממשלה, עמלים בימים האחרונים בניסיון לארגן לבנימין נתניהו ביקור נוסף במדינה ערבית בפרק הזמן שנותר עד לבחירות. כזכור, רק לפני כשבוע טס נתניהו לאוגנדה ונפגש שם בין היתר עם ראש מועצת הריבונות הזמנית של סודאן ומנהיג המדינה, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן.

בראש רשימת "המועדפים" על נתניהו נמצא יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן. אם המהלך יצלח והשניים יקיימו מפגש פומבי, בכל מקום בעולם, אין ספק כי תהיה זו גולת הכותרת של הישגיו המדיניים והביטחוניים של ראש הממשלה ותרומה נכבדה ליחסי החוץ של ישראל. לשם כך, נעזרים אנשי נתניהו בקשרים הטובים שטיפחו עם הממשל האמריקאי ועם שר החוץ מייק פומפיאו בפרט. ל"הארץ" נודע כי פומפיאו פעל בקדחתנות מאחורי הקלעים לא רק כדי לסלול את הדרך לפגישת נתניהו-אל-בורהאן, אלא גם כדי לשכנע את מנהיג סודאן לצילום משותף. אל-בורהאן סירב, אך בלחץ פומפיאו הסכים לכך שנתניהו יפרסם את דבר המפגש, שהוגדר בתחילה חשאי.

בני הזוג נתניהו עם נחיתתם באוגנדה, היום
חיים צח / לעמ
להמשך הפוסט

עם או בלי טחינה, את יחידה 504 כדאי לסגור

"המבצע" המביך שיזמו שניים מבכירי היחידה להפעלת סוכנים באמ"ן להבאת טחינה פלסטינית לקצין מודיעין ראשי, הוא הזדמנות לתהות אם לא עדיף שאנשי היחידה ימצו יכולותיהם בשב"כ או במוסד

אפשר שבקרוב ייחשף בתקשורת מבצע חדש של 504, היחידה להפעלת סוכנים של אגף המודיעין בצה"ל. אם זה יקרה בוודאי יהיה אפשר לכנותו "מבצע קונטרה", שכן מטרתו תהיה להפיג את הרושם הרע שהותירו הגילויים המביכים על "מבצע טחינה", שנחשף לפני כחודש בתוכנית "עובדה". מדוע אני סבור כך? כי זה דפוס הפעולה המסורתי של 504. כל אימת שמתפרסמים על היחידה פרטים לא נעימים, ממהרים מפקדיה וותיקיה מהעמותה לשבח ולהלל את פועלה בעזרתו האדיבה של דובר צה"ל.

ראשיתו של "מבצע טחינה" בקצין מודיעין ראשי, תא"ל יובל שמעוני, שנפשו חשקה בטחינה פלסטינית. שניים מבכירי 504, קצינים בדרגת סא"ל, ביקשו להתחנף אליו והוציאו אל הפועל תוכנית שתוכננה על פי כל הנהלים והכללים בתורת הלחימה של היחידה. שני הקצינים, ובהם סגן מפקד 504, יצרו קשר עם סוכן פלסטיני בגדה המערבית ושלחו אותו לרכוש 11 קופסאות טחינה בשני מקרים שונים.

אלוף תמיר היימן. תגובה זריזה אך העונש קל מדי
מגד גוזני
להמשך הפוסט

הקורונה לא לוקח ברצינות את נתניהו, גם המכון הביולוגי לא

מאחורי החומות בנס ציונה לא עוסקים בפיתוח חיסונים לרווחת הציבור. עשו זאת אמנם פעמיים בעבר, אבל הוראת רה"מ להקים "מפעל חיסונים" בעקבות ההתפרצות בסין היא ספין במקרה הטוב

הצהרתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול (ראשון) כי הורה על הקמת "מפעל חיסונים" נגד הנגיף קורונה והנחייתו למכון הביולוגי לפעול כי "אולי אם ישראל תעבוד מספיק מהר, עם התקצוב הראוי, ועם המדענים המוכשרים שיש לה, יכול להיות שגם בעניין הזה היא תקדים את העולם" - היא היסחפות במקרה הטוב ועוד הצהרה פופוליסטית חסרת כיסוי שלו במקרה הרע.

נכון, מדעני המכון - כימאים, ביולוגים, מיקרוביולוגים, מהנדסים וטכנאים - נמצאים בחזית המדע בתחומם, אבל המכון הביולוגי הוא גוף קטן (כ-300 עובדים) עם תקציבים מוגבלים בוודאי ביחס למכונים דומים במערב, ברוסיה ובסין. יתרה מכך, המכון הביולוגי אינו עוסק במחקר ופיתוח של תרופות, נוגדנים וחיסונים לרווחת האוכלוסייה בישראל, קל וחומר העולם כולו. מטרתו הרשמית היא פיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי וכימי.

המכון הביולוגי ב-2007. הוקם כחלק מחיל המדע של צה"ל
דן קינן
להמשך הפוסט

סוד כמוס לנצח נצחים בחסות מירכאות

זה יותר מ-30 שנה נשמרת באפלה פרשה ביטחונית בחסות אמ"ן וביהמ"ש, בטענה כי הזמן אינו מפיג את הנזק שהיא גורמת. השבוע הותר לספר שיש בכלל פרשה כזו, אך זו שמחת עניים מאוד לא משמחת

בית המשפט העליון אישר השבוע להסיר צו איסור פרסום גורף על עצם החלטה סודית שלו עצמו, שעניינה פרשה ביטחונית סודית שהתרחשה לפני יותר מ-30 שנה. פרטי הפרשה עצמה חסויים.

זה נשמע לרגע כמו סצנה מ"המשפט" של פרנץ קפקא. ברומן הנודע מתואר הליך משפטי לא ברור, במערכת משפט מיוחדת שטיבה סתום וסבוך, ובה חלק מהמתדיינים עומדים חסרי אונים מולה. כך מתנהלת פחות או יותר גם מערכת המשפט הישראלית בכל הקשור לסוגיות ביטחוניות. מערכת הביטחון והפרקליטות ממהרים לבקש צווי איסור פרסום; השופטים נענים ברצון, שלא לומר בחדווה; רוב הדיון נעשה במעמד צד אחד, ואילו הצד השני מתבקש לצאת מהאולם והדלתות ננעלות בפניו. "הנעילה" הזו היא בעצם נעילה כפולה, משום שאפילו אם שני הצדדים משתתפים ונוכחים, הדיון עצמו הרי מתקיים בדלתיים סגורות.

בית המשפט העליון בירושלים. לשוות לחוות דעת מראית עין של חוות דעת
אתר בית המשפט העליון
להמשך הפוסט

יותר מדי ידיים מנסות לאחוז במספריים של הצנזורה

סיפור על התדיינות סביב קטע שנפסל לפרסום מדגים היטב למה כשמדובר באיזון שבין זכות הציבור לדעת לבין שמירה על צורכי הביטחון צריך "מבוגר אחראי" אחד - הצנזורה הצבאית

יחסי הצנזורה הצבאית עם התקשורת הישראלית מרתקים ומורכבים. חוץ ממקרים מיוחדים, הם חוסים תחת כללי משחק המקובלים על שני הצדדים ולפיהם "אין לדווח על מה שמתרחש מאחורי הקלעים". יש בכך הגיון מסוים. תכליתו ליצור יחסי אמון ולאפשר ליבון מחלוקות בנוגע לעניינים ביטחוניים באמצעות דו-שיח ועוד בטרם פרסום. גם הח"מ מקבל על עצמו את חוקי המשחק הללו כבר עשרות שנים.

עם זאת, מעת לעת נבקע סדק קטן בקוד השתיקה. לפני כחודשיים הגשתי כתבה שגרתית לאישור הצנזורה. הרוב אושר לפרסום, המעט שנפסל עסק בפרשה ביטחונית. כעיתונאי, עמדו בפניי שתי אפשרויות: האחת - לציית להחלטה. השנייה - לנסות לשכנע את הצנזורה כי שגתה. לא פעם הצנזורה משתכנעת ומשנה את דעתה, לפחות באופן חלקי.

"כללי משחק מקובלים על שני הצדדים ולפיהם 'אין לדווח על מה שמתרחש מאחורי הקלעים'"
צילום מסך
להמשך הפוסט

מסע ההכפשה של אלי זעירא נגד אשרף מרואן

הראיון ב"מוסף הארץ" עם האיש שהפעיל את גדול המרגלים שהיו לישראל, עורר הדים רבים. בעקבות כך, זווית נוספת שלא נדונה בכתבה וקשורה למאמץ של ראש אמ"ן לשעבר להביא לחשיפת הסוכן

בסוף השבוע פרסמתי במוסף "הארץ" את סיפורו של דובי, קצין האיסוף של המוסד, שגייס ב-1970 את ד"ר אשרף מרואן להיות סוכן של ישראל והפעילו במשך 28 שנה. מרואן היה חתנו של נשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל-נאצר, ושימש כיועצו הקרוב ואיש אמונו של מחליפו, אנואר סאדאת. לאורך שנים הוא סיפק מידע מדויק ואמין על כוונותיה של מצרים, יכולותיה והכנותיה למלחמה. יומיים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור העביר מרואן לדובי, ויום לאחר מכן גם לראש המוסד דאז, צבי זמיר, את ההתראה על כך שהמלחמה עומדת לפרוץ.

עד לאותה שבת של 6 באוקטובר 1973, טען אלי זעירא, ראש אמ"ן באותם ימים, בשאננותו וביהירותו, כי הסבירות למלחמה עודנה "נמוכה". הסיבה מרכזית שבעטייה החליט דובי להתראיין כעת, היא הניסיון להפריך את טענתו הכוזבת והמניפולטיבית של זעירא לפיה מרואן הוא סוכן כפול.

מרואן בשנות ה-90. "המרגל הכי חשוב שהיה לנו", אומר דובי
AFP
להמשך הפוסט

מות אלברטו ניסמן אפוף מסתורין, וגם סדרה חדשה לא מפצחת אותו

חמש שנים חלפו מאז נמצאה גופתו של חוקר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994. האם נרצח? האם התאבד? במאי בריטי ניסה לפוגג את הערפל וטבע בעולם התככים של ארגנטינה

חמש שנים חלפו מאז נמצאה גופתו של אלברטו ניסמן, החוקר הארגנטיני בפרשת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית (AMIA) בבואנוס איירס ביולי 1994, והתשובה לשאלה אם נרצח או התאבד עדיין לוטה בערפל. ניסמן נמצא ללא רוח חיים בדירתו במגדל מהודר בבירת ארגנטינה, יממה לפני שהיה אמור להציג בפני הקונגרס דו"ח מפורט שמאשים את הנשיאה דאז, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בטיוח חקירת הפיגוע, בו נהרגו 85 בני אדם ויותר מ-300 נפצעו.

חבריו של החוקר הנחוש, הכריזמטי אך גם השנוי במחלוקת הזה, משוכנעים שסוכנים איראנים או ארגנטינים המקורבים לקירשנר רצו להשתיקו כדי לפייס את איראן. יריביו, ובראשם שר החוץ לשעבר, הקטור טימרמן, יהודי שמת לפני כשנה ממחלה קשה, טוענים כי ניסמן התאבד משום שחשש כי לא יוכל לעמוד בפני החקירה הנגדית שתומכי קירשנר תכננו לו בקונגרס.

אלברטו ניסמן. נחוש, כריזמטי וגם אובססיבי שהתמכר לחיי הזוהר
אי־פי
להמשך הפוסט

מוחמד דחלאן שווה לטורקיה הרבה מאוד כסף

מי שהיה האיש של פתח בעזה, נמלט אחרי עליית חמאס לאיחוד האמירויות, התעשר והפך לשנוא נפשו של אבו-מאזן. על הקשרים והאינטרסים שטווה מאבו-דאבי אפשר ללמוד מהפרס שהוצב על ראשו

השקט ברצועת עזה בתקופה האחרונה מעיד שחמאס מתייחס ברצינות לאפשרות שבקרוב תושג מעין "הודנה קטנה". חמאס ממתין בסבלנות לישראל ורוצה באמצעות מצרים והקהילה הבינלאומית לקדם את המיזמים הכלכליים וההומינטריים שעל הפרק: הקמת בית חולים, בניית אזור תעשיה בארז,  שדרוג רשת החשמל, שיפור איכות המים ובניית מתקן התפלה.

במקביל להמתנה הזו (שתבטיח לישראל שקט לשנה או שנתיים) יש גם אופטימיות מסוימת באשר לסיכויים להפשרת היחסים בין חמאס לרשות הפלסטינית. להערכתי הם אינם גדולים, אבל אם זה יקרה - הרי שמדובר בצעד שאמור להוביל בין היתר לבחירות. ואם בבחירות עסקינן, הרי שהשאלה מי יירש את מחמוד עבאס בן ה-85 והיודע חולי - עולה מיד.

מוחמד דחלאן, ב-2016
JACK JABBOUR/רויטרס/ ג'
להמשך הפוסט

ככל שהמגלומניה גברה, כך איבד סולימאני את קרקע המציאות

אחרי "האביב הערבי" הפך מפקד כוח קודס מאיש צללים לאחד שפועל בגלוי, גם כפוליטיקאי. בדרך איבד את מוטת השליטה שלו והאמין שביכולתו לממש את חזון האימפריה השיעית במזרח התיכון

את מעמדו הנערץ באיראן רכש קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שנהרג בבגדאד בפעולה אמריקאית, בזכות נחישותו, אומץ לבו וקרבתו למנהיג העליון עלי חמינאי. הוא פיקד על כ-15 אלף איש, רכיב קטן יחסית במשמרות המהפכה והיה למעשה כפוף למפקד המשמרות, הגנרל חוסיין סלאמי, אך בפועל היה הגנרל מספר 1 באיראן בזכות העובדה שחמינאי אימץ אותו כבן ומינה אותו ליועצו המיוחד. 

גם פולחן האישיות ויחסי הציבור שטיפח סוליאמני שיחקו תפקיד בעיצוב דמותו, והובילו בין היתר לדיבורים עליו כמועמד פוטנציאלי לנשיאות איראן, אם וכאשר יפשוט את מדיו. סולימאני מצדו התבשם עד שכרון חושים מגלי ההערצה מבית ומחוץ. ביטחונו גבר והלך עד שחשב עצמו לכל יכול, כשהעז לפעול מאחורי גבו של חמינאי ושיגר 4,000 לוחמים למחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה. המנהיג העליון העמיד אותו על מקומו, אילץ אותו לחזור בו מהפעולה, ומחל לו.

סולימאני (במרכז) בכינוס של משמרות המהפכה בטהראן, באוקטובר
enei.ir/אי־פי
להמשך הפוסט

מי אתה אבו מהדי אל-מוהנדס?

ג'מאל איברהימי הוא מפקד "כתאיב חיזבאללה", המיליציה הפרו-איראנית שמטרותיה הותקפו בידי צבא ארה"ב בעיראק ובסוריה. בסיועו של קאסם סולימאני, גדל מספר לוחמיו מאלפים בודדים ל-25 אלף

"כתאיב חיזבאללה" היא אחת המיליציות השיעיות הפרו-איראנית החשובות ביותר שפועלות בעיראק. מבחינה דתית, היא מקבלת את מנהיגותו של עלי חמינאי ואת עקרון "ולאית א-פקיה", כלומר שלטון החכם בהלכה. זהו העקרון שמנחה את המערכת הפוליטית באיראן מאז ההפיכה האיסלאמית ב-1979 וממנו נגזרת העובדה שהמנהיג העליון הוא גם האייתוללה הבכיר ביותר (אייתוללה - הלחם של המלים "סימן" ו"אללה").

ברמה הצבאית-מדינית, כתאיב חיזבאללה פועלת בחסות כוח אל-קודס של משמרות המהפכה, עליו מפקד הגנרל קאסם סולימאני, ומתאפיינת בהתנגדות קיצונית לארה"ב, למערב בכלל, וגם לישראל. אנשיו של סולימאני מכווינים את לוחמי המיליציה, מאמנים ומחמשים אותם. אין נתונים מדויקים על מצבת כוח האדם של המיליציה, אך לפי הערכות המודיעין במערב ובישראל היא גדלה בשנים האחרונות מכמה אלפי אנשים לכ-25 אלף.

סולימאני (משמאל) ואיברהימי בהלוויית אביו של סולימאני, ב-2017
Hossein Velayati, Fars News Agency / ויקיפדיה
להמשך הפוסט

"רכב הצעצועים" של טל דיליאן עושה בושות בקפריסין

חקירתו של הבכיר לשעבר באמ"ן בעקבות ראיון שבו הציג את יכולות הריגול שלו, היא דוגמה נוספת למוצרים הבעייתיים שמכניסים יוצאי מערכת הביטחון לשוק הפרטי. הרוח הרעה הזו מונחלת מלמעלה

אחת הדרכים שבה יועצי אסטרטגים, מומחים לניהול משברים וספינולוגים למיניהם היו מתמודדים עם הנסיבות שבהן מצוי כעת טל דיליאן, היא לארגן לו כתבה מפרגנת באחד העיתונים ובה יישפכו עליו אלפי מלים מחמיאות אך נטולות כל ערך מהותי. אלא שספק גדול אם לדיליאן, בכיר לשעבר באגף המודיעין ובעלי חברת המודיעין "WiSpear", יש חשק לעוד תקשורת בימים אלה. באוגוסט הוא העניק ראיון לשבועון "פורבס" כנראה מתוך מחשבה שהדבר יסייע לקידום עסקיו. בפועל, קרה ההיפך הגמור והוא זומן לחקירה לפני כחודש בקפריסין.

דיליאן נתפס בעת שהציג את הוואן שבו מותקנים מכשירי האזנה ותצפית משוכללים. את רכב המודיעין הנייד הזה, שהוחרם מידיו על ידי השוטרים, הוא הציג בגאווה גדולה באותו ראיון די מוזר בפורבס. מחירו חמישה עד תשעה מיליון דולר ויש בו כלים ותוכנות לשאיבת מידע מרשתות סלולריות ו-Wi-Fi כמו תכתובות וואטסאפ, צ'טים בפייסבוק, רשימות אנשי קשר, רישומי שיחות ומסרונים מכל סמארטפון המצוי ברדיוס של כחצי קילומטר מהרכב.

טל דיליאן. ננזף בצבא וקידומו נעצר
צילום מסך
להמשך הפוסט

איזו מדינה איראן רוצה להיות? קצת יותר כמו סין וצפון קוריאה

נורמן רול ריכז עד שלהי 2017 את כל מה שהמודיעין האמריקאי יודע (או רוצה לדעת) על הנעשה ברפובליקה האיסלאמית. בשיחה עם "הארץ" הוא מתייחס להשפעות גל המחאה האחרון במדינה

נורמן רול הכיר ומכיר היטב את מאיר דגן, תמיר פרדו ויוסי כהן. המודיעין הישראלי מילא חלק חשוב לאורך 35 שנות עבודתו בגופי המודיעין של ארה"ב, רובן בתפקידי מפתח בסוכנות הביון המרכזית (CIA). מאז 2008 ועד לפרישתו בספטמבר 2017 שימש רול כמנהל המודיעין הלאומי לענייני איראן במטה למודיעין לאומי (DNI), הגוף שאחראי על 16 הסוכנויות שמרכיבות את קהילת המודיעין האמריקאית. במסגרת תפקידו שימש כאחראי על כלל היבטי מדיניות המודיעין הלאומית ביחס לרפובליקה האיסלאמית. במלים אחרות: רול עסק בכל מה שארה"ב יודעת (או רוצה לדעת) על איראן, הערכותיה ומבצעיה.

בניתוח מרתק שפרסם רול לאחרונה הוא טוען כי למרות שמשטר העיצומים פגע קשות בכלכלה האיראנית, המשטר בטהראן ממשיך להשקיע סכומי עתק בשימור שלטונו, גם במחיר של דיכוי קשה נגד כל ביטוי של מחאה. גל מחאה נרחב התרחש באיראן רק בחודש שעבר ודוכא ביד קשה במקומות רבים ברחבי המדינה. המשטר, שנוטה להמעיט בדיווחים ולהקטין מספרים, דיבר בעצמו על כך ש-200 אלף איש יצאו לרחובות. לפחות 140 נהרגו ולפחות 7,000 נעצרו. בארגון זכויות האדם "אמנסטי" מדברים על יותר מ-300 הרוגים.

מפגינים באיספהאן, היום
AFP
להמשך הפוסט

המסר לאיראן עובר בשלוש מלים מעל שמי פלמחים

הניסוי שביצעה מערכת הביטחון ביום שישי ב"מערכת הנעה רקטית" היה לפי פרסומים זרים ניסוי בטיל "יריחו". מה יכולותיו של הטיל שישראל אינה מודה כלל בקיומו ומה מקומו ותפקידו במערך ההרתעה

בבוקרו של יום שישי האחרון פרסם משרד הביטחון הודעה קצרה ולקונית על ניסוי שביצע בשיגור "מערכת הנעה רקטית" מבסיס פלמחים. שלוש המלים האלה, עליהן לא הוסיפה ההודעה דבר, מעלות תהיות על מהות הניסוי, ובכלי תקשורת זרים, הממחזרים דיווחים שהופיעו גם בישראל, נאמר כי מדובר בניסוי בטיל "יריחו", טיל קרקע-קרקע לטווח של עד 4,000 ק"מ.

אף שבמשרד הבטחון ציינו כי הניסוי תוכנן מראש, קשה להתעלם מהעיתוי שבו הוא מתרחש ובצל הדיווחים על פרישת טילים איראניים בעיראק (מרחק של 400 ק"מ מישראל) ובתימן (יותר מ-2,000 ק"מ). בנוסף, לפני כשבוע שיגרו צרפת, בריטניה וגרמניה מכתב למזכ"ל האו"ם ובו הזהירו כי איראן מפתחת טילים בליסטיים שיכולים לשאת ראש חץ גרעיני תוך הפרת החלטת מועצת הביטחון. במכתב נאמר כי לפי הגדרת משטר הפיקוח על טכנולוגיית טילים (MTRC), טיל שיכול לשאת ראש חץ של 500 ק"ג למרחק של כ-300 ק"מ עלול לשמש אמצעי שיגור גרעיני.

השובל שהותיר הניסוי בשמיים, הבוקר במרכז הארץ
אילן אסייג
להמשך הפוסט

ריגול טוב מתחיל בהשקעה טובה, ועדיף בפרויקט אסטרטגי

סין מעורבת בבניית כמה ממיזמי התשתית הרגישים בישראל. הממשלה להוטה להשקעות מבייג'ין, אך האם היא עוקבת אחר הנעשה? באוסטרליה למשל לומדים כעת על היקף החדירה הסינית. בלוג חדש

בשנים האחרונות, בעידוד הממשלה ולמגינת לבו של שב"כ, התרחבה מאוד מעורבותה של סין בפרויקטים כלכליים בישראל בכלל ובמיזמי תשתית אסטרטגיים בפרט. חברות סיניות משתתפות בין היתר בכריית מנהרות הרכבת הקלה (עוברות מרחק עשרות מטרים בלבד מהמטכ"ל ומטה אמ"ן בקריה), סלילת כבישים, בניית תחנת כוח, ומעל הכל - בהקמת הנמל החדש ומעגן הצוללות בחיפה.

לפני כמה חודשים התלונן פרופ' שאול חורב, העומד כיום בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, על הסכנה הנשקפת לביטחון הלאומי מבניית הנמל בידי הסינים. חורב, בכיר לשעבר בחיל הים, ששימש כפרויקטור בגרמניה לבניית הצוללות, כעוזר לשר הביטחון וכראש הוועדה לאנרגיה אטומית, אף הרחיק לכת וטען כי יש לבטל את הזיכיון שניתן לסינים לתפעל את הנמל במשך 25 שנה. 

העבודות במנהרת הרכבת לירושלים ב-2016
עופר וקנין
להמשך הפוסט