ידי הנהגת סודאן מוכתמות בדם, אלה שנמלטו מהן נמצאים כאן - שטח הפקר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

ידי הנהגת סודאן מוכתמות בדם, אלה שנמלטו מהן נמצאים כאן

קהילת מבקשי המקלט המצויה בישראל עוקבת בחרדה אחר פשיטות ומעשי טיהור שנעשים בדרפור גם בימים אלה. כעת, עם ההודעה על הסכם הנורמליזציה, היא חשופה יותר מתמיד לתאוות הרוע

תגובות
הפגנה של מבקשי מקלט מסודאן בתל אביב, בשנה שעברה
תומר אפלבאום

דלת ברזל כחולה הובילה למבוא ארוך שבקצהו דלת כחולה נוספת. נכנסתי בשעת בוקר מוקדמת מאוד למקלט עבור פליטים מחבל דרפור בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. החום הלם, חנק והצמית. במסדרון הצר ישנו שני מבקשי מקלט מסודאן על מזרנים מעופשים. בחדר פנימי יותר ישנו עוד כ-20. היו אלה החולים ששיעולם העמוק פרע את הדממה, נפגעי אש החיילים המצריים בגבול ושבורי הנפש מטראומות הטבח שחוו במחוז הולדתם, הלומי מסע בריחה לישראל. התקדמתי פנימה ונכנסתי ל"חדר הילדים". שבעה נערים בני 17-14 מצאו בו מסתור. הם באו לכאן מדרפור ללא הוריהם. שישה ישנו על מיטות ואחד על הרצפה. החדר היה חם עד מחנק. מקקים התרוצצו לכל עבר וריח טחב קשה מנשוא שלט בחדר. 

אל המקלט הזה הגעתי מספר פעמים במסגרת כתבה שעשיתי ב-2009 סביב אותם נערים המכונים בעולם "יתומי דרפור". תיעדתי עבור מוסף "הארץ" את ארבאב עלי דאוד איסמעיל אדם, בן לשבט דאג'ו, שב-2003, כשהיה בן 10, התעורר מצעקות וצרחות. לכפר הולדתו השוכן סמוך לגבול צ'אד חדרו מיליציות הג'נג'וויד (שטן רכוב על סוס, בערבית). בכי, צרחות, עשן, מחנק, כפר ילדות שהופך למלכודת אש - אלה זיכרונותיו. אחותו קרעה אותו מהמיטה והם רצו לילה שלם "כמו עדר של בעלי חיים נודדים", סיפר. "היו אנשים בלי נעליים. רצנו כל הלילה. אני זוכר מבוגרים שלא עמדו בזה, נפלו באמצע ומתו. אני זוכר פצועים מדממים מהיריות, והכי חזק אני זוכר ריצה. פעולה של ריצה ממש בלי נשימה. אבל כל הזמן חשבתי איפה אמא, איפה אבא?"

אם ובנה מדרפור במחנה פליטים לאחר שנמלטו מביתם, ב-2004
AP

במחנה פליטים בצ'אד שבו שהה עם אחותו כשלוש שנים, גילה ארבאב שהוריו נטבחו באותו הלילה. הוא דעך שם. חלומו מגיל קטן היה ללמוד. הוא שאף להגיע לאירופה ובגיל 13 נמלט ללוב, אך נכלא ועונה. כששוחרר, הוא שמע שישראל היא מדינה דמוקרטית ועבד עשר שעות ביום כדי לצבור כסף. חלומו היה חיים מוגנים יותר. אחרי שנה וחצי שילם למבריחים בדואים ועבר מסע מטלטל עד שהגיע לישראל. סיפורו הוא אחד מיני רבים. בשנים 2003-2004 נרצחו בדרפור קרוב ל-200 אלף בני אדם על-ידי מיליציות הג'נג'וויד וכוחות ממשלת סודאן. 2.5 מיליון איש נטשו את הכפרים ומאות אלפים ברחו מערבה לצ'אד. לישראל נסו כ-250 קטינים מ"יתומי דרפור". כיום מונה קהילת מבקשי המקלט מסודאן שנדדה לישראל בשל זוועות המלחמה בסודאן -  6,285 בני אדם.

עם הכרזת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי ישראל וסודאן הגיעו להסכם נורמליזציה, השתלטה חרדה על קהילת מבקשי המקלט בארץ. האם ישראל תכפה את החזרתם לסודאן? נשיא סודאן לשעבר, הרודן עומאר אל-בשיר, מי שאחראי ישירות לפשעי המלחמה בדרפור הודח אומנם באפריל 2019, אך את מקומו תפסה מועצה צבאית לזמן קצוב. מנהיגה, הגנרל עבד אל פתאח בוראהן, הוא שהוביל את מסעות הטיהור הרצחניים בדרפור כשתחתיו ראש מיליציות הג'נג'ווייד, מוחמד חמדן דגלו (חמדיתי).

נשים במערב דרפור ב-2008
REUTERS

לא רק שההנהגה הנוכחית של סודאן מוכתמת בפשעי המלחמה, אמש (שבת) פרסם העיתון הבריטי "גרדיאן" כתבה המסבה את תשומת הלב לכך שבחרטום האדמה רועדת. בסודאן, כך לפי הדיווח, אין כיום פרלמנט מתפקד, הרחוב מתנגד להסכם עם ישראל והבחירות שצפויות בנובמבר 2022 עשויות לשנות את המבנה השלטוני מהיסוד. ספק אם הסכם הנורמליזציה יכול להכות שורש בקרקע שכזו.

קהילת מבקשי המקלט המצויה בישראל עוקבת בחרדה אחר פשיטות ומעשי טיהור שנעשים בדרפור גם בימים אלה. כעת, היא חשופה יותר מתמיד לתאוות הרוע של המבקשים לגרשם. אף שהגדר לאורך הגבול עם מצרים מונעת מפליטים נוספים להגיע לישראל ואלה גם נמנעים בעצמם להגיע אליה - תמיד קיימת סכנה שמפגן ראווה פוליטי יתורגם לרווח פוליטי על גבם. זה קרה לאורך כל השנים שהפליטים הללו בארץ, בחסות השרים אלי ישי, מירי רגב, גדעון סער, גלעד ארדן, איילת שקד, אמיר אוחנה, וראש הממשלה בנימין נתניהו.

פליטים מדרפור עוזבים את מתקן חולות בתהלוכה לירושלים, 2013
אליהו הרשקוביץ

יש לקוות שנירמול היחסים עם סודאן לא ינוצל להחזרה כפוייה של מי שנס על נפשו וחיפש מקלט בישראל. יש לקוות שבג"ץ ישמור כחומת מגן על הקומץ שחי כאן. יש לקוות שאם יהיו חשופים לסכנה, בשל הגעה של תומכי משטר בעקבות הסכם השלום - תינתן להם אפשרות לצאת מישראל תחת מטריית נציבות האו"ם לפליטים אל מדינות שיאפשרו להם מקלט בטוח, כדוגמת קנדה, שווייץ, גרמניה ועוד.

ישראל, שהקדימה בעבר מדינות רבות וחתמה על האמנה הבינלאומית לפליטים, נכשלת מדי יום ביחס אליהם. ישראל אף שוברת שיאי צביעות כשהיא מסבירה פנים לאיחוד האמירויות, אך גזענית ביחס לערבים שחיים בשטחה; היא מושיטה יד לשלום להנהגה השנויה במחלוקת של סודאן ובאותה נשימה מתאכזרת ומתעמרת בפליטים בסודאן שמבקשים למצוא בה מקלט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#