חמישה טרנדים חמים שצפויים לנו בתשפ"א - הבלוג של רמי לבני - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

חמישה טרנדים חמים שצפויים לנו בתשפ"א

מי יהיה הגנרל אפור הצעדיים הבא? מי יהיה אליעזר בן-יהודה של ההכפשות? מי זו אוֹם? מה רקסי צריך? ומה שלום בניין נפעל? כל התשובות מיד אחרי החגים

תגובות
ארוחת ראש השנה
דודו בכר

תהפוכות פוליטיות נועזות – לקראת הבחירות הבאות לכנסת, שייערכו בשעה טובה מתישהו בשנה העברית הנכנסת, אפשר לצפות בהחלט שמפלגות המרכז ילמדו מניסיון העבר, יתנערו מקונספציות מאובנות, ישנו כיוון, ישכרו את מיטב היועצים האסטרטגיים שיחשבו "מחוץ לקופסה" – ויעמידו בראשן שוב גנרל אפור-צדעיים בעל דעות מעורפלות וטון דיבור איטי ומעט פלגמטי, המכונה "ממלכתי".

בראיון לעיתון יישבע הקצין במיל', ש"לעולם לא יחזור על הפיאסקו של בני גנץ", ולכן יתחייב לא לשבת עם הרשימה המשותפת, יגדיר את עצמו "לא ימין ולא שמאל", ויאשים את המנהיגות הפלסטינית בחיסול תהליך השלום. לגבי חבירה לממשלתו של בנימין נתניהו - ידגיש שהוא "מתנגד לכך בכל תוקף", אבל יוסיף: "בנסיבות הנוכחיות".

במפלגת השמאל החדשה ייצאו בשצף קצף נגד "המרכז החלול", ולאחר תהליך מייסר של התחבטות, רגשות אשמה שיבוטאו בצורת הלקאה עצמית שלובה בתוקפנות ונחשולי קתרזיס פנימיים וציבוריים, יגיעו להחלטה היסטורית: להתגבר על מורשת מפא"י ולהבקיע לקולות הפריפריה באמצעות מה שלא נוסה אף פעם, לפחות לא בכנות ובלב שלם - בחירת יו"ר ממוצא מזרחי ורשימה אנטי-אליטיסטית בעלת רקע עממי-מסורתי עם רגש חם לימין הסוציולוגי. תומכי השמאל ברשתות החברתיות יהיו באקסטזה. נמצאה כנראה הדרך לגרוף את מצביעי ישראל השנייה ולחולל תיקון.

קופירייטינג מנצח – מי יהיה הקופירייטר העיתונאי המבריק של תשפ"א? לאחר שאבישי בן-חיים קנה את עולמו, כשטבע את המונחים "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" שמיד הפכו לקלאסיקה והיו לשגורים בפי כול; ולאחר שגדי טאוב הגה את המושגים האלמותיים "ניידים" ו"נייחים", שאי-אפשר להיזכר איך דיברנו וחשבנו על העולם לפניהם; ולאחר שאראל סג"ל הנחיל לנו את העונג שבלהגיד "דיפ-סטייט" ולטעום אמריקה על הלשון; וכל זאת בהמשך לפוליטיקאי-פרסומאי נתניהו, שהמציא את "החמוצים" בשלאגר רטורי שנבדה בהבלח ספונטני של גאונות, כך מספרים, ממוחו הקודח, והפליא לקדם אווירה של פיוס לאומי; אחרי כל אלה, עדיין לא ברור מי יהיה אליעזר בן-יהודה של ההכפשות בשנה הבאה עלינו לטובה. האם יהיה זה יעקב ברדוגו עם היפים והמחופפים? בצלאל סמוטריץ' עם הרמים מול המתרוממים? עירית לינור, לקראת החורף, עם השוס "המנוזלים נגד המקונחים"? אסנת מארק משהו? המתח עז.

ואלה שמות – אם תש"פ התאפיינה במתן שמות לועזיים לילודים המתוקים החדשים, כגון: שון, יאן, אמילי, אמה ואדל, אין ספק שבתשפ"א השמות אלה ייחשבו לענתיקה שאבד עליה הכלח. "שון?" כמעט התפלצה באוזניי אם צעירה ודינמית שהתראיינה לכתבה, "זה נשמע לי כמו שם מימי תרפפ"ו של סבא פולני שעושה קרעכצן על הפוטל בסלון שלו ומשחק ברידג' אפוף בענן מסריח של שום וכוסמת העולה מפיו. אני לא מאמינה שיש עדיין הורים, ששוקלים להרוס את החיים של הילדים שלהם עם שם מימי העלייה השנייה, שכולם יצחקו עליו”.

את השמות המאונגלזים יחליפו, אפשר לנחש במידה רבה של ודאות, בעיקר שמות שיבוססו על מצלולים פונטיים חסרי משמעות והקשר כביכול, כמו אוֹם, בּוֹם, גוּ ובּרוּ. "התלבטתי המון זמן בין אוֹם לבּוֹם, אבל כשהילדה נולדה, ופניה התעוותו במאמץ לעשות קקי, זה היה ברור לי כמו מכת ברק", אמרה אותה אם, "היא כל כך אוֹם – משהו מהכוח הפורץ והשאפתנות להגיע הכי רחוק של הצליל אוֹ, שידחוף אותה קדימה, יחד עם חוכמת החיים והמודעות השקטה של המם הסופית, שתאזן ותקרקע אותה. רציתי לתת לה נקודת פתיחה אידיאלית לחיים".

העצמה חייתית – אם בשנה החולפת עלו ופרחו תוכניות וסדנאות השיפור העצמי וההעצמה האישית/מגדרית/עדתית/ זהותית, שגרמו לרבים להיפתח סוף-סוף למשאבים הפנימיים ול"חוזקות" שלהם, לא צריך להיות נביא מופלג כדי לנחש שתשפ"א תעמוד בסימן של התרחבות התופעה גם לידידינו הטובים ביותר, הלא הן חיות המחמד. "רקסי, אסור לך לוותר לעצמך! תזכור מי אתה!"; "מיצי, את יכולה יותר! אל תתני שישתלטו עלייך! את נמרה!" – הן קריאות שיישמעו יותר ויותר.

צפוי שיתפתח ענף משגשג של עבודה רגשית עם כלבים וחתולים, שתדרבן אותם "להתחבר לאני האמיתי שלהם" ולא "לקבל כראה וקדש את מה שאומרים הבעלים". רועים גרמניים יעוּדדו לטפח זיקה לשורשים היקיים שלהם כנגד הניסיונות של ההגמוניה להטביע אותם ב"כור היתוך דכאני של הולכים על ארבע". פינצ'רים צרפתיים יזכו סוף-סוף ללגיטימציה חברתית לקבל יותר רטבים עשירים עם הבונזו שלהם. מי שיפקפק או חלילה יתלוצץ על הרגישות החדשה להעצמת חיות, יוכתר מיד כריאקציונר נבזה וייתקל במבטי כפור, מזרי אימה כאלה, שיגרמו לו לברוח עם הזנב בין הרגליים.

50 גוונים של סֶגול – כפי שהתריעו כבר בעבר דורון רוזנבלום ועלי מוהר ז"ל, תנועת החיריק בבניין הפעיל נכחדה בשנה החולפת כליל, והוחלפה כמעט רשמית בסֶגול (הֶרגשתי, הֶתחלתי, הֶמלצתי). גם נוקדני השפה הרימו ידיים. אומרים שיש עדיין שני קשישים בקיבוץ גניגר, שלא יצאו מביתם 40 שנה ושומרים עדיין על הגיית החיריק הקדמונית והאקזוטית. הם מגלגלים מצחוק את הפיליפיניות שלהם, שמתקנות אותם בנזיפה חומלת ("אבא'לה, הִלבשתי לא עברית נכון, אומרים הֶלבשתי!") ניתן לחזות שהיעלמות החיריק והאימפריאליזם של הסֶגול בלשון העברית יוסיפו להתגבר גם בתשפ"א, ויכבשו גם מקומות נוספים, ושהבא בתור יהיה מן הסתם בניין נפעל. צפּו לנֶכנסתי הביתה, נֶרשמתי לאוניברסיטה, נֶשארתי ברחוב. הֶפנמתם?

שנה טובה!



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#