מתוקי, אם כבר עשינו ממך כוכב, אולי תעזור לאבא ואמא להתפרנס? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

מתוקי, אם כבר עשינו ממך כוכב, אולי תעזור לאבא ואמא להתפרנס?

ערוצי יוטיוב ועמודי אינסטגרם משפחתיים רחוקים מהמפעלים שבהם עבדו ילדים במהפכה התעשייתית, אך הם מעוררים שאלות מוסריות דומות ומחשבות קודרות על הפיכת יחסי אנוש למוצר

תגובות
אֵמה ומיילו טרסוב. רק להרף עין מופרת ההרמוניה כשהתיעוד האינסופי מפריע לילד בן 4
צילום מסך

"נכון לעכשיו לילדים שלנו אין סיי. הם לא יכולים להגיד אני רוצה או לא רוצה. הם לא בגיל, אין להם את ההבנה הזאת או את התפיסה. הם שומעים שאני הולך לצלם סרטון עם אמא, מתלהבים, כי זה הולך להיות כיף ופאן. כי ככה הסרטונים שלנו. זה קוואליטי-טיים"

(ג'וזף סטאר על ערוץ היוטיוב המשפחתי שהוא ובת זוגו מנהלים. "7 לילות", 16 באוקטובר)

ערוץ היוטיוב "משפחת טרסוב" הוא הצלחה מסחררת. הוא צבר עד כה כ-346 אלף מנויים והחל מהשבוע מתורגם גם לתוכנית טלוויזיה ב"HOT בידור". כוכבי הערוץ הם בני משפחה מראשון לציון: מורן טרסוב (40), ג'וזף סטאר (40) וילדיהם אֵמה (6) ומיילו (4), ובעצם גם עובּר שעדיין לא בא לעולם אך כבר הפך לכוכב רשת. לצדם מופיעים בסרטונים שלל מותגים ובעלי מקצוע, שמוזכרים תמורת תשלום כספי או מוצרים חינמיים. בראיון בשבוע שעבר ציינה מורן שביום הראשון של אמה בכיתה א', עשרות תלמידים התנפלו על הילדה בהתרגשות והיא נאלצה להתחבא בשירותים.

בסרטון שעלה לערוץ השבוע, בני המשפחה משתתפים ביום צילומי הריון. הילדים כרגיל גונבים את ההצגה ומחייכים במתיקות, בעוד הוריהם מצלמים אותם מכל זווית אפשרית. רק להרף עין מופרת ההרמוניה, כשהתיעוד האינסופי מפריע למיילו לצפות בטלוויזיה בפינה, והוא מתפרץ: "אמא אמרתי לך לא לדבר, כולם לא לדבר". כשאביו מתקרב אליו, מאחורי עדשת המצלמה כמובן, מיילו ממלמל בעדינות, "די אבא". התחינה "די אבא" מוכרת לי היטב: גם אבי נוהג לתעד בהגזמה כל טיול וארוחה משפחתית. המחשבה שמאות אלפים היו צופים ברגעים הפגיעים, שבהם אחיי ואני ביקשנו ממנו להפסיק לצלם אותנו, מעוררת בי חלחלה.

הסרטון של משפחת טרסוב

ערוצי יוטיוב משפחתיים רחוקים מאוד מהמפעלים שבהם עבדו ילדים במהפכה התעשייתית, אך מעוררים שאלות מוסריות דומות. הפעוטות שמככבים בהם משתתפים למעשה בפרנסת המשפחה, בלי שנתנו לכך הסכמה מודעת ותוך הפרה מתמשכת של פרטיותם. ומכיוון שהעולם המרושת שבו אנו חיים צעיר יחסית, עדיין אין מספיק מידע על הנזק שעלול להיגרם להם (באותו האופן, באמצע המאה ה-20 רק מעטים חשבו שהעישון מזיק לבריאות). ההורים, שמופקדים על שלומם ועל פרטיותם של ילדיהם, מצויים בניגוד עניינים מסוים בהיותם הנהנים העיקריים מהחשיפה. הבעייתיות מובהקת יותר כשההורים מקבלים תשלום על השיתוף, אבל הדילמה נוגעת לכל הורה שמפרסם ברשת תמונות ואנקדוטות מחיי ילדיו - כלומר, לכל הורה בימינו.

"באותו הרגע הבנתי, שזאת אמנם היתה הפעם הראשונה שבה הורשיתי להשתמש ברשתות החברתיות, אבל זאת בהחלט לא היתה הפעם הראשונה שבה תמונות וסיפורים מחיי הופיעו שם. כשראיתי את התמונות שאמא שלי פרסמה בפייסבוק במשך שנים, הרגשתי מובכת לחלוטין ונבגדת באופן עמוק... גם אחותי הבכורה נהגה לעתים קרובות לצטט אותי בטוויטר. מבחינתה, היה לגיטימי לשתף כל דבר שאמרתי והצחיק אותה. דברים שלא היה לי מושג שהיא מפרסמת באינטרנט".

(מתוך מאמר מאת סוניה בוכארי בת ה-14, שפורסם במגזין "פאסט קומפני")

הורים משקיעים מחשבה רבה בסכנות שאליהן ילדיהם חושפים את עצמם ברשת. מנגד, הם בדרך כלל מתעלמים לחלוטין מהחלק שלהם בכך. המשפטנית האמריקאית סטייסי סטיינברג, מחברת הספר "Growing Up Shared", סבורה שהם פשוט אינם מודעים מספיק לסכנות. הכוונה לא רק לפדופילים - איום שאותו הורים דווקא כן לוקחים בחשבון, ונוטים להעניק לו משקל מופרז. סכנות נפוצות יותר ומוכרות פחות הן מעקבים דיגיטליים מסוגים שונים, החל בתוכנות זיהוי פנים וכלה בגנבי זהות וכורי מידע. איומים אלה כנראה רק יילכו ויתעצמו בשנים הבאות. בנוסף, שיתוף היתר עלול לגרום נזקים נפשיים עתידיים, בין השאר בגלל הפגיעה באמון ומשום שהילדים מפנימים מהוריהם את חשיבות האישור החברתי ברשת. זה נכון שבעתיים כשמדובר בילדים שנחשפים בפני קהל רחב, והופכים לפועלים קטני קומה בשירות תאגידים חסרי מצפון.

סטייסי סטיינברג. ההורים אינם מודעים מספיק לסכנות

מי שצפה בסרט "הדילמה החברתית" יודע לדקלם שכולנו הפכנו זה מכבר לפועלים בשירות חברות הטכנולוגיה. ואולם, בהקשר המוסרי מילות המפתח הן אוטונומיה והסכמה. זכותנו לפעול בצורות שמזיקות לנו, כל עוד איננו פוגעים באחרים. האוטונומיה של ילדים מוגבלת במידה רבה, אבל התחושה שמקשיבים להם ומכבדים אותם תורמת להתפתחותם ולרווחתם. הסכמת הילד חשובה עוד יותר כאשר יש קונפליקט ממשי בין הצרכים שלו לצרכי ההורה. למשל, במקרה של שיתוף ציבורי של חיי הפעוט, שממנו ההורה מרוויח אהדה חברתית, אוורור מצוקות, תחושת שותפות ואף פרנסה, ואילו הילד עלול להיפגע.

חוקרים רבים מציינים, בהקשר הזה, שילדים מפתחים מודעות עצמית מסוימת עד גיל 4. לכן, כדאי לברר איתם כבר בשלב מוקדם אם הם מעוניינים בשיתוף דברים מסוימים עם בני משפחה וחברים. חוקרת הפסיכולוגיה החברתית סוניה ליווינגסטון, שעומדת בראש הפרויקט "זכויות ילדים בעידן הדיגיטלי" בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), מכירה בכך שהפרטיות השתנתה במציאות הנוכחית. עם זאת, בעיניה, "מה שיהיה משמעותי מבחינת הילדים הוא כבוד ותחושת סוכנות - שמצויים בלב רעיון הפרטיות. לכן, כל מי שמשתף את חייהם או משתמש בתמונות שלהם צריך להציב את הגורמים האלה בראש סדר העדיפויות". ליווינגסטון ממליצה להורים לצמצם את מידת החשיפה בשנים הראשונות, ולשאוף לקבל את הסכמת הילד מגיל צעיר ככל האפשר. אשר להורים שמעוניינים להפוך את זאטוטיהם לכוכבי רשת מניבים – בהם היא מפצירה לשקול בכובד ראש את הנזקים העתידיים.

"טייטום ואוקלי פישר, תאומות זהות בנות ארבע, יפות ומתוקות, הן תמיד דבר שגורם לאנשים לסובב את הראש, ו-3.1 מיליון משתמשי אינסטגרם מסכימים. הבנות הבובות טייטום ואוקלי, בנות של זוג קליפורני, מדיסון וקיילר, שהם בעצמם כוכבי יוטיוב, מקבלות 35 אלף שקל לפוסט ממומן בכיכובן, והן יודעות לעשות קסמים עבור לייבלים, בעיקר מהסוג שמחפש את המראה המלאכי המזוהה איתן"

(מתוך כתבה ב"Fashion Forward", אתר האופנה של מאקו, 15 באוקטובר)

View this post on Instagram

Exploring With my sis ❤️

A post shared by TAYTUM & OAKLEY FISHER (@taytumandoakley) on

טייטום ואוקלי פישר

במסגרת הכלכלה הניאו-ליברלית, האדם הפך ל"יזם של עצמו", כהגדרתו של מישל פוקו. הפילוסוף הצרפתי היה בין הראשונים שתיארו את העתיד הקודר של הניאו-ליברליזם. בסדרת הרצאות שנשא בקולז' דה-פראנס בשנים 1979-1978, הוא הציג את האופן שבו מודלים כלכליים של היצע וביקוש ושל עלות ותועלת החלו להיות מיושמים כ"מודלים של יחסים חברתיים ושל הקיום עצמו". מהפרספקטיבה הניאו-ליברלית, דברים אינם נמדדים בתרומתם לאדם ולעולם, אלא בתרומתם לפיתוח ההון האנושי, כלומר ליכולתו של האדם להפיק ערך כלכלי.

משפיעני האינסטגרם הפעוטים וערוצי היוטיוב המשפחתיים הם דוגמה מטרידה לאופן שבו האדם הופך למוצר מגיל אפס, והיחסים האנושיים עוברים מוניטיזציה. לדברי פוקו, השאלות החינוכיות המשמעותיות במציאות כזאת הן: "מה בחיי המשפחה של הילד יפיק הון אנושי? איזה סוג של גירויים ושל יחסים עם הורים ואחרים אפשר לזקק לכדי הון אנושי?". זה נשמע קצת מופשט, עד שקוראים את הנימוק של ג'וזף סטאר ממשפחת טרסוב לפתיחת ערוץ יוטיוב נפרד למיילו בן ה-4, אף שערוץ כזה אינו רווחי כי הפרסום בו אסור: "בעיניים שלי ושל מורן, אנחנו רואים את הפוטנציאל. בונים פה סוג של פרפורמר, יוצר, איש, ילד שהוא הולך להיות כוכב רשת כזה או אחר, זה מה שאנחנו יוצרים פה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#