חזרנו ללימודים. כלומר, לא חזרנו ללימודים - לוסי בעיר הגדולה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

חזרנו ללימודים. כלומר, לא חזרנו ללימודים

בזכות הקורונה ולימודי הזום הבנתי משהו חשוב: אנחנו לא לומדים כלום בבית ספר. אנחנו ליטרלי מבזבזים את הזמן. אם המערכת רוצה לשמוע מה נחוץ, היא יכולה להיעזר בנו - הילדים

תגובות
לוסי לומדת
לוסי גולדברג וגנר

חזרנו ללימודים. כלומר, לא חזרנו ללימודים. אני מתכוונת, חזרנו אבל לא באמת חזרנו. לא משנה. השנה נפתחה. אין לי כוח לבלבל לכם ת'שכל עם משפטים שמקבלים במיילים מההנהלה והמורים כמו "שנה של אי ודאות מתמשכת", "שנה המזמנת אתגרים מורכבים שלא ידענו כמוהם". זה כל-כך שחוק.

שתהיו בעניינים, הקורונה לא ממש מפחידה אותנו (הדור הצעיר). בתור אחת ממוצעת אני יכולה להגיד שהיא אפילו מרגשת. זה מסעיר וקיצוני ומה כיף להתערבל במערבולת שכזו. אבל לא לשם כך התכנסנו כאן היום. בזכות הקורונה ולימודי הזום הבנתי משהו חשוב. אולי אפילו מאוד מאוד חשוב. אולי אפילו הדבר הכי חשוב שהבנתי בזמן האחרון - אנחנו לא לומדים כלום בבית ספר. אנחנו ליטרלי מבזבזים את הזמן. רוב מה שאנחנו עושים שם בדרך כלל פשוט לא נחוץ.

אני לא אומרת שלימודים זה לא דבר נחוץ. זה מאוד נחוץ. אמנם יש מקרים של אנשים שלא למדו כלום בחייהם באף מוסד חינוכי ולמרות זאת הצליחו, אבל זה היוצא דופן. אני דווקא כן אוהבת ללמוד ומאמינה שבית ספר זוהי מסגרת שיכולה להיות טובה ומועילה. אני גם יחסית צייתנית ולא מתווכחת עם מה שהמורים אומרים לעשות. חוץ מזה, העניין החברתי קריטי בעיניי.

מה שאני כן טוענת, זה שהתוכן הספציפי של תוכניות הלימודים שגוי. 80% מהדברים שאנחנו לומדים הם זיבולי מוח שלא יועילו לנו בכלום. כשהתחלנו ללמוד בזום בסגר הראשון, דברים לפתע נראו אחרת. מקצועות נגנזו בלית ברירה, שיעורים ומצגות קוצרו, והכל תומצת וסונן לפי הקטגוריה הבאה – מה שבאמת חשוב. מה גילינו בעקבות כך? שלא נשאר כלום חוץ מאנגלית, מתמטיקה ומדעים. אתם קולטים? על כל השאר היינו מבזבזים שעות וימים מחיינו.

אתן דוגמה. גיאוגרפיה, למשל, מקצוע שנשמע אולי בתיאוריה מעניין ואפילו חשוב תמיד התבזבז בשעתו על הדבר הכי פחות חשוב. נהגנו ללמוד בו מידע זניח, כמו כמות של פרחי חמניות בארצות חמות. דוגמה נוספת היא מורשת. חשוב מאוד ללמוד מורשת או "תרבות ישראל" או איך שלא תרצו לקרוא לזה, אך לצערי המערכת פשוט לא בנויה באופן שנלמד משהו על זה. הייתי שמחה ללמוד על תולדות המדינה, על התפתחות השפה העברית, על חגי ישראל ומשמעותם ביהדות, על הדמוקרטיה הישראלית, הכנסת והממשלה. במקום זאת, אני מוצאת את עצמי עם מורה שמלמדת על הטיילת באילת ושוק הפשפשים.

אם היו שואלים אותי, יש שלל רעיונות למקצועות נוספים שאפשר ללמד במקום זיבולי מוח כמו הבעה (שם מלמדים אותנו איך מבחינים בין כותרת לגוף הטקסט). לדעתי, צריך ללמוד פסיכולוגיה, שיווק ותקשורת, יזמות עסקית, אקטיביזם חברתי, ערבית עוד מכיתה א', יסודות החוק ותורתו. כשאני מציעה ללמד את החוק, אני מתכוונת לא רק לתיאוריה, אלא גם לידע פרקטי - כמו לדוגמה קריאה וכתיבה של חוזים. צריך ללמד אותנו גם מיומנויות כמו הקלדה עיוורת, בניית טבלאות אקסל, הרכבת מצגות ואיך מדברים מול קהל.  

לסיכום, אני לא מבינה גדולה בחינוך. אני בעצמי עוד מתחנכת. אבל אני כן יודעת לומר שבתי הספר צריכים לנצל את תקופת הקורונה או את התקופה שלאחריה כדי לחשב מסלול מחדש. מה הם רוצים ללמד אותנו ואילו תכונות ותפיסות עולם הם רוצים לטפח בנו. שיהיה להם בהצלחה עם זה. אם הם צריכים עזרה, הם יכולים להיעזר בנו – הילדים.

ביי לכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#