האם השינוי הארגוני של דיסני מסמן את המכה הסופית לבתי הקולנוע? - מחוץ לרשת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם השינוי הארגוני של דיסני מסמן את המכה הסופית לבתי הקולנוע?

הקולנוע כבר הוספד בעבר והמשיך להתקיים, אך החלטת ענקית המדיה ללכת אל המודל של נטפליקס היא דוגמה נוספת להאצת מגמות בחסות הקורונה. במקרה הזה: הפקת סרטים "מדויקים יותר"

תגובות
דיסני פלוס. כבר היום כמאה מיליון מנויים
DADO RUVIC/רויטרס

לפני מספר ימים הודיע מנכ"ל דיסני, בוב צ'ייפאק, על רה-ארגון מקיף באחד מתאגידי המדיה הגדולים בעולם. כחלק מהמהלך תשנה דיסני את המבנה שלה ותקים חטיבה חדשה שתרכז את הקשר הישיר אל הלקוח, כולל כמובן שירות הסטרימינג, שנמצא תחת המותג "דיסני פלוס" עם כמאה מיליון מנויים בתשלום. צ'ייפאק אמר בראיון לתוכנית Closing Bell של רשת CNBC כי העיתוי אמנם קשור לקורונה, אך לדבריו מדובר רק בהאצת מגמת המעבר לשירותי קשר ישיר ללקוח, שממילא היתה בתכנון. הארגון מחדש הוא רק אחד משורה של מהלכים שקידמה דיסני לאחרונה, ובהם גם פיטורי אלפי עובדים בשל השבתת פארקי השעשועים שלה.

הנפגעים המיידיים משינוי הכיוון של דיסני, כחלק מגלי ההדף שמתרחשים בעולם מאז הופעת הקורונה, יהיו בתי הקולנוע, שבעקבות המגפה מצבם ממילא גרוע ביותר. לאולפנים הגדולים מערכת יחסים מורכבת עם בתי הקולנוע סביב נושאים שונים, בהם: תגמול, הפצה, חלוקה ברווחים ועוד. אך המצב שבו אנשים אינם יוצאים יותר לבילוי בקולנוע מציב את מערכת היחסים הזו על פרשת דרכים. דומה שהמודל של נטפליקס הוא זה שכולם שואפים אליו.

במשך השנים, יצרו האולפנים הגדולים סרטים שכוונו לקהלי יעד, מפולחים אמנם, אך גם רחבים מאוד, והם שווקו לציבור כמותג לכל דבר באמצעות אמצעי תקשורת ההמונים וקמפיינים גלובליים יקרים. שירותי סטרימינג, כדוגמת נטפליקס, פועלים באופן שונה מכיוון שהם מספקים היצע בהתאם לביקוש הגולשים באופן ישיר באמצעות מנגנון של מערכת מנויים הנמצאת תחת ניטור. בדרך זו ניתן להפיק סרטים "מדויקים יותר" ולשווקם ישירות לכל המעוניין. יתכן שגם מבחינת הצרכנים השיטה הזו עדיפה מכיוון שהיא מתאימה ונוחה להם יותר. יחד עם זאת, חוויית הצפייה בסטרימינג והחוויה שנקראת "ללכת לקולנוע" הן שונות בתכלית. היציאה לקולנוע היא חוויה חברתית הכוללת הגעה למקום פיזי שבו אנשים יושבים יחדיו באולם חשוך וצופים בסרט על מסך ענק עם מערכת סאונד חזקה במיוחד. חוויה זו ודומות לה עומדות כעת בפני סכנת הכחדה.

הדיווח של רשת CNBC

כמו בתחומים אחרים, דומה כי הקורונה מייצרת קצב אירועים מהיר מאוד, פרדיגמות משתנות חדשות לבקרים ועולמות שלמים מתחלפים ונבראים אל מול עינינו. תהליכים שבעבר היו מתרחשים במשך שנים קורים כעת בטווח של שבועות. מפליא לראות את כל עולם ההחלטות, הוועדות, הבדיקות, הביורוקרטיות, הרגולציה והביקורת מתפרק אל מול עינינו. זה קורה כתוצאה מהיערכות והתאמות לקורונה, אך מנגד, ייתכן ואנחנו עדים ל"קפיצת זמן", סוג של קיצור דרך לעתיד, האצת תהליכים במהירות עצומה על מנת שהתאגידים והממשלות יוכלו לקבוע עובדות חדשות בשטח. המשותף לכל השינויים הוא חיבור הטכנולוגיה ישירות אל האינדיווידואל המבודד, תוך כדי למידה שלו ויצירת תנאים חדשים לפעולה עבורו. המעבר של יותר ויותר חברות מדיה לשירותי סטרימינג, מראה כי תוכניות אלו היו כבר מזמן על הפרק והמצב החדש רק מאפשר ליישמן מהר יותר.

באופן עקרוני, הכיוון המסתמן של "המציאות החדשה" (עם או בלי הקורונה) משרטט את הרעיון של פעילות חברתית באופן שונה ממה שהכרנו. לתאגידי המדיה הגדולים אין עניין בחברה הפועלת בקבוצות של אנשים שנמצאים יחדיו במקום פיזי אחד, אלא באוסף של סובייקטים מבודדים המחוברים למחשבים ושאת פעילויותיהם והאינטראקציות ביניהם ניתן לנטר. אחת הסיבות לכך היא שדיאלוג בין אנשים ללא תיווך טכנולוגי לא ניתן למעקב (אם נוריד את עניין ההאזנה והציתות שהוא מורכב ויקר מדי).

בית קולנוע באטלנטה. מצב שבו אנשים אינם יוצאים יותר לבילוי בקולנוע שם אותו על פרשת דרכים
אי־פי

זהו גם הכיוון המסתמן בתחום הקולנוע - צרכן של סרטים שהטריח את עצמו בעבר ויצא מין הבית איננו ניתן למעקב. חוויית הצפייה שלו הסתיימה ברגע שהסרט הסתיים ולא השאירה מספיק מידע. פעולה זו, אם כן, היא "פעולה סגורה" שאין לה יכולת התפתחות. שירותי סטרימינג, לעומת זאת, מאפשרים לתאגידי המדיה לקבל מידע עצום על כל משתמש. למשל: הז'אנרים שהוא מעדיף, השעות בהן הוא צופה, האם הוא מפסיק לצפות באמצע, הספריות שהוא בונה לעצמו, השפות שהוא מעדיף, הפלטפורמה שהוא משתמש בה, מיקומו הפיזי ועוד ועוד. מידע זה הולך ומצטבר ומשמש לבניית פרופיל מדויק יותר ויותר ככל שהמשתמש פעיל יותר. אלו הן "פעולות פתוחות" או "מתפתחות". מבחינת המשתמשים, אין ספק שמדובר בהוזלה משמעותית של הצפייה בסרטים, תוך השגת דיוק גבוה יותר בהעדפותיהם. לאולפנים ברור כי מדובר במהלך משתלם ולכן העתיד איננו מבשר טובות לבתי הקולנוע. 

למרות כל זאת, חשוב לזכור כי הקולנוע כבר הוספד בעבר כמה פעמים בעשורים האחרונים. בפעם הראשונה עם המצאת הטלוויזיה, ומאוחר יותר עם היכולת לצרוך סרטים על קלטות וידאו (ומאוחר יותר DVD). יכולות אלו, כמו גם האפשרות להקליט ולשמור סרטים, וגם אפשרויות מאוחרות יותר כמו צפייה באמצעות האינטרנט - לא פגעו בבית הקולנוע והוא המשיך להתקיים. ההבדל בין דוגמאות העבר להיום הוא שלכל השינויים המקיפים שמתרחשים בעולמנו כעת, מכנה משותף אחד: חיבור מערכות ניטור והעברת מידע ממוחשבות לאינדיבידואלים מבודדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#