"ניו-יורק תחזור לעצמה אחרי הקורונה. בסוף היא גם תעשה לה טוב" - חיים בניו יורק - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

"ניו-יורק תחזור לעצמה אחרי הקורונה. בסוף היא גם תעשה לה טוב"

המתכנן האורבני שלמה (סולי) אנג׳ל, נצר למשפחת האופים, לא חושב שהמעבר לעבודה מהבית יחזיק מעמד, סבור שכדי לנצח ניו-יורק זקוקה לראש עיר מצוין, ומציע להמתין ולראות מי יישב בבית הלבן

תגובות
סולי אנג'ל בביתו
חיים הנדוורקר

אם יש שאלה שמעסיקה את ניו-יורק בעת הזו, ובה אני גם דן בהרחבה בבלוג זה, היא אם העיר תחזור אחרי הקורונה להיות מה שהיתה. יותר מ-23 אלף בני אדם מתו מהמגפה בעיר בשמונת החודשים האחרונים, כלכלתה נכנסה לקיפאון עמוק אחרי שיותר מחצי מיליון תושבים עזבו אותה לצמיתות או לזמן מה. העתיד אינו ברור.

"ניו יורק תחזור לעצמה, אני משוכנע בכך. בהנחה שיימצא חיסון ואנשים יתגברו על הפחד לקבל אותו זה ייקח שנה וחצי-שנתיים עד שיתחילו לחזור כאן לחיים נורמליים, אבל לא מן הנמנע שייקח חמש שנים ואולי אף יותר עד שנוכל לומר שיש גם צמיחה" - על התחזית הזו חתום פרופ' שלמה (סולי) אנג'ל, מומחה לתכנון אורבני מאוניברסיטת ניו-יורק. "יש בעיר הזו משהו מיוחד, ממכר. זה נובע מהאינטראקציה בין אנשים ואי אפשר בלעדיו. לכן אני מאמין בניו יורק. אני גם לא היחיד שחושב כאן. בשעה שהרבה עוזבים, יש גם תאגידים מתוחכמים עם ראייה לטווח ארוך שעושים הפוך. היצירה הגדולה מגיעה מהעיר. כך זה מבחינה כלכלית ותרבותית. שום שיחת זום לא תחליף את זה. לעבוד רק אונליין זה בניגוד לטבע האנושי".

אנג'ל סבור שהדבר הראשון שניו-יורק זקוקה לו בעת הזו הוא ראש עיר מצוין ומזכיר כי העיר תיכנס למערכת בחירות מיד אחרי הבחירות לנשיאות. "אין לניו-יורק את הלוקסוס לבחור ראש עיר רע או חלש, גם אם הקורונה תחת שליטה. הרים הן כוח כלכלי עצום. התוצר הגולמי של ניו יורק ולוס אנג׳לס, בהן חיים 31 מיליון איש, עומד על 2.1 טריליון דולר. זה יותר גדול מהודו שבה חיים 1.2 מיליארד", הוא אומר.

אנג'ל סבור כי התרחבות העבודה מהבית תוביל מהר למסקנה כי היא אינה יעילה מספיק וגם פחות משתלמת. "שריל סנדברג, מהנשים הבכירות ביותר בעולם העסקים, אמרה כי כאשר נתנו לעובדים לעבוד יום אחד בשבוע מהבית גילו שהתפוקה שלהם בירידה ביחס למשרד. מעבר לכך, יש תעשיות שאי-אפשר להוציא אל הפרברים או לאזורים מרוחקים. תעשיות שעובדות מהפה לאוזן וחייבות את הקשר האנושי. האמביציה והשאיפות לקידום מחייבות קשר אנושי ומחייבות עיר. שם נמצאים האנשים בעמדות החזקות והבכירות ועם המוטיבציה החזקה. בפרברים הסיכוי הרבה יותר נמוך".

חלוקת חבילות מזון ליד לינקולן סנטר
חיים הנדוורקר

אנג׳ל, בן 78, הוא בן למשפחת האופים המפורסמת. ״סבא שלי בנה את מאפיית אנג׳ל ב-1928. כילד קטן עבדתי בה. פעם הדביקו פתקית עם שם המאפייה על הלחם. אני עשיתי את העבודה הזאת, אבל כבר בגיל חמש החלטתי לא להישאר. תמיד צעקו שם. לא יכולתי לסבול את זה. היתה שם חבורה של חמומי מוח וזה היה מפחיד. סבא שלי צעק על העובדים והם צעקו עליו בחזרה. זה לא היה מקום בשבילי ואף פעם לא הרהרתי על אפשרות לחזור לשם", הוא אומר, "אחי, יוסי, נשאר בעסקי האפייה. גם לו היו סכסוכים וכך הוא עבר לארה"ב, בנה עסק בתחום האפייה כאן, אבל לפני כמה שנים חזר לשותפות עם המשפחה. הוא מייצר היום את פיתות אנג׳ל בניו גרזי ומספק פיתות לכל אזור ניו-יורק. אחותי, רותי, עדיין קשורה למאפייה ומנהלת את הכספים שלה".

את השמרים והבצק החליף אנג'ל בלימודים בטכניון. הוא עשה דוקטורט בברקלי, חזר ללמד בטכניון ועבד בעיריית ירושלים. ב-1973 עזב את ישראל לתאילנד כדי לטפל במשכונות העוני שלה, חזר לכמה חודשים כדי להילחם במלחמת יום כיפור, ואז חזר לתאילנד. בחלוף יותר מעשר שנים, כך הוא מספר, "חש בנוח מדי" והפך לממציא של מאזניים מהפכניים, כהגדרתו. ב-1987 עבר לניו יורק. הפטנט שיצר נרכש על-ידי חברה יפנית אך היא לא הוציאה אותו לפועל. במקום זאת, פרסם אנג׳ל ספר על תהליך ההמצאה.

אוכלים רק באוויר הפתוח. מסעדה במנהטן, החודש
AFP

"ניו-יורק היא עיר למודת ניסיון במשברים", מציין אנג'ל, "זו עיר עם סיפור של מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. בשנות השבעים היא היתה על סף פשיטת רגל והנשיא הרפובליקאי פורד אמר שלא יסייע לה להיחלץ. היו אז בעיר 30 אלף בניינים ריקים שהבעלים פשוט נתנו לעירייה. שכונות שלמות הפכו עזובות כי בעלי הבתים לא יכלו לשלם את המסים. ככל שהשכונות הפכו לעזובות יותר, השירותים פחתו והכל התמוטט. גם אחרי טראומת פיגועי 11 בספטמבר 2001 נוצר משבר נדל״ן. היתה נהירה צפונה מהרובע הפיננסי מחשש שיהיה יעד לפיגוע נוסף. בסופו של דבר אותם אנשים שעזבו - חזרו. גם אחרי הנזקים של ההוריקן סנדי העיר השתקמה והתרוממה".

את הלופט שבו הוא מתגורר בסוהו קנתה אשתו של אנג'ל, לוסי, ב-1976. המחיר היה 15 אלף דולר - מקדמה של 5,000 דולר והיתר בתשלומים. אז זו היתה שכונה שסבלה מפשיעה ולכלוך. העירייה החלה לשכן בה אמנים חסרי פרוטה במבנים ששימשו בתי מלאכה ושם נטמנו זרעי המהפך. "לניו יורק העיר והמדינה יש גירעונות אדירים. ההיסטוריה חוזרת על עצמה בעניין הזה. העיר דמוקרטית והממשל הפדרלי הוא רפובליקאי. אם ביידן והדמוקרטים ינצחו, אני מאמין שהמשבר יתוקן די מהר. אם הרפובליקאים ינצחו ייקח לעיר זמן ארוך יותר. אין שום ספק שיעלו את המסים בניו יורק, הכל תלוי בכמה. אם יהיה נשיא דמוקרטי אז פחות. אם טראמפ ינצח, אז בצורה משמעותית יותר והרבה יעזבו".

ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו
John Minchillo/אי־פי

אנג'ל מצביע אל קריסת חנויות הרחוב בקורונה כבעיה משמעותית בעת שיחל המאמץ לשקם את העיר. "כל תכניות הפיתוח של הרכבת התחתית נפלו והעיר לא תוכל לחזור לעצמה עד שהתחבורה הציבורית תשתקם. לגבי החנויות, הבעיה היא שמצד אחד מחירי הנדל״ן שלהן מאוד גבוהים, ומצד שני בגלל התחזקות הקנייה ברשת יש פחות לקוחות. זה החל כמובן עוד הרבה לפני הקורונה. הניגוד הזה תביא לירידת מחירי הנדל"ן המסחרי. ירידה משמעותית במחירי הנדל"ן, אגב, תעשה בסופו של דבר טוב לעיר משום שהיא תתאים שוב גם לאנשים בעלי פחות אמצעים ולצעירים. זה יקח זמן כי הבעיה במחירי הנדל״ן היא שהם עולים במהירות אבל יורדים לאט מאוד. ניו-יורק תחזור למה שהיתה אבל תיראה אחת - פתוחה יותר לקבוצות אוכלוסייה מגוונות ופחות עשירות. זה דבר בהחלט טוב״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#