ליום השואה יש מועד מתאים וראוי יותר - שלישי בע"מ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}

ליום השואה יש מועד מתאים וראוי יותר

קרבתו של יום השואה ליום העצמאות רק מסייעת לטענה כי תקומת ישראל היא פיצוי על השואה. האמת היא שתקומת ישראל החלה הרבה קודם. היא נבלמה בשואה ונמשכת גם היום

תגובות
יום השואה 2020. "ההנחה שקיומה של ישראל מובטח - יומרנית ומסוכנת"
תומר אפלבאום

את "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", המצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן, צריך להעביר ל-27 בינואר - היום שבו מצוין "יום השואה הבינלאומי". חשוב לעשות זאת הן כדי להגביר את תהודת זיכרון השואה בעולם והן משום שקרבתו של יום השואה ליום העצמאות רק מסייעת לטיעון הערבי-אנטישמי לפיו תקומת ישראל היא פיצוי על השואה וכי הערבים הם הקורבן האמיתי. האמת היא שתקומת ישראל בארץ ישראל החלה זמן רב לפני השואה.

את הרצאותיי בנושא זה אני נוהג לפתוח בדמותה המרתקת של דונה גרציה נשיא. ב-1561 היא חכרה מהסולטאן סולימאן הראשון את טבריה תמורת אלף דוקטים זהב במטרה ליישב בה יהודים. היא הצליחה היכן שבנימין זאב הרצל נכשל, אך לא זכתה למקומה הראוי בהיסטוריה. דונה גרציה היא רק חוליה בשרשרת תקומה. הנה עוד כמה חוליות מודרניות יותר בשרשרת הזו: 

1808 - עליית תלמידי הגר"א לחיפה וארבע ערי הקודש (היו עוד עליות רבות של יהודים דתיים. אין זה המקום לפרט); 1870 - הקמת בית הספר החקלאי "מקווה ישראל"; 1881 - עליית "אעלה בתמר" של יהודים מתימן; 1882 - "העלייה המדינית הראשונה", ולא בשמה המוכר והמטעה "העלייה הראשונה", שאינו לוקח בחשבון את כל העליות שקדמו לה. 1909 - יסוד תל-אביב. 1912 - יסוד הטכניון. 1925 - הקמת האוניברסיטה העברית. 1939-1932 - "העלייה המדינית החמישית", פיתוח תעשייה, הקמת התזמורת הפילהרמונית ועוד ועוד.

שרשרת התקומה המופלאה הזו שובשה בשואה. סבי מצד אמי, חסיד גור, קנה אדמות בארץ ישראל - לא ברור מי מחזיק בהן כיום. אבי וחבריו היו חברי תנועת הנוער "גורדוניה" בדז'יאלושיצה, פולין, והתעתדו לעלות לארץ, אך המלחמה קטעה את תוכניותיהם. מרבית יקיריהם של אבי ואמי נרצחו, אך הם עצמם שרדו והשתחררו מאושווייץ. אסיר מספר 161213 ואסירה מספר 79280 נפגשו ב-27 בינואר 1945 כשיצאו את שער המחנה ומאז לא נפרדו.

השואה לא קידמה את תקומת ישראל. היא בלמה אותה. התקומה החלה זמן רב לפני מחנות ההשמדה, אך בגלל השואה - אנו נאבקים על המשך השרשרת גם היום. ההנחה שקיומה של ישראל מובטח היא יומרנית ומסוכנת. ועל כן, יש להימנע מליצור את החיבור התודעתי בין שואה לתקומה כסיבה ותוצאה וכשני אירועים היסטוריים שהסתיימו.

השואה היתה. התקומה עודנה נבנית ועודנה חלקית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#