היורשת - ילידת 1950, יומן אינטימי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

היורשת

״עו״ד אולאם״, נגעתי בחשש בערמת האוצר הווירטואלית שלפני, ״אני מבינה מדבריך שמחכה לי סכום כסף נאה בבנק בטוגו. זה נכון?״

תגובות
איור תיבת זהב
IconicBestiary / Getty Images/iS

״מחכה לך אצלנו בבנק צו ירושה בסך 9.5 מיליון דולר״, כתב לי במייל עו״ד ג'ון אולאם מטוגו, הלא היא הרפובליקה הטוגונזית. ״צרי איתי קשר בהקדם!״ ליצור איתך קשר? ועוד בהקדם? פה זה לא טוגו חביבי. אצלנו בישראל יש כללי מותר ואסור ובמסגרת האסור ישנו גם סעיף להיזהר מעקיצות. חה!

ארבע שנים הוא מנסה לשכנע אותי ואני לא חוזרת אליו, בטח לא בהקדם. התכתובת החד-סטרית בינינו היא עניין יום-יומי, אך עם הזמן התעייפה לו האצבע. אחרת איך נסביר את העובדה שלא רק הוא חתום על הדואר הנכנס אלא שמות משמות נוספים שכולם רק מבקשים את טובתי? ואיך אני בכלל מעזה לסרב לירושה נאה שכזו. אגב, סכומי העיזבון משתנים חדשות לבקרים, עולים, יורדים, אך מיסטר עו״ד אולאם דבק ב-9.5 מיליון דולר.

תאונה מזעזעת

התחלתי לספור את קרובי משפחתי הידועים לי. לא זכור לי שאר בשר כלשהו, הן מצד אמא והן מצד אבא, שיכול כך פתאום באופן פתאומי להיהרג בתאונת דרכים ״מזעזעת״ (כך התנסח ג׳ון) באפריקה עם כל בני משפחתו. ״גברתי, את היורשת היחידה, אנחנו ממתינים לשיחה ממך״.

יש לי זמן. אם הם באמת שם, אותם 9.5 מיליון דולר, לבטח כבר גדלו וצמחו והניבו פירות נאים... אני מגלגלת את הירושה הדימיונית על הלשון: תשעה וחצי מיליון דולר... Nine and a half million dollars...  تسعة ملايين ونصف المليون دولار... Neuf millions et demi de dollars.

ובכל זאת היד שלי כבדה על המקלדת. ״חסר לך שתגיבי למיילים האלה״, מזהירה אותי ורדה, חברה מאוד אחראית, ״אין לך מושג מי עומד מאחוריהם! זאת יכולה להיות עקיצה לא של צרעה, אלא של צפע!״ ואני אכן לא עונה. אבל מה, שומרת את כל המיילים בארכיון.

אור ירח

השבוע הגיעה אלי לביקור פתע ידידה משכבר הלילות, פנדורה. זוכרים, נכון? בימים כתמימותם היא משוטטת לה באיי יוון, מעסיקה את עצמה, אך ביום שנפתחו השמיים ארזה כמה מחטאיה ונחתה אצלי. אוח, פנדורה המיתולוגית שלי... בת בלי גיל, עדיין יפה, רוקמת פואטיקה ופורטת כבר 300 שנה על נבל בפילהרמוני׳ס של אתונה. עם השנים פתחה סדנאות ליחסים הוליסטיים, פשוט יש לה את זה. דורה, בת מחוץ לנישואין של הגדול מכולם, ז. (שמו שמור במערכת), הגיעה לעולם כסוג של עונש, אבל לא נתעסק בזה. מה שהביא אותה אלי היא הסקרנות הכפייתית שלה.

״תשעה וחצי מיליון דולר׳ס ואת לא עונה?״ היא שואלת בנזיפה. ״יצאת מדעתך? ואולי זה נכונ׳ס? לא מסקרן אותך?״

- ״דורי, תאמיני לי, זה הכל בלוף אחד גדול. כולם פה מקבלים מיילים כאלה ואף אחד לא עונה כי מי יודע מה המטורפים האלה רוצים ממך״.

״מה כבר יכול להיות׳ס״, היא מפצירה ומנערת את רעמתה הכסופה (וואו. מיד ביררתי: חברת Out of This World, גוון Moonlight מס׳ 17.1. אין בסופרפארם אבל יהיה) הגולשת מטה מטה כאשד תלתלי אור ירח. ״אני במקומך הייתי׳ס עונה ורואה מה קורה׳ס. לא עשיתי את כל הדרך בשביל לא לראות במו עיניי תשעה וחצי מיליון דולר׳ס!״

לדורה השפעה חזקה עלי. באמת מה כבר יכול לקרות? לקחתי נשימה, חזרתי על מנטרת הילדות "על החיים ועל המוות, חת שתיים שלוש", ושלחתי מייל חוזר לעו״ד אולאם: ״הנני״.

דורה, מוקסמת מרמת התעוזה שהפגנתי, העבירה על כתפי ליטוף רפרופי וניצלה את הדקות הבאות לגלוש על אשד תלתלי אור הירח שלה למטבח, ולחלוט לעצמה ספל תה ורדים שהביאה עמה בתיק חטאיה. ובעוד היא שבה אלי בגלישה, מגיע צליל פעמונים המביא עמו בשורה מעו״ד אולאם. ״שלום לך יקרה גברתי, מהו שלומה?״

וכאן החלה תכתובת איטית וממש לא מאיימת ביני, היורשת שלא מדברת צרפתית טוגונזית, לבין המוציא לפועל שלא מדבר עברית, ואנו עוסקים בעניינו של צו הירושה הדימיוני והמוטל בספק, כאשר גוגל טרנסלייט עושה בשבילנו את העבודה. לא אלאה אתכם קוראיי היקרים והמשועממים בחילופי הבעות הדאגה, ההתרגשות, הברכות, התנחומים על מותו הלא צפוי והמצער של שאר בשרי (שאין לי כמובן מושג מיהו ומהו, אבל אולי הוא מהשושלת של אבא שלא ממש הכרתי אותה) ובני משפחתו, ואגיע היישר לגועל נפש.

״עו״ד אולאם״, נגעתי בחשש בערמת האוצר שלפני, ״אני מבינה מדבריך שמחכה לי סכום כסף בבנק בטוגו. זה נכון?״

- ״ג׳ון״, תיקן אותי ג׳ון, ״גברתי לקרוא לי ג׳ון. זה נכון מאוד״.

״נניח שזה נכון״, הרשיתי לגן הציני שלי להרים ראש, ״איך אתה מציע לעבור את המבצע הלוגיסטי?״

- גברתי היא צריך לבוא לטוגו. אנחנו להזמין אותה לביקור אצלנו״.

דורה מתלהבת: ״תכתבי לו שאת לא באה לבד. אני גם באה. מהיום אני העורכת דין שלך!״

״מיסטר ג׳ון, אני אבוא עם העורכת דין שלי״.

בחור זהב

ג׳ון, ממש כמוני, משוטט במחוזות שגם אני משוטטת בהם. די מהר התעורר אצלי החשד שאנחנו משחקים בגולות. אני לא ההרפתקנית הראשונה שמחזירה תשובה למי שאמור להיות קוץ בתחת, ובמחשבה שנייה אולי גם לא היחידה שרק מדמיינת לעצמה את הסיטוציה והאפשרויות הפנטסטיות הגלומות בה. כשג׳ון שאל ״גברת איך את הכסף תרצי לקבל״, נסק דמיוני הקודח אל הערמות המסודרות של מטילי הזהב בבנק ההוא, בסרט השודים ההוא מפעם.

״מה אתה מציע? איזה אופציות יש לי?״

- ״יהלומים זה טוב. לא כבד הרבה, לקחת וללכת״.

״טייק אווי״, אמרתי לעצמי ופניתי אל דורה היושבת לצדי, ידה העדינה עדיין אוחזת בספל תה הוורדים שלה (רגע רגע, אני לא מכירה את הספל הזה. ממתי יש אצלי פורצלן ונציאני? תזכירו לי אחר כך לברר את זה איתה) והיא ממלמלת עייצעס לא ממש ברורות ולא ענייניות של מישהי לא מציאותית שחיה בעבר: ״אצלנו הכל היה בזהב׳ס. מטבעו׳ס זהב׳ס״.

״ג׳ון, ואיך האופציה של ביטקוין?״

- ״מה זה ביטקוינ׳ס״, ממשיכה דורה למלמל, ״סתם רוח, לא מכירה. אם את לא מרגישה בידיים את הזהב כאילו לא עשית ביזנס״.

- ״גברת יקרה (זה ג׳ון), אפשר העברה בנקאית אבל אין אפשר שמישהו יתן לזה כן. יש מניות, יש נדל"ן, יש ביטקוין ויש כמובן זהב״.

כאן דורה קפצה. ״אמרתי לך!״

חייכתי מתחת לשפם. ״מיסטר ג׳ון, אולי נמיר את הירושה באריות, נמרים, קופים?״

- ״את צוחק... חייב לחשוב ולתת תשובה כי פה צריך להתארגן״.

קבענו בשבוע הבא באותו יום באותה שעה ובאותו מקום.

קוד לי ואקוד לך

ואני בינתיים חושבת. שבוע זה הרבה זמן, ובזמן הזה מתגנבות החששות. דורה, שהיום היא כאן על תקן יועצת ועורכת דין, סוחבת מאחוריה ניסיון רב שנים עוד מהתקופה שלה על האולימפוס. פנדורה היא ללא ספק ענתיקה יפה, משעשעת ולפעמים מסוכנת.

עברו יומיים וככה, בשאנטי שלנו על המרפסת שמש, היא נותנת לי עצה מעניינת שממש לא מאפיינת אותה ובכלל לא חשבתי עליה. דורה, שלא מבינה כלום בסודות המחשב, הצליחה איכשהו להשתחל לאחת מההרצאות המקוונות של העת האחרונה ולמדה משהו חדש. ״מדובר בעסקה ענקית״, היא מסבירה, ״ומה אם מישהו מקשיב לכם? אולי כל מה שנכתב פה מגיע לאוזניים הלא נכונות? אתם צריכים לסדר לכם רשימת קודים, כלומר לכל מילה צריך להיות קוד משלה. שרק את וג׳ון תבינו מה שאתם כותבים. וגם אני כמובן״.

- ״דורה, את גאון!״

מרוב שמחה על שניצחנו את המערכת, פצחנו שתינו במחולות ברחבי הבית הפעוט שלי. היא מסתבכת במפל שיער אורות הירח שלה, היין הסגול כהה מתיז לצדדים ושתינו צוחקות. ההצעה אמנם קצת מסבכת את ההתקדמות, אבל כנראה זה מה שיציל את העסקה שעדיין מעופפת בין טוגו לפלורנטין.

לפנות ערב ישבנו שתינו שוב על המרפסת, ספרנו ציפורים נודדות והכנו רשימת קודים, לכל מילה קוד. אותה צריך יהיה לתרגם לצרפתית, להלן: בנק – הוליווד, צוואה – גופה, כסף - שושנה דמארי, ריבית – פובידל, עלה – ירד, ירד – עלה, העברה – קורקינט, חשבון - שירלי מזרחי, זהב – שיניים, ביטקוין – הבל, עדכון – שטויות, מחיר – תג, יהלומים – אליזבת, ישראל – חלם, טוגו – צ׳יפס, תשלום – יש זמן, עו״ד – שו״ד, גברת – חצאית, נמר – נייר, מספר – חזק, טלפון – פחית, הודעה – הלו מי זה, דולר – חריץ, לדאוג – אוי ויי, שנים – 1460, תשובה – לא נכונה, מתלוצץ – סתאאאם, עמלה – אימאלה, מטוס – טוסטוס, בית מלון – אבטיח, דיל – פושטק, מיליון – שערות, יגיע -  בעזרת השם, מדהים – קשקוש, חודש – תלוש, ברור – ערפל.

העברתי את הרשימה לג׳ון, קיבלתי אישור עקרוני לקודים וגם קומפלימנט לעורכת דין החכמה שלי על העצה ההגיונית. המייל הבא שקיבלתי ממנו היה בזו הלשון:

גברת יקרה שלום,

השלום שלך בסדר?

לעדכן אותך חשבתי שעידכנו אותי מהבנק שלנו שהכסף שלך גדל יפה ויש ריבית נאה בארבע שנים. זה לא בכלל צחוק וכבר יש בחשבון לך 12.7 מיליון דולר (דיברנו עוד לא עדיין על העמלה שלי, אבל אל תהיי דאגה, גם זה יבוא).

ובכן, מה החלטת? זהב, יהלומים, נמרים, ביטקוין? אני מתלוצץ איתך כמובן. הכל רק נמרים לא.

מחכה ממך לתשובה חזקה ואולי גם למספר הטלפון ולתמונה של עורכת דין שלך.

ועוד כמה מילים: יש אצלנו בבית מלון בטוגו דילים מצוינים עכשיו. תבואו לחודש לעשות פינוק ולסגור ביזנס!

שלך בנאמנות,

ג'ון אולאם, טוגו הצרפתית

2020, 1 לחודש 10

***

ומכם, קוראיי, אבקש אם אפשר לתרגם לי את המכתב הזה לשפת הקודים. בתודה, היורשת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#