בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המרכז להנצחת טבח באבי יאר מצניע את הכתם שאוקראינה, ישראלים ויהודים מנסים לטשטש

הניסיון להשיב על השאלה מה היה חלקם של האוקראינים ברצח ההמוני בספטמבר 1941 נתקל באינטרסים ולחצים פוליטיים וכלכליים

36תגובות
שבויי מלחמה סובייטים בבאבי יאר, ב–1941. מרכז ההנצחה החדש מנסה להלך בין הטיפות
Johannes Hhle

לקראת הטקס הממלכתי לציון 80 שנה לטבח באבי יאר, שנערך החודש באוקראינה, פרסם מרכז הנצחת השואה החדש בקייב מחקר שתיעד את שמותיהם של 159 מבין מבצעי הרצח ההמוני, ב–29 וב–30 בספטמבר 1941. יוליוס באואר, בן 31 מנירנברג, גאורג בידרמן, בן 35 מברלין, ולטר בוסטלמן, בן 28 מהמבורג, והרשימה עוד ארוכה. עיון בשמות לא מותיר מקום לספק. הרוצחים, כולם, היו גרמנים.

פרופ' דוד פישמן, מומחה ליהדות מזרח אירופה מבית המדרש לרבנים באמריקה, התקשה להסתיר את חוסר הנוחות שלו כשקרא את הרשימה. "לאן נעלמו השוטרים האוקראינים"? תהה בשיחה עם "הארץ". "159 גרמנים שמרו על 33,771 יהודים? לא היו עוד אנשים? לא היתה משטרה אוקראינית? לא היו שכנים?", הוסיף איש הקולנוע בוריס מפציר, שסרטו האחרון, הדרך לבאבי יאר, הוא חלק מפרויקט חיים מקיף לתיעוד שואת יהודי ברית המועצות. "הפרסום הזה מסתיר במכוון את עובדת שיתוף הפעולה של האוקראינים בטבח, שעולה בכל העדויות של הניצולים היהודים מבאבי יאר", סיכם פישמן.

חששו מסילוף האמת גבר, כשהאזין לנאומו של ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, יהודי במוצאו, בטקס. זלנסקי ציין כי ארצו גאה בחסידי אומות העולם האוקראינים, ואמר: "הנאציזם הובס לא רק בנשק אלא גם בנפש האדם...של אלה שבחרו בדרך האנושית". ומה באשר לאוקראינים שסייעו לנאצים? "הוא לא הביע מילה של צער על קיומם של משתפי הפעולה האוקראינים", אומר פישמן.

את הכתם השחור בעבר האוקראיני הזכיר נשיא המדינה יצחק הרצוג, אך עשה זאת ב"חצי משפט", כפי שאומר פישמן. "במשך שתי יממות קצרו מכונות הירייה של יחידות החיסול של הנאצים ואיתם, לצערנו, גם משתפי פעולה מקומיים, עשרות אלפים מיהודי קייב והאזור", אמר הרצוג בטקס.

הרצוג בטקס הזיכרון באוקראינה, בשבוע שעבר. הזכיר בקצרה את הכתם השחור בעבר האוקראיני
חיים צח / לעמ

האם ייתכן שמישהו באוקראינה, בהעלמת עין של מנהיגים בעולם היהודי ובישראל, מבקש לטשטש או למזער את חלקו של העם בפשע של באבי יאר? ואם כן, כיצד זה ייתכן, בהינתן שנשיאה של אוקראינה הוא יהודי, שבראש מרכז ההנצחה החדש עומד נתן שרנסקי, מסמלי העם היהודי במאה ה–20, ושאת המימון לפעילותו העניקו אוליגרכים יהודים?

ניסיון להשיב על השאלות האלה מגלה תמונה מורכבת במיוחד, שכוללת אינטרסים ולחצים פוליטיים, כלכליים ואחרים. אלה נמצאים ברקע לפרויקט ההנצחה המרשים והייחודי הזה, אשר בפעם הראשונה בהיסטוריה מציב במרכז הדיון והבמה את שואת יהודי ברית המועצות, שכונתה "שואה בכדורים", והחלה חודשים לפני ועידת ואנזה בה תוכנן יישום הפתרון הסופי.

מרכז ההנצחה החדש מנסה, לעת עתה, להלך בין הטיפות. מצד אחד, הוא מעוניין בהכרה ממלכתית וציבורית פנים אוקראינית, מהסוג שקיבל בטקס. כדי לעשות זאת, באקלים הנוכחי, יהיה לו קשה להציב מראה גדולה מדי מול פניהם של האוקראינים ולהאשימם בסיוע ישיר ובוטה לנאצים. מצד אחר, הוא נמנע מקבלת תמיכה כספית מהממשלה, "כדי שלא נהיה תלויים בכסף של המדינה ובלחצים פוליטיים", כפי שמסביר שרנסקי.

שרנסקי בריאיון לתקשורת האוקראינית, בשבוע שעבר. עומד בראש מרכז ההנצחה החדש
Efrem Lukatsky/אי־פי

ואולם העובדה שהכסף מגיע מאוליגרכים יהודים, שמטבע הדברים קשורים בפעילותם לרוסיה, הובילה את חלק ממבקריו של המרכז לטעון כי הוא הפך לעושה דברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, יריבה המר של אוקראינה, שיש לו אינטרס להציגה כמי ששיתפה פעולה עם הנאצים. "יש לנו הרבה אתגרים. אישים לאומנים אוקראינים שואלים 'מה פתאום שיהודים יאשימו אותנו בכל מיני דברים', ואחרים אומרים שפוטין מחלק לנו הוראות", אומר שרנסקי.

גל של התפטרויות

הקמת מרכז ההנצחה טרם הושלמה אך מעדויות שונות עולה כי השפעות פוליטיות ואחרות לא דילגו מעליו. ההיסטוריון הישראלי־אמריקאי פרופ' עמר ברטוב, מומחה ליהודי מזרח אירופה, התפטר מחברותו בצוות ההקמה לאחר שהסתייג מהכיוון שאליו הלך. "הייתי אחד מרבים שהתפטרו" הוא אומר. "כשזה מגיע להנצחה של השואה, הרגישויות מאוד מאוד גבוהות".

בדיונים שעסקו בנרטיב ההיסטורי שיוצג במרכז, תמך ברטוב בכיוון שיציג הן את החיים המשותפים היהודים־אוקראינים לפני השואה, והן את המעורבות של האוקראינים בשואה לאחר מכן. "מוזיאון כזה צריך להסביר איך שכנים התחילו לרצוח את שכניהם, בלי לעשות את זה אין טעם למוזיאון כזה", אומר ברטוב.

ואולם בהמשך, הכיוון השתנה כשפוטרו חברי ההנהלה האדמיניסטרטיבית של המרכז. "בנקודה הזו פרשתי, כשהבנתי שמתכננים להקים מוזיאון חווייתי, מעין 'דיסנילנד של השואה', ולא מוזיאון היסטורי", אומר ברטוב.

מיצג אמנות לזכר קורבנות טבח באבי יאר. הקמת מרכז ההנצחה טרם הושלמה אך מעדויות שונות עולה כי השפעות פוליטיות ואחרות לא דילגו מעליו
/אי־פי

עדות לפוליטיזציה אפשרית של ההיסטוריה במרכז החדש התקבלה לפני כשנתיים, עם ביטולו המפתיע של כינוס אקדמי על השואה באוקראינה, שתוכנן להתקיים בשנה שעברה במכון להיסטוריה של יהודי פולין באוניברסיטת תל אביב במימון מרכז ההנצחה בקייב.

"מהרגע הראשון הבהרנו לעמיתנו במרכז ההנצחה, שתכנון הכנס ייעשה אך ורק בכפוף לעקרונות ויושרה אקדמיים...הובטח לנו שלא תהיה כל התערבות בתכנון תוכנית הכנס", כתבו חברי הוועדה האקדמית של הכנס, בראשם פרופ' חוי דרייפוס. ואולם, לאחר השלמת ההכנות, "נודע לנו על לחץ פוליטי על עמיתנו ממרכז ההנצחה בבאבי יאר לשנות את תוכנית הכנס לכיוון יותר 'מאוזן'", כתבו החוקרים מישראל, כשהסבירו למשתתפי הכנס את הרקע לביטולו. מאחורי המילה מאוזן, כך טענו המארגנים הישראלים, היה ניסיון לצמצם את העיסוק בשיתוף הפעולה האוקראיני עם הגרמנים בשואה.

באתר האינטרנט שלו, מנגד, המרכז לא נרתע גם מעיסוק בכתם המקומי. מי שיחפש, ימצא בו, לצד מידע על הצלה של יהודים בידי אוקראינים, גם תיעוד לפשעי המשטרה האוקראינית ולחלק שמילאו יחידים מבני העם האוקראיני בסיוע לנאצים. "השוטרים הגרמנים, שירו ביהודים, קיבלו עזרה פעילה מחלק מתושבי העיר, שעצרו ואספו את היהודים לפני שהסגירו אותם. ביום הירי ההמוני, אותם אנשים אפילו הביאו את היהודים לבאבי יאר", נכתב שם. לצד זאת, מתואר כיצד מקומיים הביעו שמחה על רצח היהודים וכיצד לאחר מכן בוצע שוד שיטתי ומאורגן של רכושם, בידי הרשויות ויחידים אוקראינים.

אנדרי אומנסקי, סגן ראש המועצה האקדמית של מרכז ההנצחה, מגלם בסיפורו האישי את המורכבות כולה. הוא יליד קייב, בן לאב יהודי ואם אוקראינית, שחי בגרמניה. "את המחקרים שלנו צריך לבסס על עובדות. איפה קרה הפשע, מי עשה אותו ומי נהרג. בכל מקרה יש פוליטיקה ותמיד יהיו אנשים שלא יהיו מרוצים או שיגידו שאפשר לעשות את זה טוב יותר, אבל זו הפעם הראשונה, אחרי 30 שנה של דיבורים, הבטחות ורעיונות גדולים, שההנצחה הזו מתרחשת", הוא אומר.

אנשים מניחים פרחים באנדרטה בקייב לזכר קורבנות באבי יאר, בשבוע שעבר. באתר האינטרנט שלו, מרכז ההנצחה לא נרתע גם מעיסוק בכתם המקומי
SERGEI SUPINSKY - AFP

ובאשר לשאלה "מי עשה", מבטיח שרנסקי להציג תמונה מלאה, שתכלול הן את הנאצים, הן את משתפי הפעולה המקומיים והן את מצילי היהודים. "נדבר גם על משתפי הפעולה", אמר ל"הארץ". "נביא את השמות שלהם", הבטיח גם בנאומו בטקס. "הנאצים לא היו יכולים להרוג כל כך הרבה יהודים במהירות כה גדולה לולא מצאו עזרה בקרב תומכים מקומיים".

כשבאים לבחון מי היו אותם "משתפי פעולה" ומה היה חלקם ברצח מיליון וחצי מיהודי אוקראינה בכלל ובטבח באבי יאר בפרט, מתגלה תמונה מורכבת, שמשתנה בין אזורים ותקופות. "במערב אוקראינה היה שיתוף פעולה משמעותי של אוקראינים במדיניות הרצח של היהודים, והיתה גם פעילות עצמאית של ארגונים אוקראינים לאומניים, שהיו פעילים מאוד ברצח של יהודים", אומר ברטוב, מחבר הספר "אנטומיה של רצח עם", בו תיאר כיצד שכנים וחברים שיתפו פעולה עם גרמנים בטבח האוכלוסייה היהודית בעיר בוצ'אץ', הנמצאת היום באוקראינה.

"ללא עזרה מאסיבית של יחידות משטרת הסיוע האוקראינית היה לגרמנים קשה מאוד לרצוח כל כך הרבה יהודים במהירות רבה כל כך", הוא מוסיף. "אין כל ספק, משטרת הסיוע היתה חיונית לביצוע 'יעיל' של אקציות — בין אם העלו יהודים על רכבות או שרצחו אותם במקום. בשני המקרים היה צריך לאתר אותם, לאסוף אותם ולהוביל אותם".

בספר חדש, "הלאומנים האוקראינים והשואה", מתאר ההיסטוריון האמריקאי ג'ון־פאול הימקה כיצד המיליציות הלאומניות האוקראיניות פשטו גם על מקומות המסתור של יהודים, אצל משפחות מקומיות או ביערות, הסגירו אותם לגרמנים או רצחו אותם במו ידיהם.

נשיא אוקראינה זלנסקי הולך לאנדרטה לזכר קורבנות טבח באבי יאר, לפני כשבועיים. ציין כי ארצו גאה בחסידי אומות העולם האוקראינים
/אי־פי

ומה היה חלקם של אוקראינים בטבח באבי יאר? "התפקיד של המשטרה האוקראינית בטבח היה איתור היהודים ואבטחת הגזרה. שלא כמו באתרי רצח אחרים, הם לא היו אלה שירו. זה קודם כל סיפור גרמני", מסביר ד"ר קיריל פפרמן, היסטוריון מאוניברסיטת אריאל וחבר במועצה האקדמית של המרכז בבאבי יאר.

פפרמן מודה, כי גם העיסוק במעורבות האוקראינית בסיוע לרצח אינו חף מרגישויות וממתיחויות באוקראינה של היום, בה עדיין מאדירים את גבורתם של לאומנים, שפעלו ל"שחרור" האומה אך בדרך גם רצחו יהודים. "מסיבות ברורות, כל אזכור יתר של מעורבות האוקראינים בבאבי יאר ובמקרים אחרים לא עושה להם טוב", הוא אומר.

אחת השאלות הקשות שעולות לדיון בהקשר זה היא האם המעורבות האוקראינית בפשעי הנאצים היתה תוצר של הסתה וטרור גרמנים, או שמא שורשיה מוקדמים יותר. בחוגים שונים באוקראינה אפשר לשמוע משפטים כמו "צריך לראות את הדברים בפרופורציה" או "כדאי ללמוד גם את הרקע". משיחות עם היסטוריונים המעורים בפוליטיקה המקומית, עולה כי הכוונה הנסתרת של טיעונים כאלה היא שצריך להבין גם את אלה מבין האוקראינים שלא היו חסידי אומות עולם.

כאן נכנס למשוואה המושג המורכב "קורבנות", והניסיון האוקראיני להקביל בין סבלו של העם היהודי לזה של העם האוקראיני במלחמת העולם השנייה. "יש להם קייס, זה מוכח בלי שום ספק. הם סבלו מעל ומעבר, הסבל היה ממשי", אומר פפרמן בהתייחסו לקורבנות האוקראינים של המלחמה. "היה רעב של ממש, הרבה אוקראינים נשלחו לעבודות כפייה בגרמניה. הסבל הזה עדיין לא זכה להכרה", הוא אומר.

דני דיין על התהליך שעברה אוקראינה - דלג

ואולם הסבל האוקראיני לבד לא יכול להסביר את הפיכתם של הקורבנות למקרבנים. ברטוב מציין כי כדי להבין את הסיפור יש להכיר גם את "האג'נדות המקומיות" של הלאומנים האוקראינים. "התנועה הלאומית האוקראינית החליטה להיפטר מהיהודים עוד לפני שהנאצים הגיעו לשם. אמנם בלי הנאצים לא היה ג'נוסייד בקנה מידה כזה, אבל התנועה רצתה לסלק את היהודים מאוקראינה עוד מסוף המאה ה–19. משנות ה–30 של המאה ה–20 מדברים על אוקראינה 'נקייה' מיהודים", הוא אומר. "מובן מאליו שהיום לא רוצים לדבר על זה".

כשחופרים קצת יותר לעומק עולה לדיון גם נושא רגיש יותר — טענות של לאומנים אוקראינים, אז והיום, על מעורבות של יהודים בפשעי המשטר הקומוניסטי, שקדם לכיבוש הגרמני של 1941. "היו הרבה יהודים בצמרת הסובייטית של התנועה הקומוניסטית בהרבה מדינות, אבל זה הלך והתמעט ערב כניסת הגרמנים", אומר פפרמן. בתעמולה הנאצית הוצגו היהודים כקומוניסטים, בניסיון — שהצליח — להסית את ההמון נגדם. באוקראינה של היום יש קולות, בימין הקיצוני, שמאשימים את היהודים אפילו באחריות לאסון הלאומי המכונן של אוקראינה — "הוֹלוֹדוֹמוֹר" (רצח באמצעות הרעבה), משנות ה–30. באוקראינה רואים בו רצח עם מכוון, שבוצע בידי ברית המועצות, והביא למותם של מיליוני אוקראינים.

במציאות המסובכת הזו, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לומר מילים ישירות מבלי לחשוש שייפגע. מי שעשה זאת באומץ רב היה דני דיין, יו"ר יד ושם, שנשא דברים בכנס אקדמי בקייב, שנערך כחלק מאירועי ה–80 לטבח. "אנו מברכים על תהליך הצטרפותה של אוקראינה למשפחת העמים הדמוקרטיים, אך התהליך חייב להיות כרוך בראייה וקבלה חסרת פשרות של מלוא העובדות הכואבות של העבר", אמר. "ראוי כמובן להנציח כאן את קורבנות הנאצים, אך יש להכיר וללמד גם על חלקם של משתפי פעולה בטבח בבאבי יאר ובמקומות אחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו